עתירה נגד עיריית רחובות: בכוונתה לבנות על בית עלמין מוסלמי
חברת מואסס אל אקצא המגנה על בתי קברות מוסלמיים עתרה השבוע לבג"צ נגד עיריית רחובות, בטענה שזו מתכוונת לבנות על שטח בו שוכן בית קברות מוסלמי ישן. "פגיעה בקברים עלולה לפגוע ברגשות, בכבוד ובקדושה". בג"צ הוציא צו זמני להפסקת העבודות
על פי העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד מוחמד סלימן אגבריה, החברה העותרת דואגת ומטפלת בענייני העדה המוסלמית בישראל בכל הקשור להקדשים המוסלמים ובעיקר בתי קברות ומסגדים. מטרת העתירה היא "לנמק מדוע מותר לפתוח קברים, להוציא עצמות מתים, לסלול כבישים ולהקים גנים ציבוריים על הקברים המוסלמים ובית הקברות המוסלמי הנמצאים בכפר זרנוקה".
ותיקי רחובות זוכרים בוודאי, כי במקום בו שכונת קריית משה ניצבת היום, שכן בעבר כפר ערבי בשם זרנוגה (זרנוקה). במלחמת השחרור בשנת 1948 ננטש הכפר כליל, ויושב על ידי יהודים. אלא שבאדמות הכפר היה גם בית עלמין מוסלמי ומסגד, וכעת מבקשת העירייה לשווק את האיזור לבנייה.
החברה המוסלמית חוששת כי במסגרת עבודות הפיתוח, כלי
בג"צ הוציא השבוע צו ביניים האוסר על עיריית רחובות ועל החברה העירונית לפיתוח לבצע עבודות כלשהן בשטח בית העלמין המוסלמי והמסגד. העירייה נדרשת להשיב לעתירה בתוך 30 יום.
מן העתירה עולה, כי אנשי אל אקצא גילו את תכנון העבודות במקום עוד בשנת 2003, והגישו תביעה לבית משפט השלום בכפר סבא. אלא שזה פסל אותה בהיעדר סמכות. במהלך הדיונים התקיימו גם פגישות גישור בין הצדדים שלא צלחו.
בעתירה נטען כי עיריית רחובות מתכוונת לשווק מגרשים ולסלול כבישים בתוך שטח בית הקברות המוסלמי ממש, "דבר שמהווה פגיעה ממשית ומוחשית בו. לאור העובדה שמדובר בקברים של מתים מוסלמים, הרי אסור בשום פנים ואופן על פי ההלכה המוסלמית לחפור או לנבור או להוציא קברים או לפגוע בכל צורה שהיא בקדושת המתים".
העותרים אף הציגו "פתווה" - פסק הלכה של נשיא בית הדין השרעי - אשר בו נאמר כי המת נשאר בקברו עד ליום הדין, וכי קדושת עצמות המת כקדושת עצמות החי.
בעתירה נטען כי פעילותה של העירייה באתר "הינה פגיעה קשה ביותר בקדושת עצמות המת, ועצם הוצאת העצמות וניבור הקברים באתר היא פעולה הנוגדת את ההלכה המוסלמית. במעשים אלו יש הפרה חוקתית לכבוד המת, שכן זכותו של כל אדם לקבורה מכובדת ונאותה הינה חלק בלתי נפרד מזכותו לכבוד. שכן כבודו של אדם אינו רק כבודו בחייו אלא גם כבודו של אדם אחרי מותו.
"כלל הוא בכל מדינות העולם ובמדינות הנאורות במיוחד, שקברים הם דבר קדוש ויש לשמור על כבוד המתים ולהימנע מכל פגיעה בקברים העלולה לפגוע ברגשות בכבוד ובקדושה. כמו כן מוסכם על רוב הדתות, כי יש לשמור על כבוד המת וכי חל איסור מוחלט על חילול קברים.
"לפי ההלכה המוסלמית, קדושת בית הקברות היא צמיתה ולא ניתנת כלל להסרה, הואיל וזו זכות המוקנית לאלוהים בלבד. לא ניתן בכלל להוציא קברים וכבוד המת הינו מהקדושות שלא ניתן לאפשר בשום דרך פגיעה בו. פתיחת הקברים והוצאת העצמות פוגעת באופן בלתי הפיך בקדושת המתים, מהווה חילול לקדושת המקום ולכבוד המת וסותרת את ערכיה של כל חברה נאותה".
החברה העותרת מבקשת מבג"צ לקבוע כי חפירת הקברים והוצאת עצמותיהם של המתים המוסלמים סותרים את ערכיה של מדינת ישראל, וכי יש להורות על הפסקת כל העבודות באתר באופן מיידי ולהחזיר את המצב לקדמותו".
בביקור בשטח בו עוסקת העתירה, מתגלה מבנה ישן ומסורג ששימש בעבר כמסגד. כיום צומחים בו עצים ופסולת מושלכת בפינותיו. בית העלמין המוסלמי נמצא מדרום למסגד על פי אנשי החברה. אם תגיעו למקום, תבחינו בעיקר בצינורות ביוב ובצמחייה. אין כל שלט בעברית או בערבית המלמד על כך שבמקום נקברו אנשים.
יושב ראש החברה, זכי אגבריה, הסביר השבוע לזמן רחובות את המניעים להגשת העתירה: "בכל מקום קדוש כמו בית קברות יש לנו פסק הלכה שאסור לבצע איזו שהן עבודות פיתוח כמו סלילת כבישים באזור. אסור להשתמש בו חוץ מקבורה.
אנחנו עוקבים על פי תוכניות ארציות אם מתבצעת עבודה כלשהיא בבית קברות מוסלמי ואנחנו עוקבים אחרי כל הפרויקטים. כשיש חשש לפגיעה, אנחנו מגישים התנגדות בשלב התכנון אם אנחנו יכולים לשנות ייעוד. אם לא, אנחנו פונים לערכאות. במקרה הזה היה במקום פרויקט סלילת כבישים והכנת מגרשים לשיווק, ולכן התערבנו".
מתי הוקם בית העלמין?
"הוא הוקם בשנת 1948 אבל יש לנו פתווה שאומרת שיש קדושה למקום כל הזמן. חוץ מזה יש שם עצמות, ויש הוכחה לכך שיש שם מתים".
דיברתם עם מישהו בעיריית רחובות?
"כשעבודה מתנהלת בשטח של בית קברות אנחנו מנסים לשכנע את העירייה במידת האפשר, ואני מניח שגם כאן נעשתה פנייה. זו פגיעה ברגשות וגם מנוגד להלכה. חשוב להבין שאנחנו נגד פגיעה בבית קברות, בין אם זה יהודי, נוצרי או מוסלמי. אסור לבצע בו שום עבודה.
"אבל לבית קברות יהודי יש אבא ואמא, יש מי ששומר עליו, ולכן אנחנו שומרים על מוסלמי ונוצרי. אנחנו תמיד עובדים לפי חוק ומנסים במידת האפשר לשמור על רגשות המוסלמים. לפי דעתי כל אדם שמכבד את עצמו צריך לכבד את המתים".
מוחמד יוסף עאודי בן ה-57, שהצטרף לעתירה, הסביר השבוע: "היום אני גר בקריית משה. אני יליד 1951 והוריי נמצאים שם משנת 1948. אני זוכר את הכפר זרנוקה. אני זוכר את הרפתנים, את המאפייה שלנו, את התקופה שמכרו קרח. אני זוכר את בית העלמין המוסלמי עוד לפני הרבה שנים.
"סבתא שלי קבורה שם, אבל אני לא יודע בדיוק איפה הקבר שלה. אם אני בא לבנות על בית קברות יהודי, אתה תרשה לי? אנחנו נילחם בעניין הזה עד הסוף. הכבוד שלנו הוא בדיוק כמו הכבוד שלכם. אנחנו לא מתכוונים לוותר לעירייה. כשהמנוח בקבר ואתה אומר עליו קדיש, אתה לא רוצה שהוא ינוח בקבר? מה רוצים, להעניש את המתים? אתה תקבל עונש מאלוהים. אני לא מאחל לאף אחד, שמישהו יקר נפטר לו ושיקרה לו דבר כזה".
עורך הדין אהוד גרא, המייצג את עיריית רחובות: "אני מייצג את עיריית רחובות בנושא הזה משנת 2003. הם הגישו תביעה לבית משפט השלום בכפר סבא שנמחקה מחוסר סמכות, ועכשיו הם מחדשים את המהלך בבג"צ. לגבי המסגד שיש במקום, אין כל כוונה לפגוע בו והוא גודר ונשמר.
"לגבי בית הקברות, לא ברור כלל מהם גבולותיו. יש שם מספר קברים, אבל כאמור לא ברור כלל מהם גבולותיו של בית הקברות. כדי להימנע מפגיעה בקברים, עשינו שינויים בת.ב.ע ועד כה גם לא נתקלנו בקברים. נכין ונגיש תגובה מפורטת לבית המשפט העליון בתוך 30 יום כפי שצווינו. אני חושב שהעתירה היא מיותרת ונעשית ממניעים פוליטיים".
מעיריית רחובות נמסר: "העתירה טרם התקבלה במשרדנו, ולכשתתקבל נשיב לבית המשפט. באשר לשטח המדובר, לא מתבצעת בנייה במגרש המדובר ולא מתוכננת להתבצע בנייה במגרש הנ"ל".
חבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעירייה, שמשון צור, מרגיע את המצב: "אנחנו לא בונים על בית העלמין המוסלמי בשום פנים ואופן אלא עוקפים אותו. בתוך פרויקט הבנייה יהיה שטח ירוק לטובת פארק ושם נמצא בית העלמין. אנחנו מכבדים בית עלמין בכל מקום שהוא, וזה לא משנה אם זה יהודי או נוצרי או מוסלמי. אנו מכבדים את כבוד המת".
נא להמתין לטעינת התגובות
