בגובה העיניים עם מיכל בת שבע רנד
הוא מטורפת על ג'אנק פוד אבל מבשלת לבעלה, שולי, ראש של כבש. היא מודה לקדוש ברוך הוא על שחזרה בתשובה וחושבת שהחילונים הם תינוקות שנישבו. 2,074 מילים עם מיכל בת שבע רנד (48), נשואה + 7, שעדיין לא מצליחה להיגמל מסיגריות
"נולדתי בבית חולים הקריה בתל אביב, אבל גדלתי ברמת גן. זה היה בית החולים היחיד באותה תקופה. רמת גן בשבילי זו תקופת התמימות של הילדות המוקדמת, משפחה, סבא וסבתא".
ערד
"אם נתחיל לעבור על כל הערים תצטרכי לעבור על כל המדינות. המשפחה שלי היא משפחה של נוודים. אבל כן, ערד זה העוגן. יש לי נוסטלגיה מהעיר הזו, מתקופת הנעורים, למרות שכשחזרתי עכשיו לבקר שם גיליתי שהעיר מאוד השתנתה וזאת לא ערד שהכרתי.
"אני זוכרת אותה כעיר קטנה, משפחות מלוכדות, המון חברים, בית ספר אחד, קומזיצים בל"ג בעומר, תקופת ההתבגרות. אני חושבת שהחותם שערד השאירה לי זו האהבה והרצון לגור במושבים ומקומות קטנים וקהילתיים".
דרום אפריקה
"כשטסנו לשם הייתי בת 12, וחשתי שם זרות וניכור. שם הרגשתי הכי יהודייה. הייתי מסתובבת בין גויים ולמדתי בבית ספר ציבורי. שמעתי לפחות פעמיים ביום שאני יהודייה ואני חושבת ששם התחיל הניצוץ הראשון שלי לתשובה. לא במודע, אבל הייתה מן גאוות יחידים כזו של כן להיות יהודייה ולהבין מה המשמעות של זה".
בית צבי
"אכזבה גדולה. תחושה מאוד חזקה שאני לא רוצה להיות מעורבת במוסד כזה. את כל הסיפורים ששומעים על הוליווד הנוראית חוויתי בבית צבי. תחרות רצחנית ודורסנית שהיא לא באופי שלי, ולא יכולתי להישאר שם דקה נוספת. זו אפילו לא הייתה השנה הראשונה - נרשמתי למכינה כדי לראות אם יש לי כישרון לזה, אם זה מתאים לי. זו הייתה חוויה לא נעימה כבן אדם, לא יכולתי לסבול את זה. היו שם המון מרפקים, המון לדחוף. לא דיברו בכלל על כישרון או חוסר כישרון, דיברו שם קשרים. מה שזה עשה לסטודנטים היה בניגוד לערכים שלי".
ירושלים
"בחיים לא חשבתי שאגור בירושלים. לפני שעברתי לגור בעיר ביקרתי בה אולי פעמיים-שלוש, ורק בעיר העתיקה. מאוד אהבתי לבקר שם. היום ירושלים היא מקום שאני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו, זו הישראליות שלי ואני מחכה פה למשיח, זה המקום שצריך לחכות בו למשיח. אצלנו, הדוסים, אומרים שירושלים נקנית בייסורים, זאת אומרת שזו זכות לגור בירושלים אבל לא כל אחד מצליח לגור בירושלים גם אם הוא מאוד רוצה.
"אני מרגישה זכות מאוד גדולה להיות במרכז העולם הזה, במרכז הקדושה של כל העולם, במקום שבו היה בית המקדש, וייבנה בעזרת השם. העיר היא עיר של אבן וקשה מאוד למגורים, אבל היא מלאה תכלית. בשנתיים האחרונות אני עוברת כאלה ייסורים בשביל להישאר בה. דמי השכירות מאוד גבוהים, קשה למצוא דירות, ולא רק אני חושבת כך.
"הייתה את התופעה של האמריקנים והצרפתים שקנו כמעט את כל הדירות בעיר וסגרו אותן, כדי שיהיה להם מקום מפלט כשהם ייזרקו מאומות העולם. אז היום ירושלים זה כמו משחק של כיסאות מוזיקליים, אתה חייב לתפוס את החתיכה שלך, וזה מאוד קשה".
סיגריות
"חמצן. הפינה המתוקה שעדיין לא התגברתי עליה בעבודת המידות שלי".
סם שפיגל
"זה בית ספר. נותן לי המון, נותן לי את ההזדמנות בגילי המופלג להגשים חלום ישן ואני עדיין לומדת שם, השנה תהיה שנה אחרונה. אני חושבת שבית הספר מאוד מכבד את כל התלמידים. אני לא התלמידה היחידה שמביאה חומרים דתיים וזה ייאמר לזכותם של המנהל, רנן שור וצביקה קרצנר, מנהל המגמה.
"זה בית ספר עם עתיד גדול. תשמעי, אני מבקשת מהקדוש ברוך הוא שיסדר לי את הזמן, שיעזור לי אם זה רצונו, שאני אהיה בבית הספר, ולפי איך שהולך בשנים האחרונות נראה שזה רצונו. הוא עוזר לי. גם שולי עוזר לי המון. החלום שלי הוא לביים את הסרט שלי ואני מקווה שבעזרת השם אוכל להגשים את החלום הזה במהרה".
שולי רנד
"חלום שהתגשם, אהבת חיי הגדולה. הוא הדרך שלי והחבר הכי טוב שלי. לא אומרים שבחו של אדם בפניו, אבל מבחינתי הוא הגאון בכבודו ובעצמו. הוא מורה לי את דרך החיים שלי, הכול מתחיל ונגמר בשולי. אני יודעת שהוא החבר שלי והבעל שלי כבר אלפי שנים, זה לא מתחיל פה בגלגול הזה. שתי חברות שלי, שאחת מהן הייתה איתו בצבא, כל הזמן אמרו לי, 'יאללה, יש לנו איזה חבר. אתם מה זה דומים, יש לכם את אותו חוש הומור. איך את מזכירה אותו'.
"יום אחד
חזרה בתשובה
"תודה~תודה~תודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי, כי בן אדם יכול לרצות תשובה ולחשוב על זה, אבל זה לא מובן מאליו ולא את כל אחד השם רוצה ולא את כל אחד השם מחזיר בתשובה. אני מודה לקדוש ברוך הוא על כך שהילדים שלי גדלים במקום הזה ומאחלת את זה לכל אחד. לא הייתי רוצה לראות אותם גדלים בעולם המטורף הזה שצריכים להתמודד איתו היום.
"יש תכלית לייסורים, כולנו עוברים ייסורים, אבל בתוך התשובה אני מבינה את התכלית, את המהות. לא שאני יכולה להבין חשבונות שמים, אבל יש למה לצפות. אני לא נמצאת בספקות, הדרך ברורה לי. כל העולם של היהדות והאמונה מלא בוויתורים, אבל על דבר אחד אתה לא מוותר וזה על עצמך, כל הוויתורים החיצוניים האלה מחזקים את האני שלך, ולא במובן של אגו אלא במובן של בן מלך. אני מרגישה בת מלך ולא עוד איזו ברייה. זה כבר 15 שנה".
תסמונת דאון
"יש לי זכות מאוד גדולה מבחינה רוחנית. אני רואה ותופסת את זה, חוץ מכל מני מאמרים של חז"ל שהסייפלר, רב ליטאי, שהיה קם ונעמד בפני ילדים כאלה וההורים שלהם. מעבר לדברים האלה את רואה שיש לך בתוך הבית קמע, איזה יצור רוחני. כשיבוא משיח נדע מה זה הדבר הזה. אלה אנשים שיורדים לעולם הזה בתלבושת אחידה, הם נראים אותו דבר.
"הרגש אצלם מפותח הרבה יותר מאצל אדם רגיל, הם לא זהים ביכולות שלהם. זה חומר גלם, מה שאתה משקיע זה מה שאתה מקבל ממנו. אם אני לשנייה עצובה הוא הראשון להרגיש את זה והוא הראשון שיבוא וישאל אותי אם אני עצובה, וכשאני אומרת לו שכן הוא אומר לי, 'לא, אימא, תהיי שמחה".
בית הספר רימון
"זה זיכרון טוב, זיכרון יפה. מוזיקה זה בנפש שלי וזה ויתור שעשיתי. אני שרה ג'ז. תמיד הייתי מאוד אופנתית בלבוש שלי, באהבות שלי לסרטים ולמוזיקה, ומהסיוט של בית צבי באתי לרימון, מקום של אהבה וחום ועשייה משותפת. המקום היה פסטורלי, מגניב ומדהים וזכור לי מאוד לטובה. ויתרתי על הקטע של להיות זמרת כי קול באישה ערווה".
