ברחובות שלנו: תושבי יפו הערבים נגד שמות הרחובות היהודיים
המסגד ברחוב בית אשל, בית הספר הערבי ברחוב עבודת ישראל והשווארמה ברחוב רבי נחמן מברסלב. רק שבעה מתוך 400 רחובות יפו נקראים על שם אישיות ערבית. ערביי העיר מוחים: "עם כל הכבוד לרבי מזה ולרבי הזה, אלינו זה לא מדבר בכלל"
פינת הרחובות מרגוזה ועולי ציון ביפו. "תנו לנו להרגיש חלק" צילום: יהונתן שאול
הצטלבות הרחובות הזו, שרב יהודי ומילונאי עברי נפגשים בה, אינה חריגה ביפו. בעיר, שחוברה לה יחדיו עם תל אביב רק בשנת 1949, הונצחו לא מעט רבנים ואישים יהודים בולטים: מאסף הרופא עד יאנוש קורצ'אק, מרבי נחמן מברסלב עד עולי ציון ועוד.
אז איך זה מתיישב עם מגמת הגידול באוכלוסייה הערבית ביפו בשנים האחרונות? זה לא. כמו שפורסם בעיתון הארץ, בשבוע שעבר נדחה טקס קריאת רחוב ביפו על שם שניים ממייסדי תל אביב - סולטנה ושמואל טאג'יר - בעקבות מחאת כמאה תושבים ערבים ביפו, שדרשו לקרוא לרחוב המחבר בין רחוב קדם לנמל יפו על שם השיח' באסם אבו זייד, האימאם של מסגד אל-מחמודיה, אשר הלך לעולמו ביולי 2008. לטענת העירייה, אי-אפשר לקרוא לרחוב על שמו של השיח' מכיוון שטרם חלפו שנתיים מיום מותו.
לדחיית הטקס קדמה הודעת ההתפטרות של חבר המועצה אחמד משהראוי (מרצ) מהנהלת העירייה בשל מה שהוא מכנה "מדיניות ההנצחה ביפו", שלטענתו "מכוונת להדיר אישים ערבים". משהראוי גם קבל על כך שכבר לפני יותר משנתיים אושרה בוועדת השמות העירונית הנצחתם של שבעה אישים ערבים, אך עד כה לא נעשה הדבר. עם זאת, בשבוע שעבר אושר התקציב למימון טקסי חנוכת הרחובות האלה.
לפני כשנתיים יזמו תושבי יפו הצעה לקרוא לאחת הכיכרות בעיר על שם בגין וסאדאת, בכוונה לבטא את הדו-קיום בין תושבי יפו היהודים לתושביה הערבים ואת החיבור בין יפו לתל אביב. בחודש מאי האחרון, על אף מחאותיהם של התושבים, החליטה העירייה לקרוא לכיכר השעון המרכזית וההיסטורית ביפו על שם יוסי כרמל, ממקימי אוניברסיטת תל אביב וקרן תל אביב, ולא על שמם של שני המנהיגים. בעירייה טענו אז כי מדובר בהנצחה של תורם פרטי ובכיכר ששופצה על ידי העירייה וקרן תל אביב.
על אף יוזמותיהם של תושבי יפו הערבים במשך השנים, נכון להיום, מתוך 400 רחובות העיר יפו, בשבעה בלבד מונצחים שמותיהם של אישים ערבים, ובהם הפילוסוף המוסלמי אבן רושד, ראש עיריית יפו לשעבר עבד אל ראוף אל ביטאר והמדען הפרסי אבן סינא.
"פעם הייתה יפו, היום כבר אין"
מיעוט הרחובות שנקראו על שם אישים ערבים מול ריבוי מוסדות חינוך ודת ערביים יוצר מצבים אבסורדיים: מסגד סיקסיק למשל, מהמאה השמונה עשרה, עומד ברחוב בית אשל, שנקרא על שמו של מצפה בנגב; בית הספר הערבי אג'יאל, נמצא ברחוב עבודת ישראל; ולרחוב רבי נחמן מברסלב באים כדי לאכול בשווארמה "האחים כחיל".
פינת הרחובות רבי נחמן מברסלב ויפת. מקור למתיחות צילום: יהונתן שאול
שיטוט ברחובות יפו חושף את הניגודים הללו, שבתקופה אחרת היו יכולים להיות מיוחסים לדו-קיום בין התושבים, אך כיום הם מקור למתיחות נוספת ולתחושת הקיפוח והאכזבה של תושבי יפו הערבים.
"אני כבר לא מאמינה שזאת יפו", אומרת פאטן שניר, מעמותת הרווחה "צדקה-רעות". "אני עובדת בעמותה, ומקבלת טפסים של אנשים, כולם ערבים, וכשאני מסתכלת בכתובות, שמות הרחובות כולם יהודיים לחלוטין: הרבי מפשיסחא, הרבי יעקב יוסף כץ, אוהבי ישראל, הבעל שם טוב, מגן אברהם, שבטי ישראל, משה הלוי, נס לגויים ועוד. כבר 36 שנה אני ביפו. לא שיש לי משהו נגד השמות האלו, אבל זה כאן, וזה לא צריך להיות ככה. צריך שהילדים שלנו, כשהם יגדלו, יכירו שמות גם של אנשים מקומיים מהתרבות שלהם, שעשו משהו למען עירם. עם
כל הכבוד לרבי מזה ולרבי הזה, אלינו זה לא מדבר בכלל".
"ייתכן שהגזענות מושרשת באמונה", מוסיף איברהים סאטל, שוטר לשעבר. "נכנס להם לראש שהם העם הנבחר. למרות ההיגיון הבריא, שלפיו יש מיעוט במקום מסוים ויש לנסות להכניס אותו להיות חלק אינטגרלי מהמדינה, עושים ההפך ואז שואלים מדוע הם מזדהים עם הפלסטינים. עם מי נזדהה? תנו לנו להרגיש חלק. כאשר אנשי ציבור ביפו הלכו לעולמם, למה לא לתת לתושבים הרגשה שמכבדים אותם? פעם הייתה יפו, היום כבר אין".
מול רחוב עולי ציון, בחומוסיית השוק, מסעדה יפואית אותנטית, יושב מוחמד, שדווקא לא מתרגש מהשמות היהודיים של הרחובות הערביים: "נולדנו עם השמות האלו, וזה כבר חלק מההוויי, אבל יש באמת אזורים, שהם ערביים גרדא, והשם פשוט לא קשור".
"מגוחך שקוראים לרחובות ביפו על שם מייסדי תל אביב"
מה שמתקבל בסלחנות בקרב האנשים ברחוב זוכה לביקורת חריפה מצד נבחרי הציבור. עומר סיקסיק, חבר מועצת העירייה מטעם הרשימה הערבית יאפ"א, טוען כי מטרת קביעת שמות הרחובות היא מחיקת הזהות הערבית של יפו וייהודה של העיר: "אנחנו המשפחה השנייה בגודלה ביפו, ואנחנו נשארנו בארץ. רחוב בית אשל, שם נמצא מסגד סיקסיק, שרק לאחרונה הושב לבעלותנו לאחר שחברת 'כתר' פינתה את המתחם, נקרא בעבר, לפני הקמת המדינה, רחוב סיקסיק.
עומר סיקסיק. "אנחנו לא מבקשים לעשות דווקא" צילום: יהונתן שאול
"אם מדינת ישראל קוראת לעצמה מדינה דמוקרטית, למה מחקו את השם הזה? ולמה לא דואגים להשיב אותו כעת? תחשבו כמה זה מגוחך שקוראים לרחובות ביפו על שם מייסדי העיר תל אביב. בכל אזור מדרון יפו יש שמות של אישים יהודים. השיח' באסם אבו זייד, שעל שמו אנחנו רוצים לקרוא רחוב, היה סמל לדו-קיום. מוסלמים, נוצרים ויהודים כיבדו אותו, והוא השתתף בכל האירועים שהיו ביפו כדי לפייס בין כל קצות האוכלוסייה".
סיקסיק פנה בשבוע שעבר לראש העירייה רון חולדאי בבקשה כי במקום רחוב ייקרא פארק מדרון יפו החדש על שם השיח' אבו זייד. "שלחתי לו מכתב, ואני ממתין כעת לתשובה", אומר סיקסיק. "אנחנו לא מבקשים לעשות דווקא ולהחליף שמות של רחובות שכבר קיימים, אבל כשמתפנה רחוב חדש, מדוע לא לקרוא אותו על שם אישיות ערבית? הרי יש עוד כמה רחובות, שאין להם שם אלא רק מספר. מלבד זאת, הם גם לא מקפידים להציב שלטי רחובות בשלוש השפות, אלא רק בעברית ובאנגלית".
לדברי סיקסיק, גם סממנים היסטוריים ערביים אחרים לא בהכרח נשמרים: "עד לפני כשלוש שנים הייתה אבן מעל הדלת ליד מוזאון יפו, שהיה כתוב עליה 'מסבנת דומייני', שריד למפעל הסבון של משפחת דומייני, אולם האבן הוצאה בחטף בלילה נעשתה עבודת החלפה, ובמקומה הוצבה אבן חלקה".
יו"ר ועדת השמות: נשמח לנציג ערבי בוועדה
לחברת המועצה חביבה אבי-גיא, העומדת בראש ועדת שמות והנצחה, יש הסבר למצב שתושבי יפו הערבים מלינים עליו: "אני לא אחראית למה שהיה בחמישים השנים הקודמות, אני יכולה להיות אחראית רק למה שהתרחש מיום שהגעתי, אני לא יכולה לדעת אם בעבר היו בקשות והוגשו המלצות. אני לא הולכת לחפש את המונצחים, זה צריך להגיע מהציבור, ונראה כי יש מיעוט בקשות להנצחת אישים ערבים.
יפו צילום: יהונתן שאול
"בקדנציה הקודמת הוגשו כ-28 בקשות לקריאת רחובות על שם ערבים, כבר חודשים רבים לא הייתה ישיבה של הוועדה מכיוון שלא היו רחובות חדשים שאפשר להנציח בהם. עם זאת, לפני כמה חודשים הגשתי רשימה של כמאה בקשות חדשות, ורק אחרי זה קיבלתי - באיחור - עוד בקשות של הנצחת אישים ערבים. זה הגיע מאוחר מדי. חוץ מזה, אף אחד לא פנה ולא ביקש לשריין מקום לשיח' אבו זייד, שהלך לעולמו לא מזמן.
"עד כמה שזה תלוי בי ובקדנציה שלי, אני נגד שינוי שמות של רחובות קיימים כי זו היסטוריה ומורשת. כרגע רוב הרחובות שמחכים לשם הם ביפו, אבל אני לא פוסלת אפשרות שרחוב בצפון תל אביב או במרכזה ייקרא על שם אישיות ערבית".
כדי לסבר את האוזן כדאי לציין שרק לאחרונה מצאה העירייה לנכון לקרוא על שמו של המחזאי נסים אלוני רחוב באזור דרך נמיר.
מדוע אין בוועדת השמות נציג ערבי?
"הסיעות השונות שולחות את נציגיהן לוועדה. סיעת מרצ, שאחמד משהראוי חבר בה, לא שלחה אותו כנציג אלא שלחה נציג יהודי, שאינו חבר מועצה. כאשר יש חבר מועצה ערבי והסיעה לא שולחת אותו זה חבל כי שם הוא יכול לתת קול לקהילה, שהוא נבחר לייצג אותה. שיניתי את התקנון של ועדת השמות כדי לצמצם את מספר נבחרי הציבור מול אנשי מקצוע והיסטוריונים. אני זורקת את הכפפה: יש לי עוד מקום אחד בוועדה לאיש מקצוע, ואם תהיה הצעה לנציג ערבי, אשמח".
נא להמתין לטעינת התגובות
