מקופלת: אומנות קיפולי הנייר מגיעה לחולון
בגיל 82 האדריכל מריאנו הרמן הוא אחד מאמני ומדריכי קיפולי הנייר (אוריגמי) הגדולים בישראל, ותערוכה של יצירותיו תוצג בקרוב בגלריית חנקין בחולון. ולחשוב שהכל התחיל בזכות צפרדע מתנפחת וקופצת מנייר

מריאנו, נלהב מהדגם שקיבל, הגיע לביתו וניסה להבין איך מפיסת נייר אחת הצליחה האישה ליצור דמות של צפרדע. הוא פירק את הצפרדע והרכיבה מחדש, פעם אחר פעם אחר פעם. מהר מאוד הוא מצא כי קיים קשר בין האדריכלות, המקצוע בו עסק, לבין אמנות קיפולי הנייר, שכן שניהם מבוססים על שרטוטים ודיאגרמות. מאותו יום הפך האמנות האוריגמית לתחביב עבור מריאנו, שעם השנים תפס תאוצה בחייו האישיים, בארץ ובעולם.
כיום מריאנו הוא פנסיונר בן 82, שמקדיש את כל כולו לתורת קיפולי הנייר. בחודש הבא הוא צפוי להציג את יצירותיו בגלריה לעיצוב ע"ש חנקין בחולון במסגרת התערוכה "אוריגמי – אמנות קיפולי נייר". מריאנו, שמתמקד בעיקר בקיפולי בעלי חיים, יציג בתערוכה את יצירותיו המיוחדות במינן, עליהן הוא עמל מידי יום במשך שעות ארוכות. ולמרות שלא תהיה זאת הפעם הראשונה בה יציג את יצירותיו בפני הקהל הרחב, הוא עדיין מתרגש.
מריאנו נולד בקהיר בשנת 1927. בהיותו בן 23 עלה ארצה ומיד התגייס לצבא. בתום שלוש שנות שירות, התחתן ועבר להתגורר בחיפה, שם גם למד לתואר ראשון באדריכלות. בשנת 1958 סיים את לימודיו בטכניון בהצלחה. במהלך השנים עבד מריאנו בשני משרדים כאדריכל, פתח משרד עצמאי לאדריכלות, עסק בתכנון בתי ספר ובתי מגורים, בבנייה תעשייתית ואף בהייטק. במקביל לעבודה במשרדו לימד גם אדריכלות במכללת "אורט" בגבעתיים. לתחום הקיפול האוריגמי נחשף מריאנו כאמור בזכות דגם הצפרדע המתנפחת.
הרמן, מה משך אותך כל כך בקיפולי הנייר?
"אדריכלות זה דבר יצירתי וגם אוריגמי זה דבר יצירתי, לכן נמשכתי לזה. מצאתי דמיון רב בין השניים. באדריכלות עשינו שרטוטים, לפיהם עשינו תוכניות עבודה, בעזרתם הקמנו בתים רבים. באוריגמי אנחנו עובדים עם דיאגרמות שמראות איך מקפלים את הנייר, שלב אחר שלב, בכדי להגיע לתוצר הסופי. לרוב עובדים עם נייר מרובע. כל קווי הקיפול הם גיאומטריים ביחס לריבוע, וזה קצת מוזר שעל ידי קיפולים גיאומטריים לגמרי מגיעים לצורת שהן לגמרי מופשטות".
עם הזמן התעניינותו של מריאנו בתחום האוריגמי הלכה וגברה, ובמקביל לעיסוקו כאדריכל החל ללמוד יותר ויותר על תורת קיפולי הנייר. הוא קרא ספרים, שוחח עם אנשים ונפגש עם מקפלי נייר שונים בארץ. לאחר יציאתו
"כשיצאתי לפנסיה התחלתי לעשות חושבים עם עצמי", הוא מספר, "הבנתי שקודם כל אני חייב להיות עסוק, והיום אני תמיד עסוק. אני בן 82 ואין לי רגע דל. אחר כך חשבתי שאני צריך לעסוק במשהו רוחני, שיפתח את החשיבה והמוח, ועם זאת להיות במצב פיזי תקין, וכך לשמור על הגוף. כל יום אני הולך במשך ארבעים דקות ופעמיים בשבוע מתעמל. אני עושה תשבצים, סודקו וקורא הרבה, כל דבר שמפתח את הראש, שלא יתנוון לי. הזיקנה היא בעייתית. אני מכיר זקנים שכל הזמן מתלוננים שאין להם מה לעשות, לי לעומת זאת אין רגע ללא עשייה. האוריגמי נותן לי המון סיפוק.

"פתאום מצאתי בארץ מקפלים נוספים, והרגשתי שאני לא בודד בתחום. נוצרה בינינו דינמיקה יצירתית. היה לי שכן שהתגורר ברחוב שלי, ועסק גם הוא בקיפולי הנייר. הוא הכיר את המחשב ושכנע אותי להתחיל לעבוד גם במחשב, ובעזרתו הצלחתי ליצור קשר עם מקפלים בכל העולם. יש בינינו דינמיקה מדהימה, אנחנו מחליפים רעיונות ואינפורמציה שונה, דברים שלולא המחשב לא הייתי יודע".
בשנים האחרונות מתמקד מריאנו בקיפול דגמי חיות. מאחורי הדבר שלכאורה נראה פשוט וקל, עומדת תורה שלמה ומסובכת. תחילה יש לבחור את סוג הנייר. מריאנו: "הניירות שאני עובד איתם הם ניירות מיוחדים. עם השנים הבנתי שלנייר חשיבות מאוד גדולה. התחלתי ללמוד את הנושא לעומק, את הגימור, את הטקסטורה, זו תורה שלמה. לכל קיפול יש נייר שמתאים לו.
ישנם כאלה שעובדים עם נייר עבה וישנם שעובדים עם נייר מאוד דק. היום כשאני מקפל, אני מקדיש הרבה זמן במחשבה באיזה נייר להשתמש. כשאני מקפל מודל חדש, המטרה הסופית שלי היא להציג אותו, ולכן אני מחפש את הנייר הכי טוב והכי מתאים למודל הספציפי שלו".
היכן אתה קונה את הנייר?
"את הנייר אני מזמין מחו"ל, בעיקר מארה"ב ומצרפת".
לאחר שבחר את הנייר המתאים, ממשיך מריאנו בעיבודו לקראת הקיפול: צביעה, משיחה בלק, ולעיתים אף הדבקת שני דפים בעלי אופי וטקסטורה שונים, זה לגב זה. הוא מסיים בקיפול מדויק להפליא. התוצאה הסופית היא בעל חיים שקשה להאמין שעשוי מריבוע בודד, ללא חיתוכים או הדבקות, אותו קיפל מריאנו לפי חוקי האוריגמי הקלאסי.
מאיפה צוברים את כל הידע הזה?
"ישנם הגאונים שהם אלה שממציאים את הקיפולים. אני עושה למעשה את הקיפולים שלהם. אני עוקב בדריכות אחר ספרים שיוצאים בעולם, וכשאני מוצא ספר שמעניין אותי אני מיד מזמין אותו. בספרים האלה יש מספר מודלים ולפיהם אני מקפל"
.
כמה ספרים כאלה יש לך?
"יש לי קרוב ל-108 ספרים בנושא הזה, וזה בלי לספור את המגזינים החודשיים שמופיעים ברחבי הארץ".
מה אפשר למצוא בספרים הללו?
"בספרים יש את כל הדיאגרמות של השלבים עד שמגיעים לתוצר הסופי. בשנים האחרונות אני מתעסק באוריגמי היחסית מסובכים. אני מקפל דברים שיש בהם לפעמים מעל למאה שלבים. כל קיפול לוקח לי כמה ימים".
מה מספר הימים הארוך ביותר שעבדת על יצירה?
"עבדתי פעם במשך חמישה ימים, אבל אני לא זוכר מה היה התוצר הסופי".
מוצאו של האוריגמי הוא ביפן, והשם "אוריגמי" נטבע ב-1880. בסוף המאה ה-19 התפשטה אמנות האוריגמי לעולם כולו והפכה לחלק מתרבות הפנאי. עם חדירתו של האוריגמי למערב, חלה עלייה במספר העוסקים בו, וכתוצאה מכך עברו שיטות הקיפול שינויים רבים, השתכללו והתפתחו באופן משמעותי.
לישראל הגיע האוריגמי באופן מאורגן בשנות השמונים, כאשר הוקמה האגודה הישראלית לאמנות האוריגמי, ורק בשנים האחרונות הפך למוביל בישראל. כיום משמש האוריגמי גם במוסדות חינוכיים וטיפוליים רבים ככלי עזר מרכזי להוראה ולריפוי בעיסוק, זאת בזכות השילוב הייחודי של יצירתיות, דיוק ואתגר טכני. בסוף המאה ה-20 התעורר גם העניין המתמטי, המדעי והטכנולוגי באוריגמי. מחקר בנושא חשף את המורכבות הרבה האפשרית בקיפולי נייר, ויצר פתח לניצול מורכבות זו בחידושים טכנולוגיים שונים.
"ישנם מוסדות טיפוליים רבים שמשתמשים באוריגמי לטיפול בחולים, בתי חולים לחולי נפש משתמשים בזה בתור טיפול תרפי, זה עוזר לטיפול המוטוריקה של האצבעות, ומדענים משתמשים בזה להמצאות פורצות דרך", מסביר מריאנו, ומגלה כי לאחרונה אף החלו להשתמש באוריגמי ככלי ללימוד מתמטיקה. "לוקחים ריבוע נייר, מקפלים אותו בחצי ואז יש קו באמצע, ומראים לתלמידים שקיבלנו נייר מרובע שזה השלם. לאחר מכן מקפלים את הנייר לשניים ומקבלים שני חצאים, או שמקפלים לארבעה חלקים ומקבלים ארבעה רבעים. בנוסף ניתן לקפל את הנייר למשולש וכך להסביר על סוגי המשולשים, ועל חוקי הגיאומטריה למיניהם".

כיום מריאנו הוא בעליו של אוסף סוגי הנייר מהגדולים והמיוחדים בארץ, המכיל דפים מכל העולם – נייר משי תאילנדי, ניירות מגרמניה, יפן, אינדונזיה וארה"ב. להערכתו, יש בארץ כ-800 מקפלים. הוא מתגורר בכפר הגמלאים ברמת אפעל, ושם הוא מלמד ילדים, מבוגרים וזקנים את קיפולי הנייר. פעם בחודש, יחד עם מקפלים נוספים, הוא מגיע למרכז האוריגמי ברמת גן, ויחד הם מקפלים.
באותם מפגשים מריאנו, בעל ניסיון של שנים בתחום, מעביר הדרכות והרצאות למשתתפים. "עד היום עשינו ארבעה כנסים לאוריגמי. אנחנו מתכנסים למשך שלושה-ארבעה ימים, כל אחד מביא את המודלים שלו ועושה תערוכה אישית קטנה. אנחנו מקפלים יחד, יש מדריך שמלמד כל הזמן נושא חדש, וכמובן שיש הרצאות". עד כה השתתף מריאנו בכנס בין לאומי בפירנצה, בשלושה כנסים בארץ, והציג את דגמיו בתערוכת האוריגמי במוזיאון "טיקוטין", לה תרם 12 דגמים מפרי ידיו.
בעוד פחות מחודש יתייצב עם דגמיו בחולון ויציג, שוב, בגאווה גדולה, את יצירותיו. "אנשים חושבים שלקפל נייר זה בשביל ילדים קטנים, אבל מי שממציא את המודלים האלה הם פרופסורים, מדענים ומהנדסים".
כמה עולה יצירה שלך?
"את הדגמים שלי אני לעולם לא מוכר, הרי זה 'הובי', וברגע שאני אתחיל למכור את היצירות שלי אני אאבד את הכיף שבקיפול".