סופרים ירוקים: הפעילות הסביבתית הגואה בי-ם
בין ויכוח על שלמות העיר למאבק על השבת, מסתבר שבירושלים שוקקת גם פעילות ירוקה מרחיבת ריאות. יש מי שמונע מכרישי נדל"ן להשתלט, יש מי שעושה את המוות לאגד, ויש אפילו ועד לשמירה על עצים. וגם: ירושלים היא שיאנית הגינות הקהילתיות בישראל
האוויר מעל ירושלים רווי תפילות וחלומות
כמו האוויר מעל לערי תעשייה כבדה
קשה לנשום
ומזמן לזמן מגיע משלוח חדש של היסטוריה
והבתים והמגדלים הם חומרי אריזתה,
שאחר כך מושלכים ונערמים בערימות
ולפעמים באים נרות במקום בני אדם,
אז שקט
ולפעמים באים בני אדם במקום נרות,
ואז רעש
ובתוך גנים סגורים, בין שיחי יסמין
מלאי בושם, קונסוליות זרות,
כמו כלות רעות שנדחו,
אורבות לשעתן
מתוך: שלווה גדולה: שאלות ותשובות.
לאורך הדורות זכתה ירושלים לתשומת לב במישורים רבים. היסטוריה רוויה לעייפה במלחמות וכיבושים, הפגנות וחסימות כבישים, התנגשות מתמדת בין דת, שלטון והמון ומה לא. רב המשקל שניתן לשלל הנושאים החשובים הללו, ונראה כי נושא איכות הסביבה נדחק לקרן זווית.
ירושלים מעולם לא הייתה סמל לסביבה ירוקה, וככל שעוברות השנים שטחי נדל"ן מאיימים לכסות אותה מכל עבר. למי יש זמן להתעסק עם ירקות אורגניים או התגברות פליטת גזי חממה המאיימים לטגן לנו את הצורה כששאלת חלוקת ירושלים עומדת על הפרק?
רבים ודאי משוכנעים כי תל אביב עקפה אותנו בסיבוב בדרך לחיים בריאים וירוקים יותר. בגלל המודעות, או האיניות, או סתם כי לאנשים שם יש יותר זמן וכוח להתעסק בנושאים שוליים ביחס לשאלות הכבדות ששקעו באוויר הזכור כצלול כיין. אבל רגע לפני שאתם
לא, הכוונה אינה לרעש העולה מאתרי הבנייה הרבים הפזורים בתוכה ובצדדיה, אלא לרחש של עוד ועוד ירושלמים הפועלים ונלחמים למען עיר ידידותית יותר לסביבה ולעצמה, כדי שגם הילדים שלנו יידעו שלא רק פעם היה פה שמח וירוק. אולי בפחי מיחזור מעוצבים ושבילים לאופניים אנחנו חלשים, אבל במאבקי תושבים אקטיביסטים וגינות קהילתיות אין עלינו.
אל מול התאוצה המאיימת כל כך שצבר שוק הנדל"ן, הירושלמים מרימים דגל ירוק. שימור מיני בעלי חיים, גידול ירקות אורגניים, וכיאה לעיר הקודש - גם התחקות אחר השורשים הנמצאים עמוק באדמת המורשת שלנו, אשר מגיעים עד לסיפור בו ברא אלוקים את העולם, ושיום אחד גם החליט להחריבו במבול.
בשבת שעברה קראו בבתי הכנסת על נח והתיבה, אותה ציווה עליו אלוקים לבנות כדי שיוכל להציל את עצמו, את בני משפחתו ואת שאר מיני החיים שעל פני כדור הארץ, בזמן שהוא שוטף הכול במבול.
את תאריך קריאת פרשת "נח" ביקשו הארגונים הירוקים לנצל למען תיקון סביבתי. ברחבי העיר התקיימו פעילויות אקולוגיות בבתי הכנסת, במוסדות ציבור ובמתנ"סים במטרה לעודד עשייה ופעילות סביבתית המחוברת למקורות ולתרבות ישראל.
האירוע המרכזי אמור היה להתקיים לאחר כתיבת שורות אלו בחצר מוזיאון הטבע שבו ייערכו הרצאות בנושאי סביבה, שיעורים בנושא על פי היהדות ויתקיימו סדנאות מעשיות להורים וילדים במגוון נושאים. בנוסף על כך ביקשו הארגונים הירוקים לנצל את הבמה ולהסביר עד כמה חשובה התארגנות אזרחית ליצירת שינוי.
האירועים הם פרי יוזמה משותפת של עמותת טבע עברי, החברה להגנת הטבע, מינהלים קהילתיים וארגונים נוספים ובשיתוף העירייה. האם האחרונה היא גם חביבת הסביבה? בקרב ירוקים רבים בעיר מפעמת התקווה שבקרוב הבטחות הבחירות יתחילו להראות ניצנים ואפילו יכו שורש.
מנהלת טבע עברי, עינת קרמר, הייתה רוצה שכל אחד מאיתנו ירגיש שהוא נח בדורו. "בימים אלה, בדומה לתקופתו של נח, אנו חווים את השחתת הארץ שבאה לידי ביטוי בין השאר בתופעות סביבתיות הולכות ומתפשטות של מדבור, המסת קרחונים, הצפות ובצורות. זה הזמן שבו על כל אחד מאיתנו להיות 'נח', ולפעול להצלת החיים על פני כדור הארץ", היא נואמת.
חברתה לעמותה לייבה חיה דוד הגיעה לישראל מארצות הברית לפני כשבע שנים ומיד חיפשה את הקשר בין הארץ המובטחת לנושאים סביבתיים הקרובים ללבה. "בכל מקום אחר זה לא היה יכול להיות אמיתי מבחינת הזהות שלי", מספרת דוד, "דווקא בארץ שלי יש לי את הרצון לשפר את הסביבה בשביל הילדים שלי והעם היהודי".
החיפוש הזה הביא אותה לפעול לקידום אחריות יהודית סביבתית בישראל. האמונה המנחה אותה היא שאלוקים ברא את העולם כולו ואנחנו חלק ממנו. מבחינת דוד הקשר בין חברה אנושית יותר ובין מודעות לטבע שסביבה הוא הדוק.
"בערים גדולות בעולם יש ניתוק בינינו ובין הטבע וגם בין האנשים", ממשיכה דוד. "אנשים נכנסים לאוטו שלהם ולמשרד והולכים מהבניין הזה לבניין אחר ולא ממש קשורים אחד לשני ולטבע באופן יום יומי. אנחנו תקועים בבניינים והטבע הוא משהו בחוץ, או מקסימום אי שם בשמורה.
"אני חושבת שאנשים צריכים לחשוב על טבע במובן של סביבה. הכול בעצם קשור לזה: איך שאנחנו חיים, אם אנחנו גרים בבניין או בבית צמוד קרקע, מה אנחנו אוכלים, אם אנחנו זורקים, האפ אנו נוסעים באוטובוס או ברכב פרטי".
רבים מבאי כנסת ישראל טרודים מדי יום באירועים הפוליטיים השונים והחוקים הנדונים בוועדות. חלקם אמנם חבר בשדולה הסביבתית חברתית בכנסת, אך נראה שמאז שעמרי שרון עזב, כבר אין שם יותר מידי אקשן בצבע ירוק.
אבל אם הם רק ישימו לב, הם יוכלו להבחין בשלט קטן בכניסה למקום עבודתם המורה לכיוון שביל המוביל לאתר טבע עירוני ייחודי מסוגו. המדובר ב"תחנה לחקר ציפורי ירושלים", שהיא גם אתר הטבע העירוני הראשון שנוסד בעיר. שם הם יוכלו ליהנות מצפייה בסבכי שחור כיפה (לא, לא מדובר בחבר כנסת מטעם ש"ס) או בעלווית לבנת הבטן ובדרור הבית וגם ללמוד על לא פחות מ-175 מינים של ציפורים.
האתר הוקם ב-1994 בקריית הלאום על ידי אנשי החברה להגנת הטבע. זה קרה בעקבות לכידתה של ציפור שעל רגלה הופיעה טבעת שמקורה בשוודיה. מספר צפרים חובבים החלו לחקור על אודותיה, דבר הוביל למשנהו ומדינת ישראל הסכימה להקצות את המשתלה המוזנחת ששימשה בזמנו את גן הכנסת למטרה החשובה.
ירושלים, מתברר, היא נקודת ציון חשובה ביותר בתוואי הנדידה של הציפורים במסען מאירופה לאפריקה ובחזרה. מעל שמי ישראל חולפות מדי עונה כחצי מיליארד ציפורים נודדות ורבות מהן מגיעות גם לירושלים, המשופעת בעצים וטבע סביבה. האתנחתה שהן עושות אצלנו מנוצלת על ידן לצבירת כוח, שישמש אותן בהמשך המסע המפרך.
"ציפורים משכיחות את הצרות מבני אדם", מסביר עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע שהקים את התחנה יחד עם גדעון פרלמן, "זהו אחד הסממנים הטובים לאיכות חיים. איפה שהציפורים שרות, יש חיים".
בלבן מספר שבתחנה יושבים זה לצד זה, בהרמוניה מופלאה, חילונים וחרדים, יהודים וערבים וכל זה בין הכנסת לבין בית המשפט העליון - מעוזי ההתכתשויות וההתנצחויות. "ציפורים זה דבר נפלא וטבע עירוני הוא הכרחי ומשרת את כולם", מסכם בלבן, "מזרח ומערב. ובלי קשר לדת, גזע ומין".
מיד עם הקמתה החלה התחנה לעבוד עם מערכת החינוך העירונית וצמחה למרכז לימוד צפרות פעיל הכולל פינת האכלה ובית גידול. מדי שנה לוקחים חלק בפעילות אלפים רבים של משתתפים הבאים לצפות בתהליכי המחקר, הכוללים לכידה, סימון ושחרור של הציפורים. במקום הוקמה תצפית המאפשרת הצצה מקרוב על פעילות הציפורים באין מפריע.
התחנה מסמנת מעל 10,000 ציפורים בשנה ובימי שיא מסומנות יותר מ-400 ציפורים בבוקר בודד. העונות החמות הן האביב והסתיו. על פעילות המחקר ותפעול התחנה אחראי צוות מתנדבים גדול הכולל בני נוער, גמלאים, תלמידים מהחינוך המיוחד ובני מגזרים שונים המתאחדים סביב אהבתם לציפורים. בעקבות הצלחת התחנה הוקמו אתרים נוספים ברחבי העיר על פי אותו דגם.
לאורך השנים זכה המקום להכרה ואפילו לביקורי אח"מים. כאשר הגיע לישראל נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר, שהוא גם צפר חובב, כדי לקדם את השלום במזרח התיכון, הוא מצא זמן לקפוץ לתחנה כדי להתרשם מציפורי עיר הבירה.
בפעם הראשונה שבה התקבלה בוועדות התכנון תכנית ירוקה פרי יוזמתם של תושבים הייתה במקרה של פארק הצבאים. מדובר היה בתקדים בקנה מידה ארצי שנתן רוח גבית מעודדת לתושבים בערים אחרות והיה מקור לגאווה לוקאלית.
המאבק החל עם הידיעה כי יזמים מתכננים לבנות 1,400 יחידות דיור בשטח. התושבים סירבו לקבל את רוע הגזירה, הקימו את "ועד הפעולה להצלת עמק הצבאים" ויצאו לקרב. לאחר שוועדת התכנון המקומית קיבלה את התנגדות התושבים, היא אף אפשרה להם להגיש הצעה משלהם. לראשונה ניתנה הרשות לתושבים לא רק להגיד מה לא, אלא להציע מה כן.
בתכנית הוצע להקים בשטח הציבורי פארק רחב ידיים שישמש את 50 אלף התושבים המתגוררים בשכונות מסביב לעמק תוך שימור המערכת הטבעית שבו, הכוללת עדר צבאים שלצערנו הולך ומידלדל. בעבר חיו בעמק 30 פריטים, אך נכון להיום נותרו בו שלוש צביות ועופר אחד בלבד. המטרה המרכזית היא לשקם את העדר.
החלטת הוועדה התקבלה בשמחה מופגנת, שהתפוגגה במהרה. לתכנית הוגשו התנגדויות, הפעם מצד יזמי הנדל"ן שלא מיהרו לנטוש את חלום בניית פרויקט היוקרה "צבאי הבירה". בינתיים אישור התכנית תקוע בוועדת התכנון המחוזית כבר יותר מחודשיים, ועוד עתיד לחזור לדיונים בוועדה המקומית.
"גם כשאתה מצליח במשהו בארץ קודם דואגים להוציא לך את הנשמה", מציגה טל פרי, תושבת גבעת מרדכי ופעילה בולטת במאבק, את תחושות התושבים. "מדובר במאבק קשה הדורש סבלנות, אבל הוא גם מאוד חשוב וזה מה שנותן לנו את הכוח להמשיך. העיר הולכת ומצטופפת ויש פה מעט מאוד טבע. פארק הצבאים הוא מקום נהדר שיורדים אליו ושוכחים שנמצאים בעיר. יש בו שקט, ריח של עשב, רוח קלילה והמון ציפורים. פשוט פנינה בשביל כל אדם עירוני וחשוב מאוד להצליח בהצלתו".
פרי מסכימה שההצלחה במאבק עד כה בהחלט מעוררת גאווה, אך היא אינה מבינה את פשר העיכוב. לדבריה, המטרה היא לחיות חיים טובים בעיר וחשוב לעגן את הערכים הסביבתיים עוד בימינו אנו, לפני שיהיה מאוחר מדיי. "אחרת תהיה לנו עיר שאי אפשר לנשום בה", היא חוששת. האופוזיציונר דאז ניר ברקת תמך במאבק כשזה הגיע לשיא. בינתיים הוא כבר הספיק להפוך לראש עירייה ורבים תולים בו תקוות ודואגים לשלוח לו מסר. "הזמן לא פועל לטובת העניין", אומרים פעילים. "נדרש מעשה אמיץ של ראש העירייה".
לצד המאבק לשימור עמק הצבאים ראוי לציין מאבקים נוספים שחוללו תושבים במחאה על הפגיעה בשטחים הפתוחים שסביבנו. ההצלחה המסחררת ביותר סומנה עם דחייתה של תכנית ספדיה והכנסתה להקפאה עמוקה. כידוע, התכנית כללה בנייה של קרוב ל-20 אלף יחידות דיור על פני שטח של 6,000 דונם ועוררה התנגדויות של אזרחים מכל המדינה. על ההתנגדויות לתכנית צירפו את חתימתם 16 אלף איש וגם 50 חברי כנסת. המהלך הזה הצליח ולנו נותרו עוד כמה שנים ליהנות מהנוף הקסום של הרי ירושלים, עד לתכנית הבאה.
מאבק תושבים לא פחות בולט שהתחולל בשנה האחרונה נסב סביב ניסיונות הצלתו של נחל יתלה שבשפלת יהודה מהתכניות להעביר דרכו את קו הרכבת ירושלים-תל אביב. במקרה זה המאבק נכשל. גשר גדול עתיד לכסות את הנחל הבתולי. הארגונים הירוקים הציעו שבמקום הגשר תיסלל מנהרה תת קרקעית שתפחית בצורה משמעותית את ההפרעה לטבע השלו, אך הצעה זאת נדחתה כאמור. "במחיר של חיסכון בשנת ביצוע אנחנו פוגעים לנצח באחד המרחבים השמורים האחרונים שיש במרחבי יהודה", מקונן חנוך צורף, מנהל איזור ההר בקרן הקיימת לישראל.
היריעה קצרה מלהכיל את כל המאבקים שבהם נטלו חלק תושבי העיר, אבל ניתן לסכם שלירושלמים יש אופי. מודעות ציבורית לנושאים הסביבתיים ואי הסכמה לקבל את הדין של שוק הנדל"ן האטרקטיבי הביאו לשינוי במאזן הכוחות. אחרי שהתאוששו ממפלצת הולילנד, יותר ויותר תושבים בירושלים גילו שגם להם יש מה להגיד ובעיקר את הזכות להמשיך לנשום אוויר הרים צלול. אגב, בימים אלה מתגבשת קבוצה שמטרתה להציל את רחוב הנביאים מפני תכניות הרכבת הקלה. הכינו את המגאפונים.
השטחים הסמוכים למסילת הרכבת הישנה בדרום העיר, מתחנת הרכבת הסמוכה לתיאטרון החאן ועד לתחנת הרכבת החדשה במלחה, מוזנחים ונטושים מזה עשרות שנים. אף שמדובר בשטחים פתוחים בלב איזור עירוני שסובל ממחסור בגינות ובפארקים, לא נעשה עמם דבר והם נותרו שוממים; ושממה גוררת הזנחה והתייחסות אל המקום כאילו הוא מזבלה עירונית.
יום בהיר אחד זיהו תושבי האיזור תכונה חיובית ביחס לעתיד השטח השומם; הם התבשרו שהעירייה מתכננת לסלול בין המושבה הגרמנית לבקעה מסלולי הליכה ואופניים. אך שמחתם לא נמשכה זמן רב מידי, כי מיד אחר כך הם גם גילו שבחלק השני של השטח, ליד הקטמונים ובית צפאפא, מתכננת העירייה לסלול כביש שימנה ארבעה נתיבים.
עלה התאנה בדמות שבילי ההליכה והאופניים הסתיר אוטוסטרדה משחירת חיים. לפיכך הוחלט על הקמת "ועד פארק המסילה" ששם לעצמו למטרה לשנות את הגישה של גורמי התכנון והפיתוח בעיר ולהתחיל לתבוע לשתף את התושבים בתכניות, וכן - גם את מה שמגיע להם: שטחים פתוחים ואיכותיים בסמוך לשכונות המגורים.
תחילה הפנו התושבים עשרות פניות לראש העירייה הקודם, אורי לופוליאנסקי. "הוא לא הגיב לעשרות הפניות ששלחנו אליו בעניין זה והתעלם מאיתנו לחלוטין", מגולל יושב ראש הוועד, ד"ר קימי קפלן. "אגף תושי"ה הניח בפנינו תכניות לכביש גדול ממדים. כל אלה רק עודדו אותנו להמשיך במאבק".
את הטענות שלפיהן הם חנוקים בלי שטחים פתוחים גיבו התושבים במפות ובנתונים של העירייה והחברה להגנת הטבע. הם לא קיימו אפילו הפגנה אחת ובמקום זאת הם לימדו את העירייה איך מקימים פארק. תחילה הם הקימו בשטח גינה קהילתית ראשונה וזו הובילה לשלוש גינות נוספות. עם סטודנטים מבצלאל הם הקימו מסלול טיול בשם "מסלול הקיפוד" ובחג סוכות האחרון הם הניחו עם הסטודנטים יסודות למבוך אקולוגי ענק שייבנה במקום בשנה הקרובה.
בעיצומה של מערכת הבחירות האחרונה הזמין הוועד את כל המועמדים להציג את חזונותיהם בפניו. מי שהרים את הכפפה הפוליטית הזו היו נעמי צור בגיבויו של המועמד דאז וראש העירייה היום, ברקת. הם התחייבו לבטל את סלילת הכביש ולאחר הבחירות אף קיימו את הבטחתם.
"זהו רק השלב הראשון", מבטיח קפלן, "נמשיך לעמוד על המשמר, לדאוג שברקת יעמוד בהבטחתו ויבטל אפליה של עשרות שנים נגד שכונות דרום העיר. לא נניח לעירייה ונעקוב אחריה כדי לוודא שהיא משפרת את איכות הגנים הקיימים באזור, מתכננת ומבצעת את פארק המסילה ומעדכנת בהתאם את תכניות התב"ע".
צעדיו של "ועד פארק המסילה" הביאו לתפנית משמעותית בגישת התכנון העירונית. כיום פועלות כבר כמה קבוצות במתכונת זהה הפועלות להקמת מערכת פארקים מטרופולינים שישמשו חגורה ירוקה העוטפת את העיר מכל צדדיה. שלושה פארקים במערב העיר: פארק עמק הארזים, פארק עמק מוצא ופארק עמק רפאים; במזרח פארקים באגן נחל קדרון ובנחל עוג. המטרה: פיתוח שטחים פתוחים רחבי ידיים שיתנו מענה לתושבים בעיר בשביל נופש, פנאי, ספורט ובילוי.
סיפור קצר הממחיש את הפערים בין חרדים לחילונים בעיר, מגיע דווקא על רקע נושא התחבורה. חברת המועצה רחל עזריה (ירושלמים) מספרת שבאחת הישיבות שהתקיימו בנושא התחבורה הציבורית בעיר, שבה נכחו כלל הגורמים הרלוונטיים, הכריז אחד המשתתפים החרדים שירושלים זוהי עיר שממש תענוג להשתמש בה בתחבורה הציבורית.
"הסתכלנו עליו בהלם, חשבנו שהוא צוחק", משחזרת עזריה, "שאלנו אותו על מה הוא מדבר, אבל אז נפל לנו האסימון. פשוט הבנו שעבור החרדים, שאצלם משפרים ומשדרגים את התחבורה הציבורית לשביעות רצונם, מדובר באמת בשירות נפלא, בעוד שאת שאר התושבים בעיר פשוט מפלים לרעה".
כמה מתושבי העיר החליטו לא לעצור באדום ולנסות להעלות את ירושלים על המסלול הירוק. "זה התחיל כשרצינו ליזום קו אוטובוס חדש מהשכונה שלנו לתחנה המרכזית ולגבעת שאול, ולא הועילו כל המאמצים", מספר יוסי סעידוב, עיתונאי לשעבר וכיום בעל משרד לייעוץ תקשורתי וחשיבה אסטרטגית בעיר.
הוא וחברו אהוד עוזיאל שלחו דואר אלקטרוני למכרים מהשכונה וביקשו מהם להגיע לאסיפה במתנ"ס. הדואר עשה לו כנפיים, פורסם בבלוגים, ולמפגש שהתקיים בלילה ירושלמי חורפי הגיעו יותר ממאה אנשים מכל שכונות העיר. "הבנו מיד שעלינו על בעיה גדולה יותר ממה שחשבנו", מספק סעידוב את המסקנות שהובילו להקמתו של פורום "15 דקות".
הפעולה הראשונה הייתה הקמה של מוקד תלונות באינטרנט. לכתובת הדואר האלקטרוני שפורסמה הגיעו מאות תלונות. "גילינו שאנחנו חיים במדינת עולם שלישי", ממשיך סעידוב, "אף גורם רשמי לא מפרסם מפה של קווי התחבורה בעיר, אין שום מידע על זמני הנסיעה או על מסלולי הנסיעה באוטובוסים ובתחנות". הפעולות שנקטו חברי הפורום לשיפור השירות החלו לשדר אותות חיוביים, אך למרבה הצער אלה נותרו בגדר הבטחות בלבד.
בפברואר הודיעו משרד התחבורה וחברת אגד לעירייה כי בתוך שלושה חודשים יוצב לוח מידע ב-300 תחנות בכל רחבי העיר. חלפה כבר יותר מחצי שנה ומאומה לא קרה. "ההתנהלות של לשכת ראש העירייה היא מאוד מאכזבת", מלין סעידוב. "ברקת וצוותו לא עשו דבר לאכוף את ההחלטה, וחבל. ההשקעה הכספית בפרויקט כזה היא זעומה, בוודאי ביחס לתועלת שלה לציבור הירושלמי. עידוד השימוש בתחבורה ציבורית מפחית זיהום ממכוניות וחוסך כסף וזמן לנוסעים".
לפני חודשיים פרסמו חברי הפורום את דוח התלונות הראשון שלהם. הממצאים היו מדהימים: איחורים של יותר משעה הם דבר שבשגרה, זמן הנסיעה הממוצע בתוך העיר הוא יותר משעה, הרבה מעבר ליעד שהציבה לעצמה הקבוצה - 15 דקות, הקווים ארוכים ומפותלים, ובניגוד לטענות של אגד ומשרד התחבורה, אין כל קשר בין עבודות הרכבת הקלה לתלונות. "הבעיה היא תכנונית", מסביר סעידוב, "משרד התחבורה לא מתכנן קווים קצרים הפועלים בקצב מהיר".
ב-15 דקות מטילים את האחריות על משרד התחבורה ועל העומד בראשו, השר ישראל כץ. "הציבור הירושלמי איבד את האמון שלו בתחבורה הציבורית בעיר וכבוד השר מעדיף את הסלון האווירי בפריז על פני הנוסעים", מתקומם סעידוב. "אנחנו דורשים שיתוף ציבור אמיתי בתכנון מפת התחבורה של העיר".
אם אתה תושב ירושלמי שורשי ובוקר בהיר אחד אתה מסתכל מהחלון ומגלה שהעץ שעליו טיפסת בימי הילדות הרחוקים נפל קרבן למסורי הקבלנים, מה תעשה? כל תושב נאמן, שגם יודע שעל פי חוק אין לכרות עצים ככה סתם, היה מתקשר למוקד העירוני. כמה זמן ייקח לפקחים להגיע? רוב הסיכויים שזה יהיה אחרי שכבר לא יהיה את מה להציל, אם בכלל.
אפילו לישראל גלון, פקיד יערות ראשי במשרד החקלאות, לקח כמעט ארבע שעות להביא את הפקחים העירוניים כשמקרה כזה התרחש סמוך לביתו לפני כשלושה חודשים. הקונסוליה האמריקנית החליטה לבנות גדר והיזם קבע שלשם כך עליו לגדוע את עצי המיש הדרומי הנטועים במקום משנת 1920. גלון לא בזבז זמן ודרש להזעיק פקחים באופן מיידי. אולם, עד שאלה באו, כאמור, עברו ארבע שעות ולאחר לכתם חזרו הפועלים לנסר במרץ את הגזעים. הפקחים הוזעקו שוב וגם הפעם הם הגיעו לאחר כמעט ארבע שעות.
עצים אמנם לא יכולים לדבר וגם לא לצעוק שכואב להם, אבל יש ירושלמים שעושים זאת במקומם. את המלחמה נגד כריתת העצים בעיר, שכל עוונם הוא שמישהו נטע אותם לפני שנים רבות וכיום מישהו החליט שהם מיותרים, לקחה על עצמה קבוצה בשם נאמני האילנות.
חברי הקבוצה, המונה 30 מתנדבים הפועלים בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע, החלו בשנתיים האחרונות בהכנת כרטסת שימור מיוחדת שתמפה את כלל העצים הוותיקים בעיר. באותו כרטיס מציינים המתנדבים את פרטי העץ: גובה, סוג, הערכת גיל, מצבו הפיזי, היכן הוא נמצא והאם הוא בסכנה מסיבות אלה ואחרות. זה יכול להיות בגלל תכנית בנייה, או שהוא עקום, חולה או ממוקם ליד כביש סואן או שיש מידע שרוצים לכרות אותו.
שלוש סיבות יכולות לגרום לעץ להיכלל ברשימה: עצים ותיקים שגילם יותר מ-50 שנה, עצים נדירים מבחינה בוטנית ועצים שיש להם ערך נופי.
בסוג הראשון נכללים עצי הזית העתיקים והמפורסמים שצומחים בחצר כנסיית גת שמנים. לפי המסורת, העצים בני 2,000 שנה וישו בעצמו נגע בהם. את הסוג השני ניתן למצוא ברחוב כובשי קטמון. שם צומחים עצים מסוג תות הנייר. לעליהם מרקם משי וחזותם מרשימה מאוד. העצים שימשו בעבר לייצור נייר. את הסוג השלישי ניתן לראות ברחוב ראובן בשכונת בקעה בדרום העיר, שם גדלים להם כעשרה איקליפטוסים, שקוטר גזעו של הגדול שבהם הוא כחמישה מטרים.
המטרה העיקרית של נאמני האילנות היא לקדם את סקר העצים העירוני כדי שממצאיו ישולבו בסיום הכנת תכנית המתאר העירונית, כך שהדבר יסייע בפיקוח ושימור העצים. בינתיים ההתקדמות די איטית, מאחר שהעבודה היא על בסיס התנדבותי ועד כה סומנו כמה עשרות בודדות של עצים בלבד. כל מה שנותר לקוות הוא שהבטחותיה של העירייה ימומשו בקרוב ועריכת הסקר תזכה לתקציב המיוחל שהובטח מצדה.
על אף שיש חוק להגנת העצים שהעבירה עליו היא פלילית, המלחמה להגנה עליהם היא בעיקר בידיים שלנו. מירה משולם מהחברה להגנת הטבע מעידה שברוב הפעמים שבהן הצליחו היא וחבריה להציל עצים שעמדו בפני סכנת כריתה, היו מעורבים תושבים אכפתיים שפשוט הרימו טלפון. לצד בקשתה לעודד אותם להמשיך לשתף פעולה היא מפנה אצבע מאשימה נגד אויביהם הגדולים של העצים.
"הקבלנים מגישים אישור כריתה ולא תמיד הם מקבלים. בגלל שהם רוצים את השטח אז הם חושבים שעץ זה דבר שלילי", היא מסבירה. "קודם הם יכרתו עץ כדי לבנות בניין ואחר כך ישתלו עצים כדי שיהיה יפה. גם במודעות תמיד רואים עצים. זו לא חוכמה לגדוע עצים עתיקים וגדולים, לנטוע חדשים ולחכות 30 שנה עד שהם יתחילו לעבוד.
"כשהם גדולים יש להם הרבה עלים וצל והם גם מושכים בעלי חיים ודבורים ופרפרים. הם משמשים בית גידול בתוך העיר, שאנחנו צריכים אותו. במדינות מתוקנות, כמו אמריקה, אנגליה ויפן תמיד יתחשבו בעץ העתיק שנמצא לפני הבית. לישראל יש עוד הרבה מה לשפר בנושא. צריך לתכנן את הבנייה כדי שהעץ יהיה בתוך השטח. יש פתרונות".
מלבד העובדה שפשוט מדובר בדבר משובב עין, משולם מבקשת להזכיר שעץ הוא לא רק ליופי. "הוא מכונה שמשפרת את איכות החיים שלנו", היא מלמדת סנגוריה. "הוא מייצר צל ומוריד טמפרטורות בעיר, מנקה את האוויר בכך שהוא סופח אבק ופחמן דו-חמצני ובתמורה מייצר חמצן".
להקמת גינה אורגנית בשכונה יש את כל הסיבות שבעולם. תשאלו את אלאור לוי, שאחראי על הפעלתן של הגינות הקהילתיות ברחבי העיר. "אם זו שכונת מצוקה ובאים ואומרים לי: אין לי כסף בבית לקנות אוכל, מה לי ולגינות אורגניות? אנחנו נותנים את האפשרות והידע לגדל מזון בצורה עצמאית וזה עונה על הצורך באוכל", מסביר לוי.
"יש שכונות יותר מבוססות והצורך שלהן הוא שלא יבנו בהן גורד שחקים על השטח הירוק שנמצא ליד הבית. אנחנו מתחברים לצרכים הללו ודרך השטחים מעצימים את התושב באמצעות הגינה. לכל גינה יש את הסיבות שלה".
ירושלים מובילה בתחום הגינות הקהילתיות. הגורמים המעורבים בנושא מתגאים שאין לה מתחרות. 40 גינות יש בעיר ומספרן הולך וגדל. הגינה הראשונה הוקמה בשנת 1995 על ידי תושבים בבקעה ובעזרת אנשי החברה להגנת הטבע שסיפקו את הידע המקצועי וההדרכה.
במשך כמה שנים הנושא נותר מינורי למדיי והסתכם בהקמתן של גינה אחת או שתיים בכל פרק זמן, עד שלפני שש שנים הוחלט על הקמת גרעין דבש, המורכב ממתנדבי שירות לאומי, בנים ובנות, שכל תפקידו לדחוף ולפתח את נושא הגינון הקהילתי.
כיום הגרעין מרכז שליש מהגינות הקהילתיות בעיר. חבריו מספקים הדרכה, הכוונה והכשרה בנושא. נוסף על כך, חברי הגרעין פועלים בשיתוף בית הספר יעלים לנוער בסיכון בטיפוח חממת גידול שממנה התושבים יכולים לקנות שתילים במחירים מוזלים או לקבלם חינם אין כסף.
במרבית הגינות הקהילתיות מגדלים התושבים פירות, ירקות וצמחי תבלין ומקפידים על שימוש מינימלי בהשקיה. למשל, באמצעות שתילת צמחים חסכוניים במים, שימוש בטפטפות ובמלכודות טל. בחלק מהגינות, כשהתנאים מאפשרים זאת, ניתן למצוא מערכות למיחזור מים אפורים לשם השקיית הגינה. בגינות היותר משוכללות ניתן למצוא גם מערכת טיהור הנקראת "אגנים ירוקים".
מדובר בשיטה לטיהור מי שפכים המספקת מים ברמת איכות גבוהה, אפילו טובה מאיכות המים מהברז. בגינות הקהילתיות מעורבים ברמות שונות אלפים מתושבי העיר. "בזכות הגינה התושבים מרגישים שיש נושא לשיחה", מסכם לוי את יתרונות הגינה, "שיש מטרה ואידיאל משותפים. הם שולטים בשטח שלהם ובמציאות שסביבם".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "איכות הסביבה הוא אחד הנושאים המרכזיים בפעילותו של ראש העיר, אשר אינו רואה את הנושא רק כתחום בפני עצמו אלא כראיית עולם המשתקפת בכל הפעילות והעשייה בעיר. ראש העיר הצהיר בעבר כי בעמק הצבאים לא תיבנה שכונת מגורים והמקום יטופח כפארק עירוני לתושבי השכונות הסמוכות והעיר כולה.
"בימים אלה יוצא לדרך פרויקט גידור של העמק במטרה לאפשר השבה של צבאים נוספים לאתר. תכנית המתאר החדשה של ירושלים, אשר תופקד ברגע שתקבל את אישורו של שר הפנים, מאפשרת איזון מלא בין הצורך הטבעי של העיר בצמיחה לבין השמירה על איכות החיים של התושבים בה.
"בירושלים ישנם מספיק עתודות בתוך העיר אשר מאפשרים לעיר לצמוח עד לכמיליון תושבים, ללא צורך לפגוע בשטחים ירוקים בה. הדבר נעשה בעיקר על ידי פרויקטים של התחדשות עירונית ועיבוי בתוך השכונות. הפעימה הראשונה שנעשתה הופעלה לאורך ציר דרך חברון, בו מתגוררת דווקא אוכלוסיה שאינה חרדית.
"במהלך השנה הקרובה תשונה באופן הדרגתי מערכת התחבורה הציבורית ברחבי העיר. נושא איכות השירות וזמינות התחבורה הוא אחד המרכזיים במהפכה, הן על ידי האוטובוסים של חברת "אגד" והן על ידי הרכבת הקלה שתופעל על ידי 'סיטיפס'.
"תכנית המתאר עוסקת לא רק בהגדרה ברורה של גבולות הפארקים (פארקים שכונתיים קטנים, רובעיים ומטרופוליניים) אלא בהרבה מעבר לכך. התכנית עוסקת באיכות החיים של התושבים בתחום התחבורה, הקרבה למקומות תעסוקה, בילוי ופנאי, טיפול נכון בפסולת וביוב ואפילו שימוש באנרגיות מתחדשות (כגון אנרגיה סולארית). יחד, ישפיעו כל אלה על איכות החיים והסביבה של תושבי העיר ומבקריה".
מאגד נמסר בתגובה כי "כל זמן שהרכבת הקלה בירושליםם לא תחל לפעול, השינויים התחבורתיים המתוכננים לא ייכנסו לפועל. לא ניתן למקם באופן קבוע את מתווה התחנות, הנתיבים והזמנים מכיוון שהעיר נמצאת 'על מזוודות' לפחות 4 שנים, ולכן לא ניתן לייצר משהו בעל אלמנטים של קביעות.
"אף אחד לא ישקיע סכומי עתק בבנייה של תחנות זמניות ששוב נצטרך לשנות אותן עם השינוי שיחול בהפעלת הרכבת הקלה בשנת 2010. עם תחילת פעילות הרכבת אנו מקווים שנוכל ליצור תמונת ראי מושקעת לתחבורה הציבורית בירושלים".
דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מסר בתגובה כי "בימים אלה הולכת ונבנית בירושלים מערכת תחבורה מהמתקדמות ביותר בישראל. אנו בעיצומה של תקופת העבודות להקמת קו הרכבת הקלה הראשון בישראל וכך גם המסלול המהיר המתקדם לתחבורה ציבורית.
"בחודשים האחרונים חל שינוי מקיף במסלולם של למעלה מ-40 קווי תחבורה ציבורית בעיר, לקראת הפעלתו של מערך התנועה החדש בירושלים לקראת סוף 2010. מטבע הדברים, תקופת ההקמה ובניית המערכת גורמת לאי נוחות רבה לנוסעים ולתושבים. אף על פי כן חברת אגד מצליחה להפעיל שירות תחבורה ציבורית ראוי בכל רחבי העיר.
"מבלי להתייחס לאיכות הבדיקה שבוצעה על ידי פורום 15 דקות, אין זה נכון להעמיד למבחן את איכות שירותי התחבורה הציבורית בירושלים דווקא בימים אלו שבהם עבודות הבניה ושינויי התחבורה בשיאם. לדעתנו מדובר בטענות שאינן לוקחות בחשבון את המצב המיוחד השורר כיום בירושלים שכן קיים קושי אובייקטיבי לעמוד בלוח הזמנים הרשמי וזמני הנסיעה מתארכים.
"בנוגע להצבת מידע על מסלולי הנסיעה בתחנות - משרד התחבורה החל לפני כחודשיים בביצוע פיילוט הכולל פריסת מפות של קווי האוטובוסים בכל התחנות בירושלים. במסגרת הפיילוט יבוצע סקר ובו תיבחן מידת התאמתן של המפות לצרכי הציבור. בסיומו יוחלט על הרחבת הפרוייקט לשאר התחנות. הצבת המפות בכל חלקי העיר תתבצע באופן הדרגתי במשך מספר חודשים.
"במקביל לכך יפיק משרד התחבורה מפה של מערכת התחבורה הציבורית בירושלים שתכלול את קווי התחבורה הציבורית בעיר על גבי מפה אחת, בפורמט של מפת כיס. לקראת סוף השנה צפוי להתפרסם מכרז לאספקת מידע בזמן אמת בתחנות. המכרז נמצא בימים אלה בשלבי כתיבה. הפרוייקט יושלם במהלך השנה הבאה".
נא להמתין לטעינת התגובות
