חגי זגורי: "אני אדם חזק ומאמין בחפותי"
במשטרת ישראל משוכנעים שהעבריין הבאר שבעי חגי זגורי לא יחמוק להם הפעם מבין הידיים. "על פי החשדות שלנו, כל מי שמפריע לו נעלם או מחוסל", אומר קצין משטרה בכיר. זגורי עצמו משוכנע שההפך הוא הנכון
אוזן היה נשוי לאחותו של זגורי, אולם אחרי שהתגרשו עבר בין השניים חתול שחור. על פי החשדות, זגורי ראה באוזן אויב, מתחרה על הטריטוריה שלו, שמגלגלת מיליוני שקלים בשנה. במהלך נובמבר 2009 ניסה מאמן כדורגל ידוע בנגב לערוך סולחה בין אוזן לזגורי. השניים נפגשו במקומות ציבוריים ופרטיים, אך ניסיונות הסולחה כשלו. ב-23 בנובמבר, סמוך לחצות, חוסל אוזן בשכונת רמות בבאר שבע, על פי החשדות על ידי רוצח שכיר. ימים ספורים אחרי הרצח טס זגורי לחו"ל.
"על פי החשדות שלנו, ועל פי ראיות שיש בידינו, כל מי שמפריע לו נעלם, מחוסל או נזרקים לעבר ביתו רימוני רסס כאזהרה לפני החיסול. מדובר בעבריין אלים, אכזרי ומסוכן. המבט המפחיד שלו גורם לאנשים תמימים ולסתם עבריינים זוטרים להיתפס לבהלה", טוען קצין משטרה בכיר במשטרת מרחב הנגב.
ביום שלישי שעבר נעצר זגורי בעקבות מבצע "חוט השני" שבו הופעל סוכן סמוי. יחד איתו נעצרו 31 אנשים החשודים בהשתתפות בארגון הפשע שלו. במשטרה טוענים כי בתוך פחות מחודש יוגשו כתבי אישום חמורים ביותר נגד זגורי ונגד שאר החשודים.
זגורי, שגר בווילה מפוארת בשכונת נווה נוי בבאר שבע, היה מופתע מעצם מעצרו אבל לא מבוהל. "אני מאוד מופתע מהמעצר", אמר להמגזין באמצעות מקרוביו ועורך דינו, אבי חימי.
"אין לי קשר לעד המדינה, אני מכיר אותו באופן שטחי. מעולם לא דיברתי איתו, אולי פעם או פעמיים נפגשנו במקרה, פגישות ללא תוכן. לא היה דיבור בינינו. שלום, שלום, לא יותר מזה. אני אדם חזק מאוד ורגוע.
זגורי , העצור בהפרדה בתחנת משטרת ערד תחת שמירה כבדה מאוד, לא חושש מהראיות הרבות שהצטברו נגדו ואומר כי זה רק עניין של זמן עד שיתברר שמדובר בבלון נפוח שהמשטרה הפריחה לחלל האוויר.
"אני לא ראש ארגון פשע. גם בפעם הקודמת המשטרה טענה שאני עומד בראש ארגון ובסוף ירדה מזה. אז והיום מטפסים על עץ גבוה מאוד. אין לי ספק שהאמת תצא לאור בימים הקרובים", הוסיף . זגורי מתקשה להאמין שהמשטרה תשיג ראיות שיפלילו אותו בשלושת מקרי הרצח ובשבעה ניסיונות לרצח, כפי שהצהירה. "אין לי קשר לכלום, את מרבית האנשים אני לא מכיר", הוסיף.
כבר שנים שזגורי נחשב ליעד המודיעיני מספר אחד של משטרת מרחב הנגב. בעשר אצבעות, על פי החשד, בנה ארגון פשיעה מהגדולים בישראל. לכותרות העיתונים הוא הגיע לראשונה בעקבות מלחמת הכנופיות שפרצה ב-1996 ברחובות באר שבע.
בין זגורי ובין אנשיו של בני מורדו, שהשתלט על נישת מועדוני ההימורים בעיר, פרצו קרבות רחוב שכללו יריות לאור היום והשלכת רימונים.
המלחמה הגיעה לשיאה ב-1997. אורן אלקיים, יד ימינו של מורדו, הגיע ביום שישי למדרחוב בעיר העתיקה מחופש כחרדי, שלף רובה M-16 וירה לעבר זגורי שישב באותה העת בבית קפה. זגורי וחמישה בני אדם נפצעו קל.
רב ניצב דודי כהן, מפקד משטרת מרחב הנגב דאז ומפכ"ל המשטרה דהיום, הבין שנחצו הקווים האדומים והחליט לחסל את הכנופיות. מחלק התשאול בפיקודו הצליח לחדור לביתו של זגורי ולמכוניתו והשתיל מיקרופונים זעירים כדי להתחקות אחריו.
המבצע הוגדר כהצלחה. זגורי נפל בפח שטמנה לו המשטרה, פטפט בטלפון והוקלט נותן הנחיות לחייליו לחסל את מורדו ואת בני משפחתו. רגע לפני ביצוע הרצח נעצרו זגורי ושניים מחייליו כשבמכוניתם משתיקי קול, כובעי גרב וכפפות. זגורי וחייליו נשלחו לעשר שנות מאסר בפועל.
