מהפכן אשדודי: הפיכת החצר של רוברט חיים
בשנת 1961 הצליח רוברט חיים, שנפטר בשבוע שעבר בגיל 90, להדיח את אפרים לנגסנר מראשות המועצה באשדוד ולתפוס את מקומו. בעקבות זאת הפכה אשדוד למוקד של חדשות פוליטיות
בראשית ימיה, השתייכה אשדוד מבחינה מוניציפלית למועצה האזורית חבל יבנה. המועצה המקומית מונתה על ידי שר הפנים באחד ביולי 1960. המינוי בא באיחור של כשלוש שנים וחצי, ולאחר שכבר נקבעו במקום עובדות חשובות. בראש המועצה הממונה הועמד דב גור, ששימש במקביל סגן ממונה על מחוז הדרום.
מינוי יתר חברי המועצה נעשה בהתאם לתוצאות הבחירות לכנסת במקום. גם חברת אשדוד, החברה שחתמה הסכם עם הממשלה לפתח את העיר, קיבלה בצעד חריג ומפתיע מנדט במועצה. העובדה שהמועצה מונתה ולא נבחרה וזה שחברת אשדוד, שאינה מפלגה אלא חברה פרטית, אינטרסנטית, קיבלה נציגות במועצה, גרמו לתהייה ופליאה, שלא לדבר על תגובות חריפות ונזעמות יותר.
כחצי שנה לאחר מינויו לראש המועצה, הגיש דב גור את התפטרותו מסיבות אישיות. את מקומו תפס סגנו אפרים לנגסנר, מהסיעה הדתית לאומית. לנגסנר ישב על כיסא ראש המועצה כמה חודשים ונאלץ לפרוש לאחר "הפיכת חצר" פתאומית ומפתיעה. בראש ההפיכה עמד רוברט חיים, שגם זכה בתפקיד הנחשק.
"הפיכת החצר" באשדוד בשנת 1961 עוררה רעש גדול. דיברו עליה ברדיו וכתבו עליה בעיתונים, למרות שאשדוד הייתה אז בסך הכל עיירה קטנה ונחשלת, בת לא יותר מ-12 אלף תושבים. קטנה, אבל כבר מוכרת, ידועה. גם בגלל השערוריות הרבות שליוו את הקמתה וגם בגלל הסקנדלים הגדולים, שליוו את בניית הנמל מהרגע שנורתה בו אבן הפינה.
בעקבות "הפיכת החצר" הכל כך רועשת ומתוקשרת, הפכה אשדוד גם למוקד של חדשות פוליטיות. שכן לאחר ההפיכה התברר פתאום, שהאשדודים מרדנים, חסרי רסן ובעיקר בלתי צפויים. בקיצור, בלגניסטים, פרועים.
וכל כך למה? אחרי שרוברט חיים, איש מפא"י, ביסס את שלטונו באשדוד, החליטה מזכירות מפא"י בתל אביב להדיחו בטענה שאינו
למה במפתיע? כי הם עצמם, אותם פעילים, פנו קודם לכן כמה פעמים בכתב ובעל פה, למזכירות המפלגה בדרישה לסלק את רוברט מראשות המועצה. רובם נמנו עם מתנגדיו, אך בהיוודע להם על החלטת "הטיהור" של המזכירות, שינו באחת את דעתם וקראו להשאירו בתפקיד.
מדוע? כי לא הסכימו שאנשים מן החוץ ינהלו את ענייניהם. הוא שאמרנו, מרדנים, בלתי צפויים.
רוברט חיים, מעודד מתמיכתם של פעילי מפלגתו המקומיים, סירב להיענות לדרישת מזכירות מפא"י לפנות את מקומו וניהל נגדה מאבק מר ועיקש.
ואולם, לקראת הבחירות הראשונות למועצה המקומית באוגוסט 1963, החליט מרכז מפא"י להעמיד באשדוד נבחרת חדשה ולהציב בראשה במקום רוברט חיים, את אבנר גרעין. בסניף המקומי פרצה, איך לא, סערת רוחות. נשמעו גידופים וגם איומים. אנשים הודיעו על פרישה ועל החזרה של פנקסי מפלגה, אך דבר לא עזר והחלטת המרכז נותרה בעינה.
בתגובה להחלטת המרכז, החליט רוברט חיים לצאת לבחירות ברשימה עצמאית. חלק מאנשי מפא"י באשדוד הודיעו על תמיכתם בו וחלק אחר, על הטלת פתקים לבנים בקלפי כפעולת תגמול נגד המפלגה. כן הצטרפו אליו רבים אחרים.
רשימתו העצמאית של רוברט חוללה הפתעה גדולה כשזכתה בשני מנדטים במועצה, רק במנדט אחד פחות ממפא"י. למה הפתעה? כי מפא"י, למי שאינו יודע, הייתה אז מפלגת השלטון בארץ. מפלגה גדולה, בעלת כוח ועוצמה, ששלטה ביד רמה בכנסת ובממשלה וברוב ישובי המדינה.
ואולם, למרות הצלחתו המרשימה, נאלץ רוברט לנטוש את השלטון, שכן מפא"י ניצלה, בסופו של דבר, את כוחה והשפעתה, צירפה אליה את המפד"ל ואת אחדות העבודה והקימה איתן קואליציה. בראש המועצה הוצב איש מפא"י, אבנר גרעין, לימים ראש העיר הראשון של אשדוד. רוברט חיים וחברו לסיעה שרל פילו, הצטרפו לאריה קלנג מהמפלגה הליברלית ונותרו איתו באופוזיציה יחד עם נציג "חירות" יוסף (זו'זו') אביטן.
רוברט חיים, יליד מצרים ותושב אשדוד משנת 1957, כיהן כראש המועצה המקומית כשנתיים וחצי, בין השנים 1961 – 1963 . הוא נפטר בשבוע שעבר בגיל 90 והובא למנוחות באשדוד. יהי זכרו ברוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
