גן יבנה: הישיבה נסגרה, עשרות עובדים נשלחו הביתה
מאות עובדים ועשרות תלמידים נאלצו לחפש לעצמם מוסד חינוכי חדש, לאחר סגירת ישיבת אחוזת יעקב בגן יבנה. ומה יעשו אלו שנותרו ללא עבודה? מנכ"ל העמותה: "זו בעיה שלהם"
לאחר ארבעים שנים של פעילות, ישיבת "אחוזת יעקב" במועצה המקומית גן יבנה סגרה השנה את שעריה ושלחה למעלה מ-200 תלמידים לחפש מסגרת אחרת. גם עשרות העובדים של הישיבה מצאו עצמם מובטלים.
הישיבה הוקמה על ידי הסתדרות הרבנים באמריקה והייתה יעד עיקרי לתרומות של יהודים ברחבי העולם. "המוטו של הישיבה היה לקלוט כמעט כל תלמיד ולהעניק לו כלים לחיים, חינוך יהודי, ערכים, מקצוע וגם דת" סיפר אחד מאנשי המקום.
אלא שמאז נסגרה הישיבה, איש מבין העובדים לא יכול להסביר מדוע. חלקם טוענים שהסיבה היא חוסר כדאיות כלכלית. "אני לא מבין מדוע לא ממשיכים את הרצף המרשים של ארבעים שנים, בהם יצאו אלפי בוגרים לתפארת מדינת ישראל" אומר יוסי קבלן, מורה שעבד במקום קרוב לעשרים שנים".
"האם הסיבה היא אכן כלכלית, כפי הטוענים אנשי העמותה? כיצד ייתכן שהם מדברים איתנו על גרעון של ארבעה מיליון שקלים, בשעה שהעמותה מוכרת נכסים השייכים לה ומכניסה מיליונים רבים? כל מה שקורה בעמותה הזאת הוא פשוט תעלומה. אני מקווה שתיפתח חקירה רצינית לבירור כל ההתנהלות הכספית של העמותה".
בשנים האחרונות שמעו העובדים לא אחת על הקשיים הכלכליים בהם נתונה הישיבה. העובדים אף התבקשו לסייע לעמותה, בדרכים שונות. כך, למשל, הוצע לעובדים להעניק לעמותה הלוואות בגובה של עשרה אחוזים משכרם.
"אמרו לנו כי אנחנו צריכים לסייע לישיבה, כיוון שיש חובות לספקים" סיפר אחד העובדים, "עשינו זאת, כי רצינו לשמור על מקום העבודה שלנו. אבל לפני כמה חודשים הודיעו לנו כי הישיבה תיסגר בשנת הלימודים הנוכחית בגלל המצב הכלכלי. האמת היא שכבר שמענו את הזמירות האלה לא אחת בעבר, אז חשבנו שהנה זה עוד איום".
המורים, שקיבלו את שכרם ממשרד החינוך, הופנו למקומות עבודה חלופיים, מחוץ לגן יבנה. אך לא כולם הסכימו לעבור למקום אחר. יוסי קבלן, לדוגמה, סירב לעבור למוסד
גם התלמידים נאלצו להתפזר בישיבות אחרות. תלמידים שלמדו במגמה מסוימת בישיבת אחוזת יעקב מצאו את עצמם במגמה אחרת בישיבת נחלים, אליה הופנו. כך, למעשה, ירדו לטמיון כל שעות הלימוד שלהם בעבר.
תלמיד הישיבה יוסף מולקו זועם על סגירתה. "היום אני צריך לנסוע בשלושה אוטובוסים כדי להגיע לישיבת נחלים כל יום ראשון ובכל יום חמישי" הוא אומר, "הפסדנו את היחס ואת החמימות של המורים בישיבה. עבורם היינו לא רק תלמידים, אלא לפעמים ילדיהם. כבר חשבנו שהישיבה לא תיסגר אף פעם, כי בשנה שעברה כאשר אמרו שהם יסגרו בגלל המצב הכלכלי של הישיבה ובסוף לא סגרו. פתאום השנה כן סגרו, וזה עצוב לכולנו".
הרב מנחם גפן, מנכ"ל העמותה והאיש שניהל את הישיבה, דוחה את הניסיונות לברר מה היה הגרעון שבגינו סגרו את הישיבה ומה עשו עם הכסף שנכנס לקופת העמותה ממכירת נכסים של העמותה. "אני לא מוכן לדבר על העניין הזה" אמר ולא הסכים להוסיף.
אתה לא חושב שהעובדים הוותיקים של הישיבה ראויים לתשובות?
"זה עניין פנימי של הישיבה".
קיבלתם כספי ציבור, דבר שהופך גם את העניין לציבורי.
"אז תפנה לממונה על הציבור".
מה יהיה על העובדים שנותרו ללא מקום עבודה?
"זו בעיה שלהם. תשאל אותם. הם פנו למי שצריך לפנות".
משרד החינוך השקיע מיליוני שקלים בישיבה במהלך השנים. האם אתם מתכוונים להעביר להם את המבנים שהם בנו?
"אני לא מוכן לדבר על זה".
מדוע לא? הרי משרד החינוך בנה את המבנים.
"אז תפנה למשרד החינוך".
האומנם גירעון של ארבעה מיליון שקלים הוא זה שהוביל לסגירת הישיבה?
"מי אמר ארבעה מיליון שקלים?".
זה הסכום שנקבתם בפני העובדים.
"לא יודע".
ראשי העמותה ממשיכים לקבל משכורות ורכבים צמודים?
"אין לי מה להגיד על זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