"אושפיזין"
"מבחינתי האישית 'אושפיזין' היה לטיפה מהשם. תראי, בעלי כתב את התסריט ואני כהרגלי נדחפתי לו לנשמה בעיקר בדמות שלי, דאגתי לה שתהיה כמו שאני רואה את האישה הדתייה. עשינו הכול בסרט: ליהוק, ארט וכדומה. החבר'ה החילונים לא ידעו איך עושים את זה, איך נראה בית דתי, איך מתלבשים ומה ההבדלים. הרב הרוש, הרב שלנו, דאג לאשר לכולם לשחק בסרט, לא היה אף אחד בסרט עם שפם מודבק".
יום הכיפורים
"זה יום הדין. השערים נפתחים ומתחילים לרשום. המון תפילות, המון בקשות. יש את החששות של 'איך הבאתי אותה השנה?'. וידוי זה תמיד סגולה למחילה והוא נותן מקום לתקן. כחסידת ברסלב אני דנה לקו זכות את עצמי ואת העולם אחרי שהודיתי בכל העבירות שלי והתפללתי וביקשתי אני עושה את התענית ומבקשת לכפר על כל השנה האחרונה".
בישול
"אני מרוקאית, מה קרה לך? בישול זה עניין שאני מאוד אוהבת וגם שולי, אנחנו מאוד אוהבים להכין את הארוחות לשבת. אני עושה הכול ונהנית לבשל; לא נהנית כל כך לאכול. מבחינת הטעם האישי שלי, אני מעדיפה ג'אנק פוד, הקטע של האוכל הבריאותי עושה לי חררה, אני לא מתחברת לנבטים ולדברים האלה, למרות שיוגורט עושה לי טוב.
"האהבה הגדולה שלי זו גלידה. שולי אוהב המון מטעמים של בשר, שאני אגב כמעט לא אוכלת, אבל אני מאוד אוהבת לבשל מטעמים עם בשר. למשל ראש של כבש עם חומוס, וזה גם מתאים לראש השנה, שנהיה לראש ולא לזנב וגם נהנים מהחומוס".
כיסוי ראש
"אני מתה על כיסוי ראש. אני כבר 15 שנה בפנים, אני מסתכלת אחורה ואני רואה איזו טירונית הייתי עם הכיסוי ראש. אני מזל אריה והרעמה שלי הייתה חסרה לי בהתחלה, אבל היום אני מסתכלת במראה ואני מאוד אוהבת את הפנים העגולות שלי שיוצאות מתוך הכיסוי ראש.
"מתחת לכיסוי יש לי שיער ארוך מאוד דווקא. יש את הרגע שבו את נמצאת בלי כיסוי ראש, הרי את השיער שלך את מגלה רק לבעלך, אפילו לא לילדים, אף אחד לא יודע איך את נראית. רק בעלך יודע איך את נראית עם השיער הפזור וזה שמור רק לו, לכבודו ובשבילו".
חילוניות
"כפרה עליהם, חילונים אחים שלי, נשמות טובות, תינוקות שבויים. הם נולדו חילונים, מה הם יעשו? יש לי הרבה חברים חילונים ונשארו בי דברים מהחילוניות, הסיגריה שאני נושפת עכשיו, הדיבור שלי, הטיולים שאנחנו עושים.
"אני מקדשת את החילוניות, כל דבר שעשיתי בתור חילונית אני יכולה לעשות כדתייה, רק בקדושה. העולם החילוני הוא לא עולם פסול, יש בו טעויות, יש בו תאוות שהן הדברים שצריך לרסן בו, אבל יש בו הרבה אהבה, יש הרבה מידות. העם היהודי הוא מיוחד ואני מעדיפה את החילונים קרוב ללבי ואני מתפללת למענם כל הזמן".
ניר ברקת
"לא לקפוץ מעל הפופיק. תעשה שינויי ותן תרבות. העיר ירושלים חסרה בתרבות, אני חושבת שיש בעיר הזו את המקורות לתרבות הכי גדולים בעולם, התרבות השורשית וכדאי מאוד לפתח ולעשות תרבות בעיר ירושלים.
"אגפי התרבות מאוד חלשים, אבל אל תיכנס בחרדים, אל תנסה להילחם בהם, יש להם את הקדוש ברוך הוא לצדם והעיר הזאת היא שלהם כמו של כל אחד אחר, ודחיל רבאק, עשה בריכה אחת לנשים ובריכה אחת לגברים, ותן לנו במהלך הקיץ לקחת את הילדים כדי להרגיש קצת מים. לא ייתכן שנשלם 35 שקל לראש וייתנו לנו להיות שעתיים בבריכה. עוד לא הספקנו להוריד את הבגדים ולהיכנס והמציל כבר מוציא אותנו".
