יקיר מזרח העיר: כך הפך איש הימין לנציג מזרח י-ם בעירייה
הסמן הימני ברשימת ניר ברקת למועצה, יקיר שגב, לא דמיין לעצמו שזמן קצר לאחר הבחירות ימצא עצמו נלחם על תקציבים לרווחת הציבור הערבי. בראיון פתוח מדבר מחזיק תיק מזרח י-ם על הכול: הערבים (איום דמוגרפי), חלוקת העיר (אסון) והשמאל (לא באמת מייצגים את הפלסטינים)
המינוי של שגב למחזיק תיק מזרח העיר אחרי שברקת נבחר לראשות העירייה כבר היה מפתיע. לשגב, קצין קרבי בדימוס ואיש ימין שלא מסתיר את דעותיו, נבנה תיק החולש על האוכלוסייה הערבית במזרח העיר. לראשונה בתולדות העירייה. אפילו חברי מועצה מן הימין תהו איך הופקד התיק הזה בידיו של שגב, ולא למשל אצל מאיר מרגלית (מר"צ), שכנו בבניין נבחרי הציבור בכיכר ספרא.
שגב. ''התושבים לא יוותרו מרצון על תעודת הזהות הכחולה''
צילום: שימי נכטיילר
אחד מבכירי העירייה אף התבדח בעבר כשאמר "זה כמו לתת לליברמן לנהל את המשא ומתן עם הפלסטינים על הסדר הקבע" (בדיחה שבקלות עוד יכולה להפוך למציאות).
בתוך כחודשיים ממינויו, הספיק שגב לעצבן את האמריקנים, כשבפברואר אשתקד הוא הציע ל-88 משפחות מסילוואן להתפנות מבתיהן תמורת קרקעות במקומות אחרים. הסערה שפרצה בעקבות ההתבטאות הכניסה גם את ברק אובמה לקלחת, ובינתיים מזרח העיר יודע תכניות כמו שלא ידע ב-41 השנים האחרונות.
הערבים נשבעים שהתכניות החדשות נועדו רק לשרת את אדוני המתנחלים כמו מוסקוביץ' ושות', ואילו בעירייה טוענים כי בכוונתם להסדיר סוף-סוף
את המזרח הפרוע. האמת, כרגיל, נמצאת איפשהו באמצע.
בינתיים ניטשים מדי שבוע עימותים הנערכים מדי שבוע בעקבות פינוי המשפחות הערביות משייח ג'ראח, העולם הערבי צווח שישראל חופרת ברחבי אגן העיר העתיקה, האמריקנים והאירופים בטירוף, הימין מבולבל, השמאל מקצין ובתוך כל המהומה הזו ניצב שגב.
לפני כשבוע שחרר שגב הצהרה בכנס של צעירי העבודה כי ישראל ויתרה על שכונות הקצה - הכרזה מפתיעה למי שחלוקה בעיניו היא טרגדיה. בראיון שערכנו עמו זמן ירושלים מתגלה שגב כמתון יותר מתדמיתו הציבורית, וטוען כי תפקידו להיטיב עם התושבים ולשפר את איכות חייהם.
אתה מחזיק את תיק מזרח העיר, שבעייתו העיקרית היא נושא התכנון והבנייה, אך אתה לא חבר בוועדת התכנון והבנייה.
"זה לא משנה. הכלים החוקיים שקיימים היום בוועדה לתכנון ולבנייה הם מאוד מוגבלים ולכן הפתרון הוא מחוץ למערכת. אי אפשר לעבוד עם הכלים החוקיים במזרח העיר, מזרח העיר חי ומתנהג אחרת לגמרי. היום כמעט אף אחד במזרח ירושלים לא יכול לעמוד בכל דרישות החוק ולכן גם מספר ההיתרים הקטן. זו לא התעמרות, כמעט בלתי אפשרי לתת היום היתר בנייה", טוען שגב.
"בעוד שבמערב העיר רוב הקרקע רשומה או נמצאת בבעלות המדינה, במזרח רוב הקרקעות לא נרשמו אף פעם באופן מסודר. לאדם שמבקש היתר בנייה קשה להוכיח שהקרקע שלו. חוק התכנון והבנייה כמו שהוא היום לא ייתן פתרון, אנחנו יכולים לקצר הליכים אבל זה יהיה נקודתי.
"יש שלושה פתרונות: או שנעשה הסדר קרקעות - תהליך ארוך, מסובך ופוליטי, שאף אחד לא התעסק איתו עד היום בירושלים, או שנשנה ונוסיף סייגים לחוק התכנון והבנייה במה שקשור למזרח ירושלים, או שנעזוב את החוק ונגיד: יש לנו מצב מיוחד, בואו נבנה מערכת כללים אחרת, מעין הוראות שעה".
ואז נאפשר לתושבי מזרח העיר לבנות כמה שהם צריכים?
"לא נאפשר לתושבי מזרח העיר לבנות כמה שהם צריכים, זה לא עניין של לבנות כמה שהם צריכים. אנחנו נסתכל על המצב בשטח, נראה את הדברים נכוחה.
"המצב היום הוא שיש 20 אלף בתים או יותר שבנויים שלא כחוק. עיריית ירושלים הורסת מאה בתים בשנה, מה שאומר שלהתמודד עם המצב הקיים ייקח לנו 200 שנה בהנחה שלא תהיה בנייה חדשה. ברור שהעניין הזה לא סביר וצריך לומר: יש לנו כמות גדולה, הגענו לאן שהגענו וצריך להסתכל על הבתים ולהבין מה מהבתים חייב הריסה".
ועדיין לא נפתור את מצוקת הדיור.
"אני לא חושב שהמשימה הכי חשובה היא לפתור את מצוקת הדיור של מזרח ירושלים. בסופו של יום, עד כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אנחנו נסתכל גם על המצב הדמוגרפי בירושלים, כדי לראות שבעוד 20 שנה אנו לא מתעוררים לעיר ערבית.
"מה שאנו צריכים לעשות באופן הרבה יותר דחוף זה לתת שירותים ברמה נאותה לתושבי מזרח ירושלים. יש לזה נגיעה משמעותית לכל נושא הבנייה, מכיוון שבית שנבנה שלא כחוק זה בית שלא שילם היטלים ואז לשכונה כולה אין תשתיות. כל הנושא הזה הוא אינטרס גדול מאוד של מדינת ישראל ושל התושבים. אני חושב שזה צריך להיות בפוקוס".
בנייה לערבים במידה
אין דבר שמדליק את התקשורת ומעורר את הפחדים הקמאיים של היהודים יותר מהביטוי "השד הדמוגרפי". פעם זה האיום החרדי ופעם זה האיום הערבי, מה שבטוח הוא שבדור הבא ירושלים כבר לא תהיה ציונית.
ראש העירייה ברקת. רואים עין בעין צילום: פלאש 90
"תוסיפו למשוואה הזו אפשרות ריאלית להסדר קבע שיחלק את העיר (שר החוץ המצרי טוען כי ראש הממשלה נתן את אישורו לכך) ותקבלו משוואה עם יותר מדיי נעלמים. מה עושים עם הנתונים? זה כבר עניין של השקפה.
"אני חושב שהאיזון הדמוגרפי בירושלים צריך להישמר, והכלי הכי חשוב הוא להביא לכאן עוד יהודים", קובע שגב. "צריך לבנות גם לערבים בהתאם לגידול הטבעי שלהם ולא בהתאם למצוקת הדיור. אם ייכנסו לעיר 50 אלף שוהים בלתי חוקיים אנו לא צריכים לבנות להם יחידות דיור.
"אני נגד לבנות שכונות מזרחית לכביש הטבעת המזרחית ונגד לבנות שכונות ערביות שייצרו רצף טריטוריאלי בין ירושלים לשטחים ביהודה ושומרון. אני בעד לבנות לערבים במידה".
הסדר קבע נמצא בראש שלך?
"זה לא נמצא רק בראש, מזרח ירושלים סובלת עד היום מכך שעתידה הפוליטי מעורפל. כשאנו יושבים עם פקידי האוצר הם אומרים 'למה להשקיע כסף כשעוד שנתיים או שלוש זה לא יהיה שלנו?'. גם בעירייה יש שאומרים את זה, מי יותר בגלוי ומי פחות בגלוי, אבל התחושה הזו מרחפת כל הזמן מעל הראש של האנשים שעוסקים בזה.
"וגם אצל התושבים, הם שואלים את עצמם למה להתאים את עצמנו לחוק הישראלי ולעבוד עם העירייה והשלטונות, כשיכול להיות שבעוד שנתיים הרשויות פה יתחלפו. אני לא יכול לקבוע את עתידה של ירושלים, אבל אנו כעירייה צריכים להתנהג ולחשוב כאילו אין חלוקה".
כשמעניקים שירותים לתושב זה אולי נכון, השאלה היא אם העירייה לא עושה צעדים שימנעו חלוקה עתידית.
