צה"ל קורא לך: עריקים נלכדו באיזור השפלה
במבצע רציף של שלושה שבועות איתרה המשטרה הצבאית 212 משתמטים, שבעה מהם מרחובות ושישה מחולון. מפקדי המבצע מספרים על מקרים קשים שראו ועל הקללות שספגו
המבצע נמשך כשלושה שבועות, ובמהלכו נעצרו 212 משתמטים ועריקים שנעדרו משירותם הצבאי. 15 משתמטים הגיעו באופן עצמאי לבקו"ם לאחר ששמעו כי השוטרים הצבאיים חיפשו אותם.
בעיר רחובות נעצרו שבעה משתמטים, בחולון שישה ובראשון לציון שלושה. במשטרה הצבאית רואים במבצע הצלחה: "למרות העבודה היומיומית, במהלכה אנחנו עוצרים משתמטים, החלטנו לרכז במשך שלושה שבועות את הפעילות שלנו למספר מוקדים עיקריים, כאשר כוחות רבים מתגברים את המבצע במטרה להביא להצלחתו", מסביר סא"ל אבינועם ארז, מפקד פיקוד מרכז במשטרה הצבאית. "אם בשגרה פועלת חוליה אחת באזור מסוים, הרי שבמהלך המבצע פעלו כעשר חוליות במקום אחד ממוקד על מנת להביא לתוצאות טובות יותר".
שהיה רף מסוים של מספר מעצרים אליו שאפתם להגיע במבצע הזה?
"לא היה רף מסוים, אולם המטרה הייתה לעצור כמה שיותר משתמטים על מנת לגייסם למערכת הצבאית. לא עסקנו כמעט בנושא העריקים, שהם אותם חיילים שהתגייסו לצבא אולם החליטו לעזוב ולברוח בזמן השירות. אמנם עצרנו במהלך המבצע מספר עריקים, אבל המטרה הייתה משתמטים".
עיקר הפעילות התרכזה בשעות הקצה, כלומר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הלילה המאוחרת. ההנחיות לגבי אותם צעירים שנמנעו מגיוס היו חד משמעיות: להימנע ככל האפשר משימוש בכוח, כאשר רק במצב בו מותקפים השוטרים הצבאיים ניתן להשתמש בכוח סביר.
"אנחנו לא שוכחים שבסך הכל מדובר באזרחים צעירים. המטרה שלנו הייתה לדבר איתם, להסביר להם על הנושא ועל ההשלכות של אי גיוס. נקודת המוצא שלנו הייתה, שהרבה פעמים הם לא מודעים לחומרת המעשה. בנוסף ידענו שאנחנו מגיעים לתוך האוכלוסייה, והפעילות התאפיינה ברגישות".
איך אפשר לשמור על רגישות בנושא כזה?
"זה נכון שכאשר אנחנו מגיעים לבית של משתמט, והשכנים רואים אותנו בבוקר, ובערב אנחנו חוזרים שוב, אז נגרמת אי נעימות למשפחה, אבל אנחנו מבצעים את העבודה שלנו. ברגע שאותו צעיר יודע שהיינו בבוקר בבית שלו, ובחצות הגענו שוב, הוא בהחלט חושב על ההשלכות של אי גיוסו. המטרה שלנו לא הייתה להראות לכולם את הנוכחות, אלא רק לאותם משתמטים".
במשטרה הצבאית מתייחסים באופן שונה לצעירים שלא פקדו את הבקו"ם עד שנה מיום גיוסם, לבין אלה שנמנעים מגיוס למעלה משנה. "הסיכוי להחזיר את אותם משתמטים שנעדרים פחות משנה הוא גבוה יותר", מוסיף ארז, "ולכן הטיפול בהם הוא ביחידה בבקו"ם. אלה שנעדרים זמן רב יותר, עוברים או לפרקליטות או לבית דין צבאי לדיון משמעתי".
אתה רואה עצמך כשליח ציבור?
"בסופו של דבר יש חוק וצריך לכבד אותו. תפקידה של המשטרה הצבאית הוא להביא את כלל האנשים שצריכים להתגייס הישר לבקו"ם. אני מעדיף להתייחס לאלה שצריכים להתגייס ומתחמקים מאשר כאלה שלא מתגייסים כלל על ידי פטור
על המבצע בשטח פיקד רס"ר יניב אנקונינה (30), מפקד הבילוש. "אפשר להגדיר את המבצע כהצלחה", הוא טוען. "עצרנו כמות נכבדת של משתמטים, והפעילות הרציפה שלנו הניבה בסופו של דבר תוצאות טובות".
מה היה לדעתך הקושי העיקרי במבצע?
"היכולת לשמור על רמה גבוהה במשך שלושה שבועות. אחרי הכל מדובר על מבצע רצוף. עבדנו משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה ממש מאוחרות. הבלשים בשטח עבדו במשמרות, אבל קל זה לא היה. במשך השבועות הללו הבלשים יצאו הביתה רק בסופי שבוע, כאשר בכל הימים הנותרים הם עבדו סביב השעון".
ומה נדרש מאותם בלשים?
"בעיקר מקצועיות. הפעילות הייתה אינטנסיבית, ויחד איתה היה לנו חשוב להעביר את המסר הערכי לאותם משתמטים. כאשר הגענו לבתים המטרה העיקרית הייתה להסביר לאותם צעירים מה בפועל קורה".
ומה היו התגובות שקיבלתם מהשכנים של אותם משתמטים?
"אפשר לומר שהפידבקים היו מאוד מעורבים. היו מקומות שהגענו אליהם והתושבים מאוד תמכו בנו. אמרו לנו שאנחנו עושים עבודה מאוד חשובה וערכית, והחמיאו לנו על הדרך שבה שוחחנו עם אותם משתמטים. אני חושב שהייצוג היה מאוד הולם וראוי, וזאת גם הייתה המטרה".
היו תגובות שליליות? נתקלתם בגידופים?
"לצערי כן. אנחנו מודעים לעובדה שחלק מהמקומות אלה לא אזורי מגורים של 'פרחי טיס'. היו כאלה שקיללו אותנו וצעקו לעברינו דברים לא נעימים. ההתייחסות אלינו הייתה שלילית במספר מקומות. אנחנו אמנם מייצגים את צה"ל, אבל שמענו קריאות כמו 'למה לשרת בשביל המדינה הזו?' או 'המדינה הזו רקובה'. זה לא היה נעים, אבל התעלמנו".
היה מקרה אישי של משתמט שבו הזדהית איתו?
"היה מקרה אחד שבאמת נגע לליבי. הגענו לבית של צעיר שהשתמט מגיוס לצה"ל, וראינו רק אותו ואת אמא שלו בבית. התברר לנו כי הם משפחה חד הורית, והבן הוא למעשה המפרנס היחידי בבית. השכונה עצמה היא באמת קשה, והאם שוחחה איתנו בצורה מכובדת כאשר עיניה דומעות. היא חשפה בפנינו את המקרר, וראינו שהוא פשוט ריק".
מה התחושה באותם רגעים?
"אין ספק שזה לא נעים. אתה מגיע למצב שבו אתה נחשף לבעיות הקשות ביותר. אני לא מציב את עצמי כשופט, אבל המלצנו שהחייל אכן יקבל התחשבות מיוחדת מהצבא, שכן מצבו הכלכלי קשה ביותר.
"אם יש סוף שמח לסיפור הזה הוא שאני יודע שאותו צעיר חזר למצב תקין ונכנס למסגרת הצבאית. חשוב לי לציין שהמטרה של המבצע הייתה 'למען יראו וילמדו'. על כל הצעירים חל החוק של גיוס לצבא, ואנחנו לא חוסכים ולא פוסחים על אף חייל או חיילת".
בשנה האחרונה אנחנו נחשפים ליותר ויותר מקרים של השתמטות מהצבא על ידי אלילי נוער. אתם מרגישים עומס בעבודתכם, כשמודלים לחיקוי משתמטים?
"באופן כללי ישנה עבודה, אבל לא הייתי מייחס אותה למקרים כאלו או אחרים. אני לא חושב שישנה עלייה כלשהי בהשוואה לשנים קודמות. אנחנו מקדמים את המטרות של הצבא, שהן לעודד בני נוער להתגייס, וזאת כדי למנף את אחוז המתגייסים".
איך מתבטאת פעילות עידוד בני הנוער להתגייס?
"כל קצין ונגד במשטרה הצבאית קיבל כמה מספרי טלפון של מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון, ר"ג). אנחנו יוצרים איתם קשר, מגיעים לבית שלהם ומסבירים להם על החשיבות של השירות הצבאי. במהלך המפגש אנחנו עונים לשאלות שהם שואלים אותנו ומייעצים להם במידה והם מבקשים זאת.
"אנחנו נאבקים על כל מתגייס. חשוב לנו להגיע לכמה שיותר בני נוער כדי להסביר להם. אנחנו מבינים שמצד אחד אותם צעירים רוצים לדעת על הצבא, אבל אין מי שיסביר להם. אין מי שיעודד אותם, ולכן אנחנו החלטנו לפעול בצורה הזו".
נא להמתין לטעינת התגובות
