במועדון הבורסה נמאס מההתנכלויות: "אנחנו עוברים לתל אביב"
השוטרים שמציקים, הלקוחות שלא חוזרים, עיריית רמת גן שמתנכלת וצווי הסגירה ההזויים. למנהל מועדון "הבורסה" המיתולגי נמאס. בקרוב, לאחר 18 שנה, יחצו הוא וצי החשפניות שלו את איילון בדרך לתל אביב
שמש גוועת של בין ערביים שולחת את קרניה האחרונות מבעד לחלון אל כותלי המשרד, המעוצב בפשטות כמעט סגפנית. בקרוב ירד הערב, ומתחם הבורסה יהפוך, כמדי ערב, מאיזור של מלטשות יהלומים ומשרדים מפוארים למקום שוקק חיי לילה מפוקפקים.
מופע חשפנות במועדון הבורסה. חיים על זמן שאול
צילום: אמיר מאירי
הצעה מגונה
שחר, מלך חיי הלילה של מתחם הבורסה, הקים את המועדון בשנת 1992 והיה לפורץ דרך בתחום מסיבות הרווקים. הוא יושב במשרדו, קומה אחת מעל מועדון החשפנות שהוא מנהל. בניגוד גמור למשרד, המועדון דווקא מרשים. בשטח מרווח למדי ניצבות ספות רכות, משקיפות על במת ריקודים מקושטת נאונים, במרכזה מוט מתכת, שהחשפניות רוקדות סביבו בארוטיות במשך הלילה. התאורה במקום עמומה, מפתה, משרה אווירה של מסתורין.
שחר
לבוש חולצת פסים אדומה-לבנה, הנראית כאילו נלקחה מסרט ישן. לידיו תכשיטי זהב, ראשו מקריח ומלבין, והוא מסרב לגלות את גילו. לצדו פוחלץ אמיתי של טיגריס. התמונה שעל הקיר מגלה שהטיגריס, כשעוד היה חי, שימש חיית המחמד של שחר. "יום אחד הוא השתחרר מהשרשרת שלו, אז יריתי בו ופחלצתי אותו", הוא מספר. "אני מפחלץ את מי שעושה לי בעיות", מוסיף שחר, ספק בצחוק ספק ברצינות.
הצעה מגונה
למרות ההצהרה הזאת, עם מקור הצרות הנוכחי שלו יהיה לו קשה להתמודד. בסוף השבוע האחרון פשטה המשטרה על חמישה מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, ובהם גם מועדון "הבורסה" המיתולוגי, בעקבות חשד למתן שירותי מין במקום.
מועדון הבורסה. "במועדון שלי אין זונות ואין סמים". צילום: אמיר מאירי
רפ"ק רונן חכמון ממרחב דן מספר שהמשטרה ערכה מבצע מורכב - שוטרים סמויים, מצוידים במכשירי וידאו ובמכשירי הקלטה, נכנסו לכל אחד מחמשת המועדונים הגדולים, ושם קיבלו מהחשפניות הצעות לשירותי מין בתשלום. ברגע שנתקבלה הוכחה כזו פשטו שוטרים נוספים על המקום, ועצרו את מנהלי המשמרת של כל מועדון.
לשחר יש גרסה אחרת לסיפור. "במועדון שלי אין זנות ואין סמים. אין לנו בכלל חדרים שאפשר לקיים בהם פעילות כזאת", הוא טוען. לדבריו, ארבעה שוטרים סמויים שידלו את אחת החשפניות לקיים עמם יחסי מין בתשלום. "הם ראו שהיא חדשה בעבודה וחסרת ביטחון, אז הם הציעו לה 600 שקלים עבור סקס", מסביר שחר, "אני מחתים את כל הבנות על חוזה שלפיו אסור להן לקיים יחסי מין עם הלקוחות".
בעוד אנחנו מדברים, אחד העובדים נכנס למשרד של שחר, ומוסר לידיו צו סגירה מעיריית רמת גן, בעקבות פשיטת המשטרה. הצו אינו גורם לשחר לצאת מכליו. הוא מרכיב את משקפי הקריאה שלו, מעיין בו בניחותא ומבטיח בשלווה: "בסוף השבוע הזה נהיה פתוחים". שחר מסביר למזכירתו ביובש: "אני אלך לעורך הדין שלנו עם הצו הזה. בית המשפט יבטל אותו, כך היה גם לפני ארבעה חודשים".
סטודנטים במקום מועדונים
אם יש משהו שמוציא את שחר מכליו, אלה פשיטות המשטרה החוזרות ונשנות, שכל אחת מהן גורמת לו נזק של עשרות אלפי שקלים, אבל את העצבים הרציניים שחר שומר לעיריית רמת גן, שהחליטה לדעתו להתנכל בשיטתיות למועדוני החשפנות כדי להבריח אותם מהבורסה. "18 שנה אני שומר על המקום הזה בציפורניים", הוא מזדעק. "שילמתי שני מיליון שקלים מסים לעירייה, אבל בשנה האחרונה היא החליטה להפוך את הבורסה לאיזור מגורים".
