דגניה שלו: כתב שיר במתנה לקיבוץ
איתן פרץ כתב שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל כמו "עין גדי", אבל רק עכשיו העניק שיר במתנה לקיבוצו, דגניה א', החוגג בימים אלה יום הולדת 100

אף שפרץ עצמו לא נולד בקיבוץ הוותיק שעל שפת הכינרת, אלא הגיע לשם בעקבות אהבה, חייו שזורים בחייה של דגניה - "אם הקבוצות". הוא היה המזכיר הראשון בתולדות הקיבוץ שלא נולד וגדל בו, וגם הראשון בקיבוץ החילוני להתקין מזוזות בפתח ביתו.
הוותיקים זוכרים אותו כמדריך הנוער המיתולוגי שהדביק את הכינוי "חולצת השחיתות" לחולצה שקיבל אחד הילדים ממשפחתו מחוץ לקיבוץ אשר הייתה מעט שונה מהחולצות של שאר החניכים.
בשנות השמונים, לאחר ששבע מבנות הקיבוץ התחברו לשבעה מתנדבים וחלקן ירדו בעקבות כך מהארץ, היה זה הוא אשר סילק את המתנדבים מהקיבוץ. פרץ איבד את בנו ערן באסון המסוקים, והיום הוא מטפל הוליסטי מצליח המרפא אנשים בעזרת טכניקות טיפול שונות.
"אני מאוד אוהב את דגניה", סיפר אתמול, "ופתאום אחרי עשרות שנים כאן היה לי רצון לכתוב שיר אהבה לדגניה וניסיתי להעביר במילים את התחושה של מי שגר כאן". פרץ כתב עד היום מאות שירים ופזמונים, חלקם עבור יישובים אחרים בארץ, אבל מעולם לא כתב אף שיר לאהובתו האמיתית-דגניה. מוני אמריליו הלחין את השיר, רמי הראל
מי שמנצח על חגיגות המאה לקיבוץ דגניה א' הוא המזכיר שי שושני, בן 42 בלבד, המכהן בתפקידו קרוב לעשור וגם הוא, כמו פרץ, לא נולד בקיבוץ, אבל התאהב: "למרות מאה השנים שעברו, גם היום דגניה יכולה לראות את עצמה כקיבוץ מוביל. את השיר של פרץ ניתן לשמוע גם באתר שלו www.eitan-peretz.com
מילים: איתן פרץ, לחן: מוני אמריליו עיבוד מוזיקלי: רמי הראל, ביצוע: כרמל אקמן
על דגניה הערב יורד חכלילי
מתערבל עם רוחות על המים
וכנרת כחלה בשלוה הלילית
מעירה כוכבים בשמים
ובינות לעצים עוד תבער להבה
הנשאת מאום ג'וני גוניה
והמית חלוצים עטורי גאוה
מרעיפה אהבה על בניה
פזמון: זוהי דגניה שלי
אם דורות שחלפו
זוהי דגניה שורשית כמו ימיה
זוהי דגניה שלי שפניה יפו
כיפין של מאה שנותיה
