חניון הולך ונעלם: כך הפכה החנייה במרכז י-ם למשימה בלתי אפשרית
את החניון שליד התאטרון הפכו לפרטי ואת זה שברחוב הנביאים ביטלו לטובת בניין חדש. העירייה רוצה ללמד אתכם לא לבוא עם האוטו למרכז העיר, אבל בפועל מאפשרת את התפתחות תעשיית החניונים הפרטיים, שיגבו מכם מחירים מופקעים

אבל אלה שבכל זאת חשבו על העניין כמה פעמים, אחרי שעמדו בפקקים, צפרו, תמרנו, התעצבנו, וכמעט דפקו את האוטו, לא מגיעים באמת למרכז העיר.
רוצה לומר, הם מגיעים, אבל מסתובבים בלי סוף ברחובות הצפופים של המרכז הסואן, ולבסוף משלמים הון עתק על חנייה קצרת מועד, כדי לגמור את הסידורים ולחזור הביתה.
חלקם אף ירחיקו למקומות חנייה שמרחקם ממחוז חפצם מעמיד את כדאיות ההגעה למרכז העיר בסימן שאלה. "לשכור בייבי סיטר זול יותר היום, צריך פשוט להתחיל לשים בייבי סיטר על האוטו, במקום לחנות", אומר בעל עסק במרכז העיר.
אין זה חדש שמרכז העיר סובל ממחסור אדיר במקומות חנייה, אבל נראה שבתקופה האחרונה המגמה הזו צוברת שיאים חדשים. בשעה שראש העירייה, ניר ברקת, מנהל מלחמת חורמה כדי שלתיירים שיגיעו ביום שבת יהיה מקום להחנות את האוטו ליד העיר העתיקה, מצב החניונים במרכז עיר במשך ימות השבוע הולך ומידרדר.
בחצי השנה האחרונה נסגרו, אם כדין ואם שלא, שורה של חניונים עירוניים שהיו פתוחים לציבור הרחב, חלקם בחינם וחלקם תמורת סכום סמלי. מנגד כוחות השוק כבר מייצרים תופעת לוואי בדמות חניונים פרטיים שצצים בכל פינה, כובשים מדרכות, מרחבים ציבוריים ומה לא, ועוד מעזים לגבות מחירים מופקעים. אבל אפילו הם נסגרים לרוב אחרי תקופה מסוימת לטובת עוד פרויקט רווי בנייה לעשירים שיקום על שטח החניון.
הדבר הטבעי במקרה זה הוא לכתוב שבעירייה שוברים את הראש כיצד להתמודד עם הבעיה, אבל דווקא שם יש מי שרואים במצוקה שלכם דבר חיובי. חלק מבכירי העירייה אמרו לא פעם שמדיניות העירייה היא למנוע כניסת כלי רכב פרטיים למרכז העיר. ואת המדיניות הזו מיישמים בכל יום ויום, עד שתרימו ידיים ותיקחו אוטובוס. ומה אם פשוט תוותרו על המאמץ ולא תגיעו בכלל? אה, על זה לא חשבו שם.
אחד ממגרשי החנייה הגדולים בעיר, המכיל עשרות רבות של מקומות, הוא המגרש הממוקם מאחורי בניין העירייה המרכזי בכיכר ספרא (בניין מס' 1). מדובר בחניון רחב ממדים המשתרע עד לרחוב הלני המלכה, ומכיל מאות מקומות חנייה המשמשים את שוטרי המחוז, עובדי העירייה ותושבי העיר. ממשתמשי החניון לא נגבה תשלום והוא נחשב פופולרי במיוחד על ידי אלה הבאים להסדיר את ענייניהם בעירייה.
אם כן, בעבר הייתה חנייה לכל דורש, אך לא עוד. לפני כחמישה חודשים החליט מנכ"ל העירייה, יאיר מעיין, לסגור חלק
החלטת המנכ"ל, שנחשפה בזמן ירושלים , עוררה בזמנו ביקורת בקרב תושבים ואף בקרב עובדי עירייה מאגפים אחרים. "זה לא נראה לי הוגן שסוגרים חניון שהיה פתוח לכולם לטובת אנשים מסוימים", אמר עובד באגף אחר בעירייה.
רחוב הנביאים נמצא לא הרחק מהמקום והוא נחשב אחד הרחובות היחידים במרכז שפתוחים לנסיעת כלי רכב פרטיים. זאת, כמובן בשעה שברחובות אחרים נוסעים בעצלתיים בעיקר אוטובוסים, וטרקטורים שחופרים בכל מקום. בהצטלבותו של רחוב הנביאים עם רחוב הרב קוק קיים מגרש השייך לעירייה. בעבר הוא שימש את חברת הגרירה וכלי רכב שחנו ברחבי העיר בניגוד לחוק נגררו אליו.
לפני כמה שנים הפסיקה העירייה את גרירת כלי הרכב בשל קרב משפטי עם החברה המבצעת ובמקום נפתח, לרווחת תושבי העיר, חניון ציבורי בעל עשרות מקומות חנייה. אתם כבר בטח מנחשים איך זה נגמר. לפני כחודשיים נחשף בזמן ירושלים כי העירייה החליטה להחכיר את השטח ל"קרן לירושלים", שמעוניינת לבנות במקום בניין נוסף למכללת הדסה הסמוכה.
בקרוב תחל הבנייה, החניון ייסגר, ותושבים רבים ייאלצו לחפש פתרון אחר. בעירייה מנסים להרגיע ומבהירים כי היתר הבנייה במקום מחייב לבנות חניון תת~קרקעי לטובת הציבור במסגרת הבניין החדש. נחיה ונראה.

אבל מקרים אחרים מוכיחים שגם התניית בנייה במתחם מסוים בהקמת חניון לא מבטיחה כי אכן כך יקרה. בית אבי חי הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך. לפני כשנה וחצי הסתיימה בנייתו של המקום ברחוב קינג ג'ורג'. מדובר בבניין מרשים וגדול, שתחתיו שבע קומות שלמות של מגרשי חנייה. בהיתר הבנייה שניתן לבית אבי חי חייבה העירייה פתיחת ארבעה מגרשי חנייה לרווחת הציבור. נפתחו? ממש לא. החניונים עצמם שוממים תמידית, ופרט לעובדי המקום ולאורחים, החנייה ממש לא מיועדת בשבילכם.
תושבי האזור, שסבלו במהלך הבנייה אבל שתקו, מתרעמים עכשיו, לאחר שגילו כי החניון פתוח לבאי בית אבי חי בלבד. "חרשו לנו ארבע שנים באוזניים עם אבק, רעש ומה לא. חנייה יש בשפע, אבל לא בשימוש", מספרת חנה, המתגוררת בסמוך למקום, "אנו, השכנים, סובלים בערבים שבהם יש אירועים, ואילו הם מיתממים שאין בעיות חנייה – לנו, השכנים, יש ויש".
והדוגמאות, לצערנו, לא נגמרות. רק בשבוע שעבר פורסם בזמן ירושלים כי מפרץ החנייה הסמוך לתאטרון ירושלים, שאפשר חנייה חופשית לבאי התאטרון, הפך לחניון בתשלום ומפעילו גובה סכום של 20 שקל מכל חונה. תושבי השכונה חוששים כעת כי בעקבות כך יחנו הבאים לתאטרון במקומות החנייה של התושבים, מה שיגרום להם למצוקת חנייה במגרש הביתי.
למרבה האירוניה, במרכז העיר כמעט אין איפה לחנות אפילו באופן לא חוקי. הרחובות צרים, ללא שוליים, ומספיקים בקושי למעבר של רכב אחד. מעבר לכך, פקחי העירייה אינם שובתים לרגע ממלאכתם, ורגע אחרי שנגמר לכם הכסף במדחן או הזמן שהטענתם בכרטיס האיזי פארק, אתם צפויים לדוח טרי על חלון רכבכם שישלשל מזומנים לקופת העירייה.
למעשה, העירייה צופה להכניס השנה לכיסה סכום אסטרונומי של 33 מיליון שקלים מדוחות חנייה שיחלקו פקחיה בגין חנייה לא חוקית. מנגד, הכנסות העירייה מחנייה חוקית עומדות על פחות ממחצית, רק 15 מיליון שקלים. כחמישה מיליון שקלים וחצי נוספים מכניסה העירייה מחניונים עירוניים המופעלים באמצעות זכיינים בגן העצמאות, במרכז ז'ראר בכר, ברחוב אגרון ובסמוך לשער שכם. כמו כן, מנפחת העירייה את תקציבה על ידי הכנסות מחניון מגדל העיר וממכירת מנויים לחניון מרכז כלל, חניון כי"ח מערב וחניון ביאנקיני. מה עם חניון הלאום?
ברקת עצמו ודאי מודע לבעיית החנייה. כפי שנחשף בזמן ירושלים בשעה שברקת סעד במסעדה בעיר נהגו האישי חנה על מדרכה בסמוך לשילוט המבהיר כי לא ניתן לחנות במקום.
כך או כך, ברקת כנראה כבר לא יצטרך לדאוג לכך לאור העובדה שרכבו הוגדר רכב חירום הרשאי לחנות בכל מקום שיחפוץ ואף לנסוע בנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית בלבד. למען הסר הספק, הותקנה על גג הג'יפ האישי של ברקת סירנה כחולה שמבהירה שלו מותר ולכם לא.
למעשה, הצעד היחיד בעניין זה שניתן לומר לזכותה של העירייה הוא שהיא פתחה לפני כחודש את חניון כיכר ספרא לטובת הציבור הרחב בשעות אחר הצהריים והלילה, תמורת 12 שקל לחנייה בלתי מוגבלת בזמן. כמה חבל שזה בא מאוחר כל כך וכמה חבל שזה לא נעשה במקומות אחרים.
הסוחרים בעיר, המפללים להגעתם של תושבי העיר, מפנים אצבע מאשימה כלפי העירייה. לדבריהם, בעבר היה נהוג במרכז העיר כי כל מבנה חדש שמקבל היתרי בניה יידרש במסגרת ההיתר לבנות מגרש חנייה ציבורי. אך ראש העירייה הקודם, אורי לופוליאנסקי , עם המנכ"ל דאז איתן מאיר, ביטלו את הנוהג, ככל הנראה כחלק מהתפיסה שיש למנוע כניסת כלי רכב פרטיים למרכז העיר.
"אם לא יתעוררו עכשיו ויתחילו לעשות משהו בכיוון, כמו לחייב חניון בהיתר בנייה, זאת תהיה בכייה לדורות, כי מרכז העיר חייב גישה לרכבים פרטיים", אומר כיומרס מלכאן, יו"ר הוועדה הפיזית של ועד סוחרי מרכז העיר.
מי שחוגג על המצוקה הזאת הם כאמור בעלי החניונים הפרטיים. מרכז העיר הפך למרכז תל אביב, שבו בכל קרן רחוב נפתח חניון פרטי, ומספרם כבר עומד על עשרות. מחירי החנייה מופקעים כאמור ועומדים על בין 12 ל-16 שקל לשעה; על יום חנייה שלם תיאלצו להיפרד בכמה חניונים מ-80 שקל לפחות.
ואם הזכרנו את תל אביב, אז גם בירושלים צמח לו מלך החניונים המקומי. בבירה שמו הוא שמוליק אפוטה (61), שבבעלותו שורה ארוכה של חניונים שאותם הוא מפעיל באמצעות חברת האבטחה "ימית". אפוטה מעורב כבר שנים ארוכות בעסקי החניונים בעיר. בין החניונים שהוא מפעיל נמצא החניון הממוקם מאחורי תחנת המוניות ברחוב הרב קוק והחניון הגדול בתחתית רחוב שמאי. בעבר לאפוטה היה זיכיון מהעירייה להפעיל חניונים בגן העצמאות, בהדסה עין כרם, ברחוב אגרון, בבית החולים שערי צדק, ברחוב המעלות, ברחוב שמאי, בבניין שערי העיר וברחוב רבי עקיבא. לצד זאת, הוא הפעיל חברת גרירה בשם "יעד" שזכתה במכרז העירוני לגרירת מכוניות החונות בניגוד לחוק.
עם זאת, במהלך השנים הסתבך אפוטה עם העירייה, לאחר שלא שילם ארנונה על חניוניו הרבים. לפני כשנה חויב אפוטה לשלם לעירייה כ-16 מיליון שקלים, לאחר שהעירייה שכרה עו"ד שתבע אותו על אי תשלום חובות הארנונה שלו. גורמים בעסקי החניונים מתארים אותו כאדם הגון, שעסקיו חוקיים, להבדיל מפרשיות החניונים בתל אביב. מצד שני הם מתארים אדם עם הרבה כוח ששולט על עסקיו ביד רמה. לאחרונה אפוטה התמודד במכרז שקיימה העירייה על הפעלת חניון גן העצמאות (החניון בכיכר החתולות), אך לא זכה בו.

כל האנשים המעורבים בתעשיית החניונים בעיר מכירים את אפוטה, אך קשה למצוא מי שידבר עליו. העובדים הזוטרים בחניונים חוששים לדבר וברובם אינם מוכנים אף לומר למי שייך החניון. גם מעט העובדים שהסכימו לספר על כך חששו לדבר ישירות על אפוטה.
חוץ מאפוטה יש עוד כמה שמות "חזקים" בתחום, דוגמת משה כהן, המפעיל שלושה חניונים - ברחוב הלני המלכה, בסמוך לאורט הנביאים ובסמוך לבית החולים ביקור חולים. חברת "שיאון" מעורבת גם היא בעסקי החניונים ומפעילה בין השאר את חניון בית החולים שערי צדק.
בינתיים נאלצים התושבים לשמש כלי משחק בידיהם של בכירי התעשייה החדשה, מבלי שהעירייה תוכל באמת לקחת אחריות ולפתוח בעבורם חניונים ראויים במחיר סמלי. אבל העיקר שאת קרתא פתחו בשבת.
מהעירייה נמסר בתגובה: "לפני כמה שנים אושרה תכנית לתקן חנייה שמספרה 5166. התכנית קבעה תקן חנייה חדש לעיר ירושלים, שהחליף את התקנות הארציות. לאחר מכן הופקדה תוכנית מתקנת מס' 5166ב, ששינתה את התקן בכמה נושאים. התכנית נמצאת לקראת מתן תוקף.
בתכנית המתקנת במרכז העיר תקן החנייה עבור שימושים של מלונאות, משרדים ומסחר, הוא תקן מופחת, וזאת לאור העובדה שמדובר באזור עתיר תחבורה ציבורית. כמו כן נלקח בחשבון קצב התקדמות הרכבת הקלה.
"לעניין מגורים, התכנית אינה מציעה תקן מופחת למגורים, למרות שמדובר על מרכז העיר ויש להציג פתרונות חנייה מלאים על פי התקן. ההקלה היחידה בנושא מגורים באזור מרכז העיר קובעת כי יחידות דיור עד גודל של 45 מ' פטורות מחנייה".