הבורסה. מלחמת התשה עם העירייה והמשטרה צילום: אמיר מאירי
אין זו הפעם הראשונה בשנה האחרונה שהמשטרה פושטת על מועדוני החשפנות בבורסה. במשטרת מרחב דן מספרים כי הפשיטה אינה אירוע נקודתי, והיא נעשית בכל פעם שמתקבל מידע על פעילות בלתי חוקית במועדונים האלה.
גם בעיריית רמת גן מבהירים כי מדובר בפעילות שוטפת, ולא במבצע חד-פעמי. "עיריית רמת גן מבצעת כל העת פעולות שוטפות למיגור הזנות במתחם הבורסה", נמסר מהעירייה בתגובה. "גודלו של המתחם הוא כקילומטר רבוע, והעירייה פועלת כל העת להגדילו על ידי בנייה רב שימושית לגובה למגורים ולמשרדים. העירייה פועלת גם לעודד את כניסתם של לופטים ודירות מגורים בתוך מלטשות היהלומים הוותיקות שהיו במקום וננטשו".
העירייה מודה כי היא מעודדת הפיכת מלטשות ישנות ללופטים, היכולים לשמש מגורים לסטודנטים של מכללת "שנקר" הסמוכה. צעד כזה יוביל לשינוי פני המתחם ולהפיכתו ל"צעיר וסטודנטיאלי", כדברי העירייה. את המאבק הזה שחר מגדיר "מלחמת התשה". " אני בסך הכול אזרח קטן", הוא אומר, מבין שאת המאבק על עתידו של מתחם הבורסה הוא לא יוכל לנצח.
"העירייה הפסיקה לתת לי רישוי עסק, אפילו שעמדתי בכל הדרישות", מתלונן שחר, "המשטרה עשתה ארבע פשיטות בשנה האחרונה". את השיחה קוטע מדי פעם אחד משני מכשירי הסלולר החדישים שלו. הוא עונה לטלפון בחשש מסוים, מדבר במהירות, בענייניות. כשהלקוחות מתקשרים הוא עובר לטונים נעימים יותר, משכנע אותם לבוא למועדון.
עכשיו, לאחר הפשיטה האחרונה של המשטרה, כבר לא כל הלקוחות ממהרים להגיע. "המועדון היה מלא עד אפס מקום בסופי שבוע", מתגאה שחר. ברגע שנכנסו שוטרים עם מצלמות וידאו נסדקה חומת הדיסקרטיות שאפיינה את המקום. אף אחד מהלקוחות לא רוצה שיראו אותו קבל עם ועדה במועדון חשפנות, כמו שאירע למפקד חיל הים אלי (צ'ייני) מרום בחודש מרץ האחרון.
"ביום חמישי היו לקוחות חרדים, אברכים. הם נבהלו, ולא יחזרו עוד", מעריך שחר. לדבריו, קהל הלקוחות במועדון מורכב מאנשים נורמטיביים, מעמוד השדרה של החברה הישראלית. "באים לפה אנשי היי-טק, עורכי דין ולפלפים", הוא חושף. כן, מתברר שגם במועדון חשפנות יש סלקציה. "מי שנראה כאילו הוא הולך לעשות בעיות לא נכנס".
ריקוד תמורת שכר לימוד
שחר יודע שמתחם הבורסה חי על זמן שאול. בכלל, הוא עושה רושם של אדם שמבין בכול. כשאחד העובדים נכנס עם שעון זהב חדש על ידו שחר מזהה ממרחק כי מדובר בזיוף, ויודע להעריך את מחירו האמיתי. הוא טייל בכל העולם, התנסה, צבר ניסיון וחוכמת חיים. "אם בכל פעם יעשו פשיטה, בסופו של דבר עסקים ייסגרו", הוא קובע.
חשפנית בבורסה. סריאוטיפ החשפנית הרוסייה מתנפץ רובי קסטרו
אחת החשפניות, לבושה בבגדי יום יום, פותחת את דלת המשרד. היא מחבקת את שחר, מנשקת אותו על הלחי. הוא מקפיד להפגין דאגה כלפי העובדות שלו, שלדבריו, נפגעו מפשיטת המשטרה לא פחות מהלקוחות. רפ"ק חכמון טען כי לא נעצרו בפשיטה האחרונה עובדות. "החשפניות שוחררו, עצרנו את מנהלי המועדונים", הוא הדגיש.
במועדון "הבורסה" עולות טענות אחרות. "עצרו את אחת העובדות. השוטרים ראו שהיא חדשה וחסרת ביטחון", גורס שחר. החשפנית עצמה, זאת שנעצרה, מציינת כי כל המהומה קרתה עקב תמימות. "השוטרים שאלו אותי אם אחרות מוכנות לקיים יחסי מין תמורת כסף. אמרתי שאני חדשה ושאני לא יודעת, ואז התחיל הבלגן", היא מספרת. "עשרים אחוז מהבנות לא חזרו לעבוד אחרי הפשיטה האחרונה", מבהיר שחר.
דווקא אותה חשפנית חזרה לעבוד. ביום שני השבוע כבר רקדו היא וחברותיה על הבמה בבגדים תחתונים, בחימום לקראת המופע של הערב, שייתכן כי יופסק כליל. "אין לי ממה לפחד, לא עשיתי משהו לא חוקי", היא אומרת. בשעה 17:00 המועדון פותח את שעריו, אך הקהל לא מגיע בשעות מוקדמות כאלה, והחשפניות מנצלות את הזמן כדי להתכונן לערב.
שתי חשפניות אחרות נכנסות למועדון הריק. לגופן בגדים תחתונים, נעלי עקב שחורות וגבוהות ומסכות שחורות עוטות את פניהן. גם הן מצהירות כי אינן מפחדות מהמשטרה. חששן הגדול יותר הוא שמא יזהה אותן אחד הלקוחות, הרי ישראל היא מדינה קטנה, שכולם בה מכירים את כולם.
"יש פה בנות שמממנות את שכר הלימוד שלהן", הן מספרות, ומאששות את האגדה האורבנית אודות סטודנטיות שמשלימות הכנסה כחשפניות. "אחרות חוסכות כסף כדי לפתוח עסק".
ההיכרות עם החשפניות שוברת כמה סטיגמות. הסטראוטיפ של "החשפנית הרוסייה" לא מחזיק מעמד במבחן המציאות. כמחצית הבנות שנכחו במועדון הן צבריות, ילידות ישראל. ולא, לא מדובר בבחורות שמגיעות מהשוליים של החברה. כולן צעירות, בתחילת שנות העשרים לחייהן. הן רוצות להרוויח סכומי כסף שייתנו להן נקודת פתיחה טובה לחיים, ויש אפילו כאלו שמגיעות דווקא ממשפחות עשירות.
"הייתה לי פעם חשפנית שאבא שלה היה בעל רשת מלונות גדולה בארץ", מספר שחר. "היא גדלה באחת מהשכונות היוקרתיות ביותר במדינה, בשכנות לראשי ממשלה, אבל היא לא קיבלה חום ותשומת לב בבית, והעבודה שלה פה הייתה למעשה נקמה בהורים", מנתח שחר את יחסיה של החשפנית עם הוריה.
"אפילו בחורה דתייה עבדה בעבר במועדון",מוסיף שחר, "היא הגיעה מדרום הארץ. היא בת למשפחה דתית שהחליטה לחזור בשאלה, לעבור למרכז ולהתנתק מהמשפחה".\
יש לו לא מעט סיפורים כאלו. כמו המקרה של יעל, בתו של תעשיין עשיר, שביקשה ממנו לעבוד במועדון כחשפנית רק כדי שתוכל לשיר על הבמה. "זאת בחורה שאף אחד לא היה יכול להאמין שהיא עובדת כאן", שחר מודה. "אבל היא אמרה לי: 'כשאני עולה על הבמה, מבחינתי זה משחק, אני נכנסת לדמות'".
לפני שהלקוחות מגיעים הבנות יושבות על אחת הספות, מנהלות שיחה. אחת הבנות, ביישנית להפתיע, מספרת במבוכה שהגיעה לעבודה לפני כחודש וחצי, דרך מודעה באינטרנט. אחרות מספרות כי הגיעו דרך מודעות בעיתון או דרך שמועות שעוברות מפה לאוזן. כשהמוזיקה מתחילה, הביישנית קמה, עולה על הבמה, ומתחילה במופע חימום, שכולל ריקוד חושני ללא חלק עליון. היא רוקדת ללא מעצורים, בטבעיות חסרת עכבות.
מאוכזב מצבי בר
אם אכן העירייה מנסה לגרום למועדוני החשפנות לעזוב את המתחם, הרי שהיא יכולה לרשום לזכותה הישג ראשון. שחר והמועדון שלו יעזבו בקרוב את מתחם הבורסה, ויעברו לתל אביב השכנה. "אני פותח מקום חדש, גדול יותר, מפואר יותר", הוא מספר בהתלהבות. את הלקחים הוא כבר מפיק. צמוד למועדון החדש, שמקומו כרגע נשמר בסוד, ייפתח גם מכון ליווי, ובו יוענקו שירותי מין, בנפרד לחלוטין מהמועדון.
בר. "אם היו אומרים לי 'אתה לא רצוי בעיר הזו', הייתי מקבל זאת" צילום ארכיון: ראובן קסטרו
את המקום החדש, הוא מקווה, כבר לא ינסו לסגור. למען האמת, המעבר ממתחם הבורסה לתל אביב נובע לא רק ממלחמת ההתשה עם המשטרה ועם העירייה. בעל המבנה ובעל המועדון נמצאים בסכסוך משפטי, והיחסים ביניהם אינם תקינים, בלשון המעטה. בכל זאת, שחר מודה, הוא לא היה יכול לשרוד זמן רב במתחם הבורסה הגוסס. "אם לא הייתה בעיה עם בעל הבית, הייתי עוזב בגלל ההתנכלות", הוא מוסיף.
חשוב לו להדגיש שהמשטרה והעירייה מתנכלות לו. הוא מלא כעס, לפעמים אפילו נראה כי פשיטת המשטרה העליבה אותו אישית. "פעם בחיים אנשים מתחתנים, ופעם בחיים עושים מסיבת רווקים", מתחיל שחר במונולוג. "זה עוול להרוס אותה, מסכנים האנשים, הרסו להם שמחה". אף שוויתר על מתחם הבורסה, הוא אינו מתכוון לוותר על הצדק כמו שהוא רואה אותו.
אולי יותר מכול הוא נעלב מראש העירייה צבי בר. "אם היו שולחים לי מכתב ואומרים לי 'אתה לא רצוי עוד בעיר הזאת', הייתי מקבל את זה", הוא שופך את לבו, "אבל לעירייה אין אמצעים חוקיים לפעול נגדי, אז היא מתחבאת מאחורי המשטרה, ומנסה להוציא אותי מכאן בדרך לא חוקית, בעזרת כל מיני האשמות".
מלבד טענותיו על האשמות שווא, הוא טוען כי בפשיטת המשטרה האחרונה הפעילו השוטרים אלימות כלפי החשפניות, וגנבו כסף מקופת המועדון. "לאחר הפשיטה לקחו ארבעת השוטרים שישבו כסמויים את 400 השקלים ששילמו כדמי כניסה בחזרה מהקופה", רותח שחר. "מלבד זה, הם העלימו את החשבוניות עם פירוט המזון והשתייה שהזמינו במשך הערב לשולחן".
גם בפשיטה הקודמת בחודש יולי, טוען שחר, גרמה לו המשטרה נזקים והפרה את החוק. לדבריו, השוטרים נכנסו למשרד, תלשו את הכבלים של מצלמות האבטחה, גלגלו את הכספת במורד המדרגות ושברו את האריחים ואת הכספת תוך כדי עימות עם עובדי המקום. אבל נראה כי הקש ששבר את גב הגמל הוא לאו דווקא הפשיטות, אלא הפעילות השוטפת של המשטרה והעירייה, שאין עוררין בנוגע לחוקיותה.
"בכל לילה מגיע פקח עירוני לבורסה ונותן לנו דוח כי אין לנו רישיון לפעול אחרי חצות", ממשיך שחר לקונן. "זאת אפליה לרעה. למה בצד אחד של העיר לפתוח מקומות אחרי חצות זה מותר ובצד אחר לא?"
מלבד זאת, הוא מספר גם על ניידת שיטור עירוני שעומדת לעתים מחוץ למועדון ובודקת תעודות זהות ליוצאים ממנו. אין בכך מעשה אסור, אך לדעתו זהו עוד ניסיון לדחוק את מועדוני החשפנות הרחק מהבורסה. "לילה אחד הם ביקשו תעודת זהות מאחת הבחורות שלי, שהייתה חיילת. מאז היא לא חזרה לעבוד כאן", הוא מספר.
כאמור, בקרוב הוא יעבור לתל אביב, וייתכן שבעקבותיו יעברו מועדונים נוספים. הבורסה ברמת גן מסיימת עידן. הבורסה נופלת? לא בטוח. בינתיים היא רק עוברת דירה.
תגובת המשטרה
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת תל אביב נלחמת בתופעת בתי הבושת והחריגה מתנאי הרישוי שקיימת בהם פעילות פלילית. המשטרה משתמשת בכל האמצעים והדרכים החוקיות כדי לצמצם את התופעה.
"נציין כי תופעת הזנות היא כר נוח לפעילות עבריינית פלילית, שכן הכסף זורם לכיסן של משפחות הפשע. למי שיש טענה בדבר התנהגות חריגה ושלא על פי החוק מצד המשטרה, יכול להפנות את טענותיו למחלקה לחקירת שוטרים כדי שהן ייבדקו".
נא להמתין לטעינת התגובות