"שום דבר לא ימנע הסכם. אני חושב שהעירייה יכולה לעשות מעט מאוד בעניין הזה. מה שאנחנו יכולים וצריכים לעשות זה למנוע מצב של הסדר דה פקטו, שבפועל הדברים מתנהגים כאילו יש.
"אם ניצור רצף טריטוריאלי בין שכונות ערביות במזרח העיר ליישובים בשטחים ועד לעיר העתיקה, בעצם אנו יוצרים קיום למדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, ואת זה אסור לנו לעשות. עכשיו זה לא משנה, אנחנו יכולים למלא את כל החיץ הזה ביהודים, אבל בסוף הממשלה תחליט, אז יפנו אותם".
נוח להגיד את זה בעירייה יהודית, מה יהיה כשהפלסטינים ילכו להצביע?
"שאלה מעניינת. אפשר לשאול גם מה יהיה כשאזרחי ישראל הערבים ילכו לבחור כולם למפלגות ערביות, גם אז לא יהיה נעים במיוחד, אבל זאת המציאות ואנו מתמודדים איתה. אנחנו רחוקים משם, יש לנו 20 שנה".
יש בעירייה חשיבה על היום בו יחליטו לחלק את העיר?
"לא, אין שום חשיבה כזו. אף אחד לא יודע מה לעשות ואיך הדבר הזה ייראה. זו לא בעיה קשה. איך לסדר את התקציב העירוני או למצוא עבודה לפקידים שיישארו עם פחות עבודה זו לא הבעיה. הבעיה היא סידורי הביטחון, הגישה למקומות הקדושים, הניהול של האגן הקדוש. אז אין שום חשיבה.
"אני חושב שזה נכון, כי אני לא רואה את זה קורה בחמש השנים הקרובות וכי לפעמים החשיבה הזאת מייצרת מציאות, מכיוון שמי שיחליט על זה יושב בירושלים, אם כי לא בעירייה. אם הוא יחליט לעשות את זה, ואני מקווה שלא, הוא יצטרך למצוא את הפתרונות.
יהונתן הקטן
יש הבדל בגישה של העירייה החדשה לזו הקודמת.
"ההבדל הוא שאנחנו מתעסקים עם זה, מקדישים לזה זמן ומנסים לפרק את הבעיה. הרפורמה בכל מה שקשור לבנייה לוקחת קצת יותר זמן ממה שקיוויתי אבל עובדים עליה, יש תכניות חדשות לסילוואן. זה יותר טוב, זה פחות טוב, יש ביקורת. יש חיכוכים עם היועץ המשפטי, זה בסדר, אבל יש תכנית", מסביר שגב.
"התושבים של מזרח ירושלים באופן קטגורי וברור רוצים להיות חלק מירושלים היהודית. זה לא אומר שהם לא רוצים מדינה פלסטינית, הם מחשיבים עצמם כפלסטינים. אם מישהו חושב שכשהוא יחלק את ירושלים הוא ייפטר מ-250 אלף ערבים יש לי חדשות בשבילו: האנשים האלה הם תושבי ירושלים ולא ילכו לשום מקום, ולא יוותרו מרצון על תעודת הזהות הכחולה שלהם".
והעיר המערבית תתמלא פלסטינים.
"זה יהיה נורא ואיום, לכן אני מתנגד בחריפות לחלוקתה של העיר. התושבים הערבים רוצים להישאר, הבעיה שמדינת ישראל משדרת להם מסרים הפוכים. מצד אחד היא מדברת על ריבונות ומצד שני מתנהגת כאילו היא מוכנה לעזיבה כל יום".
יותר משנה עברה מאז הורה בית המשפט לאטום את המבנה של עטרת כהנים בסילוואן, הידוע כבית יהונתן. חמש הקומות שנבנו בניגוד לחוק לא מפריעות לברקת. גורם בכיר בעירייה טוען כי לברקת יש חוב עצום למגזר הדתי-לאומי ועליו לפרוע אותו באמצעות השקט והחסות שהוא מעניק לגורמי הימין בעיר. מה גם שזה משתלב יפה באג'נדה של ברקת.
