קצין מאחורי הסורגים: כך הידרדר קצין החקירות המוערך לעולם הפשע
הוא היה אימת משפחות הפשע כשעמד בראש מחלק החקירות בימ"ר תל אביב. אז איך קרה שסגן ניצב בדימוס שמואל קורנבלאו מנתניה נדון ל-11 חודשי מאסר? זמן נתניה חושף את סיפורו של הקצין שננטש על ידי חבריו והפך לחלק בלתי נפרד מעולם הפשע
אלא שהשבוע נשלח סגן ניצב בדימוס שמואל קורנבלאו מנתניה לכלא למאסר של 11 חודשים בפועל, במהלכו יישב עם חלק מהעבריינים שהוא עצמו הביא למאסרם.
סיפורו של קצין משטרה מבריק שעם פרישתו לחיים האזרחיים, הסתבך וריסק את חייו. חבריו לשעבר במשטרה ועורך דינו, אלי בניה, מספרים איך הפך קורנבלאו מאימת העבריינים לשבר כלי חסר כל היושב בתאו בכלא. סיפור עם סוף רע.
לפני שבוע, במסגרת עסקת טיעון, נגזרו על סגן ניצב בדימוס שמואל קורנבלאו (62) 11 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 שקלים ופיצוי כולל של 12 אלף שקלים. העונשים נגזרו עליו בגין עבירות של קבלת דבר במרמה, חלקן בנסיבות מחמירות, התחזות לעורך דין ברישיון והפרת הוראה חוקית.
עבור קורנבלאו, ששירת במשך 25 שנה בתפקידים בכירים במשטרת ישראל, זו הייתה מכת מוות לשמו ולו כאדם, כפי שמעידים חבריו ועורך דינו. במהלך שנות שירותו במשטרה מילא קורנבלאו תפקידים
בשנת 1996 הוא פרש מהמשטרה ופתח משרד עורכי דין. על פי אחד האישומים שיוחסו לו, במסגרת עיסוקו כעורך דין נהג קורנבלאו לגבות כסף מלקוחותיו, ולהיעלם מבלי שעשה את הפעולות הנדרשות לקידום הטיפול בעניינם. ניסיונותיהם של הלקוחות ליצור עמו קשר עלו בתוהו.
במהלך שנת 2007 נדון קורנבלאו מספר פעמים לתקופות ארוכות של השעיה מלשכת עורכי הדין, עד שבסופו של דבר, בעקבות עבירות המרמה וההונאה, נשלל ממנו לצמיתות רישיון עריכת הדין. "במספר הזדמנויות טען הנאשם בשם לקוחותיו בבתי המשפט, או ערך בשמם מסמכים משפטיים, למרות החלטת הלשכה להשעותו", כך כתב השופט טרסי.
כך למשל, על פי המיוחס לו בכתב האישום, בחודש ספטמבר 2007 טיפל קורנבלאו בעניינה של עובדת זרה שנעצרה בידי משטרת ההגירה, וייצג אותה בעתירה מנהלית. בסוף אותה שנה נפגש עם לקוחות, הזדהה כעורך דין והכין עבורם מסמכים משפטיים לקראת דיון בבית המשפט. בשנת 2008 הציע הנאשם את שירותיו בתחום גביית חובות תמורת כ-2,000 שקלים, אך בתוך זמן קצר ניתק את הקשר עם לקוחו וכשאותר הציג בפניו מצג כוזב, כאילו הגיש בשמו תביעה לבית המשפט, דבר שהתגלה כלא נכון.
אלא שקורנבלאו, על פי מה שיוחס לו, החל במעשי המרמה עוד קודם – מספר שנים קודם לכן הוא כבר ביצע עבירות דומות: במהלך שנת 2005, הוא קיבל תשלום של כ-6,500 שקלים עבור ייצוג לקוחה בהליכי רכישת דירת מגורים, אך כעבור זמן ניתק את הקשר עמה מבלי לטפל בעניינה.
