חמישה מגדלים ייבנו באיזור שלולית החורף
אחרי מאבק של שנים בנתניה: ביהמ"ש העליון דחה את העתירה של עמותת אדם טבע ודין וקבע כי ניתן לבנות חמישה מגדלי מגורים בני 25 קומות כל אחד בצמוד לשלולית החורף. המרוויחים הגדולים: היזמים שיקימו על פיסת הטבע הנדירה 2,500 יחידות דיור
קרן והעמותה טענו בעתירתם כי הבנייה צפויה להחריב את ריכוז פרח אירוס הארגמן, שהוא פרח בסכנת הכחדה, וכי היא מסכנת את המשך קיומה של הבריכה, שהיא ערך טבע נדיר וחשוב, המשמש כאתר ביקור תיירותי, חינוכי ומחקרי בהיקף כלל ארצי.
החלטת בית המשפט העליון נתנה למעשה לחברות הקבלניות את אות הפתיחה להתחיל בהליכים לבנייה. מדובר בבנייה כוללת של 2,500 יחידות דיור. התכנית חולשת על שטח של כ-660 דונם, המחולק למתחם המערבי - בו נמצא אתר שלולית החורף ואשר בו מתוכננת בנייה של חמישה מגדלי מגורים, בגובה של 25 קומות כל אחד, כשבכל אחד מהם כמאה יחידות דיור; ולמתחם המזרחי – בו תהיה עיקר הבנייה. במתחם זה מתוכננת בנייה רוויה של כאלפיים יחידות דיור, של מוסדות ציבור וכן שטח ציבורי פתוח.
אך בכל הפסד, מסתבר, יש גם ניצחון. התושבים הפסידו לכאורה את השטח הפתוח ואת האוויר הנקי, ויקבלו בניינים רבי קומות וסיכוי להרס שמורת הטבע, אך היזמים לעומת זאת, מרוצים מאד מפסק הדין, שהרי מדובר ברווחי נדל"ן נאים. קרן אומר כי מבחינתו תם המאבק והוא סבור כי מדובר בבכייה לדורות. הוא שמח שהצליח למנוע את מרבית הבנייה מסביב לשלולית החורף (בעתירות הקודמות שהגיש), אולם מצטער שלא הצליח למנוע את כל הבנייה.
קרן מוסיף: "חבל שעיריית נתניה והעומדת בראשה לא עמדו איתי בחזית אחת במאבק חשוב זה". עיריית נתניה משיבה לדבריו כי: "העירייה הייתה שותפה מלאה לדרישת התושבים והארגונים הירוקים, והייתה הראשונה להוביל את המאבק בשטחי בנייה בפארק שלולית החורף. אבל, בחיים צריך להיות הוגנים וגם צודקים! לא ניתן לאחר שמגיעים להסכם
למי שמכיר את קרן ברור כי פעילותו לא נבעה מרצון לקבל כותרות בעיתונים, אלא מתוך אמונה מלאה שהפחתת הבנייה תמנע פגיעה בשמורת הטבע ובתושבים, והוא עשה הכול על מנת להביא לשימור שלולית החורף.
כך או אחרת, עכשיו זה סופי, על החלטת בית המשפט העליון לא ניתן לערער והיום לאחר מאבק עיקש של שנים, לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור, נסללה הדרך לרשויות התכנון והבנייה להתחיל במתן היתרי בנייה לחברות הקבלניות שרכשו את הקרקע במתחם. מדובר בחברות שרבט, שפיר הנדסה, רמי שבירו, אזורים, בוני התיכון ופרץ בוני הנגב.
לפני כ-13 שנים אישרה הוועדה המחוזית תכנית בינוי על שטח השלולית ממש. קרן הגיש אז עתירה לבג"צ נגד ההחלטה. בעקבות עתירתו הודיעו המדינה ומינהל מקרקעי ישראל לבית המשפט העליון כי התכנית תשונה ויבוצע תכנון מחודש, שבמרכזו יעמוד הצורך בשימור שלולית החורף.
ואכן, התכנית החדשה שהוכנה בוועדה המחוזית ביטלה את מרבית הבנייה בסמוך לשלולית והגדילה את שטח השלולית מ-60 דונמים ל-300. ואולם, התכנית החדשה שאושרה לפני כשנתיים בוועדות התכנון, עדיין השאירה 500 יחידות דיור למגורים, בחמישה מגדלי מגורים בני 25 קומות, אמנם בשולי התכנית, אך עדיין בשטח אגן ההיקוות של השלולית.
