אי ירוק: לוחם הסביבה פורש כשהוא פסימי מתמיד
חיפה: המנהל הפורש של החברה להגנת הטבע, שי כהן, השתתף בשנים האחרונות באין ספור מאבקים ציבוריים, חברתיים וסביבתיים. בראיון פרישה הוא מסכם תקופה וקובע: אזור חיפה נדחק להיות פריפריה
"הרגשתי שזה הזמן להמשיך לחזיתות אחרות של עשייה", הוא אומר רגע לפני שיעבור לתחנה הבאה בקריירה העשירה שלו. "אני שלוש שנים בתפקיד הזה. הוא מאוד מעניין וחשוב, אבל הרגשתי שזה הזמן להמשיך לחזיתות אחרות של עשייה ולהשקיע במדיניות סביבתית וחברתית ברמה הארצית. זה כרגע הכיוון. אני כמובן נשאר בחיפה ואמשיך להיות מעורב במה שקורה פה".
עוד כסטודנט ניהל כהן מערכות של חינוך ונוער בסיכון, חינוך בלתי פורמלי, פרויקטים של צעירים ופיתוח הון אנושי כמו פר"ח והיחידה למעורבות חברתית. אז מה בעצם גורם לאדם לקום ולתרום כה רבות מעצמו למען הקהילה? "העניין התחיל כשקבוצה של ילדים בבית הספר בו למדתי נבחרה להיות הראשונה שתגיע לבית הספר הריאלי במסגרת תוכנית הרפורמה כמהלך של אינטגרציה", נזכר כהן.
"שם יצא לי להבין לראשונה מה זה באמת צדק חברתי. הגענו קבוצה מאוד גדולה של תלמידים וסיימנו קומץ מאוד קטן. ולא במקרה אותו קומץ היה תלמידים שההורים שלו היו מאוד משכילים ושכנראה בכל מקרה היו שולחים את הילדים שלהם לריאלי. כל אלה שלא באו מרקע מחזק לא החזיקו מעמד. זו הייתה חשיפה פתאומית לפערים חברתיים עמוקים. זו הייתה חוויה של אי צדק חברתי שמעצבת איזו תפיסה".
לפני כארבע שנים הרחיב כהן את תחום עיסוקו והחל לפעול
מה בעצם מהות התפקיד שלך ותפקידה של החברה להגנת הטבע בכלל?
"תפקידנו לתכנן את כל הפעולות של החברה בחיפה. משמירת הטבע ומעורבות בתכנון דרך פעילות חינוך ופעולות ציבור כדי לקרב ילדים, בני נוער וגם את הציבור הבוגר לאהבת הטבע וערכי הטבע. הפעילות שלנו כוללת נוכחות בגופי התכנון כמו הוועדה המקומית והמחוזית, צוותי עבודה לגבי תוכניות גדולות, הסברה לציבור בנושאים האלה ועמידה על האינטרס הציבורי והסביבתי במוסדות התכנון אל מול מקבלי ההחלטות".
היית מעורב בלא מעט מאבקים, בהם נגד הקמת הפולינום. איפה עומד הנושא היום?
"הוויכוח האמיתי שיש עכשיו זה האם הפשרה שהושגה דרך ועדת של יערי, בהסכמה בין העירייה וחיל הים, היא אמיתית או מריחה. בהסכם כתוב שלא יבנו את הפולינום בצורה שתכננו אלא בצורה ארעית, כזו שתאפשר לפרק אותו ולהעבירו למקום אחר.
במקביל ימשיכו לפתח את החלופה המזרחית ולהעביר את הפולינום לתוך הנמל הפרטי החדש שישמש גם למטרות אזרחיות. יש איזו קומבינציה, אבל הטענה היא שזה לא יקרה ושהפולינום יישאר במקום בו הוא נבנה עכשיו. כנראה ששום דבר לא יזוז וזה יתקע ככה. היום אנחנו עוזבים את נושא הפולינום ומנסים למנוע את הפגיעה בקישון בעקבות הבנייה של הנמל החדש".
מה התוכנית של הנמל החדש? יש בו צורך?
"השיפוץ של כרמל א' מספיק לצרכים של מדינת ישראל למשך עשרים שנה, אבל הם רוצים לבנות נמל אחר. לטענתם בנמל הקיים יש ועד שהופך אותו ללא יעיל וגורם לו לזוז לאט. הנמל החדש שייבנה עתיד להיות פרטי, והשטחים שאמורים להוות את הכניסה אליו נרכשו זה מכבר על ידי האחים עופר. כל הקטע הזה משמש היום עבור מכולות".
מה הן ההשלכות של הקמת הנמל הפרטי?
"כל השטח על גדות הקישון, כולל השטח בו נמצאת היום חוות המכלים, הוא בסיכון מאחר וכעת הוא נכלל בשטח שהם רוצים כעורף לוגיסטי לנמל. אנחנו טוענים שהם צריכים אולי חצי מהשטח שצוין ועל זה יש ויכוח מאוד גדול, כי זה כולל להציב מכולות על גדות הקישון ולחנוק את הנחל. הדבר הזה הוא איום אדיר לגדות הקישון. במקום לשמור על פארק נחמד על גדות הנחל המשוקם מאה מטר כל צד, יחנקו את זה".
דובר על הקמה של שכונת מגורים במקום חוות המכלים. זה יקרה?
"יושב ראש ועד קרית חיים, עודד דוניץ, רוצה שם שדרה ירוקה ושכונת מגורים חדשה שתביא חיים חדשים לקרית חיים. כל התוכניות מראות שככה זה אמור להיות. אבל הם רוצים את זה עבור הנמל ויכול להיות שהם יקבלו את זה".
מה היא עמדת עיריית חיפה בנושא ואיזו תוכנית היא מקדמת?
"עיריית חיפה מאשרת בנייה על גדות הנמל של דברים שבכלל לא צריך, וזה רק בגלל שחברת נמלי ישראל רוצה לקבוע עובדות ולהשתלט על השטח. העירייה מוכנה לעבוד בשבילה בגלל המרוץ עם נמל אשדוד. המאבק על הדבר הזה הוא מורכב. העמדה של החברה להגנת הטבע היא שיש לשמור על גדות הקישון. המשרד להגנת הסביבה מגבה את העמדה שלנו באופן עקרוני. התייעצנו עם מומחה בינלאומי לנמלים, שאמר שבאמת לא צריך שטח עורף בסדר גודל כזה. למעשה הוא אומר שבכלל לא צריך עוד נמל והנמל הקיים הוא מספיק".
נוכחות חזקה וחשובה יש לחברה להגנת הטבע במוסדות התכנון השונים. במהלך השנים השתמשו בחברה ביתרון הזה על מנת למנוע בנייה בלתי חוקית ברכס הכרמל, בתוך העיר ועל הקו החוף. "לחברה להגנת הטבע יש תפקיד מיוחד וחשוב", מסביר כהן.
"החברה בחרה אסטרטגית להתמקד בסוגיות התכנון הפיזי במוסדות התכנון והצליחה לזכות למעמד משמעותי. בגלל קו מאוד מקצועי ואמין לאורך השנים החברה גם מתקבלת כברת סמכא בנושאים האלה. יש לזה יתרונות מאוד גדולים, וזה מאפשר מסלול השפעה ישיר על ההחלטות. יש לזה גם חיסרון, במובן הזה שעם השותפות בקבלת ההחלטות באה גם אחריות לראייה מערכתית ומקצועית. מערכת שקולה ולא מתלהמת".
יש סיכון שחלקים מפארק הכרמל יהפכו בעתיד לשטחים נדל"ניים?
"בפארק יש מורכבות ויש קונפליקטים עם דלית אל כרמל ועוספיא בעקבות תוכניות נדל"ן. לחילופין יש חשש תמידי שכל מיני תוכניות תשתית יצוצו מחדש, כמו התוכנית לאוטוסטראדה מנחל נדר. עדיין צצות כל מיני תוכניות כאלה, וקיים גם שימוש לא חוקי בשטח".
אתה רואה מצב להקמה נוספת של מגדלים בחוף הכרמל?
"על פי התוכניות צריכים לקום במקום עוד ארבעה מבנים כמו אלו הקיימים עכשיו. כרגע תוכנית הבנייה נעצרה רק בגלל המשבר הפיננסי. אין להם כסף לעשות דבר כזה היום, אחרת זה היה כבר רץ".
מה ניתן לעשות כדי למנוע את זה?
"אנחנו מעדיפים שזה לא יקרה ונתנגד לתוכנית הזו בכל מקרה. אנחנו מציעים אלטרנטיבה, לפיהן הקבלנים יקבלו זכויות במתחם מש"א, הבסיס שהתפנה מעט דרומה משם על החוף. יש שם כבר תשתיות ואפשר לבנות עליו, אין בעיה של מאה מטר מהחוף ויש דרך גישה ממילא. בודקים את זה כרגע".
בכל העולם רצועות חוף הן המקומות הכי יוקרתיים ותיירותים. זה יכול להיות גם באזור חיפה והקריות?
"בטח. החברה להגנת הטבע מריצה פרויקט שמובילה אותו המתכננת אביגיל דולב. תהליך שהתחיל בשכונת עין הים בחיפה ועכשיו ימשיך לנווה דוד על פי בקשת העירייה. מדובר בתהליך של תכנון עם התושבים של הרצועה הירוקה שאל מול החוף.
"אנחנו גם בעד מלונות ובעד בנייה, אבל רוויה וצפופה במובן שמאפשר חיים של עיר והתפתחות כלכלית. עיר צריכה להיות בנויה גם כדי לחסוך שטחים פתוחים מחוצה לה, כי על כל מקום שלא בונים בעיר הולכים אחר כך לבנות בפארק הכרמל, חוף הים ועוד. במישור הזה יש גם פתרון לתיירות ולמלונאות בחיפה. המהלך הראשון שצריך לקרות בשביל זה הוא פתיחת הנמל המערבי ופינוי בה"ד חיל הים, והקמת מלונות בקצה. זה נשמע כמו פנטזיה אבל זה נמצא בתוך כל תוכניות המתאר".
הנושא שאולי מטריד את הציבור החיפאי והקרייתי יותר הוא מצב איכות הסביבה והזיהום הקשה שמגיע ממפעלי המפרץ. כהן מזהה אמנם ניצנים של שינוי, אבל גם לו ברור שהמצב עדיין רע והדרך ארוכה. "יש שיפור מאוד גדול בזיהום האוויר לעומת שנות התשעים", הוא קובע, "אבל עדיין המצב גרוע מאוד. מפעלים שמרוויחים הרבה כסף עדיין פולטים לאטמוספרה מה שבאירופה לא היו מאפשרים להם".
מה הם מוקדי הזיהום הגדולים ביותר במפרץ?
"המזהם הגדול ביותר הוא עדיין בתי הזיקוק בגלל המסה של העבודה, וגם בגלל התרגיל שהם עשו ביחד עם השר גדעון עזרא ודחו צו אישי שעד היום לא נכנס לתוקף, בתירוץ שהם הולכים להיכנס לנושא הגז טבעי. בין השאר דחו שם דברים שלא קשורים לזה כמו כל הטיפול בפליטות. הם שיפרו אבל לא מספיק. צריך לשפר יותר".
האם לדעתך יש אפשרות להביא לשינוי משמעותי באמצעות המאבקים הסביבתיים?
"יש פער בין מה שהציבור יודע ואיכפת לו, בין מה שמקבלי ההחלטות יודעים ואיכפת להם ובין האינטרסים הקשים של מי שעומד מולנו. זה בדרך כלל חברות מסחריות ולפעמים גם גורמי ממשלה שרוצים להשיג את מה שהם מחפשים.
"חברות מסחריות זה רווח ושווקים חדשים, משרדי מממשלה זה לעשות וי על כל מיני מטרות שהם אמונים עליהם, כמו כביש חדש, נמל ועוד. אנחנו בדרך כלל מתעסקים בפער הזה, בין מה שיודעים מקבלי ההחלטות לבין מה שיודע הציבור. אנחנו מנסים ליידע כמה שיותר אנשים ולייצר לחץ ציבורי בעצומות, בהפגנות ובמכתבים".
רבים בקרב הפעילים הסביבתיים מביעים שביעות רצון מהניהול של המשרד להגנת הסביבה על ידי השר גלעד ארדן. כיצד אתה מתרשם מתפקודו?
"יש הרגשה שלמשרד להגנת הסביבה אין מספיק שיניים. השר הנוכחי משתף פעולה עם הארגונים הירוקים, מדבר יפה, נשמע טוב, הוא גם בחור נחמד, אבל אני עוד לא בטוח בכלל שהוא רציני. השר עוד לא הוכיח את עצמו למרות שרבים כבר מתלהבים ממנו.