מספר חודשים לפני מעצרו ובעקבות כתב האישום נגדו, בחר קורנבלאו להסתתר ואף ניתק מגע מבני משפחתו, מתוך חשש כי המשטרה תעלה על עקבותיו.
עבירה נוספת שבה הורשע קורנבלאו היא עבירה של הפרת הוראה חוקית – הוא הורשע בכך שנמנע מהפקדת ערבויות בהתאם להחלטת שחרור ממעצר שקבע לו בית המשפט, תוך התעלמות מופגנת מהחלטות בית המשפט.
כאמור, הקצין בדימוס ירד למחתרת והתחבא בדירה בעיירה שדרות, אלא שגם לשם הגיעו ידיהם של אנשי החוק, הקולגות שלו לשעבר, שתפסו אותו בפברואר האחרון בדירת המסתור שלו והביאו אותו בפני שופט. בעוד שבוע הוא אמור לעמוד בפני ועדת השחרורים שתכריע אם להמתיק את עונשו ולנכות ממנו שליש. אם בקשתו תיענה, הוא ישוחרר, זאת לאחר שכבר ריצה את עונשו רטרואקטיבית.
העובדה שבמהלך שירותו היה קורנבלאו אחד הקצינים שהיו אחראים באופן ישיר לכליאתם של כמה מראשי ארגוני הפשע, הפכה את חייו לקשים עם כליאתו שלו בבית הסוהר. סגן הניצב בדימוס הוחזק בתנאי מאסר קשים, בתנאי בידוד קשים באגף צינוק והופרד מהאסירים האחרים, בשל חשש לביטחונו ובשל הצורך להגן עליו מפני אותם עבריינים שרצו לנקום בו ולפגוע בו, בשל עברו המשטרתי.
מקורביו של קורנבלאו סיפרו השבוע לזמן נתניה: "שמואל ספג במהלך המעצר איומים על חייו. באחד המקרים הוא הותקף על ידי עצור אחר בסכין שהוצמדה לצווארו, ובמקרה אחר הותקף ונחבל בראשו".
עורך דינו, אלי בניה, סיפר אף הוא על מצבו הקשה של קורנבלאו: "שמואל נמצא בכלא רימונים, באגף הפרדה ארצי, שבו מוחזקים כל העבריינים המסוכנים במדינה, זאת על מנת להגן על שלומו וביטחונו, משום שבשל עברו כקצין משטרה הושמעו איומים על חייו. מרשי גם הותקף פיזית, ובאחת ההזדמנויות התנפל עליו עבריין וניסה לשסף את גרונו באמצעות סכין גילוח. לכן הוא למעשה נמצא בתנאי כספת, כששירות בתי הסוהר מופקד על ביטחונו כדי למנוע התנכלויות לחייו".
החברים שרכש לאורך השנים לא עמדו לצדו של קורנבלאו במהלך המשפט. קורנבלאו, שהתאלמן, נותר לבד במהלך כל משפטו, ללא כל תמיכה גם מבני משפחתו האחרים. כתוצאה ממעצרו הוא אף לא השתתף בחתונת בתו ובבר המצווה של נכדו, משום ששירות בתי הסוהר סירב לתת לו לצאת, גם לא בליווי, בשל הצורך המיוחד לשמור עליו.
לדברי מקורביו של הקצין לשעבר שנפל, "האיש סעד את אשתו במשך תקופה ארוכה במאבקה במחלה קשה, עד לפטירתה, והוציא סכומי עתק על תרופות יקרות שגרמו לדלדול נכסיו ולהסתבכותו בכל העניינים האלו". קורנבלאו, למרבה פליאתם של התובעים והשופט חגי טרסי, הסכים לקבל על עצמו עונש מאסר בפועל אך לא קנס כספי, בשל המצוקה הכלכלית בה הוא שרוי.
בגזר הדין נכתב: "במסגרת הסדר הטיעון שגובש בין הצדדים תוקן כתב האישום באופן משמעותי ביותר. מתוך שישה עשר האישומים שהחזיק כתב האישום המקורי, נמחקו תשעה אישומים. כמו כן, חלק מהאישומים שנותרו בכתב האישום המתוקן תוקנו לקולה.
הנאשם הורשע לפיכך, בסופו של דבר, בכתב אישום מתוקן הכולל שבעה אישומים בלבד". השופט טרסי כיבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מתוך ראייה כוללת של המצב – כאשר מצד אחד עמדו לנגד עיניו העבירות שביצע הנאשם ומצד שני - חייו של הנאשם, שהשתנו מן הקצה אל הקצה. יחד עם זאת, השופט הדגיש בדבריו כי הוא אינו מעלים עין כלל וכלל מהחומרה הרבה שבה יש לראות את מעשיו של הנאשם וכי אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא בדפוס התנהגות אשר חזר על עצמו מספר פעמים.
האיש שהיה אימת אנשי הפשע בעיר נתניה ובישראל בכלל, עמד במהלך משפטו כשבר כלי, הביע חרטה על מעשיו וביקש רחמים עליהם: "תרמתי לחברה בתחומים שעד היום משטרת ישראל נהנית להשתמש ולפענח פשעים בעזרת אותן יוזמות יצירתיות", אמר קורנבלאו במהלך משפטו. "הפנמתי את ההשעיה והפסקתי פעילות בשנה האחרונה, למרות שההשעיות לא הובאו לידיעתי. אני מביע חרטה שנקלעתי לסיטואציה בה עשיתי את המיוחס לי, ואבקש שתבין שאני בתנאי מעצר קשים ביותר ובלתי נסבלים. אני בפשיטת רגל ולא יכולתי אפילו להשתחרר בערבות".
לפי עורך דינו, אלי בניה, בית המשפט הסכים למחוק תשעה אישומים שיוחסו לקצין בדימוס, זאת בשל מצבו הקשה: "הם ראו את המצב האומלל שלו גם בכלא וגם בחיים האישיים שלו".
ציפיתם שבית המשפט יתחשב בו בעקבות הרקורד שלו.
"מדובר פה ביותר מהרקורד שלו. היום הוא שבר כלי. הרקורד המפואר שלו עומד בסתירה מוחלטת למצב שהוא נמצא בו היום, מדובר באדם מבוגר שנותר ללא תמיכה משפחתית. החברים שלו נטשו אותו, אין לו כסף, הוא הוכרז כפושט רגל, הוא למעשה פושט יד. לא היה מי שיפקיד כספים כדי לשחרר אותו מן הכלא בערבות, וכך הוא נשאר שם.
"הוא נמצא בתנאים אומללים מאוד בכלא. בסך הכול מדובר באדם מבוגר, בגיל הזה האיש צריך להיות כבר עם הנכדים שלו. בגלל התנאים שבהם הוא נמצא הוא גם לא הגיע לחתונה של הבת שלו ולא השתתף בבר-מצווה של הנכד שלו. צריך לרחם על אדם כזה. את האומללות הזו בית המשפט ראה, כאשר הוא קיבל את הסדר הטיעון".
מה טיב הקשר בינו לבין בני משפחתו וחבריו?
"בני המשפחה מביעים דאגה למצבו, אך מעבר לכך אינם מתערבים באופן פעיל. האיש חש בושה גדולה מאוד, בעיקר על כך שנפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. כשהוא מובל באזיקים לאולם בית המשפט, הוא מרגיש מושפל מעמיתים למקצוע או קולגות מהמשטרה שזוכרים אותו מימיו כקצין משטרה או עורך דין. הוא מעולם לא הביע טינה או אכזבה על כך שנזנח על ידי חבריו או מכריו, אך ברור שחש ננטש. כל החברים והמכרים שהיו לו, נעלמו כלא היו".
שניים שהכירו את שמואל בתקופת שירותם במשטרה הם שלום מינס, ששימש באותה תקופה כקצין חקירות, ועורך הדין איתן לויט מנתניה, ששימש כתובע במשטרת מרחב השרון בין השנים 1980-1982.
