בית ינאי: אמיר פיי גוטמן והבעל הטרי פותחים את הדלת
אחרי חתונתם המתוקשרת, חושפים אמיר פיי גוטמן וינאי פרישר את הבית החדש שעיצב ינאי, מדברים על אהבה, זוגיות, תקשורת, ילדים, ומסבירים מדוע הספה היא האביזר החשוב ביותר בביתם. פרוייקט מיוחד של זמן מעריב
ולהבדיל מהתקופה שקדמה ל"האח הגדול", כלומר לפני היציאה מהארון, הפעם מתלווה אליו כמעט תמיד בן זוגו ינאי פרישר. זה התחיל באותו מפגש מרגש וסוחט דמעות בפריים טיים, זה נמשך בתמונות פפרצי בכל מיני אירועים מתוקשרים, והגיע לשיא לפני חודש בערך, כאשר השניים נישאו על ידי הרבנית האלטרנטיבית גילה אלמגור, ואף התראיינו על כך לחדשות ערוץ 2.
באותו ריאיון, שנסב בעיקר על חתונתם, הייתה גם הצצה לחופה עצמה, לארוחת הבוקר עם החברים הקרובים בשעות שלפני החתונה, וגם מבט חטוף לדירה של הזוג הפוטוגני. אני מעולם לא הבנתי את המוטיבציה של מפורסמים לחשוף את עצמם ולספק לציבור מבט במגירת התחתונים שלהם.
עד היום, בתור כתב הרכילות של הרשת שהולך לעתים לאי אילו אירועים מתוקשרים, אני מתקשה להבין מה מניע את הפיי גוטמנים למיניהם להגיע ולדפוק פוזות מול המצלמה, שלא לדבר על לכלוא את עצמם בווילה מוקפת מצלמות; אבל למרות גילי הצעיר, כבר הספקתי ללמוד שקטונתי מלשפוט אנשים אחרים.
לפרישר דווקא יש הסבר הגיוני לפשר החשיפה: "גם אם היינו מתחתנים באמצע המדבר, החתונה הייתה הופכת לאירוע מתוקשר בפרופיל גבוה", הוא מתרץ. "יכולנו לא לפרסם תמונות מהחופה, אבל זה דווקא בא ממקום של אמונה שעם החשיפה נוכל לעזור לאנשים אחרים.
"הרצח בבר נוער (הרצח במרכז הגאה ברחוב נחמני בתחילת חודש אוגוסט, י"ק) תפס
לגבי האפשרות לתת לנו להציץ לסלון ביתם, הסיבה אידאולוגית קצת פחות. "במקצועי אני מעצב פנים", מסביר פרישר. "יחסית, אני בתחילת דרכי, ואני בסך הכול רוצה לחשוף את העבודות שלי, שאחת מהן במקרה היא הבית שלי. זה בערך הריאיון השני שאני נותן לתקשורת, הפעם הראשונה הייתה בחדשות, וזה היה סביב החתונה.
"אין מה לעשות, אני בן הזוג של אמיר, ואמיר הוא דמות ציבורית. גם אם היינו מסתתרים בבית, דברים היו יוצאים. אז עדיף שזה יהיה בשליטתנו ובשיתוף פעולה אתנו. באופי שלי אני הייתי נגד החשיפה, אבל הבנתי שככה העולם עובד, ואם כולם עושים את זה, אז או שתסתכל מהצד או שתיכנס למשחק. רק רציתי להראות את העבודות שלי, ואני מאמין שאני באמת מספק את הסחורה, אחרת לא הייתי עושה את זה".
את הדירה קנו פיי גוטמן, בן 33, ופרישר, בן 28, לפני כשנה וחצי, ועברו לגור בה לפני קצת פחות משנה עם כלבם. היא ממוקמת ברחוב יהודה הלוי הסואן, במרחק יריקה מרחוב שינקין ומשדרות רוטשילד.
הסביבה האפורה והרועשת אינה אידיאלית לזוג שזה עתה התחתן ואמור להתחיל לחשוב על משפחה, אבל חיתולים הם לא מה שצפוי בעתיד הקרוב של הנשואים הטריים. כרגע הם בעיקר מודאגים מבעיות חניה. "היה לנו ברור שאנחנו רוצים להישאר במרכז", מסביר פיי גוטמן. "אנחנו אוהבים להוציא את האוטו מהחניה רק כשאנחנו צריכים לנסוע מחוץ לעיר".
לא היית מעדיף שהילדים יגדלו עם אוויר צלול וכרי דשא?
"ילדים הם לא משהו שהולך לקרות לנו מחר מחרתיים. ברור שבסופו של דבר נגיע לזה, אבל אנחנו עוד לא שם".
וכשתהיו שם?
"אני מכיר אנשים שגדלו פה באזור, ומספרים על ילדות קסומה ומיוחדת. חוץ מזה, ליד הבית שלנו ישנו בית הספר לאמנויות, שהוא מצוין, אבל חשוב מזה, החינוך האמיתי של הילדים הוא מה שההורים עושים אתם בבית, ומהבחינה הזו אני לא מודאג. אל תשכח שבתל אביב אתה גם נתקל בצורות חיים מגוונות יותר, ואולי עדיף לילדים של זוג חד מיני לגדול בתוך העיר הגדולה והמקבלת".
האמת היא שהזוג הזה אכן רץ למרחקים ארוכים. הם ביחד כבר שש שנים, וזה נחשב, תאמינו לי, כמעט נצח בשנות זוגיות של גייז, ולשניהם ברור כי אפילו שהם אוהבים מאוד את הדירה הנוכחית, זו לא הדירה שיבלו בה את שארית חייהם.
"זה לא שאין מקום בבית לילד בתחילת הדרך", פרישר מרגיע, "אבל השאיפה היא לגדול ולהתקדם ולא להישאר רק פה. השאיפה לעבור למקום גדול יותר. זה לא הבית שנבלה בו כל חיינו. אבל אני אוהב מאוד את הבית הזה, ויש בו משהו מיוחד מאוד".
פיי גוטמן יודע לפרגן לשותף שלו, שהיה אחראי לעיצוב ולתכנון הדירה. "חלל המגורים המרכזי הוא אחד הדברים הכי מפנקים שקרו לי בחיים. יש ימים שאני מסתכל על הבית ואומר לעצמי: 'איזה מזל שהכרתי את ינאי'.
"נכנסנו לדירה בינואר האחרון, וכבר בחודש מרץ הלכתי לגור בווילה הזאת בנווה אילן (בית האח הגדול, י"ק), וכשחזרתי התרגשתי מחדש מהבית. אם אני צריך לנסוע ליומיים שלושה, אז כשאני חוזר יש לי את אותו וואו. כיף להיכנס בחזרה לבית כזה מואר ושמתוכנן חכם כל כך".
מתי התחלת להרגיש שם כמו בבית?
"מהדקה הראשונה. העובדה שקנינו את הדירה ביחד, מעבודה ומעמל רב ומכסף שעשינו וחסכנו במשך שנים, עשתה את ההבדל. ברגע שזה שלך אתה מרגיש בבית".
עד אז גרתם בשכירות?
"גרנו בדירה מדהימה במלצ'ט, אבל היא הייתה קטנה, ואז גם התחילה שגעת המחירים - בעלי דירות דרשו 5,000 שקל לדירת שלושה חדרים. הבנו שזה שכר דירה שעולה יותר ממשכנתה, אז אמרנו 'עד כאן' והתחלנו בחיפושים.
"זה חלום שהתגשם, ולא חשבתי שהוא יתגשם בתל אביב. אפילו שתמיד חסכתי כסף, לא האמנתי שזה יקרה בתל אביב כי זו עיר יקרה מאוד. זה שהחלום הפך למציאות נותן לדירה תחושת בית שאין גדולה ממנה".
אני חייב לציין שלמרות הרגשות, זה נשמע כאילו ההחלטה לקנות דירה הייתה בעיקר פרקטית.
"כן, אבל לא הייתי יכול לקבל את ההחלטה הזו אם לא היו לי זוגיות יציבה ואוהבת או הורים עשירים".
בקיץ האחרון סיים פרישר את לימודי עיצוב הפנים במכללה למנהל. בתחום העיצוב הוא עובד כבר קרוב לשנתיים, והוא גם הבעלים של חברה להפקה ולעיצוב של אירועים. באופן טבעי היה פרישר אחראי לעיצוב הדירה של השניים ולעיצוב החתונה ולהפקתה.
"אחד הדברים שהיו חשובים לנו, זה שהדירה תהיה ממש חורבה כדי שתהיה לנו סיבה טובה לעשות שיפוץ טוטלי", מודה פיי גוטמן. "רצינו שכל הדירה תהיה ממש לפי הטעם שלנו. בעצם לפי הטעם של ינאי כי הוא המעצב. לי היו ממש מעט דרישות".
אילו דרישות למשל?
"האמת ששתי הדרישות הכי חשובות שלי היו שהספה בסלון תהיה נוחה ושהטלוויזיה תוכל להסתובב בכל הבית. רציתי שאוכל לראות טלוויזיה גם מהסלון, גם מהמטבח וגם מהמרפסת. מכל מקום".
אתה ממש לקוח קל.
"בסופו של דבר העיצוב של הדירה הוא כמעט באופן טוטלי החלטה של ינאי. היה לנו ויכוח קטן אם האמבטיה צריכה להיות מכוסה כולה בקרמיקה או שצריכים לראות קצת קיר, אבל זהו זה בערך. מראש התייחסתי לכך שזה הפרויקט שלו כי זה המקצוע שלו. גם בחתונה הוא היה אחראי להפקה ולעיצוב.
"זה מה שהוא עושה, הוא מצוין בזה, ואני לא יכול ולא רוצה להתמודד עם בן אדם שזו העבודה שלו. ברור לי שהוא יעשה את זה הכי טוב שאפשר. מלבד זה, אני עיוור צבעים, אז זה בכלל פתר לנו הרבה בעיות".
כמו כל זוג נשוי, פרישר מסכים עם פיי גוטמן, אבל לא לגמרי: "יש לו נטייה להירדם על הספה. בגלל זה היא הייתה הכי חשובה לו. בסך הכול, אם אני משווה ללקוחות אחרים, אז כן, הוא היה לקוח קל. אבל לא בדיוק כמו שהוא מתאר. הוא עיוור צבעים, אז לפעמים היה קשה לשכנע אותו שצבע מסוים הוא הצבע הנכון, וזה קצת הוציא את המיץ.
"חוץ מזה הוא מאלה שאומרים שלא אכפת להם, אבל כשהם רואים את התוצאה צריך להתחיל לשכנע אותם מחדש. בוא נגיד שמשפטים כמו 'חשבתי שזה ייראה קצת אחרת' לא היו נדירים, אבל בסופו של דבר זה לא משנה אם אני איש המקצוע בבית, זה בכל זאת גם הבית של בן הזוג שלי. לפעמים צריך לדעת להסביר ולשכנע וגם להתפשר".
אז כמו שהבנתם, האחראי הבלעדי לעיצוב טירת פיי גוטמן-פרישר היה פרישר. הוא גם זה שמתנדב להסביר כשאני שואל שאלות מקצועיות מעט יותר על עיצוב הדירה.
מלבד הספה הנוחה והטלוויזיה, מה עוד רצית להשיג בעיצוב הדירה?
"מה שהיה חשוב לי זה שהסגנון בבית יהיה מינימליסטי. רציתי שיהיה לי שקט בעיניים, ולא רציתי עיצוב טרנדי שיימאס עלינו אחרי שתי דקות. ניסיתי לחשוב גם בתור מעצב הפנים וגם בתור הלקוח, וזה לא קל לעצב לעצמך ולהבין מה הסטייטמנט שלך על עצמך.
"מה שהיה חשוב זה שקודם כול יהיה בבית הרבה אור וגם שתהיה בו שלווה, שכשאתה חוזר הביתה מיום עבודה או אם אתה עובד בבית שתהיה לך סביבה שקטה ונעימה".
איך משיגים את זה?
"הלכתי על משהו נקי, מינימליסטי, קוים ישרים. השתמשתי הרבה בצבע לבן ובחומרים בסיסיים כמו בטון ועץ".
מינימליזם לא יכול להפוך להיות גם קר ומנוכר?
"אותי זה לא הפחיד. תמיד אתה נתקל בלקוחות שיגידו שזה קר, אבל אם האנשים שגרים בבית חמים מטבעם, זה משליך על הבית כולו. בית שיש בו כלב מקסים כמו הכלב שלנו לא יכול להיות בית קר. נכון, יש לו לוק היי-טק נקי, אבל ניסיתי לשבור את זה במקומות שרציתי, כמו באמבטיה ובחדר השינה, שיש בהם צבעים חמים, מין חום שוקולד כזה. השתמשתי גם בהרבה חומרים טבעיים כמו במבוק ועץ, וניסיתי להכניס גם קצת טבע הביתה".
איך?
"יש לנו מעין פטיו במרכז הבית. זה כמו מרפסת קטנה סגורה בחלונות, כמו קוביית זכוכית בתוך הבית, ויש שם המון צמחייה. רציתי שבתוך הקור של הלבן תהיה ריאה ירוקה, וגם חשוב שתהיה פינת עישון לאורחים שמעשנים".
הזוג הצעיר חי בדירה לא גדולה במיוחד. בערך שמונים מטרים רבועים שמחולקים לשני חדרים וחצי: חלל מרכזי של סלון ומטבח, פינת עבודה שפתוחה לחלל המרכזי וחדר שינה. אין הרבה לאן לברוח, וצריך להיות זוג אוהב במיוחד כדי להסתדר בדירה כזו.
"זה מתאים ספציפית למערכת היחסים שלנו", פרישר מסביר. "יש זוגות שחשובה להם הפינה השקטה, לנו זה חשוב פחות. הבית הזה לא גדול, אבל יש בו תחושה מרווחת מאוד. אתה לא מרגיש שאתה חייב ספייס פרטי. כמובן אם היה עוד חדר, הייתי מברך, אבל העדפתי שהכול יהיה בממדים גדולים במקום לעשות עוד חדר ולהסתפק בחדרים קטנים".
כשרבים יורדים לשתות קפה למטה?
"כן", הוא צוחק, "או שבשביל זה יש חברים, אבל אנחנו לא כל היום בבית אחד עם השני, אנחנו עסוקים מאוד, אז זה אף פעם לא מגיע לוויכוחים כאלה גדולים שרוצים לברוח".
אפרופו "לא הרבה בבית", אתם מבשלים או מזמינים טייק אוויי?
"גם אמיר וגם אני מבשלים. לכל אחד יש התמחות משלו. אמיר מבשל מאכלים משמינים, הוא מתרכז במאכלים כבדים, אני מתרכז במאכלים בריאים. אמיר מבשל יותר כבד ממני, הוא אוהב שמנת, אבל האמת ששנינו מבשלים מעולה. מי שיותר עסוק השני מבשל לו".
המטבח היה חשוב בתהליך העיצוב?
"מאוד. לא התפשרנו במטבח. לרוב, בדירות בתל אביב אתה מצטמצם במטבח. פה הוא חלק מהסלון. היה חשוב שהוא ייראה טיפ טופ, והיה חשוב שיהיה משטח עבודה גדול ששניים יוכלו לבשל עליו. המטבח פונקציונלי ופרקטי מאוד. היה לי חשוב לשים דגש על תכנון המטבח ועל הצרכים של האדם שמשתמש בו. המטבח אצלנו נמצא בשימוש יום-יומי".
מי עושה כלים?
פיי גוטמן: "ינאי יגיד לך בעצמו שאני לא יכול לעמוד בסטנדרטים שלו. גם אם אני מנקה, הוא מנקה אחריי כמו פולנייה טובה. אני אחראי להוריד את הכלב, אני פחות טוב בעבודות הבית, אבל אני גם הרבה פחות שעות בבית".
פרישר: "אני באמת מנקה הרבה יותר טוב ממנו, אבל כשאני מאלץ אותו הוא מנקה. בקטע הזה אנחנו משלימים אחד את השני. הוא בלגניסט ואני מסודר. הוא מפזר בגדים בבית, ואני עובר ומסדר אותם כדי שלא תיווצר ערמת בגדים, אבל אנחנו כן עוזרים אחד לשני המון".
נא להמתין לטעינת התגובות
