נא להכיר: האיש שהשר ישי רוצה למנות לראש מועצה לכל החיים
כבר יותר מחמש שנים שעמרם קלעג'י מכהן בתפקיד ראש מועצת אבו בסמה, שבשטחה חיים כמאה אלף בדואים. היום דנה הכנסת אם יוכל להמשיך בתפקידו ללא בחירות, ודחתה את ההכרעה בשבוע. אורי בינדר יצא למסע בפזורה הבדואית וחזר עם המלצה חד משמעית
במשרד הפנים, מנגד, מרוצים מאוד מתפקודו של ראש המועצה המדובר, עמרם קלעג'י, ומסרו: "לא יהיה נכון לעכב את המשך העשייה המקומית לתועלת היישובים והתושבים בעת הזו". בדיון הוחלט לדחות את ההכרעה לשבוע הבא.
המועצה האיזורית אבו בסמה הוקמה ב-2004 על רקע חשש גובר מאינתיפאדה שתפרוץ במגזר הבדואי, ומאז נחשבת לרשות המקומית הבעייתית ביותר בישראל. היא מונה 11 יישובים מוכרים וכמאה אלף תושבים. עם הקמתה מונה עמרם קלעג'י, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים לעמוד בראשה, מתוך רצון לבחור במנהל עם ניסיון מוכח.
היום דנה הכנסת בהצעתו של שר הפנים אלי ישי, לפיה במועצה שבה מעולם לא התקיימו בחירות, לא יתקיימו בחירות כלל עד להודעה חדשה. חוק כזה יהפוך למעשה את קלעג'י לראש מועצה לכל ימי חייו. בכיר במשרד הפנים ציין אתמול שמינויו
רגע לפני ההצבעה בכנסת יצאנו לבדוק מה עשה קלעג'י לטובת הבדואים בנגב. סיירנו בשטח, שוחחנו עם פעילים בדואים ונדהמנו לגלות ממדים של עשייה בסדר גודל מפתיע. עמוק במדבר, באמצע שום מקום, צומחים בתי ספר חדשים, נסללים כבישים ונכבשת השממה.
עמרם קלעג'י, בן 65, נשוי, אב לשמונה וסב לתשעה, הוא בין המנוסים בפקידות הבכירה של משרד הפנים. מאחוריו רקורד עשיר של תפקידים משמעותיים, הממונה על מחוז הצפון ויושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בעשרות שנותיו במשרד הפנים נתקל באינספור בעיות, אולם המציאות שמצא בנגב הייתה בעיניו הקשה מכולן והיא מחריפה מדי יום.
המשימות שעומדות בפניו לא קלות. בנגב קיימים ריכוזים קטנים של משפחות וכפרים לא מוכרים, שמתפרסים על פני מאות קילומטרים של שממה, דבר שמקשה לספק להם שירותים. כיום חיים כמאה אלף בדואים מחוץ ליישובים מוכרים, בתנאים לא תנאים. מצבם הסוציו-אקונומי המחפיר בא לידי ביטוי בעוני ובהעדר השכלה.
הריבוי הטבעי באוכלוסייה הבדואית עומד על 5.6 אחוזים בשנה, כשבאוכלוסייה הכללית הוא עומד על 1.71 בלבד. רבים מהבדואים התחילו לתבוע בשנים האחרונות בעלות על אדמותיהם, שהמדינה טוענת שהן אדמותיה. "הקונפליקט מתעצם כי כל צד חושב שהצד השני גזל לו את הקרקע", מסביר קלעג'י.
אבל אחת הבעיות החמורות היא שלמדינה אין כיום עם מי לדבר. בניגוד למצבים היסטוריים, שבהם ניתן היה לסגור עניינים עם מנהיגי השבטים הבדואים, היום אין מנהיגות אחידה וקיים פיצול גדול בין השבטים והמנהיגים.
בכיר במשרד הפנים אומר שקיים כיום גם מאבק על הזהות הישראלית של האוכלוסייה הבדואית. כיום גרות כאן כ-30 אלף נשים פלסטיניות, שתורמות לכך שהאוכלוסייה המדברית מקבלת אופי פלסטיני. כמה לוחמים בדואים, שנהרגו בפעילות מבצעית במהלך שירותם בצה"ל, לא נחשפו לציבור מפחד משפחותיהן שלא רוצות להיתפס בקהילה כמי שתורמות לביטחון ישראל.
קלעג'י מאמין שהמדינה חייבת לקרוא את הכתובת על הקיר ולטפל בבעיות הקשות של המגזר הבדואי בנגב: "הנגב הוא טבור המדינה, ולטובת ישראל צריך לגרום לכך שהבדואי יהיה אזרח בעל קורת גג, ירגיש שזאת מדינתו וישתלב במשק הישראלי. אין פתרון אחר לסוגיה של הבדואים בנגב. אסור להשאיר את המצב על כנו ולכן פעלנו ככל יכולתנו. הקמנו בתי ספר תיכוניים ויסודיים באבו קרינאת, אל הוושלה, ביר הדאג', אום בטין, אל סייד, דריג'את, תראבין".
"אין עוד איזור במדינת ישראל שבו הוקמו כל כך הרבה בתי ספר במקומות מרוחקים, שאינם בתוך יישובים ואין בהם תשתיות מים וחשמל", אומר קלעג'י. "הנשירה בבתי הספר ירדה כמעט לאפס, וגם זאת שקיימת, מופיעה בעיקר בקרב בנות שנמצאות במעבר מבית הספר היסודי לתיכון. עברנו בית בית, שוחחנו עם האבות, הבטחנו להם שאנחנו לוקחים אחריות באופן אישי לבנותיהם.
"הכנסנו לבתי הספר לימודים במסגרת חמש יחידות, במקצועות כמו מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית, ואנחנו מובילים להקמת כיתה ללימודי המשך, כיתות י"ג ו-י"ד, בהנדסאות. יזמנו גם הכשרה למורים לבתי הספר התיכוניים במגזר שלנו. יזמנו תוכנית למתן שכר לימוד ומלגת קיום למי שיוכשרו להיות מורים אצלנו".
המועצה המקומית הציבה לה כמשימה ליצור מנהיגות מקומית. בקורס שנמשך שנה וחצי ומתקיים בבית הספר לניהול של אוניברסיטת בן-גוריון, לומדים מנהיגים בדואים צעירים כלכלה, משפטים, תכנון חוקי הבנייה וניהול משברים.
גם נושא המקרקעין היה על סדר יומו של קלעג'י. ביישוב אל סייד, שליד צומת שוקת, מדריך אותנו ראש הוועד המקומי עזר אל סייד, שבמשך שנים רדף אחרי מנהיגים ושרים שהבטיחו לו הרים וגבעות והתאדו אחרי ארבע שנים. עזר לא התייאש ובדרכי נועם נאבק למען היישוב שלו, אשר מעולם לא היה קיים לפני שהוקמה המועצה האזורית אבו בסמה.
"אחרי שנים של הזנחה התקדמנו יפה מאוד", מאשר אל סייד. "היום יש לנו תוכנית מתאר מפורטת ומסודרת, והכל באופן חוקי. בנו לנו כבישים ובתי ספר, והיישוב מתחיל לקבל צורה".
לא אחת הזהירו מנהיגים בדואים בנגב, כמו חבר הכנסת טאלב א-סאנע וראש עיריית רהט, לשעבר, שאם הממשלה לא תתחיל לפעול למען הבדואים, תפרוץ אינתיפאדה בדואית. סיורים ברחבי הנגב מלמדים כי מחוץ ליישובים המוכרים קיימים אלפי צריפים, פחונים ואוהלים, שבהם גרים בדואים שסובלים מתנאים קשים בקיץ ובחורף. האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-200 אלף איש, 60 אחוז מתוכם בני פחות מ-18 שנה.
זה נובע, בין היתר, מכך שחלק מהבדואים חיים עם יותר מאישה אחת. כדי לעקוף את החוק הישראלי, שאוסר על ביגמיה, למדו הבדואים פטנט: הם מגרשים את האישה, מקבלים אישור מבית הדין השרעי בבאר שבע, ואחריו חוזרת האישה לביתה וממשיכה לחיות עם אותו הבעל וללדת לו ילדים. במועצה האיזורית אבו בסמה לבדה גרים כ-100 אלף בדואים ו-60 אחוז מתוכם חיים מתחת לקו העוני.
אנחנו נודדים לביר הדאג', שבזכות המועצה החדשה קיבל את כל האישורים הדרושים והפך ליישוב חוקי, רשמי ומוכר במדינת ישראל. ביר הדאג' ממוקם מדרום מזרח לקיבוץ רביבים ודרומית לשטחי האש של בסיס צאלים.
"היה קשה מאוד לסלול את הכביש לכאן, כי היינו צריכים לשכנע בדואים רבים לזוז מנתיב הכביש החדש", אומר רחמים יונה, מבכירי המועצה. "בזכות ההבנות שהשגנו נסלל באיזור המדברי הזה כביש ראשון בהיסטוריה של התושבים המקומיים. בהמשך הכביש בנינו שני בתי ספר ומגרשי ספורט חדישים, כמו בצפון תל אביב".
המקומיים מצדם, לא מרוצים מקצב התקדמות היישוב. "אנחנו 30 משפחות שרוצות לקנות כבר מגרשים, אבל לא מוכרים לנו", אומר פרחן שלייבי, ממנהיגי היישוב ומבעלי אתר התיירות "ספינת המדבר". "זה לא בסדר. אנחנו רוצים לבנות בתים חוקיים ולהעניק לילדינו חינוך טוב, אז למה לא מוכרים לנו מגרשים?".
אלי יפרח, ממינהלת הבדואים, עונה: "כל מי שרוצה לרכוש מגרש, נמכור לו מיד". ראש מינהלת הבדואים לשעבר, יעקב כץ, מוסיף: "אנו קרובים לסיום המשא ומתן עם שלייבי. הוא והמדינה צריכים לזוז לאמצע והפתרון יגיע בהקדם".
95 מיליון שקל השקיעה המועצה בבניית בתי ספר, מגרשי ספורט ועוד, בשיתוף מפעל הפיס, משרד השיכון, משרד החינוך ומשרד התעשייה והמסחר. האיש מאחורי כל זה הוא עמרם קלעג'י, שהכנסת תכריע בשבוע הבא אם להותיר אותו בתפקידו. התקווה היא, כמובן, שאחרי שתושלם בניית התשתיות באיזורים המרוחקים לא יהיה עוד צורך בראש מועצה ממונה ומקומיים יוכלו להתמודד על התפקיד. בינתיים, כך נראה, עוד זקוקים כאן לעזרה מבחוץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם