ת"א: התושבים דורשים שקיפות בנושא תווי החניה
תושבת העיר דורשת מהעירייה לפרסם את ההסדר החסוי, שלפיו אפשר לקבל תו חניה גם כשהאדם אשר הרכב שברשותו אינו רשום כבעליו, ושתוכנו נחשף כאן לראשונה

בשבוע שעבר עתרה תושבת העיר לעירייה בדרישה כי יספקו לה העתק מאותו הסכם.
התושבת מתבססת על חוק חופש המידע, ומבקשת לקבל לידיה את הסכם הפשרה וכן כל הסכם אחר, תכתובת או פרוטוקול פנימיים העוסקים בסוגיות מתן חניה לתושבי העיר אשר רכבים שהם נוהגים בהם אינם רשומים על שמם.
כזכור, הושג הסכם הפשרה לאחר שעתר עורך הדין שניר לבית המשפט כדי לשנות את מדיניות העירייה, המחייבת את התושב המבקש לקבל תו חניה לרשום על שמו את הבעלות על הרכב.
שניר טען אז כי אפשר להוכיח בעלות על כלי הרכב באמצעות מסמכים חוקיים אחרים בלי לשנות בעלות
אף שעברו מאז השגת ההסכם יותר מחודש ימים, בעירייה לא ממהרים ליידע את תושבי העיר - ותיקים וחדשים - על שינוי המדיניות, ואף דרשו כי תנאי הסכם הפשרה יישארו חסויים.
"הם שומרים את ההסכם הזה בשושו", הסביר אז גורם בכיר בעירייה. "למשל, אם יגיע עכשיו תושב חדש לעיר ויבקש להנפיק תו חניה, רוב הסיכויים שיבקשו ממנו אישור לבעלות ברישיון הרכב, וחמור לא פחות - לא ינדבו לו את המידע שלפיו אפשר להוכיח בעלות על כלי הרכב גם בדרכים אחרות".
כאמור , כעת התושבת מבקשת, באמצעות עורך הדין נתנאל פרץ, כי הסכם הפשרה יובא לידיעת הציבור. התושבת גם הודיעה כי אם תסרב העירייה לחשיפת ההסכם, בכוונתה לפנות לערכאות משפטיות אשר יחייבו אותה לעשות כן.
יצוין כי אותה אישה פנתה בזמנו לעירייה, וביקשה לקבל תו חניה לרכב המצוי ברשותה הבלעדית, אך רשום על שם אמה, ונענתה - כמו תושבים רבים אחרים - בשלילה.

"עקרון גילוי המידע אינו בבחינת 'עשיית טובה' של הרשות הציבורית לאזרח", כתב עורך הדין פרץ במכתב שהפנה לגורמים בעירייה. "עיקרון זה הוא-הוא המאפשר קיום של יחסי אמון בין הרשות הציבורית ובין קהל לקוחותיה, הוא הציבור.
"היעלה על הדעת כי רשות ציבורית, שכל זכות קיומה נעוצה בחובתה להעניק לציבור שירות יעיל ונטול משוא פנים, תפעל במחשכים? וכל זאת מתוך כוונת מכוון להסתיר מעיני הציבור שינוי כה דרמטי במדיניותה ?"