"היו כמה נקודות שהוא יכול היה לעשות הרבה יותר, לדוגמא אכיפה יותר אגרסיבית. הוא אמר שהוא רוצה אכיפה יותר אגרסיבית וכולם שמעו, אבל בפועל מפעל כמו פרוטרום שוב מקבל שימוע. למה צריך עוד פעם שימוע? זו חברה שכבר הואשמה והורשעה והיא שוב חורגת".
איך לדעתך הוא שבה את ליבם של כל הארגונים הסביבתיים באזור?
"הוא תלה קרן ענקית של כסף שארגונים יכולים ליהנות ממנה. אני מקווה שאתבדה, אבל יש חשש שארדן יודע להטות את דעת הקהל ומה שחושבים עליו בציבור, יותר מאשר לאזן אינטרסים. הוא כן לקח צוות מאוד ראוי של אנשים לעבוד איתו, קידם נושאים לדיון והציג רוח חיובית במשרד, מה שלא היה אצל קודמו גדעון עזרא. פה יש הקשבה, שיחה ותקשורת, אבל את מבחן המעשה לא ראינו למרות שאפשר היה לצפות לראות כבר".
עד כמה משפיע על ההתנהלות הכללית בנושא גם הקשר שבין הון לשלטון?
"יש בעיה מאוד קשה בקשר הון-שלטון בישראל. לא צריך להיות מיקי רוזנטל כדי לדעת שיש פה קומבינות. האנשים האלה עושים מה שהם עושים וזו לא אשמתם לבד. זה לא שמשפחות ההון הן הרעות בסיפור, כי מדובר גם בציבור ובאדישות שלו, בפוליטיקאים מקומיים וברמה הארצית ובפקידים בכירים שמרצון הולכים לטובת ההון".
כיצד לדעתך ניתן לשנות את המצב?
"האזרח הישראלי חווה בשנים האחרונות משהו המקביל להיות קורבן עבירה. האזרח איבד את האמונה ביכולת שלו לשנות במישור הפוליטי, ואת זה צריך להחיות. לא מספיק רק שנשים איקס על כל בעלי ההון. אם נישאר אדישים לא יהיה כוח שמייצג את הציבור. צריך להחיות את הפוליטיקה מחיי היום יום, ליצור התארגנות תושבים או עובדים. מהמקומות האלה יש סיכוי לשנות גם את עניין ההון והשלטון".
מעבר למאבק על איכות הטבע והסביבה פעיל כהן גם במאבק על איכות חייו של הציבור, ולפני כשנתיים היה חלק מצוות ההקמה של ארגון עובדים חדש בשם "כוח לעובדים". "אני, כפעיל סביבתי, אוחז לגמרי את התפיסה הסביבתית שלי במקום החברתי", הוא מסביר. "זו תפיסה שמשלבת את השאלות של סביבה וצדק בתחומים אחרים, ורואה את המשמעויות לאדם בכלל ולדורות הבאים כמקור הערכי של עמידה על ערכי טבע וסביבה".
מדוע עוד ארגון עובדים?
"הבנו שהכול נגמר בשאלה של התארגנות עובדים. הגענו למסקנה שיש בעיה עם העבודה המאורגנת והמסורתית. התארגנו להקמה של ארגון עובדים חדש, שבתוך זמן קצר הפך להיות ארגון משמעותי שמייצג 3100 עובדים ברחבי הארץ, ממרצים באוניברסיטה הפתוחה, דרך מאבטחים באזור התעשייה נשר ועד מטפלות במשפחתונים".
אזור חיפה והקריות מלא במפעלים ויש כאן אלפי עובדים במגזרים שונים. אתה יכול לומר שהם מקבלים את התנאים המתאימים והראויים?
"יש תופעה שאנחנו מכירים, והיא שהבעיות של האזרחים, כפי שאנחנו מכירים אותן, הולכות ומחמירות ככל שאנחנו מתרחקים מהמרכז. זה בא לידי ביטוי גם בתנאי ההעסקה של עובדים, מאחר והם מוכנים לרדת יותר נמוך.
"לדוגמא תשלום של שכר מינימום, שעות נוספות ועוד. כמעט חצי מהאנשים שחיים בעוני הן משפחות בהן שני בני הזוג עובדים, והמספר עולה ככל שמתקדמים לפריפריה. הדבר הזה קורה בגלל שהוא אפשרי, ובאזור שלנו עוד יותר. המצב מחמיר ככל שמתקדמים לפריפריה ולאט לאט דוחקים את אזור חיפה למקום הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