בעתירה שהוגשה לפני כשנתיים נגד אישור התכנית החדשה, טענו קרן ועמותת אדם טבע ודין, כי בניית 500 יחידות דיור בשטח אגן ההיקוות של שלולית החורף עדיין עלולה לגרום לפגיעה קשה בשלולית החורף ובערכי טבע מוגנים. לדבריהם, "שלולית החורף" של נתניה היא פנינת טבע עירונית ייחודית במרכז הארץ, הזוכה לביקורים של מאות אלפי מבקרים מכל רחבי הארץ מדי שנה, ובה פועלת מערכת אקולוגית שבה מגוון אקולוגי נדיר, כולל צמחים ובעלי חיים נדירים, שחלקם אף נמצאים בסכנת הכחדה.
בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, בטענה שהחליט לא להתערב בשיקול הדעת של הוועדה המחוזית, ושהחלטת יו"ר הוועד המחוזית לתכנון ולבנייה, שלא לאשר לקרן להגיש ערר על החלטת הוועדה המחוזית לאשר התכנית בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נמצאה סבירה, שכן לדעת בית המשפט "לא מדובר בעניינו במדיניות תכנון ארצית, כי אם במקרה מקומי ספציפי, שבו לשיקול דעת הוועדה המחוזית יש יתרון".
קרן ועמותת אדם טבע ודין לא הסכימו עם פסיקת בית המשפט המחוזי ומיהרו לערער עליה, תוך שהם מבקשים בנוסף גם בקשה לצו ביניים שלא יאפשר בנייה במקום, עד לסיום ההליך השיפוטי. ואכן, שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי קיבל את הבקשה, והורה כי "ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד להחלטה אחרת".
השבוע כאמור, החליט בית המשפט העליון שלא לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי, ודחה את הערעור. הנשיאה ריבלין, השופטת נאור והשופט דנציגר קבעו: "הצורך בשימור בריכת החורף עמד לנגד עיני מוסדות התכנון ונלקח בחשבון בעת הגיבוש הסופי של התכנית. במהלך הדיון בתכנית ולאור התנגדויות - שאותם הוביל בעבר הרצל קרן, צומצם היקף הבנייה מסביב לשלולית החורף בצורה משמעותית ונקבעו בגוף התכנית הוראות לשימור הבריכה".
קרן בתגובה: "התכנית שכנגדה יצאתי יוצרת סיכון מיותר לקיום 'שלולית החורף'. לטעמי, אילו רצתה העירייה, הייתה יכולה בנקל' 'להעמיס' את 500 יחידות הדיור שאושרו לבנייה בשטח אגן ההיקוויות של השלולית על מתחמים אחרים וסמוכים לתוכנית. מוסדות התכנון, כולל עיריית נתניה, היו חייבות לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת, כאשר על הפרק הייתה פגיעה אפשרית בערכי טבע נדירים.
בניגוד לעמדת בית המשפט, אני סבור שלשלולית החורף של נתניה יש ערך ארצי רב מבחינה נופית ואקולוגית, לאור העובדה המעציבה שלא נותרו כיום כמעט שלוליות חורף במדינת ישראל, בגלל שיקולים ולחצים נדלנ"ים. העובדה שאת שלולית החורף פוקדים מידי שנה מאות אלפי מבקרים ובעיקר תלמידים מכל רחבי הארץ, מדברת בעד עצמה ומוכיחה את צדקת טענותיי".
קרן הוסיף: "אני מצטער צער רב על החלטת בית המשפט העליון. לצערי, מדובר בהחלטה שתהיה בכייה לדורות. 500 יחידות דיור בצמוד לשלולית החורף, בתוכן שלושה מגדלים ממש בתוך השטח המגודר שמסביב לשלולית, עלולים לפגוע באופן בלתי הפיך בשלולית החורף ולא לאפשר בעתיד את הפעילות המתבצעת בפארק במקום, בגלל קרבת הבתים שייבנו בעתיד לפארק. אני שמח שלפחות הצלחתי בעבר להציל את רוב שטחה של השלולית ומנעתי את מרבית הבנייה מסביב לה. מבחינתי תם המאבק וימים יגידו אם צדקתי במאבקי למנוע את כל מאת האחוזים של הבנייה מסביב לשלולית".
בית המשפט העליון קבע: "רשויות התכנון נתנו דעתן לחשיבות קיומה של הבריכה ונקבעו הוראות שונות להבטחת שימורה... חשיבותם של ערכי הטבע והסביבה ככלל וחשיבות שימורה של הבריכה במקרה שלפנינו, אינם מוטלים בספק, אלא שהכול עניין של מידה ואיזון בין ערכים אלה לבין צרכים חברתיים אחרים. השאלה אם האיזון ייעשה בדרך זו או אחרת, אינה מחייבת הכרעה של המועצה הארצית דווקא.
"יש להדגיש כי התכנית הסופית גובשה לאחר שמיעת עמדתם של גופים 'ירוקים' אחרים, וכשהשאלה העומדת לבחינה אינה האם לשמר את הבריכה, אלא באיזה אופן לעשות כן. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבותנו. סוגיית השימור נבחנה באופן יסודי ולאורך שנים רבות. המערערים דוגלים בפתרון של הימנעות מבנייה באזור הבריכה כליל, ואולם, זהו פתרון קיצוני אשר אינו מחויב המציאות".
מדובר בתכנית מתאר בנתניה, אשר בתחומה נמצאת "שלולית חורף" המכונה גם "בריכת החורף" דורה. קרן ועמותת אדם טבע ודין טוענים, כאמור, כי התכנית צפויה להחריב את הריכוז השלישי בגודלו בעולם של אירוס הארגמן, שהנו פרח בסכנת הכחדה, וכי היא מסכנת את המשך קיומה של הבריכה, שהיא ערך טבע נדיר וחשוב המשמש כאתר ביקור תיירותי חינוכי ומחקרי בהיקף כלל ארצי.
לטענת המערערים, עניין זה ראוי לבוא בשעריה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לשם בחינה נוספת. עיקרה של תכנית המתאר אשר אושרה לבסוף, הוא ייעוד שטחים למגורים ולשטח ציבורי פתוח.
התכנית חולשת על שטח של כ-660 דונם, המחולק לשני מתחמים עיקריים – מערבי ומזרחי.
במתחם המערבי המכונה "אגם 1", נמצא אתר שלולית החורף האמור – "בריכת דורה". אחת ממטרות התכנית היא שימור הבריכה וסביבותיה ונקבעו בה הוראות והנחיות מפורטות לשם הבטחת מטרה זו.
התכנית יוצרת פארק בשטח כולל של כ-600 דונם, אשר במרכזו הבריכה. עיקר הבנייה מכוח התכנית, ממוקמת במתחם המזרחי המכונה "אגם 2". במתחם זה מתוכננת בנייה רוויה של כאלפיים יחידות דיור, של מוסדות ציבור וכן שטח ציבורי פתוח. לעומת זאת, במתחם המערבי מתוכננת בנייה של חמישה מגדלי מגורים בלבד, אשר בכל אחד מהם כמאה יחידות דיור.
מעיריית נתניה נמסר: "עיריית נתניה שותפה מלאה לדרישת התושבים והארגונים הירוקים והייתה הראשונה להוביל את המאבק בשטחי בנייה בפארק שלולית החורף. למעשה, במשך פעמיים "התכווצה" הבנייה של יזמי הפרויקט על אדמת מינהל מקרקעי ישראל, בזכות התעקשות מהנדס העירייה ל-25 דונם בלבד ומהווה כיום רק כ-7% מסך כל שטח הפארק וממוקמת בשוליה.
"העירייה אף הגדילה ועשתה כאשר שכרה שירותיו של פרופ' אביטל גזית, על מנת להכין תכנית לשימור ערכי הטבע הכוללת בין היתר לראשונה בארץ גשר האבקה אקולוגי בין שמורת האירוסים לשלולית החורף ובכך להמשיך ולשמר את ערכי הטבע הייחודיים. השטח האמור הנו שטח הנמצא מזרחית לאותם 300 דונם ובכל מקרה מחוץ לגדר תחום השלולית.
"נדגיש כי הוקמה "ועדת שלולית" סטטוטורית, בה חברים משרד הגנת הסביבה, גופים ירוקים (דוגמת החברה להגנת הטבע והרשות שמורות הטבע), עיריית נתניה ונציגי ציבור ולא ניתן לבצע שום פעולה ללא הסכמת הוועדה.
"בחיים צריך להיות הוגנים וגם צודקים! לא ניתן לאחר שמגיעים להסכם שבו מצומצמת הבנייה למינימום של שלושה בניינים תוך הידברות עם ממ"י והיזמים, לפנות לביהמ"ש ולעתור באופן חד צדדי, רק כדי לקבל כותרות עיתונים ולקוות כי ניתן יהיה להמשיך ולהפחית את היקף הבנייה.
"מיד לאחר העתירה החליטו היזמים להפסיק את ההידברות לצמצום שטח הבנייה הרלוונטי. עכשיו, אחרי שביהמ"ש דחה את כל טענותיו של מר קרן, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגרום לחברות להפחית את הבנייה אך בכוונתי לנסות ולהמשיך להפחית את היקפי הבנייה".
נא להמתין לטעינת התגובות