חניון קרתא
"בשביל מה להרגיז אנשים? זה בנפש שלהם, זה לא שהם עושים דווקא. כשהם רואים תחבורה בשבת הם בוכים, זה כואב להם. אז למה באזורים שלהם לבוא ולפתוח את החניון. לי אין חנייה ליד הבית, אנחנו משתגעים מחוסר חנייה ופתאום אתה רוצה דווקא את החניון הזה, בתוך האזור של החרדים, לפתוח? זה כואב, אנשים בוכים מזה.
"כל ההפגנות האלה הן לא לרוחי והם נורא מצחיקים אותי, החרדים. אם אתם שורפים פחים, לכו תשרפו אותם ברחביה, למה אתם משגעים לנו את השכונה? הם אוכלים את העשן של עצמם. יש להם תמימות נוראית, הם לא עושים משהו כדי להכאיב, פשוט קשה להם לראות יהודי מחלל שבת".
שינה
"אני לא סובלת שינה, לא יכולה להפסיד זמן, לא מספיקות לי 24 שעות ביממה".
אורי זוהר
"גאון שסלל דרך להרבה אנשים להכיר את הקדוש ברוך הוא. אני מצטערת מאוד שהוא לא עושה סרטים, אני חושבת שהוא צריך לעשות קולנוע בעולם שהוא חי בו. הוא לא מסכים איתי ואנחנו מתווכחים על זה המון. אני מאמינה שאדם צריך לקדש את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב והכישרון של אורי לא חזר על עצמו עדיין בארץ, ולכן אני חושבת שאורי זוהר צריך לעשות קולנוע".
גמילות חסדים
"אני חושבת שגמילות חסדים זו עיקר האמונה, עיקר התשובה. עיקר רצונו של הקדוש ברוך הוא ואנחנו נמדדים על זה המון. לקבל גמילות חסדים זה קשה, יש בזה בושה וביזיון, אבל גם נתינה, זה שקיבלתי מאנשים, זיכיתי אותם במצווה החשובה ביותר בספר. הבושה והביזיון הם דברים שמצערים את האדם, אתה עובר סוג של מירוק. לפעמים ביזיון הוא כמו מוות ואם זה חוסך ממני מיתה או ממתיק לי, אז כל ביזיון או כול בושה אתה חשוב כמת.
"באתי מבית שאני לא יכולה להגיד שההורים שלי הטיסו מטוסים פרטיים, אבל חיינו ממש טוב. בעולם החילוני אתה רוצה לקבל את עצמך כמו שאתה ובעולם החרדי אתה כל הזמן עובד על המידות שלך והמטרה היא לעשות את עצמך יותר טוב, לא לקבל את עצמך כמו שאתה, לפחות לא במקומות החלשים שלך. ובאמת השינוי ממקום עם כסף למקום עם מצוקה בכסף יש איתו המון קושי וייסורים, אבל גם דברים טובים. אתה לומד להיות שמח בחלקך.
"נכון שהיום המצב שלנו באמת הקצין בדבר הזה, אבל זה מביא איתו גם דברים טובים, החינוך של ילדים. אנחנו מתפללים לשם ומבקשים ממנו ממון. נכון שזה פשוט לבקש ממון, אבל אנחנו מבקשים תנאים נוחים לעבוד אותו. האדם מסתגל להכול".
מדונה
"מבזבזת את הזמן שלה עם הקבלה. שתבוא, תשים כיסוי ראש ויאללה".
מיכל בת שבע רנד
"חתיכת תעלומה. שהשם יזכה אותי לחזור בתשובה. נולדתי מיכל, אבל אמרו לי שזה שם קשה, יש בו דינים - מיכל צחקה על דוד ולכל שם מהתנ"ך הוא שואב מהשורש נשמה של הדמות התנ"כית הזו. היה לי קשה להחליף את השם.
"אני מחוברת לדוד המלך בנפש שלי, אני מחוברת אליו ואוהבת אותו אהבת עולמים. אני מרגישה אותו בכל רגע. הצער שדוד המלך עבר זה הצער שלי, אז החלטנו על בת שבע. אז יש לי שם של שתי הנשים של דוד ואני מחזיקה את התיקון שלהם, וזה לא קל בכלל".
נא להמתין לטעינת התגובות