החיים בבאר שבע חזרו למסלולם, אבל לא לאורך זמן. ב-1998 חוסל מורדו כשיצא מבית חברו, אחרי שצפו יחד באחד ממשחקי המונדיאל. רוצח שכיר ירה בו מטווח אפס שלושה כדורים בעורף ובחזה, שניות ספורות אחרי שנכנס למכוניתו. חמש שנים לאחר מכן חוסל אורן אלקיים בכפר סבא, בעת שהיה בחופשה מהכלא, לעיני בתו הפעוטה ואשתו ההרה.
בעת שזגורי היה בכלא, תקף אותו ארמונד סנקר, אסיר בכלא באר שבע. כמה חודשים לאחר מכן, כאשר יצא סנקר לחופשה, נמצא גופתו בקרקעית אגם ירוחם. בתקופה הארוכה שבה שהה בכלא השתלט אחיו ניבי זגורי על העניינים.
זגורי צבר נכסים רבים, דירות, בנה וילה יוקרתית, וגם לו ייחסה המשטרה כמה מקרי רצח שלא פוענחו. דפוסי ההתנהגות של האחים שונים: ניבי, אומרים במשטרה, פועל באמצעות השכל. חגי פועל באמצעות הרגש.
חגי השתחרר מהכלא ב-2006 וחזר לעניינים. בסיוע ארגון פשע ממרכז הארץ הגה תוכנית גרנדיוזית שמטרתה לזכות בפרס הגדול בטוטו, 40 מיליון שקל. חגי וחברי הארגון גייסו 600 אלף שקל למשימה, ובמקביל ניסו לשחד כמה כדורגלנים בהפועל באר שבע כדי שיטו את משחקם הביתי. המטרה הייתה שבאר שבע תפסיד במשחק, וזגורי וחבריו יגרפו את הפרס.
התוכנית נכשלה אחרי שכדורגלנים שפחדו להסתבך בפלילים חשפו אותה בפני מאמני הקבוצה, שהעבירו את הטיפול למשטרה. חוקרי מחלק התשאול עצרו את חגי, את יד ימינו יניב בובליל ואת חברם דוד בן שימול, שתועדו במצלמות אבטחה נפגשים עם אחד השחקנים במסעדה ומעבירים לידיו מעטפה שעל פי החשד הכילה כסף.
חגי הכחיש את החשדות נגדו. כאשר החוקר, אבי נחמני, שאל אותו כיצד הוא מתייחס לעובדה שהוא חשוד כראש ארגון פשע, השיב חגי בהחלטיות: "לא נתתי שוחד לאף אחד. הארגון היחידי שאני מכיר זה אשתי והילדים, ואשתי זאת ראש הארגון. אין לי קשר למעשים ואין לי יד בעניין".
זגורי ובובליל הודו במסגרת עסקת טיעון בעברות שוליות יחסית לאלו שנחשדו בהן בתחילה ונשלחו ל-17 חודשי מאסר. בן שימול נידון ל-32 חודשי מאסר בפועל.
באפריל 2008 עצרה המשטרה את ניבי זגורי וארבעה מחייליו בחשד לניהול ארגון פשע וביצוע סדרה חמורה של עברות פשיעה. בעת שהאחים זגורי בילו בכלא, השתלט על השטח שלהם עבריין מקומי בשם משה זיתון. ביוני 2008 השתחרר חגי מהכלא ונחרד לגלות שזיתון חוגג על הטריטוריה שלו.
על פי החשדות, הוא שלח רוצחים שכירים לחסל את התחרות. זיתון נורה ונהרג כשיצא מבית הוריו.
זגורי, שחשש כנראה שאנשיו של זיתון ינקמו את הרצח, הסתובב ברחובות באר שבע מוקף במאבטחים שליוו אותו 24 שעות ביממה.
"חגי הבין מהר מאוד שכולם יצביעו עליו כאחראי על החיסול", מסביר בכיר במשטרת מרחב הנגב. "הוא חשש לחייו כי החיילים של זיתון כבר הכינו תוכנית לרצוח אותו, אז הוא שכר לעצמו שומרי ראש".
מאז שהשתחרר זגורי מהכלא, חזר לסורו. בלשי היחידה המרכזית במשטרת מרחב הנגב החלו לעקוב אחריו ואחר חייליו: המעקב כלל האזנות לטלפונים סלולריים, צילומים ותיעוד הפגישות שלהם. זגורי, אומרים מקורביו, הרגיש לא פעם את הטבעת מתהדקת, אך לא שיער עד כמה.
חוקרי היחידה המרחבית נגב הפעילו את מ', סוכן סמוי שהפך לעד מדינה. מ' רכש את אמונם של חיילי זגורי, ועל פי החשדות הם התרברבו בפניו על המעשים שביצעו בשליחותו. מ' תיעד אותם באמצעות מצלמות שנשא על גופו והקלטת שיחות טלפון.
פעילות עד המדינה התרחשה בתקופה שבה נגזרו על ניבי זגורי שבע שנים וחצי מאסר בפועל בגין עבירות חמורות שביצע, אף שזוכה מהסעיף העיקרי - עמידה בראש ארגון פשע. הפעם בטוחים במשטרה שחגי זגורי לא יראה אור יום ויבלה את שארית חייו בכלא.
"הפקנו לקחים מהתיק של ניבי זגורי, שבית המשפט זיכה אותו מעברה של ארגון פשע. הפעם באנו מוכנים ויש לנו ראיות די טובות לגבי חגי ושאר החשודים", הצהיר מפקד ימ"ר נגב, סנ"צ יוסי כהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם