הראשון בשרון: ביקורת בחומוס תנעמי ברעננה
חומוס תנעמי הוא עדיין לא חומוס עלית, בטח לא מול החומוסיות הירושלמיות, אבל ברעננה הוא השליט הבלתי מעורער, בצדק מוחלט
חומוס תנעמי צילום: נאור רהב
בשרון, לצערינו, אין כמעט חומוסיות טובות. אולי בגלל הקרבה למשולש, שם לא חסרים בתי חומוס מעולים, אולי בשל האופי האליטיסטי משהו של האזור, ואולי סתם במקרה, השרון כמעט ולא מתהדר בחומוסיות טובות. למעשה יש ערים שלמות בשרון (מישהו אמר הרצליה?), שלא נהנות מחומוסיה אחת סבירה.
כשעברנו לרעננה, לפני כמעט שנתיים, שמענו לראשונה על חומוס תנעמי. בניגוד לחומוסים אחרים בישראל, שמו לא יצא למרחקים, מה שכן, ברעננה הוא מוסד. כפי שאין חולק על הפלאפל של פלאפל שופ או על השווארמה של כיפה אדומה, כך לגבי חומוס תנעמי. זה החומוס של הרעננים, הם נשבעים בשמו ומייצרים במקום תורים שלא היו מביישים חנות קומוניסטית בשיא שלטון סטלין.
כיוון שאחרי שנתיים בעיר אנחנו כבר מרגישים רעננים לכל דבר, החלטנו שהגיע הזמן לטעום את החומוס של רעננה. אם מכל עבר אנחנו שומעים "לכו לתנעמי", אולי כדאי שבאמת נעשה את זה.
כבר בכניסה לתנעמי ברור שבמקום לא מתחכמים. העיצוב פשוט ומיושן, התפריט מצומצם וכאילו בא לבשר לטועם ש"פה עושים חומוס ולא מתעסקים בשטויות", והשירות איטי משהו. היות ובחומוסיה עסקינן, אין עם זה שום בעיה. אנחנו לא בעניין של חומוס הייטק, אלא בעניין של חומוס אותנטי.
המנות יוצאות מהר, עם כמות חביבה של בצל טרי, עגבניות וזיתים. הן לא זולות, 24 שקל למנה (עם או בלי פטריות/פול ושות'), אבל גם לא בשמיים והכמות סבירה לחלוטין (לעומת כמה חומוסיות בסביבה שמגישות חומוס כאילו הן מגישות קרפצ'יו).
בחומוס רבותיי, הערבים קובעים את הטון
ועכשיו לחומוס, יש אלף סוגי חומוס בעולם, גרגרי, משחתי, עם מסבחה, בלי מסבחה, חמים, קריר, תעשייתי, גלילי וירושלמי. בתור מי שגדל בירושלים, אני יכול להגיד לכם שגם בעיר הקודש יש חלוקה פנימית לסוגי חומוס שונים, למשל החומוס הסמיך יותר של רחמו, והחומוס הרך יותר של ערביי העיר.
מנת פלאפל בחומוס תנעמי צילום: נאור רהב
החומוס של תנעמי הוא משהו בין לבין. הוא בוודאי לא חומוס גרגרי, אבל הוא גם לא חומוס רך ומשחתי כמו החומוסים הירושלמים או כמו אבו אדהאם הגלילי, למשל. הוא מוגש כשהוא חמים משהו, במה שמזכיר חומוסים ירושלים, ומלווה בתיבול נכון של כמון, כמות יפה של גרגירים וטחינה שעושה רושם של טחינה ערבית איכותית. לצד החומוס, שהוא בסך הכל טעים, מוגשות פיתות נפלאות, פריכות, בשרניות, חמות ומזמינות. פיתות שבמקרה הצורך אפשר לזלול לבד, בלי החומוס, משל היו בגט איכותי. אם אתם מגיעים לתנעמי, אל תוותרו על הפיתות שלהם, מדובר בתענוג בפני עצמו.