מינס מספר על קורנבלאו: "שמואל היה קצין משטרה מעולה ומקצועי מאוד. ידוע לי שאחרי השירות הוא למד משפטים והפך לעורך דין. אני יכול להעיד רק לטובה על תקופתו במשטרה, אז ביצע את עבודתו ביעילות רבה. אני לא יודע מה קרה לאחר מכן ואין לי מושג מה הניע אותו לפעול כפי שפעל".
לויט: "שמואל היה איש מקצוע מכובד מאוד. לא סתם מגיעים לתפקיד של קצין אח"ק מרכזי, שמשמעו בכיר החוקרים במרחב שממונה על כל החקירות. הוא נחשב לבחור רציני ומאוד העריכו אותו. אמנם שימשתי כמפקח והיה בינינו פער דרגות רב, כך שלא עבדתי ממש מולו, אבל זכור לי שבתקופה הזו מירי גולן, שהפכה ברבות הימים לתת ניצב, הייתה ראש מדור תביעות. כמדומני, הוא הכניס למערכת את יהודה וילק שהפך בהמשך למפכ"ל. אין ספק שהוא כיהן בתפקיד מאוד בכיר, אחראי ורגיש".
על מה שקרה בתווך שבין שנות ה-80 לשנות ה-2000 חבריו של קורנבלאו לשירות המשטרתי אינם יכולים לספר משום הנתק הטבעי שנוצר לאורך השנים. יחד עם זאת, כתב האישום נגדו בהחלט הפתיע את אלו שזוכרים את העשייה רבת השנים שלו במגזר הציבורי.
לויט: "אם אני מתייחס לדמות שהכרתי בתקופת השירות, אז כל מה שקרה איתו לאחר מכן הפתיע אותי לחלוטין. אני מאוד מחזיק מאנשי משטרה באופן כללי, ואני חושב שהם מקבלים חינוך טוב וזה נכון לגביו ולגבי אחרים. לכן מאוד הפתיע אותי שקצין משטרה בכיר מסתבך בדברים כאלה. זה ממש לא מתאים, לא לשמואל ולא לקצינים אחרים שמשתחררים מהמערכת".
גם קצין המודיעין לשעבר במשטרת נתניה, ראובן סומך, מספר על קצין מבריק, שלא ברור איך הגיע לשפל שכזה: "בתור מי שהיה אחד הפקודים שלו, הכרתי אותו כקצין חקירות מבריק וכאדם שידע לתת גב לשוטרים, גם בזמני משבר. הוא היה בן אדם נעים הליכות שאפשר תמיד לדבר איתו. אני יכול להעיד שלא מדובר באדם בעייתי, אלא נורמטיבי שהנסיבות הובילו אותו לפעול כפי שפעל. הוא עשה זאת מתוך מצוקה.
קורה שאנשים מועדים ונופלים. אני לא מאמין שאם היו שואלים את שמואל הוא היה רוצה לפעול כך ולהגיע למצב הזה. שמואל תרם רבות למלחמה בפשע באזור השרון ולא צריך לשים עליו אות קין. לצערי, ברגעים שבהם אדם כזה נופל הציבור ממהר לשפוט אותו ושוכח מהר מאוד מה האדם עשה למען החברה. יש מקרים שבהם צריך לדעת גם לסלוח. מאוד אהבתי אותו והערכתי אותו, ואני מקווה ומאחל לו שלאחר שחרורו יוכל להסתדר ולהשתקם".
עו"ד בניה, שמכיר את מרשו עוד מהימים בהם נפגשו בבית המשפט, באותו צד של המתרס, מתקשה לצפות בדעיכה של האיש בעל הקריירה הציבורית הכל כך מפוארת:
"הוא סובל מאוד. צריך לראות אותו כדי להאמין שזה אותו אדם שהופיע בפני בית המשפט בנתניה כשהיה נשוא פנים, אותו אחד שהתלבש פעם בהידור כמו עורך דין ובעברו הרחוק יותר היה קצין משטרה עטור תהילה, שנראה היום כמו עלוב חיים. אין שום דמיון בין דמותו אז לבין איך שהוא נראה היום. במידה רבה הוא קורבן של עצמו".
נא להמתין לטעינת התגובות
