מלך הסלים: סיפור הצלחה בניר העמק
מה עומד מאחורי ההצלחה המפתיעה של קבוצת הכדורסל של כפר הנוער ניר העמק שבצפון? למהפכה אחראי המאמן רועי רוזנברג, נכה צה"ל המרותק לכסא גלגלים
אחרי פסק הזמן הם כמו נפלטו מלוע של תותח, הסתערו וניצחו בנקל את הקבוצה היריבה, בדרך לזכייה היסטורית בטורניר. ככה זה כשהמאמן שלך, שמדבר על קשיים והדרך לדלג מעליהם, הוא רועי רוזנברג, נכה צה"ל שנע על כיסא גלגלים. רוזנברג רוקם חלום בעמק.
זהו לא רק החלום שלו, אלא חלום של רבים בכפר הנוער "ויצ"ו ניר העמק" השוכן בכניסה הצפונית לעפולה, שבמשך שנים חלמו על אימפריית ספורט ראויה לשמה, עם קבוצות כדורסל וכדורגל מובילות ותכנון ארוך טווח שבראשו חינוך שנלווה לתחום הספורט. הנערים רקמו חלומות על גבי חלומות, עד שהגיע רוזנברג. שחקן נבחרת ישראל בכדורסל לנכים הודיע להם שהוא לוקח על עצמו את הקבוצה והפרויקט, ומאז שחקניו לא מפסיקים לצבור הישגים.
רועי רוזנברג, 35, נשוי ואב לשתי בנות המתגורר בכפר יחזקאל, חי ונושם כדורסל כל חייו. בטרם עלה על מדים שיחק בקבוצות קטנות, עד שבמהלך שירותו בשריון נפגע ממכת קור קשה ונותר משותק לכל ימי חייו.
רוזנברג הפך את היתרון לחיסרון. הוא נחשב לאחד משחקני כדורסל הנכים הטובים בתולדות הענף המקומי, ובמשך תקופה אף שיחק באיטליה. לאחרונה עלה לכותרות כשהתבטא בחריפות נגד האי שוויוניות בכל הקשור בתקציבים המוענקים לספורטאים נכים המייצגים את ישראל, לעומת מקביליהם הבריאים. למרות ההישגים שהוא רושם עם קבוצת הנוער, העדר שוויון הזכויות בענף מצליח להוציא אותו משלוותו. "היחס לנכים במדינת ישראל הוא בושה וח? רפה", הוא אומר.
"כששיחקתי באיטליה, הבנות שלי למדו בגן יחד עם ילדים נכים. בישראל שמים את הנכים במוסדות חינוך מיוחדים. אתה מבין את ההבדל? איך אפשר ליצור שוויון אם מילדות אומרים שהנכים הם שונים וצריך לה? תנהג אליהם אחרת?", הוא קובל.
"זה מתחיל משם וממשיך לביזיון שנק? רא העדפות כספיות לספורטאים בריאים, שעושים פדיחות שוב ושוב כשהם מייצגים את ישראל, בעוד אנחנו לא מפסיקים להביא ניצחונות ומדליות. גם הנגישות לנכים בארץ היא שערורייה", ממשיך רוזנברג במתקפה, "והעובדה שחנייה לנכים הפכה רק להמלצה. את כל אלה בכוונתי לשנות. המ? טרה שלי היא שהילדים הכדורסלנים שאני מאמן לא רק יהיו ספורטאים גדולים, אלא שכשיהיה להם
תוך שהוא פורס את משנתו, המאמן רוזנברג מביט בעין אחת אל השחקנים בחולצות האדומות שמתחממים לקראת הטורניר, ונוזף בקול כאשר אחד מהם מנסה להטביע לסל-"שחק פשוט!". בעין השנייה הוא פוזל אל האולם ההולך ומתמלא בתלמידי בית הספר, שסוף סוף יש להם קבוצה להתגאות בה. לקינוח, הוא לא שוכח לנזוף בשופט, שמגלה חוסר רצינות ומאחר לפתיחת המשחק בכמה דקות.
הפרויקט שלו מתקיים בכפר הנוער מתחילת השנה. הוא הספיק כבר להקים שש קבוצות כדורסל ועוד שלוש קבוצות כדורגל, והכל ממרום כיסא הגלגלים שלו ובסיוע מאמני הספורט של הכפר: איתן רואימי, רונן שני ואתי כהן. בתכנון שלו להפוך כבר בקרוב את הכפר כולו למעצמת ספורט אחת גדולה-עם חדרי כושר, ספינינג, קיקבוקסינג, אופני שטח וחוגי ג'ודו, כשגם ההורים מוזמנים לעלות על טרנינג ולקחת חלק ב"? קאנטרי קלאב" של עפולה.
בינתיים הוא על הקווים, ממתין למשחק, לבוש בטרנינג כחול של נבחרת ישראל. "המטרה היא לא רק לחנך את הילדים, אלא גם לעשות להם טוב", הוא מסביר, "להביא אותם למקומות אחרים בזכות הספורט. ילדי הקבוצה יודעים מה הביא אותי למצבי, ואני גם לא מסתיר. אם המגבלה מפריעה לי באימון? אני לא יודע. יש דברים שאני לא יכול לעשות כמו מאמן בריא, אבל 'בתמורה' החבר'ה לוקחים ממני ערכים שאין במקום אחר. הם מבינים שעם כל קושי צריך להתמודד".
החבר'ה, מעידים המבטים שהם שולחים לעבר רוזנברג, מעריצים את המאמן הקשוח והנמרץ. זה שהוא על כיסא גלגלים לא מגביל אף אחד, ובטח לא את רועי", אומר גרמן קוליק, בן 16. "לא ראיתי עד היום דבר שהוא לא יכול לעשות. אחרי שאני מתאמן איתו, אני יודע שאני יכול לעשות הכל, וגם אם יש מגבלה-אני אשקיע ואעבור אותה".
רוזנברג נותן משמעות חדשה למושג מאמן חסר מנוח. במהלך המשחק הוא מתגלגל הלוך ושוב עם הכיסא שלו, וכשהוא ממש כועס על הביצועים או על השופט-הכיסא אפילו גולש לתחומי המגרש. גם שלוש דקות לסיום, כאשר שחקניו מובילים כבר ב-22 הפרש, רוזנברג מסרב להירגע. הוא מביט בדאגה לעבר השחקנים שרצים ללא הפסקה, ספק רוצים להגדיל את ההפרש, ספק חו? ששים מנזיפה מכיוון הקווים.
בפסק הזמן, כאשר השחקנים מתכנ? סים סביבו, רוזנברג ממשיך לנזוף בהם על סגירה לא נכונה של היריב בהגנה. "והכי חשוב", מזכיר להם המאמן, "לגשת וללחוץ יד לשחקן היריב עם הבאזר, ואז להודות לקהל שליווה אתכם ".
העובדה שאת הפרויקט הספורטיבי של הכפר מנהל אדם נכה, דחפה ילדים רבים לחיבור מסוג אחר. אחד מהם הוא קדם אלול, 16, שיחד עם חבריו התנדב והפך את קבוצת הנכים הבוגרת של עפולה לקבוצה שלו. לטורניר היום הוא מגיע בתור מגביר וכרוז. "אנחנו עוזרים לשחקנים הנכים להיכנס להסעות, נוסעים ביחד למשחקים ותומכים בהם", הוא מספר.
"לפעמים אנחנו אפילו מתאמנים איתם על כיסאות הגלגלים, ותאמין לי שזה ממש קשה לשחק ככה, אפילו יותר ממשחק רגיל. כיף לי איתם, פשוט ככה. הנכות שלהם לא מפריעה והיא אפילו עוזרת להם במידה מסוימת; הם רואים הכל בצורה שונה בחיים, ולא רק בספורט".
אסתי כהן, מנהלת כפר הנוער בניר העמק, מודה: "לא בטוח שיצאו מפרויקט הספורט שלנו טל ברודים או מיקי ברקוביצ'ים, אבל הם ילמדו לדבר נכון, לאכול נכון ולהתנהג כראוי, וייצגו את בית הספר כמו שצריך. הערכיות היא ראשונה במעלה מבחינתי, מעבר להישגיות. בזכות רועי התלמידים למדו לכבד את האדם המוגבל, ומרוויחים משהו שהוא מעבר לספורט", מוסיפה כהן.
"רועי הוא אדם ערכי, מעבר להיותו ספורטאי גדול. גם כשהיו לו שנים קשות אחרי הפציעה, כשהוא לא חשב שהוא יחיה או ית? פקד, הוא ידע להתעלות. צריך לראות את התפקוד שלו כדי לחוש בעוצמה שלו".
קבוצת הכדורסל של ניר העמק ניצחה, מיותר לציין, את הטורניר וטיפסה לחצי הגמר הארצי. בדרך הם מקווים לזכות במ? קום הראשון בארץ בין בתי הספר. במקביל, השבוע מקווה רוזנברג לסמן וי נוסף, על עוד ניצחון פרטי משלו.
"מחר אמורים הנכים לקבל את התקציב שמגיע להם עוד משנת 2008", מספר לנו רוזנברג, "אבל את המאבק לשויוון זכויות לספורטאים נכים רק התחלנו. בכל העולם ספורט נכים הוא עסק מקצועני לכל דבר, ורק בארץ הוא מתנהל ברוורס. לכן אני כל כך אוהב לע? בוד עם ילדים. החינוך הוא מעל לספורט".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם