הרצליה: תושבי רחוב גורדון נגד גינת הכלבים
חייהם של תושבי רחוב גורדון הפכו לסיוט דווקא בשל יוזמה ברוכה: הקמת גינה לכלבים ברחוב. התושבים מתלוננים על נביחות לא פוסקות, זוהמה ופעילות מרובה בכל שעות היממה

החורשה הייתה בעברה גן משחקים לילדי השכונה, כאשר לפני כשנה וחצי הגיעו פועלים מטעם העירייה, גידרו את הגינה, שתלו בה דשא, הקימו ספסלים ומתקני משחקים לכלבים ובישרו לדיירים שהתעניינו בפועלם כי המקום ייהפך לגן כלבים. מאז, מסבירים הדיירים, הם נאלצים להתמודד, בעיקר בימי האביב והקיץ, עם נביחות משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה, עם בעיות חנייה ועם תאורה מאסיבית בשעות הלילה בשל התקנת שלושה פנסי גן חזקים.
אחד הדיירים המובילים את המאבק, אהרון בן צבי, מסביר כי המאבק שלו מול העירייה נמשך כבר יותר משנה, ובמהלכו הסכימה העירייה לנעול את הגן משעה 23:00 ועד 6:00 בבוקר. "האחראי לנעילה לא מקפיד להופיע בשעה 23:00 ולכן בעלי הכלבים יכולים לשהות בגן גם בשעות מאוחרות יותר של הלילה. אנחנו נאלצים לסגור את החלונות שלנו בלילה בגלל הנביחות", הוסיף בן צבי.
"אנחנו נמצאים בפרשת התכתבות עם ראש העירייה ועם נציבת תלונות הציבור במטרה לשנות את המצב. הצלחתי לשוחח עם גרמן בנושא זה אבל תגובתה היחידה הייתה ש'צריך ללמוד לחיות עם הכלבים'. אני מוכן לחיות עם כלב אחד או שניים אבל לא עם 40 או 50 כלבים ביום".
נציבת תלונות הציבור, בירייה גרנות, הציבה שלט בגן האוסר על הקמת רעש בין השעות 14:00 - 16:00 לבקשת הדיירים, אך בן צבי מגחך ואומר: "השלט אינו קריא לכלבים". בן צבי מוסיף כי עיקר הבעיה מבחינת הדיירים היא בשעות הבוקר המוקדמות ואחר הצהריים: "אנחנו מתעוררים עם זה בבוקר והולכים לישון עם זה בלילה. מתרכזים בגינה בערך 50 כלבים שאופיים הוא לנבוח, ובסופי שבוע המצב אפילו גרוע יותר כי מגיעים בעלי כלבים ממקומות רחוקים יותר, כמו רמת השרון ורעננה, שגורמים לרעש בלתי יתואר".
דייר נוסף באותו הרחוב אשר בבעלותו כלב גדול, מציג נקודת מבט מעורבת: "מצד אחד יש בזה משהו נחמד, אנשים נפגשים ומדברים, דבר שלא קיים במציאות הישראלית.
"לכלבים זה גם נחמד כי יש להם קצת אקשן. מצד שני, יש מדי פעם מריבות כלבים, יש אנשים שבאים ולא מנקים את הצואה של הכלב שלהם, יש בעלי כלבים שנותנים לכלב שלהם לנבוח כל הזמן ולא מרסנים אותו, יש הרבה מכוניות כאן בסופי שבוע ואין חנייה לדיירים. הבעיה המרכזית היא שאין בגינה אכיפה של שום גורם עירוני, הפקחים לא מגיעים".
אותו תושב מסביר שהוא עצמו מגיע לגינה עם כלבו ונהנה לשבת בה, אך בתור דייר הוא גם סובל מהמטרדים שהוזכרו: "כמובן שהדבר גם
הפיתרון, לדעתו, נמצא בעיקר בידיה של העירייה: "כשפתחו את הגן אמרו שיציבו מצלמות נסתרות ושפקחים יגיעו דרך קבע, אבל היום מגיעים הרבה אנשים שיודעים שאף אחד לא מפקח עליהם, לכן הם מגיעים בלי שקיות, הכלב עושה את צרכיו והם לא מפנים, ואין אכיפה. אם העירייה תפזר גינות דומות במקומות נוספים בעיר, אז אולי האנשים יתפזרו גם אליהן ואנשים שלא גרים בקרבת מקום לא יגיעו דווקא לגינה הזו. העירייה גם צריכה להראות שאכפת לה ולהביא פקחים, כך אנשים יפחדו לקבל קנס ויתנהגו כראוי ואז הגינה יכולה להיות נעימה לכולם".
דיירת נוספת בבניין סמוך מסבירה שהמטרד הוא בעיקר בסופי השבוע ובימי הקיץ: "אנשים באים לפה מרמת השרון ומכל הרצליה, בשעות שאנשים נחים, יושבים כאן עשרות אנשים בגינה". אותה תושבת מספרת כי לפני שהגן הוסב לגן כלבים לא הגיע מכיוונו כל רעש.
"זו הייתה שכונה שקטה ואיכותית", היא מספרת. "נכון שכשפתחו את הגינה היא הייתה יפה מאוד, אבל היא כבר נהרסה. אנשים מלכלכים, לא אוספים צרכים ומסריח שם לפעמים". אותה תושבת מספרת כי בסופי שבוע מגיעים בעלי הכלבים ומצרפים יחד את כל הספסלים, אוכלים ושותים בגן, עושים פיקניקים ומשאירים אחריהם לכלוך. "אין לי בעיה שאנשים יבואו וייהנו, אבל צריך למצוא פתרון להגבלה כי זה עושה רעש נוראי. הגינה היא לא במקום מנותק, היא בלב שכונת מגורים".
הפיתרון, לטעמה, הוא בהגבלת שעות השימוש בגן: "אני לא מאמינה ולא חושבת שצריך לסגור את הגן, אלא פשוט להגביל בשעות. גם לי היה כלב במשך 11 שנה והוא נפטר לצערי, כך שאני לא אנטי כלבים ולא שונאת בעלי חיים. אני פשוט רוצה שקט ביום שישי אחר הצהריים או כשאני מגיעה מהעבודה באמצע השבוע. הבניין שלי על הפינה ואני שומעת כל הזמן נביחות, בעיקר בימים של שמש".
בן צבי מסכם: "אני סבור כי מקרה זה לא מוסיף כבוד לראש העיר יעל גרמן, אשר בין היתר אמרה לי כי באפשרותה לבנות בחורשה זו את כל העולה על דעתה, כמו בית כנסת, מקווה ועוד. אני חושב שהיא וגרנות צריכות לחשוב בשנית על המטרד שהקימו, אשר מונע מהדיירים לחיות חיים רגילים כבעבר".
תגובת עיריית הרצליה לא התקבלה.