הפלאפל שמוגש ליד החומוס, במחיר של שקל לכדור, הוא פלאפל איכותי, מטוגן קצת יתר על המידה, טחון גס ומהווה חטיף מצוין. מי שרוצה, אגב, יכול גם להזמין חמשוקה, דהיינו שקשוקה על חומוס. אנחנו, שאכלנו פעם או פעמיים (או אלף) בחומוסיות איכותיות ביפו, בירושלים ובגליל, לא זוכרים שהגישו לנו שם חמשוקה. ובחומוס רבותיי, ואין פה גרם של גזענות, הערבים קובעים את הטון. חומוס, הרי כבר אמרנו, הוא עניין של ניסיון חיים, מורשת ותרבות. זאת הסיבה שאת מה שהערבים בארץ ישראל כבר שכחו (כיוון שהם עושים פה חומוס מאות שנים) רוב היהודים עדיין לא למדו. זה לא שאין חומוס יהודי טוב, יש כמה וכמה. אבל חומוס יהודי גורמה, כזה שיזכיר חומוסיה ערבית, כמעט ואי אפשר למצוא. שנאמר, אפשר ללמד טכניקה, אבל אי אפשר ללמד מסורת.
אז מה השורה התחתונה? קשה לשפוט חומוס במושגים מקומיים, אבל נדמה שאין ברירה.
חומוס תנעמי לא עומד בקרב מול החומוסיות הבאמת גדולות של ישראל. הוא לא אבו אדהם, הוא לא עלי קרוון והוא בטח לא חומוס לינה הירושלמי, החומוס הטוב בישראל. למרות זאת, הוא חומוס מצוין ובמושגים שרוניים מקומיים הוא למעלה מחומוס מצוין, הוא כבר כמעט חומוס אגדי.
חומוסיה טובה, מסתבר, צריכה לשרת את הקהילה שלה. קהילה שבמקרה של הרעננים, לא מוצאת את עצמה מדי שבוע בירושלים או בגליל, ומוכנה מקסימום להרחיק עד רחוב אחוזה בשביל ליטרת הגרגירים שלה. במקרה כזה, אם אתם רעננים, כפר סבאים או הרצליינים (או אפילו מרמת או הוד השרון) חומוס תנעמי הוא פתרון מעולה. הוא נעים, מחליק בגרון, מלווה בפיתות אדירות ובסך הכל משרה תחושה של חומוסאים שיודעים מה שהם עושים.
לבעלי חומוס תנעמי אין מה להילחץ מן העניין. אין לי מושג כמה שנים המקום קיים, אבל אני מהמר שקצת פחות ממאה. אני גם יכול להניח שבעל המקום הוא לא דור שלישי או רביעי לעושי חומוס. במקרה הזה, של עשיית חומוס, אין קיצורי דרך. נכון לעכשיו חומוס תנעמי הוא אחד המלכים של השרון, בשביל להפוך להיות חומוסיה באמת מובילה, כזו שמגיעים אליה מכל רחבי הארץ, כל מה שצריכים בעלי המקום זה קצת סבלנות על מנת לייצר מסורת.
תנו להם עוד 10-15 שנה, עוד דור של עשיית חומוס, ואני מהמר שתמצאו אותם כבר בליגת העל האמיתית, ביחד עם חומוסיות העלית של המדינה. בינתיים, אם אתם מהשרון, אל תהססו להגיע, לא תמצאו פתרונות טובים יותר בסביבה מבלי לחצות את הקו הירוק.
חומוס תנעמי, אחוזה 131, רעננה, כשר
חומוס תנעמי, רעננה צילום: נאור רהב
לשימור:
הגישה, הטעם והפיתות המדהימות
לשיפור:
קצת פחות במחיר, קצת יותר בחומוס עצמו
בשורה התחתונה:
אם אתם בשרון, אחת האופציות הטובות ביותר
נא להמתין לטעינת התגובות
