דיירי נווה אדיר הם השכנים האולטימטיביים
בניגוד לרוב השכנים שלנו, שלא עוברים ועדות אבחון וחלקם, לו אובחנו, אולי לא היו מורשים לגור בקהילה, אנשים עם פיגור שכלי מאובחנים ונשלחים למקומות מתאימים. מנכ"ל קרן של"ם מתרגזת על תושבי מרמורק שנאבקים במעון נווה אדיר
לעיתים אני מודה כי יש צדק בהתנגדות. יש מקומות שהוגדרו מראש כשטחים ציבוריים המיועדים לגני משחקים או ריאות ירוקות, אבל יש מקומות בהם הצביעות הגדולה של המתנגדים לא מאפשרת להמשיך הלאה. אחד המקרים המרגיזים ביותר שחוויתי לאחרונה, הוא הניסיון להעביר את מעון נווה אדיר ברחובות מלב שכונת המגורים מרמורק.
תושבי שכונת מרמורק שברחובות מנהלים זה שבע שנים קרב להוצאת מעון נווה אדיר משכונתם. נווה אדיר הוא "בית לחיים" עבור 94 דיירים הלוקים בפיגור שיכלי ומהווה עבורם מקום בטוח ומוגן, מכבד ומחבק. עבור משפחות הדיירים, סגירת המעון תשלח הביתה 94 דיירים בגילאי 21 עד 70, או תיאלץ להרחיקם ממשפחתם המתגוררת באיזור רחובות.
להצלחת מתנגדי המעון תהיה השפעה רבה בראש ובראשונה על האוכלוסייה המתגוררת בו, ובמידה רבה גם על מדיניות הטיפול באוכלוסיות הלוקים בפיגור שכלי ועל שילובם בקהילה.
ישנה חשיבות רבה להקמת מסגרות, בתי מגורים וגם מעונות מסוג זה בתוך הקהילה וזוהי מדיניות מוצהרת של משרד הרווחה ושל מדינת ישראל. מגורים בתוך הקהילה מסייעים בהפחתת תחושת הדחייה שחשה האוכלוסייה ה"מיוחדת". הפרדה מוחלטת בין אוכלוסייה רגילה ל"מיוחדת" ודחיקת האוכלוסייה המיוחדת לשולי הערים, תגדיל את הפערים ותמנע אפשרויות והזדמנויות למפגש פשוט ובלתי אמצעי ולפעולות חברתיות ויום-יומיות של האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים.
תושבי שכונת מרמורק - ש"אירחו" במבנים של המעון לאורך שנים פניימיה של בנות ויצ"ו, ולאחר מכן, כשהשטח היה נטוש, גם
מסוממים וחסרי בית מהאיזור - הכריזו מלחמה על המעון מיום היווסדו.
כתגובה לטענות של המתנגדים למעון על "רעש חריג" ו"מראות קשים", הציעו מנהלי המעון לתושבי השכונה לשבת ולהידבר, למצוא יחד פתרונות לבעיות שהועלו, לרבות פתרונות אקוסטיים ואחרים, אך התושבים סרבו ומסרבים לכל סוג של הידברות. מטרתם היחידה היא להוציא את אוכלוסיית האנשים עם הפיגור השכלי משכונתם.
המאבק המשפטי אמור להסתיים בימים אלה, ולי יש רק דבר אחד לומר לתושבי השכונה: בניגוד לרוב השכנים שלנו, שלא עוברים ועדות אבחון וחלקם, לו אובחנו, אולי לא היו מורשים לגור בקהילה, אנשים עם פיגור שכלי מאובחנים ונשלחים למקומות מתאימים, כל אחד על פי מצבו.
באיזור מגוריי כבר היו מקרים בהם שכנים הפכו חניה ליד הבית לסוג של מוסך ממנו בקעו רעשים ביום ובלילה, ישנו בית ששימש אולפן אימונים ללהקה צעירה וכן ישנו גן ציבורי שבני הנוער חוגגים בו בקיץ, לאורך כל שעות הלילה. הייתי מתחלפת אתכם בשמחה ועוברת לגור בשכנות למקום הנקי, הפסטורלי והנעים – מעון נווה אדיר.
הכותבת היא מנכ"ל קרן של"ם
נא להמתין לטעינת התגובות