בית יהונתן בסילואן. "סיפור ארוך וכואב" צילום: שימי נכטיילר
מי שמנסה לאכוף את הצו הוא היועץ המשפטי עו"ד יוסי חביליו, שגם כך מערכת היחסים בינו לבין ברקת דומה לזו שבין תושבי נוף ציון לשכניהם בג'בל מוכבר. בינתיים ברקת מקדם תכנית להסדרת עבירות הבנייה בסילוואן, לפיה יוכשרו כל הבתים בני ארבע הקומות (במקום שתיים כיום). ועדות התכנון הן שיקבעו היכן לאכוף את החוק, מה שמעלה נגד ראש העירייה את הטענה שהוא מעוניין להכשיר את בית יהונתן.
אתה בקשר עם עמותות הימין במזרח העיר?
"כל הזמן. אנחנו נפגשים מפעם לפעם, כמו שאני נפגש עם תושבים ערבים במזרח ירושלים. הם שחקנים משמעותיים. אני רואה בעין טובה את הפעילות של עיר דוד ושל עמותת אלע"ד במקומות כמו עיר דוד, מסביב לאתר ההיסטורי של עיר דוד, בבריכת השילוח ובהר הזיתים. אני חושב שהם עושים עבודה טובה והגיונית. אני לא חושב שתוכניות הזויות כמו שכונה יהודית באבו דיס או בלב שועפאת הן רעיון טוב, אני חושב שהחיכוך שזה גורם הוא נזק בראש ובראשונה לעיר".
ואתה לא תסייע לתוכניות כאלה.
"מה זה לסייע? כל העניין של ההתיישבות מקבל פנים קצת לא נכונות. אני באופן עקרוני חושב שליהודים מותר לגור איפה שהם רוצים. באופן אישי אני חושב, שלהתעקש על שכונה יהודית בלב שועפאת זה רעיון גרוע, אך זה לא מונח לפתחי.
"מי שמתעקש לגור בלב שועפאת יכול לעשות את זה. יש לו זכות לעשות את זה אם הוא ערבי, ודאי וודאי אם הוא יהודי. אני גם נגד כניסה של חרדים לקריית היובל או לרחביה, ההפרדה הזו טובה לירושלים".
אבל עיר דוד זה סיפור אחר.
"יש מקומות שהם הרבה יותר יהודיים בעיני ממקומות אחרים. התרחבות של שכונות חרדיות צפונה באופן רצוף מהשכונות שלהם זה סביר, כשבאים לקריית היובל זה אחרת. עיר דוד זה המשך ישיר של העיר העתיקה ולכן בעיניי זה חלק מהמרחב הנכון, אבו דיס או שועפאת הם לא חלק מהרצף היהודי".
ובית יהונתן?
"בית יהונתן זה סיפור ארוך וכואב שאנחנו משלמים עליו מחיר יקר. זה מבנה בן שש וחצי קומות, שנבנה באיזור שתכנית המתאר תתיר בו בעתיד ארבע קומות. יש צווים של בית משפט שכבר שנים לא מקוימים.
"אני חושב שהדבר הנכון הוא שהעירייה תגיע להסדר דומה לזה שיש עם אנשים אחרים במקומות דומים, שאומר: 'אתם תהרסו חלק מהמבנה והשאר נכשיר'. אני חושב שזה ההסדר ההגיוני, זה מה שצריך לקרות בסופו של דבר".
אבל יש צו איטום.
"האיטום עצמו הוא טיפשי".
הוא בכל זאת מחייב.
"כל ההלוך חזור מיותר בעיני, אני מדבר איתך על המצב הסופי, בית יהונתן צריך להישאר בן ארבע קומות שגר בו מי שהוא הבעלים, יהודים במקרה הזה, וזה בסדר גמור. אין שום סיבה ששש קומות כאלה יעמדו בלב סילוואן, אנו צריכים להתייחס לזה כמו עבירת בנייה ולטפל בה".
מייצג את הערבים
לטפל זה אומר לאטום, לפחות בשלב הראשון.
"האיטום הוא עבודה בעיניים, בגלל שאם נאטום תוך שבוע יפרצו את האיטום וייכנסו לבית, או יהודים או ערבים. בכל מקרה תהיה שערורייה בין-לאומית ומלחמה סביב הבית הזה, הבלוקים שנשים בחלונות זה נראה לך רציני?".
התכנית של ברקת להסדרת הבנייה בסילוואן נעשתה בשיתוף איתך?
"אני עובד כבר הרבה זמן על תהליך הסדרה חלקית של בתים אפורים. התכנית הזאת בסילוואן היא לא יוזמה שלי, זה יוזמה של ניר וזה בסדר, אני חושב שהיא נכונה וזה גם האופק שיש בתכנית המתאר. בסופו של יום בסילוואן יהיו ארבע קומות".
אז התכנית לא תפתור את בעיית בית יהונתן?
"יש עוד בעיות לבית יהונתן, הוא כבר סיים את ההליך המשפטי".
גם את זה התכנית פותרת: היא מסמיכה את הדרג הפוליטי להחליט מה להרוס.
"אני אומר לך שזה לא מספיק, לא לבית יהונתן ולא לתושבים הערבים. זה מרכיב קטן מתוך שורה של דברים".
אלה זמנים שונים במזרח העיר. החשדנות ואי האמון הפכו לנורמה קבועה, הפלסטינים עצמם כבר לא מאוחדים, המוכתרים כבר לא מייצגים ותנועת החמאס מרימה את ראשה. אם בעבר טדי קולק היה מרים טלפון למוכתר הכפר, היום שגב צריך לבחון היטב עם מי צריך לדבר ואם הוא מוכן לדבר בכלל.
מפגינים בשייח' ג'ראח. "הפעילות של השמאל לא באמת מייצגת את התושבים" צילום: אי-אף-פי
עם מי אתה עובד במזרח העיר?
"עם המינהלים הקהילתיים. תראה, החברה במזרח ירושלים מפורקת, אין להם מנהיגות מכל מיני סיבות. מה שהיה פעם דור המוכתרים כבר לא קיים, או שלא מקובל על חלקים גדולים באוכלוסייה מכל מיני סיבות: גם בגלל חילוקי דעות, גם בגלל המעבר מחברה מסורתית למודרנית וגם בגלל שחיתויות כאלה ואחרות. הוא איבד את כוחו וירד ממעמדו. זה בסדר לחגים, לטקסים וכו', אז זה נחמד, אבל כבר לא רלוונטי לחיי היום-יום.
ואתה נכנס לוואקום הזה.
"לכן יש ואקום ולכן באופן מוזר אני, שלא נבחרתי על ידם, מייצג את האינטרסים שלהם".
זה אירוני. אם מאיר מרגלית היה מייצג אותם זה אולי היה מתקבל על הדעת.
"אני לא בטוח שהפעילות של ארגוני השמאל מייצגת באמת את התושבים. אני אתן לך דוגמה: העירייה משפצת עם משרד התחבורה שני כבישים בסילוואן, האגודה לזכויות האזרח עם תושבים מהאזור הגישו נגד העבודות האלה בג"ץ בטענה שזה כבישים שנועדו לשמש, במרכאות, את המתנחלים באזור, ועוד טענות טכניות. האינטרס של התושבים זה שיהיה כביש".
אתה החלטת. התושבים הלכו לבג"ץ ואמרו שהם לא רוצים את הכביש.
"אלה תושבים עם אג'נדה פוליטית של התנועה האיסלאמית וגופים אחרים שמטרתם, כמו המטרה של ארגוני שמאל, ליצור מצב דה פקטו של חלוקת העיר".
אתה חושב שהערבים מרוצים מזה שאתה מחזיק את התיק?
"אני חושב שהתושבים מרוצים מזה שמישהו מחזיק את תיק מזרח ירושלים, ושהנושא הזה מקבל התייחסות. אף אחד לא התמודד עם הבעיות הענקיות שיש שם, שלא בטוח שיש להן פתרון בטווח של קדנציה. 40 שנה יש בעיות, אי אפשר לפתור אותן בשנתיים.
"אני חושב גם, ואת זה לא אני מעיד על עצמי, שברמה הפרקטית יש הידברות ועבודה משותפת על הנושאים הפרקטיים.
"כאזרח אני עושה מה שאני מבין, אני אלחם על העמדה שלי בעד או נגד חלוקת העיר, אבל עכשיו אני משרת את הציבור של מזרח ירושלים, שזכאי לקבל ממני שירותים כמו תושבי מערב העיר".
וזה לא מוזר לך ברמה האישית.
"כן, זה מוזר, אבל אתה יודע - יש פה מצב מעניין. בכל מדינת ישראל, היחיד שבהגדרת תפקידו יש את המילים מזרח ירושלים זה אני. לא תמצא כזה בממשלה או בחברות הממשלתיות, לא תמצא כזה בדרג המקצועי בעירייה".
זו תעודת עניות לעירייה שאין בה דרג מקצועי שעוסק בזה. אגב, גם התקציב החדש מקדיש אולי 15 אחוז מתקציב הפיתוח למזרח העיר.
