ת"א: רות דיין וראומה ויצמן שוב בגימנסיה
בגימנסיה הרצליה חגגו את שנת המאה של תל אביב בצורה מקורית: כינוס ענקי עם בני משפחותיהם של בוגרי חמשת המחזורים הראשונים של התיכון בן 104 השנים
את "פגישת המחזור" הלא שגרתית הזו החליטה הגימנסיה לקיים לרגל שנת המאה לעיר תל אביב.
הגימנסיה, שהוקמה לפני 104 שנים, הייתה התיכון העברי הראשון, וילדיהם של הבוגרים הראשונים הם כיום בשנות השמונים והתשעים לחייהם. "היה ברור לנו שמדובר בהזדמנות אחרונה לכנס את כל האנשים האלה", הסבירו מארגני האירוע.
את מי היה אפשר למצוא בין האורחים הנכבדים שהתייצבו לפגישה? למשל את ילדיו של ראש הממשלה השני ושר החוץ הראשון משה שרת, את ילדיהם של מקימי ארגון ההגנה ומייסדי תנועת העבודה דב הוז ואליהו גולומב ואת בתה של צילה פיינברג, שאחיה אבשלום היה מייסד ניל"י; ארבעתם היו מבוגרי מחזור א' בגימנסיה, שסיים את חוק לימודיו ב-1913, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
את המפגש יזמה אורית ברקאי בר-שירה, אחותו של העיתונאי רזי ברקאי ובתו של שמואל, גם הוא מבוגרי הגימנסיה הראשונים.
"ידעתי שחייבים לערוך ערב מחווה להורים שלנו, שכמה מהם הגיעו ללמוד בגימנסיה
איך מזמינים בנים ונכדים לאירוע כזה, שגיבוריו אינם בין החיים כבר שנים רבות?
"תארי לך שאני מתקשרת למישהו, בדרך כלל בן שמונים ומעלה, וככה באמצע היום מספרת לו שאבא שלי למד עם אביו או עם אמו לפני תשעים שנה. ברור שהדבר עורר התרגשות רבה אצל כולם. כל אחד תרם עוד ועוד שמות, וכך גיליתי על קרובים של בוגרים נוספים. בטוח יש כאלה שלא הגעתי אליהם, ואולי זו ההזדמנות להתנצל בפניהם".
לאירוע התייצבו שתי נשים מבוגרות ומוכרות למדי - ראומה ויצמן, רעייתו של הנשיא המנוח עזר ויצמן, ואחותה רות דיין, רעייתו של שר הביטחון המיתולוגי משה דיין. מסתבר שהוריהן של השתיים - רות וצבי שוורץ - הם בוגרי המחזור השלישי של הגימנסיה. גם נכדיהם של מייסדי הגימנסיה - ד"ר חיים בוגרשוב, ד"ר בן ציון מוסינזון וד"ר יהודה לייב מטמן-כהן - כיבדו בנוכחותם. לא היה כמעט אחד שלא ביכה את הרס בניין הגימנסיה הישן, שעל חורבותיו הוקם לימים מגדל שלום.
"אחותי רות ואני התרגשנו מאוד", סיפרה ראומה ויצמן. "הורינו סיימו ללמוד ב-1915, והיו הזוג הנשוי הראשון של הגימנסיה, ואחותי הייתה התינוקת הראשונה. כשלחצתי את ידיהם של האורחים האחרים הרגשתי שמשק כנפי ההיסטוריה מנפנף עליי. אני לא בן אדם נוסטלגי, אבל לאירוע הזה היה נופך תמים מאוד, כמו של פעם, משהו משפחתי, זה היה מקסים".
" יכולנו לשבת שם עוד שעות בלי כל קושי מרוב שהיה מעניין", הוסיפה תמר אשל, בתה של צילה פיינברג. "ראינו תמונות ישנות של הורינו מימי בית הספר, ושרנו שירים של הגימנסיה, שנעמי פולני (בתו של ד"ר חיים חיסין, ק"צ) ניגנה לנו באקורדיון. המסורת המקומית של בית הספר יצרה תחושת הזדהות גדולה".
למרות כל השמות הגדולים, יוזמת האירוע ברקאי מדגישה שלא היה מדובר במפגש "זוהר". " לא אצולת ממון הייתה פה", היא מסכמת, "אלא אצולת השירות. קרוביהם של אנשי רוח ושל אנשים שנתנו את עצמם למען המדינה. אלה האנשים שמסוגם איבדנו במשך השנים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
