היכל התהילה: כך הפך ביתה של הפילהרמונית למועדון חפלות ים תיכוני
רוקדים על הכיסאות, מורידים חולצות, מציתים סיגריות, פורצים לבמה ומנשקים את עופר לוי. כך הפך היכל התרבות בתל אביב למועדון הפלאקה. מנכ"ל ההיכל דווקא מרוצה: "זה חשוב שאנשים שמעולם לא הגיעו לכאן, הם עכשיו שוכני כבוד". זובין מהטה, שומע?
בשלב מסוים ניסה הקהל לפרוץ לבמה ולנשק את הפרפורמר. עשרה מאבטחים לא הספיקו, ובהיכל התרבות התקבלה החלטה גורפת: בעקבות הפריחה של המוזיקה הים תיכונית וההופעות הרבות המתוכננות כאן גם בשנה הבאה, בחפלה הבאה יהיו 15 מאבטחים לפחות.
מנכ"ל ההיכל אהרון סופר, זובין מהטה יודע שרוקדים על הכיסאות בהיכל של הפילהרמונית?
"באחד המופעים היו שלושה ארבעה חבר'ה שהורידו חולצות כי היה להם חם. ביקשנו שיתלבשו וזהו, האפיזודה נגמרה. אם עישנו סיגריות זה היה באכסדראות, ובטח לא באולם. שלושה ארבעה חבר'ה גם ניסו לעמוד על המושבים, אבל זה מאוד לא נוח, ולכן העניין נפסק עוד לפני שהוא התחיל. התופעה הזו של עמידה על המושבים, אגב, התחילה כבר לפני עשרים שנה אצל שלמה ארצי".
עופר לוי, איך הייתה החפלה?
"הקהל שלי מדהים, ואם יש אחד שמדליק סיגריה אז נו באמת, נלך עם זה לרב? אני תמיד מבקש מהקהל לא להדליק, אבל כנראה האמת של אותו בן אדם הייתה להדליק סיגריה באותו הרגע. יש כאלה שמעשנים בקיסריה ג'וינטים, ובצמח אפילו לוקחים אקסטות. מישהו הוריד חולצה? אני מכיר זמרים שמופיעים בלי חולצה".
על הרנסנס של המוזיקה הים תיכונית נכתב לא מעט לאחרונה. אייל גולן שובר שיאים בקיסריה, דודו אהרון הוא מלך הרינגטונים וקובי פרץ שובר קופות, אבל היכל התרבות התל אביבי היה תמיד מחוץ לתחום. קצת שרית חדד, לפעמים אביהו מדינה ושתי הופעות של אייל גולן. המיינסטרים מגיע להיכל הבורגני והאליטיסטי במינון המתאים - שלוש ארבע הופעות בשנה ולא יותר.
והנה בחודשים האחרונים נפרצו הגבולות: בחודש ספטמבר הופיע בהיכל הזמר דודו אהרון ואירח את הזמרת זהבה בן; באוקטובר הופיעו הזמרים ליאור נרקיס ועופר לוי; והחודש יופיע הזמר יואב יצחק, שיארח את חיים משה ואביהו מדינה. גם משה פרץ יקפוץ בקרוב לביקור. פעמיים.
"ההופעות המזרחיות הן כאלה שגורמות לקהל לעמוד על הרגליים כבר מהשיר הראשון", אומר עובד ותיק בהיכל. "אולי צריך לדבר עם המפיקים שלהם שיכניסו גם שירים שקטים יותר, שיושיבו את הקהל ושהוא לא ישתולל כל ההופעה. גם אצל שלמה ארצי וריטה אנשים עומדים ושרים, אבל קל לנו יותר להשתלט עליהם כי אנחנו מכירים את הקהל שלהם כבר 13 שנה. אצלם אנחנו יודעים באיזה שירים אנשים נעמדים ורוקדים ובאיזה הם יושבים".
"ברגע שאמן מרגיש שיש לו מספיק אוכלוסייה כדי להגיע ממועדון איקס לאולם מכובד כמו היכל התרבות והוא
"זה עסק כלכלי-מסחרי, וזה ממש לא צריך לעניין את הקהל. קורה שאמנים פונים אלינו, וקורה שאנחנו יוזמים פניות לאמנים, למפיקים ולאמרגנים. זוהי פעולה שיווקית כללית שנעשית כל השנה. אני לא עוסק בחקר אמפירי, ואני יכול לדבר רק על התחושה שלי. עם ישראל מורכב מהמון פזורי עולם, ועד לפני איקס שנים שלטו בתרבות הישראלית יותר פזורי עולם ממדינות מזרח אירופה ואמריקה.
"בשנים האחרונות עם ישראל מתוודע יותר למוזיקה הים תיכונית ונהנה ממנה. זו מין תחושת סיפוק להגיע למקום שהוא באיזשהו אופן משכנה של התזמורת הפילהרמונית. מבחינתי, זה חשוב שזה קורה, וחשוב שאנשים שמעולם לא הגיעו להיכל התרבות, עכשיו הם שוכני כבוד, גם אם זה יוצר צורך בשמירה על דפוסים ומחייב עבודה קשה יותר ומורכבת יותר".
למה הכוונה?
"זה לא מועדון. ההופעה מתחילה בשעה מסוימת, יש לה הפסקה, אמצע וסוף. המופעים גם מושקעים ואיכותיים מאוד, ואוכלוסייה שהייתה רגילה לשמוע מוזיקה בתנאי מועדון או אולם חתונות שומעת עכשיו בתנאי קונצרט".
זה לא פוגע בייעוד של ההיכל?
"אין אף אירוע שדומה לקונצרט של התזמורת הפילהרמונית, אלא אם כן מגיעה איזו תזמורת סימפונית מחו"ל".
היכל התרבות בעקבות קיסריה?
"ממש לא. קיסריה זה מקום גדול (כ-4,000 מושבים , ק"ס) שאם האמן חושב שהוא יכול למלא אותו, אז הוא מגיע לשם. הוא לא מייצר סטטוס חדש לאמן. הופעה בהיכל התרבות כן מעמידה את האמן בסטטוס אחר. בעיניי זה אומר שהאמן גם חש שהוא מסוגל להביא כמות גדולה של קהל, וגם שהוא מגיע למקום של תרבות לגיטימית, איכותית וטובה".
קצת היסטוריה: היכל התרבות בתל אביב נחנך ב-1 באוקטובר 1957, ובערב פתיחתו הופיעו על בימתו הפסנתרן ארתור רובינשטיין והמלחין והמנצח לאונרד ברנשטיין (שאחראי בין היתר להלחנת המחזמר "סיפור הפרברים").
ההיכל הוא אולם הבית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יש בו 2,760 מקומות ישיבה, ובמשך השנים הופיעו על בימתו תזמורות מפורסמות מרחבי העולם, ובהן התזמורות הפילהרמוניות של ברלין ושל ניו יורק, התזמורת הסימפונית של לונדון ותזמורת פילדלפיה.
במשך השנים מיצב את עצמו היכל התרבות כמקום בעל אופי מכובד ומעונב עם קודים בורגניים ואליטיסטיים. באתר הבית של ההיכל מתגאים - מלבד בתזמורות בעלות השם - גם בבכירי הנגנים שהופיעו על בימתו: ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים ואייזק שטרן. שום מילה אינה מוקדשת לפרובינציה הלבנטינית שלנו - יוצרים ישראלים פופולריים.
"בשבילי היכל התרבות זה מקום שיש בו הדרה, ואני חושב שלא צריך להגיע אליו בסנדלים, צריך לבוא נקי ומסודר, אבל אני יודע שלא כולם מסכימים אתי", אומר נתן וולוך, ממלא מקום ראש העירייה ויושב ראש הנהלת ההיכל. למנחם בן, מבקר התרבות של מעריב, דעה אחרת: "עצם הצירוף 'היכל התרבות' הוא צירוף מנופח שאני לא אוהב, ובטח לא ארצה להגיד שמקום שקרוי כך לא צריך להכניס תרבות נחותה יותר.
"לא צריך להתרגש יותר מדי מהשם המליצי 'היכל התרבות'. אני בהחלט בעד זה שיהיו דברים עם טעם טוב בכל מקום - בטלוויזיה, בתאטרונים ועל במות. זה עניין של איכות, ואיכות יכולה להיות מכל מיני סוגים. אם ידידי שימי תבורי, שיש לו כמה שירים מקסימים, יופיע בהיכל התרבות, זה יהיה נחמד מאוד. לעומת זאת, אם רוני סופרסטאר תבוא לשם, זה יהיה בעייתי לא פחות מאשר יופיע שם זמר מזרחי עם טקסטים נמוכים. אני מציע שעל כל במה בעולם יופיעו דברים מקסימים, ותרבות יכולה להיות מקסימה גם כשהיא נמוכה".
אבל מה לדעתך גרם לז'אנר הים תיכוני לפשוט על ההיכל?
"הם גילו מקום מרכזי בתל אביב שאפשר להביא אליו הרבה אנשים".
אם תשאלו את עופר לוי, הוא בשום אופן אינו זמר מזרחי או ים תיכוני. "אני עופר לוי", הוא מצהיר, "לא משתייך לשום סגנון ויודע לשיר הכול. אין דומה לי, ואני לא דומה לאף אחד. אני דור שני בארץ, מין צאצא למשה רבנו, שנולד בשביל המוזיקה".
אז למה כולם מתבלבלים?
"יש אנשים ששומעים הודית וחושבים שזו טורקית, ויש אנשים ששומעים יידיש וחושבים שזו גרמנית".
להופיע בהיכל התרבות זה הישג?
"אני מופיע בהיכלי תרבות, גם בתל אביב, כבר עשרים שנה. הופעתי בקיסריה, בסינרמה ובבנייני האומה. שום דבר לא חדש לי, ואף אחד לא המציא אותי. בטח לא היכלים. אני המצאתי אותם. אם אני לא אופיע שם, הם לא יהיו. אני ממלא את ההיכל בלי ועדי עובדים, בלי יחצ"נים, בלי פרסום ברדיו ובלי שום עזרה מסביב. אני מפרסם מודעה בעיתון וממלא את האולם".
מה אתה אומר על התפיסה של היכל התרבות כמעוז האשכנזיות?
"הקהל האשכנזי הוא הראשון שלא התכחש לעובדה שעופר לוי הוא בעל יכולות קוליות שאין כמותן בארץ. מי שנגע בי בהתחלה ואמר שהוא מאמין בי זה אשכנזים. היכל התרבות זה לקהל שיודע לשבת בלי לעשן סיגריה, שבוחר להיות מאופק ובעל אוזן קשבת יתרה לאמן שהוא מקשיב לו".
אחרי ההופעה שלך העלו את כמות המאבטחים במקום, ידעת את זה?
"ראוי שלכל אמן יהיו מאבטחים. לא מזמן הייתי בהופעה של שלמה ארצי. הייתי בשורה הראשונה, עמדתי, רקדתי, וכמה בנות התפרצו לבמה והתנהגו בדיוק כמו שהקהל שלי מתנהג. בסך הכול זה טוב שיש מאבטחים כי קורה שמישהו מחבק בהתלהבות יתרה את האמן שהוא אוהב. לי אישית כבר קרה פעמיים שפגעו לי בשיניים כי המיקרופון קרוב מאוד לפה. הכול בסדר, ואני לא מבין למה אנשים מבקשים מארמון להפוך לבית שימוש".
אביהו מדינה הופיע בהיכל בתל אביב בפעם הראשונה לפני 15 שנה, אבל מתרשם כי לאחרונה גם הקהל הצעיר גילה את האתר. "הגיבורים של הקהל הזה הם זמרים צעירים מהדור החדש. אני חושב שסגנון המוזיקה הזה קיבל לגיטימציה בתקשורת, אף אחד כבר לא רואה בה פחותת כבוד, ומי שנשאר בחוץ הוא לא בעניינים.
"גם המוזיקה עצמה השתנתה: פעם היא הייתה מלווה בעברית לירית, של שירה. היום לא מנסים להביא רעיונות עמוקים ופילוסופיים אלא דברים שקשורים ביום יום ומעסיקים את בני הנוער, שההורמונים אצלם מתחילים להשתולל ומה שמעניין אותם זה איך מתחברים למין השני, ולכן השירים נשמעים בהתאם. זו לא ביקורת אלא המציאות".
זה הישג שהם, הצעירים, הצליחו להגיע להיכל?
"אני לא רואה את הדברים כהישג ורחוק מהגושפנקות שמעניקים שמות כמו קיסריה והיכל התרבות. אם יש לך מספיק קהל, אתה ממלא את האולם. ברגע שאתה מרגיש חזק מספיק ויש לך רפרטואר שהאוזן השומעת מכירה, אז הביטחון להופיע שם גבוה יותר".
מדינה מסרב לתת להיכל התרבות שיוך עדתי: "אני לא אוהב את המושגים האלה וגם חושב שהם לא נכונים מדעית. התרבות האירופית היא בדרך כלל נחלתם של מי שבאו מאירופה, אבל יש גם אנשים מעדות המזרח וצפון אפריקה שמתחברים אליה. כנ"ל בצד השני: יש כאלה שאוהבים זמר מזרחי, אפילו שלא נולדו בתימן או בעיראק".
מה אתה אומר על דברי הביקורת שנשמעו נגד הקהל בהופעות מהסוג הזה?
"זה מזכיר לי את וודסטוק, שגם שם אנשים התנהגו לא מי יודע מה ויש לצפות דברים כאלה. ברגע שהאקסטזה מתגברת יש פריעת חוק, וצריך להבין שמוזיקה היא קצת כמו סמים. קצת גורמת לך לשכוח את החוקים ואת עצמך".
נתן וולוך ממהר להבהיר כבר בתחילת השיחה, ועוד בלי שנשאל, כי להנהלת ההיכל אין סמכות לקבוע את אופיין ואת תוכנן של ההופעות: "אין לנו זכות לעשות צנזורה ולהחליט מי מופיע ומי לא. אנחנו לא קובעים את אופי המופעים ולא אחראים לתוכן. כל עוד זה לא פוגע במוסר, כמו מופע שיש בו חשפניות, אנחנו לא יכולים להגיד כן או לא. פעם קיבלנו פנייה מהמטיף אמנון יצחק, וסירבנו לתת לו להופיע כי חשבנו שזה לא מתאים. הוא פנה לבג"ץ, ובג"ץ פסק שחייבים לתת לו.
"לתזמורת הפילהרמונית יש 140 ערבים בשנה, ויתר הערבים מיועדים להשכרה. אם יש קהל שרוצה ונהנה מהתרבות הזו, שיבושם לו. ואם האמנים מרגישים שהם יכולים למלא אולם ומלואו, אז לבריאות. באותה מידה אפשר להגיד שיש גם השתלטות של רוסים (בחודש שעבר התקיים בהיכל ערב זמר רוסי, החודש יתקיימו בו שני ערבים של אמנים רוסים, ובחודש הבא מתוכננת הופעה רוסית נוספת, ק"ס). כל עוד יש קהל שקונה כרטיסים ומשלם, לא אכפת לי שיהיו גם שלושים הופעות בחודש עם שירים כאלה".
מה אתה חושב על הקהל הזה?
"היו כמה שמחאו כפיים והורידו חולצות, ביג דיל".
אתה מתחבר לז'אנר?
"יש שירים שאני אוהב, ויש כאלה שפחות מדברים אליי. כשאני שומע את 'אתה תותח' זה נחמד".
יואב יצחק הופיע בהיכל התל אביבי כמה פעמים בעבר, אולם בחודש נובמבר הקרוב, כשיארח בהופעתו את הזמרים והיוצרים אביהו מדינה וחיים משה, תהא זו הפעם הראשונה לפתיחת קופות, כלומר שההופעה לא הוזמנה על ידי גוף מסוים (כגון ועד עובדים) אלא נסמכת על קניית כרטיסים של הקהל הרחב.
"לא מעט אנשים מהז'אנר החליטו שאכן יש מקום להופיע גם במקומות כמו היכל התרבות, קיסריה ובנייני האומה, שהם לא היו רגילים להופיע בהם, והם עושים זאת בהצלחה. הם החליטו לקחת את הכיוון הזה, והם עומדים במשימה בכבוד", הוא אומר.
אז אתה סבור שלהופיע בהיכל זה כבוד.
"ברור שזה דבר מכובד. אלה מקומות מכובדים. לא כל זמר שקם בבוקר ומחליט שהוא רוצה להופיע בהיכל התרבות יוצא לדרך. אתה צריך לקוות שיש לך מספיק קהל שיגיע ושייתן תמיכה. לאחרונה האמנים והמפיקים והאמרגנים שעומדים מאחוריהם הבינו שהם יכולים".
עם זאת, יצחק סבור כי היכולת הזו מקורה גם בשינוי התפיסה של החברה כולה: "זו מוזיקה שמצבה את עצמה במרכז. בשנים האחרונות גילינו שיש המון אהבה, וזה מקבל ביטוי באמצעי התקשורת. זו מוזיקה ישראלית לכל דבר".
יש כאלה שמגדירים את היכל התרבות כמשכן אליטיסטי.
"לא מבין את אלה שמנסים למתג את הדברים. אני לא מאמין להגדרות האלה, וחושב שהן שטויות במיץ עגבניות. אנשים הבינו שהם יכולים להופיע שם, והחליטו לאזור אומץ ולעשות את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