"זה לא 15 אחוז, זה פחות, הלוואי שהיינו מקבלים 15 אחוז. אני חושב שהתקציבים שאנחנו מפנים למזרח ירושלים הם כן תעודת עניות. בהקשר הזה אני לא חושב שהצלחתי מספיק לקדם את התקציבים האלה, אנחנו יותר טובים משנים שעברו אבל זה לא מספיק".
אתה חושב שדעותיך המדיניות דומות לאלה של ברקת?
"אנחנו מאוד קרובים בעמדות שלנו ורואים עין בעין את רוב הדברים".
הר הבית. "מי שחופר מתחת לאל-אקצה הם ערבים" צילום: אי-פי
היה לך חלק בהקצנה שלו ימינה לפני הבחירות?
"אתה חושב שהוא הקצין ימינה לפני הבחירות?".
נקרא לזה אחרת, הדגיש את הצד הימני שלו.
"בכל התקופה שאני מכיר אותו תמיד הוא היה ליכוד וקצת ימינה, כך הבנתי מהשיחות שלנו".
חוץ מתקופה קצרה בקדימה.
"כן, אבל קדימה הייתה קדימה של שרון, זה היה משהו קצת אחר. אני לא הצטרפתי לקדימה ולא אוהב את קדימה. המפלגה הזאת מייצגת בעיני ריכוז של הדברים הפחות טובים בפוליטיקאים שלנו, אז אני לא שם בכלל.
"לא הייתי מרוצה מזה שהוא היה בקדימה אבל בסופו של דבר זה היה שרון, זה היה מקום אחר. אגב, קדימה היא שדיברה על ירושלים מאוחדת. במהלך הבחירות הדגישו את הצד הזה שלו וזה בסדר, זה חלק מהמשחק. אני לא רואה בזה בעיה".
העיתונות במזרח העיר מדווחת כל הזמן על חפירות מתחת הר הבית, והנושא מעסיק מאוד את התושבים.
"מי שחופר באל-אקצה הם ערבים וזה מאוד מטריד אותי. אני חושב שהעובדה שמהר הבית יצאו מאות משאיות עפר שנשפכו בלי שום פיקוח ארכיאולוגי, שבעצם הם חפרו את בית המקדש, זו שערורייה בין-לאומית".
והחפירות בעיר דוד?
"את החפירות בעיר דוד בג"ץ אישר. בג"ץ קבע שהם לא חופרים מתחת לבתים של פלסטינים ולא גורמים להתמוטטות ועושים את זה כחוק. אלה פנטזיות שבאות משני מקומות: מאג'נדה פוליטית, מהתנועה האיסלאמית שרוצה ללבות את האש בירושלים, ומזה שאנו לא מתקשרים איתם מספיק.
"עכשיו סיימנו להטמיע מענה בערבית במוקד 106, אני חושב שחלק מהשירותים הגרועים זה לא בגלל שעובדים בעירייה שונאים ערבים אלא עניין של מודעות. כשנצא בקמפיין לעידוד המודעות ונזמין את האנשים להתלונן ולהתקשר למוקד 106 המחלקות יצטרכו לטפל בזה.
"היום, כשפחות או יותר שלושה אחוזים מהפניות למוקד 106 הם ממזרח העיר, אז זה היחס שהם מקבלים. כשנעלה את המספר הטיפול והמענה לבעיות יהיו יותר טובים. אותו הדבר עם העיתונות: אנחנו צריכים לדעת לתקשר איתם, להיות מסוגלים לדבר איתם.
"הדברים הטובים שאנחנו עושים לא מקבלים ביטוי בעיתונות הערבית. ההתעלמות שלנו מהם וחוסר היכולת שלנו לתקשר איתם באופן מקצועי ורציני לאורך זמן יוצרים ואקום, ולוואקום הזה נכנסים או גורמים פוליטיים או פנטזיות כי בסוף צריכים לכתוב משהו. אז כותבים משהו, אם יש לזה קשר למציאות או אין לזה קשר עם המציאות".
זה טרגי לפוליטיקאי: לא משנה מה תעשה, הם לא יצביעו לך בבחירות הבאות.
"בחייך, להיות חבר מועצה זה טרגי לפוליטיקאי. אם הייתי רוצה קריירה פוליטית הייתי הולך למקום אחר. חבר מועצה בעיריית ירושלים זה לא בדיוק קרש קפיצה לפוליטיקה. יש ראש עירייה, צריך לעזור לו להצליח, זה מה שאני עושה. אני במועצה בשביל לעזור לניר להצליח ובשביל לקדם את ירושלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם