איני יכול עוד: אבי לוזמן סוגר חשבון
שש שנים בתפקיד ואינספור השמצות מאז הבחירות המוניציפאליות האחרונות, הספיקו ליו"ר ועד ההורים העירוני בראשון לציון, אבי לוזמן. כעת הוא הולך הביתה. "לא רואה את עצמי שייך לגוף הזה יותר"

כבר מספר חודשים שלוזמן אינו מבקר בפורום ועד ההורים באינטרנט אותו עזר להקים ובו היה גאה במשך חודשים. בתוך הפורום כתובות מילים קשות, יש האומרים אכזריות, על האדם שהנהיג במשך שש שנים את הורי ראשון לציון.
בין ההשמצות והדרישות החוזרות ונשנות לעזוב מיידית את תפקידו, הרגיש לוזמן שצל כבד מדי נחת על ועד ההורים. מבחינתו הוועד הפך מגוף של עשייה לקבוצה של אנשים שכל רצונה הוא לפגוע ולהרוס.
בהחלטה קשה הודיע השבוע לוזמן כי לא יתמודד פעם נוספת על תפקיד היו"ר. הוועד שהוא מותיר אחריו שסוע ומדמם. לוזמן: "לפני כשש שנים נבחרתי להיות יו"ר ועד ההורים העירוני. הגעתי מאלמוניות מוחלטת, כאשר אף אחד לא חשב שאני אנסה להתמודד על תפקיד ראש הוועד.
"לפני בחירתי לתפקיד הייתי מיושבי הספסל האחורי. הייתי מתנדב ופועל למען אירועים בבית הספר של ילדיי ומגיע לישיבות הוועד פעם בחודש. כמעט לא הכרתי את בניין עיריית ראשון לציון, ובטח שלא הכרתי את מחלקת החינוך במקום.
"גם כשהחלטתי להתמודד על תפקיד היו"ר, לאחר שמספר אנשים ביקשו זאת ממני, היו אנשים בעיריית ראשון ששאלו מי זה אבי לוזמן. עד כדי כך לא הייתי מהבולטים, ורק כשנבחרתי הדברים החלו להשתנות עבורי".
אתה חושב שלהגיע מאלמוניות מוחלטת לתפקיד יו"ר ועד הורים, שמביא איתו הרבה מאוד לחץ ופוליטיקה פנימית, זה דבר חיובי?
"אני חושב שאז, לפני שש שנים, הדברים נראו אחרת. כשכבר החלטתי להתמודד בבחירות מול היו"ר הקודם וניצחתי, ועד ההורים 'פינק' אותי במשך תקופה ארוכה. אז לא התגלתה עוד האמת על התנהגות האנשים מאחורי דלתות סגורות, ובמקום תככים היו חמש שנים של עשייה ציבורית והרמוניה גדולה. נהניתי להנהיג את הוועד, בידיעה מוחלטת שבגופים מהסוג הזה ברור שאף על פי שיש מספר אנשים לא קטן שלוקחים חלק בוועד, אתה זה שמושך את העגלה.
"על כן אתה נוטל על עצמך את כל כובד האחריות, להצלחות וגם לכישלונות. אני יכול לומר בלב שלם שהיו לנו הרבה מאוד הצלחות
"כבר שנתיים וחצי שאנחנו יוצאים בלילות, מסתובבים ברחובות ומנסים למנוע אלימות בקרב הצעירים. הקמנו את מכללת ההורים ובית ועד ההורים באינטרנט. הוזלנו משמעותית את מחירי המשלחות לפולין, ופעלנו למען הורים וילדים ברחבי העיר".
נשמע כמו אידיליה גדולה. מתי הדברים החלו להשתנות וועד ההורים החליף את עורו לגוף מסוכסך וקרוע?
"כפי שציינתי, הוועד פעל בשקט ובאחווה במשך כמעט חמש שנים. נקודת המפנה שהביאה לפיצוצים הגיעה בעקבות הבחירות המוניציפאליות בראשון לציון שהתקיימו בנובמבר אשתקד. במשך תקופה ארוכה, עוד לפני הבחירות, אנשים בעיר זיהו אותי כאיש של מאיר ניצן.
"זה בכלל לא משנה אם הדבר נכון או לא נכון, כי מעולם לא הבעתי את עמדתי בנושא ושמרתי את העדפותיי הפוליטיות לעצמי. אנשים, מסיבה זו אחרת, שייכו אותי למחנהו של ראש העירייה דאז, ולי אז עוד לא הפריעו כל הדיבורים".
אז מה קרה בבחירות האחרונות?
"לקראת הבחירות האחרונות החלטתי להעלות הצעה בנוגע למעורבות ועד ההורים בפוליטיקה העירונית, והוחלט על ידי כלל ההורים, מלבד אולי הורה אחד שהתנגד, שאף נציג של הוועד לא ישתתף בשום פעילות פוליטית שתיעשה ולא יהיה מעורב בהפצת שלטי בחירות בעד מועמד אחד או נגד אחר. באותו הזמן היה ברור שמהות ההחלטה מגיעה מהמקום שוועד ההורים הוא גוף ציבורי המייצג את כלל התושבים, ואין זה רצוי לשייך אותו פוליטית לאחד הצדדים. אותה החלטה, שגרפה את רוב הקולות מצד הוועד, הפכה לאחר מכן לסיבה לביקורת קשות נגדי ומקומי כיו"ר".
שמדוע?
"לטענת קבוצה קטנה בוועד ההורים, החלטתי למנוע מאנשים רבים השתתפות פוליטית בבחירות על מנת לכבול את ידיהם של אנשי דב צור. כאילו מנעתי את האפשרות של צור לקבל עזרה מנציגים בוועד ההורים, כשבפועל אני הלכתי ופעלתי למען מאיר ניצן. אני יודע את האמת, ובטוח בהחלטה של הוועד שלא להשתתף באופן פוליטי בבחירות. מעולם לא שיקרתי ופעלתי מאחורי גבו של הציבור".
בכל זאת, הבחירות לעיריית ראשון לציון התקיימו לפני כשנה, ובסופו של יום נבחר נציגם של המבקרים דב צור. מדוע המשיכו המחלוקות בוועד ההורים?
"מהרגע שהתחלף השלטון בראשון לציון, וייתכן שאולי עוד לפני, פוליטיקאים הגיעו והתחילו לנגוס בוועד ההורים. חלק מאותם פוליטיקאים החלו להתערב בעניינים פנימיים והחלטות, הרימו טלפונים ושכנעו הורים לצאת כנגדי. חברי ועד שתמכו בי לאורך השנים, ואף היו ידידים טובים, הפכו את עורם ושוכנעו ללכת לפעול מאחורי גבי על ידי הפוליטיקאים.

"הבחירות המיוחדות לוועד ההורים העירוני התקרבו, ואני ידעתי שעל מנת להציג את מועמדותי בהן עליי לזכות ברוב של 75 אחוזים מקולות ההורים. רק במידה ואשיג את מספר הקולות הנדרש, אוכל להתמודד על תפקיד יו"ר הוועד פעם נוספת. לדעתי אין תהליך דמוקרטי יותר מזה. במידה וההורים רוצים אותי לקדנציה נוספת, הם יצביעו בעדי. במידה ולא, אגיד שלום ואלך בשקט".
מה אמרו לך ההורים?
"כל אותו הזמן אמרו לי נציגים שונים של ההורים, שהם עומדים מאחוריי ומאחורי התהליך הדמוקרטי, ושהוועד יחליט בסופו של דבר מה הוא רוצה וצריך. הייתי בטוח שמדובר בבחירות לגיטימיות ורגילות, לא ציפיתי שפרץ הרוע ייצא פתאום מתוך הורים מסיימים. ישנו הורה שתמך בפעילותי לאורך השנים, וקיבל פתאום רוח גבית מפוליטיקאי בכיר בעירייה, שהחליט לעשות הכול על מנת שלא אבחר פעם נוספת.
"אותו פוליטיקאי, יחד עם ההורה, סחפו אחריהם נציגים שונים של ועד ההורים, והחלו במסע הרס שמי ופגיעה בכבודי ובכבוד משפחתי. מלבד השמצות חוזרות ונשנות בכל מפגש חברתי ופורום האינטרנט של ועד ההורים, היו מעלילים עליי עלילות, ומבטלים ברגע אחד את כל תרומתי לעיר".
אתה נכנס לפורומים השונים וקורא מה כותבים עליך חבריך לוועד ההורים?
"אני לא נכנס לפורום ועד ההורים באינטרנט אף פעם. זה מאוד עצוב לי, מכיוון שאנחנו הקמנו אותו במהלך הקדנציה והיינו גאים בו מאוד, אבל הוא הפך עם הזמן למקום בו כל הרוע של אנשים מתכנס".
עד כמה זה מציק לך?
"גם אם לא תמיד רואים את זה, אני אדם מאוד רגיש. כאשר נכנסתי בהתחלה לפורום, וראיתי את רוע הלב של אנשים ומה שהם כותבים עליי, נכנסתי מיד לדיכאון. אף אדם לא יכול להיות אדיש להשמצות ומילים כאלו שכנגדו. הבן שלי הולך לבית הספר, וילדים פונים אליו ושואלים אותו למה כתוב שאבא שלו זבל של בן אדם.
"למה הבן שלי, בחור צעיר, צריך להתמודד עם כל השטנה הזאת? אני בסך הכול בן אדם שהחליט לתרום זמן נכבד מחייו לציבור. לפחות שיכבדו אותי כאדם, כאבא. הם רוצים לומר ביקורת? יש בהחלט דרך לעשות את זה, ולא לקלל ולרדת כל כך נמוך".
לך, בתור יו"ר ועד ההורים העירוני, אין את האפשרות לשים סוף למילים הנמוכות אשר מסתובבות בפורומים על ידי מנגנון שליטה ובקרה על אתר האינטרנט?
"בהתחלה אני ותומכיי כיבדנו את הרצון של הורים מסוימים, להביע את דעתם בפורום. בסך הכול פתחנו אותו על מנת שיתבצעו בו דיונים פומביים, וזאת זכות של אנשים להתבטא. לאחר מכן, כאשר ההתבטאויות הפכו לזולות ונמוכות, אנשים הציעו לי להוריד אותם מהאתר, ולא לאפשר לאותם חברים לדבר בצורה שכזו.
"אותם חברי ועד רצו לעשות לי לינץ' תקשורתי, אבל החלטתי שלא אני זה שימנע מהם לדבר. יש לי את האפשרות לעשות זאת, אבל מדובר במדינה דמוקרטית, ואם אותה קבוצה של אנשים חושבת שככה צריך להתבטא, לא אחנך אותם.
"אני יודע בדיוק מי אלו אותם ארבעה הורים שיוצאים כנגדי בצורה כזו חריפה. מדובר באנשים שלא עובדים, ואת מרבית זמנם מבלים בבתי קפה בשכונה. הם נפגשים מידי בוקר, מתחילים לרכל ולבקר מעשים של אחרים ללא הפסקה. כל יום הם מחליטים מה הם יגידו ונגד מה הם ייצאו.
"מיד כשהם חוזרים הביתה, הם רצים למחשב ומתחילים לכתוב דברי שנאה. אין להם באמת מה לעשות עם עצמם, וזה מעביר להם את הזמן בצורה הטובה ביותר. אותה קבוצה של אנשים באה אליי לפני זמן לא רב, וניסתה להוציא ממני הבטחות לגבי מינויים לאחר הבחירות. לא רציתי להבטיח דבר, ועל כן הם רק הגבירו את יצר הרוע נגדי. מדובר באנשים קטנים מאוד לדעתי. החלטתי שאני פשוט אנסה להתעלם מדבריהם עד כמה שאפשר".
ובכל זאת, על אף ניסיונות ההתעלמות, החלטת השבוע לפרוש מתפקידך.
"יש גבול כמה בן אדם יכול לסבול. אני לא יכול בכלל להתחיל לתאר את ההרגשה שלי בחודשים האחרונים ואת המועקה בלבי. לא משנה כמה אני יכול להיות חזק, התחושות הן פשוט איומות. לא הייתי מסוגל יותר לעמוד בלחץ הזה, בפגיעה האישית בי ובמשפחתי. בסופו של דבר הגעתי למסקנה ששום דבר לא שווה את זה.

"אין לי שום רצון להיות פוליטיקאי, למרות מה שאותה קבוצה טוענת. אני חשבתי שאני נכנס לגוף של עשייה, השקעה ותרומה, ולא לגוף מלא בסכסוכים פנימיים והרס עצמי. לפעמים אני חושב לעצמי שעדיף היה שאלך לפוליטיקה, רק כדי שאראה לאותם אנשים קטנים מה אני באמת יכול לעשות. עכשיו, בתקופה הזאת בוועד ההורים, אין מקום לפעילות חיובית. אני מאוד מקווה שיגיעו זמנים טובים יותר, חלק מהאנשים יעזבו, ושוב יהיה מקום לעשייה ציבורית, למען הילדים".
אתה רואה את עצמך בעתיד חוזר לתפקיד יו"ר ועד ההורים העירוני?
"אני חושב שלעולם לא ניתן לדעת מה יקרה בעתיד, אבל היום, לאור ההתפתחויות בחודשים האחרונים, אני איתן בדעתי לעזוב. הרבה אנשים ברחבי העיר, ביניהם מנהלים, מורים והורים ביקשו ממני להישאר ולחשוב על החלטתי בשנית, ואני מאוד מעריך זאת.
"כרגע אני לא רואה את עצמי שייך לגוף הזה יותר, וזאת מפני שהוועד ימשיך לריב והעשייה בעיר לא תהיה טובה. ועד ההורים זה אחד הפרויקטים הכי משמעותיים שיש לעיר שלנו, ואני מקווה שהיא תזכה שוב לימים בהם היה ועד מפואר ובריא".