ניר ברקת: המורים צריכים להתרגל לעבודה עם מחשב
לא מבזבז זמן, לא מתרגש מביקורת, לא חושש משינויים דרסטיים ומבטיח עוד ועוד מהפכות בחיי הילדים. ראש העירייה ניר ברקת, המחזיק בתיק החינוך, מסכם את פועלו בתחום, מרוצה ש"הדברים זזים" וחושף תכנית לפתיחת שלוחה נוספת של תיכון ליד"ה. ראיון מיוחד
לא מעט חצים הופנו בשנה האחרונה לכיוונו של ברקת, המחזיק בין היתר בתיק החינוך. הפגינו נגדו על שביטל את שירות ההסעות לבתי הספר, ביקרו אותו על סדרי העדיפויות שהגדיר בבואו לאשר את תקציב החינוך, וגיחכו על סירובו למשוך את תביעת הדיבה שהגיש נגד יו"ר ארגון ההורים המחוזי אתי בנימין.
ברקת, כך לפחות הוא טוען, לא מתרגש. "תמיד יהיו תלונות ותמיד תהיה ביקורת, וזה בסדר. לא כולם אוהבים תמיד את כל ההחלטות, אבל הספינה זזה בכיוון הנכון", הוא אומר השבוע. אם תשאלו אותו, הישגי הבגרות העלובים שמציגים בשנים האחרונות תלמידי העיר יהפכו בקרוב להיסטוריה.
"בשנת 2010 תהיה קפיצה משמעותית בנושא הזה. אני מאמין שההישגים ישודרגו מאוד". על רקע חלוקת תעודות המחצית בבתי הספר בעיר, ברקת מחלק ציונים ומגיב על כל מה שטעון שיפור.
תכניתו המהפכנית של ברקת לפתיחת אזורי הרישום בעיר - שהעניקה לתלמידים אפשרות להגיש את מועמדותם גם לבתי ספר שאינם נמצאים באזור הרישום שבו הם מתגוררים - סימנה לגורמים רבים במערכת החינוך העירונית כי פניו של ברקת הן למהפכות.
מנהלים רבים בעיר מסכימים כי במצב הנוכחי קיימות אמנם אפשרויות לימוד רבות יותר עבור התלמידים, אך המערכת כולה נכנסה לסחרור והפכה למעין שוק ניאו-ליברלי שבמסגרתו בתי ספר מתחרים על לבם של התלמידים כאילו היו חברות סלולר ולא מוסדות לרכישת השכלה.
"למה שתלמידים חזקים ילכו היום לדנמרק, לגימנסיה ולסליגסברג (בתי ספר הנחשבים חלשים יותר - ע"ל) כשהם יכולים ללכת לבויאר ולליד"ה?", מביע השבוע אחד המנהלים עמדה שונה. גם משרד החינוך הביע בעבר את דעתו על
"אני פונה אליך כראש העירייה ומבקש עצירת המהלך באודו באיבו", כתב אז לברקת סמנכ"ל משרד החינוך, ד"ר איציק תומר. "הרי סוכם בפגישתנו הקודמת על הקמת צוות משותף לבחינת מדיניות רישום והעברת תלמידים, אולם כל זאת כאמור רק לקראת שנת הלימודים תשע"א.
"העליתי בפניך ובפני בנצי נמט (מנהל מנח"י - ע"ל) את חשיבות תיאום מדיניות משותפת בין המשרד לעירייה. כשותפים אנו מחויבים לתכנן וליישם מהלכים יחד. למסמך שנשלח אליי יש השלכות רבות שעלולות לנתץ את שיווי המשקל העדין בבתי ספר רבים בעיר", כתב אז תומר לברקת. ברקת מצדו טוען כי מאז החל ברפורמה דווקא ירדה כמות תלונות ההורים בנושא הרישום - ממאות לתלונות בודדות בלבד.
"שינינו תפיסה והורדנו מחסומים ולכן יש הרבה פחות תלונות מההורים על רישום. המערכת הרבה יותר מוכוונת לתושבים", אומר ברקת.
ובכל זאת, אילו בעיות נמצאות ברפורמה הזו?
"יש בה רק פלוסים ועוד פלוסים. מנהלים יודעים שכדי להפוך את בתי הספר שלהם לאטרקטיביים יותר הם צריכים להשקיע עוד יותר. הגדלנו את התקציב בשלושה מיליון שקלים עבור איכות חינוכית של בתי ספר ציבוריים כמו הגימנסיה וסליגסברג. בתי הספר הללו ואחרים הבינו שהם צריכים יותר משאבים כדי להתחרות והם אף הכניסו לתכנית הלימודים בקשות להפעלת פרויקטים חינוכיים. נתנו להם באמת משאבים לא מבוטלים לכך.
"שיטת הניהול השתנתה ובתי ספר היום יותר רעבים לפרויקטים חינוכיים בשביל להתחרות על לבם של התלמידים. העיר הפכה אטרקטיבית יותר. זה התאפשר בזכות כסף שחסכנו מנושא ההסעות למשל".
לא כולם יחשבו שזה סדר עדיפויות נכון. האם זה לא תפקידה של הרשות המקומית לדאוג להסעות לתלמידים שמבקשים להגיע לבתי ספר מרוחקים?
"יש הגדרה בחוק למי מגיעות הסעות. מעבר לזה ההסעות הן לא באחריות העירייה אלא באחריות ההורים. איפה שיש מאסה קריטית ויש קושי אנו פועלים לייצר שירות ציבורי ראוי. אגיד לך דוגרי שבעבר היו כל מיני הסדרים שלא עמדו בקריטריונים ציבוריים אחידים ושנולדו משיקולים לא ענייניים.
"כשנכנסתי לתפקידי וניסיתי להבין מדוע הבנות שלי נניח לא יקבלו הסעה ושלך כן, ולא ידעו לענות לי. הדרג המקצועי המליץ שאם צריך לעשות קיצוץ ראש-זנב אז יקצצו בהסעות. זו החלטה של הדרג המקצועי, לא שלי. הוספנו תקציבים לחיזוק בתי ספר במגזר הציבורי ולתכניות חינוכיות, וקיצצנו בהסעות. מי שקשה לו לשלם על אוטובוס, יקבל מענה ברמת בית הספר".
בהחלט ניתן לומר שלפחות בכל הנוגע לחינוך ברקת לא מפסיק לעבוד. משיק עוד יוזמה ועוד יוזמה, מטיח ביקורת על כשלים במערכת, והודף במקביל ביקורת על יוזמות שהוא עצמו מקדם.
רק לאחרונה נתבשרנו על החלטתו לפתוח שלוחה של בית הספר הניסויי במבנה בית הספר ארגנטינה בקריית היובל, לאחר חודשים ארוכים של מאבק תושבי השכונה בנושא. זאת, על רקע מצב בלתי סביר, שבמסגרתו נאלצו עשרות תלמידים ששאפו ללמוד במסגרת חינוכית תחרותית יותר, להגיע מדי בוקר לבית ספר הניסויי במרכז העיר שנחשב יוקרתי.
יש עוד תכניות לפתיחת שלוחות של בתי ספר בעיר?
"האמת שכן. המטרה שלי היא לפתוח סניפים חדשים של בתי ספר על יסודיים חזקים כמו ליד"ה והימלפרב".
אתה באמת מאמין שתיכון כמו ליד"ה יסכים לפתוח שלוחה ברמות, למשל?
"תאורטית, הם לא אמרו לא לכך. יש כמה מודלים של התרחבות ואני מאתגר את בתי הספר לקחת יותר אחריות חברתית ולגלות אכפתיות בנושא".
בשבועות האחרונים הושק פרויקט "מחשב לכל מורה". מדובר ביוזמה שדחפה הסתדרות המורים בשיתוף העירייה והעומד בראשה. מטרת הפרויקט היא לשדרג את כל המורים בעיר במחשבים ניידים. על אף שמדובר ביוזמה חיובית, לא כל המורים שמחים עם העובדה כי מעתה ייאלצו להשתמש במחשב נייד, ולראות בו כלי עבודה.
לעיר ענייה כמו ירושלים יש פריבילגיה לקדם פרויקט כזה? לא עדיף להעביר את התקציבים לבתי ספר במזרח העיר ובמגזר החרדי שעדיין חולמים על מחשב שולחני? זה באמת מה שיעזור למערכת החינוך שלנו?
"בוודאי. את ראית היום מפעל שלא עובד עם מחשב? בכל מקום יש מחשב וגם מערכת החינוך צריכה להתקדם טכנולוגית. הענקת מחשבים למורים תוביל לכך שמורה יוכל לקבל מערכי שיעור מוכנים, מה שייעל את עבודתו בכיתה. מנהלים יוכלו לדעת מה הסטטוס בכיתה מבחינת לימודים והישגים וגם הורים יוכלו להפנות שאלות למורים בנושאים שונים ולקבל מענה. בהתחלה שליש מבתי הספר ירוצו עם זה מהר, שליש ירוצו באופן סביר, והשאר יתקשו אבל ידביקו את הקצב".
כל המורים יברכו על החדשנות הטכנולוגית שלך?
"חד-משמעית כן. תראי, מפעל החינוך בעיר הוא החשוב ביותר והוא חייב שדרוג דרמתי ביכולת הניהול שלו. אני מאמין שכל מורה יידע איך נוח לו להתמודד עם הטכנולוגיה הזו. הם יפעלו באופן חכם. המטרה היא לשדרג את היכולת של המורים. ירושלים צריכה להוביל באופן פדגוגי וטכנולוגי ולאמץ את הקונספטים המובילים בארץ, לפחות בארץ.
"אני רוצה את הבנפיט (תועלת - ע"ל) הזה. מספיק לי ש-80 אחוז מהמורים ישתמשו במחשב, וזה יקרין על ה-20 הנוספים. 43 בתי ספר, גם במזרח העיר, קיבלו השנה את המחשבים והיעד שלנו בשנה הבאה הוא להשלים לבתי ספר נוספים. זה פשוט ביס ענק קדימה. ירושלים תוביל את המהפכה הטכנולוגית~פדגוגית בישראל. זה יקרה תוך כמה שנים".
במאי הקרוב יזדכה על כיסאו מנהל מנח"י בנצי נמט, שעמד בראש המערכת החינוכית בעיר בחמש השנים האחרונות. לא מעט קולות נשמעו באשר ליחסים בין נמט לברקת מאז שנכנס האחרון לתפקידו. גורמים במנח"י טענו כי ברקת לא יידע את נמט על יוזמות שקידם ועל החלטות משמעותיות שקיבל. עוד טענו כי היחסים בין השניים ידעו ימים טובים יותר.
איך היית מגדיר את יחסיך עם נמט?
"אני חושב שהבן אדם מסיים חמש שנים בתפקיד מורכב וקשה. הוא עבר תקופה לא טריוויאלית במערכת החינוך בעיר. ידענו לפעול יחד בדברים רבים ואני מאחל לו המון הצלחה. אני מעריך אותו גם כאדם וגם כאיש מקצוע. גם הוא וגם אני מברכים על סיום קדנציה ופתיחת חדשה. הוא יוצא מכאן עם המון ניסיון ולא אמר את מילתו האחרונה בתחום החינוך, אני בטוח. גם יחסיי האישיים איתו מצוינים".
זמן ירושלים חשף בשבוע שעבר את רשימת המועמדים לאייש את התפקיד הנכסף. אתה בטח מודע כבר לטענות שלפיהן המכרז תפור למידותיו של דני בר-גיורא?
"לפי מה אנשים מחליטים שהם יודעים? זה נכון שדני הולך איתי כברת דרך, אבל השיקולים שלי הם הכי ענייניים. הבן אדם הכי מוכשר יזכה בתפקיד. נקודה. תסתכלי על המכרזים החיצוניים שהיו אצלנו - בחלקם זכו אנשים שלא הכרנו לפני זה בכלל.
"אני אשאף לקבל למנח"י את האדם הכי מוכשר. בלי קשר לשאלה אם אני מכיר אותו או לא. היו למשל שכתבו שזיו איילון יזכה במכרז והוא לא זכה בסוף. ההחלטה תהיה עניינית לחלוטין ואין מה לנסות להשפיע עלינו".
בוא נדבר על יו"ר ועד ההורים המחוזי אתי בנימין. לא חשבת פעם איך זה מצטייר שראש עירייה תובע יו"ר ארגון הורים על הוצאת דיבה? לא הגזמת?
"תראי את כתב התביעה ותביני. אני לא אדבר על זה כי מתנהל עכשיו משפט. יש קשר מצוין ביני ובין הורים בירושלים. הייתי עד היום ב~70 בתי ספר. אני מבקר בשניים בכל שבוע, יושב עם הנהלות וועדי ההורים, מקשיב לכולם. הרבה הורים עובדים ישירות מולנו, אני מאמין גדול בשיתוף הורים ודלתי פתוחה בפני כל אחד באשר הוא". יותר מזה, כאמור, הוא לא מוכן להרחיב בנושא.
חייבים לפרגן לברקת, כמו גם לרשות פיתוח ירושלים (הרל"י) על מאמץ כן להחיות את מרכז העיר ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר בעיני הסטודנטים. פרויקט "עיר. אקדמיה", שאותו יזמה הרל"י בשיתוף העירייה ומכון ירושלים לחקר ישראל, הוא מיזם שנועד ליצור חוויית לימודים המתבססת על שיתוף פעולה בין המוסדות האקדמיים השונים בעיר, ובינם לבין העירייה. מטרת העל של המיזם הינה לעודד צעירים ללמוד בעיר, ואף להשתקע בה לאחר מכן.
"למרות זאת, ולמרות מסיבות הרחוב המוצלחות, כשמדובר במעשים, העירייה גם הכזיבה. רק בשבוע שעבר פרסם בהרחבה זמן ירושלים את העובדה שהעירייה אינה מעבירה לסטודנטים את מענק מלגת הלימוד, שהבטיחה להעביר לכל תלמיד שיבחר להתגורר במרכז העיר. באופן מקרי במיוחד, עם בקשת התגובה בחרו בעירייה להוציא הודעה לעיתונות המבשרת כי בעיית העברת הכספים נפתרה והמלגות יחולקו תוך זמן קצר.
הבעיה באמת נפתרה או שזה היה מענה יצירתי לשאילתה לא פשוטה שקיבלתם?
"אוי, אל תגזימי. ראיתי כמה קרדיט לקחתם לעצמכם, כאילו בזכות הפנייה שלכם הבעיה נפתרה. מה את רוצה שאני אגיד לך? הנושא הזה הגיע לידיעתי רק לאחרונה. הכסף קיים, זה לא שלקחנו אותו לעצמנו. הייתה פה בעיה טכנית".
אם היית סטודנט שנאלץ לשלם כל חודש שכר דירה, התשובה הזו לא הייתה מספקת אותך.
"הנושא הזה כמו שאמרתי הובא לידיעתי רק לאחרונה. ביקשו את עצתי ואמרתי שנראה לי נכון שאם לא יימצא פתרון, שאנשי הרל"י יעבירו את הכסף בעצמם. אין ספק שזו תקלה שנחתה על הרל"י בלי שהם התכוננו לכך. אבל בואי לא נשכח שמדובר באלף סטודנטים ובירושלים יש כמעט מאה אלף צעירים. בתחום התרבות נעשו כאן המון דברים.
"חברת 'אריאל' השקיעה בשנת 2008 43 מיליון שקלים באירועים לצעירים. ב~2009 קפץ המספר פי שניים, והשנה הוא יעבור את ה~90 מיליון שקלים. יהיו השנה גם הרבה יותר מסיבות רחוב וכל מיני אירועים אטרקטיביים לצעירים. הקיץ הקודם היה פיילוט לקיץ הבא. אנחנו מחברים אותם לעיר ועובדים עכשיו על סדרה של נושאים. נביא בקרוב בשורות מאוד מעניינות בנושא הדיור".
מה למשל?
"לא, אני לא יכול לספר".
מסיבות רחוב לא מספקות עבודה לצעירים שרוצים לגור במרכז העיר.
"פיתוח הכלכלה והתעסוקה זה ציר אחר. ציר יזמי. אנחנו צריכים להגדיר את התחומים שאנו רוצים לפתח. הגישה היא להתייחס ליזמים כלקוחות והם בעצם קטר שיסחב אחריו צעירים לתעסוקה. זה מטופל במקביל כמובן".
בכל שנה מוכיחים תלמידי העיר שבמשהו אחד הם אכן חזקים: בעקביות. מנתונים של משרד החינוך, מנח"י והמועצה לשלום הילד, עולה כי בכל שנה מככבת ירושלים במקומות האחרונים בטבלאות הזכאים לתעודות בגרות. העיר אף מובילה ברשימת התלמידים הנושרים מהמסגרות הלימודיות שבהן הם נמצאים.
איך ייתכן שעיר בירה מציגה נתונים עגומים כאלה?
"קודם כול אני יכול להבטיח לך שבשנת 2010 תהיה בנושא הזה קפיצת מדרגה רצינית. חד~משמעית. את תופסת אותנו באמצע השנה הראשונה של העבודה. בדצמבר, כשנכנסתי לתפקיד, אי אפשר הרי היה לעשות כלום מבחינת היערכות לשנת הלימודים שהחלה בספטמבר.
"ההכנות לספטמבר 2010 התחילו באוקטובר 2009. אנחנו נכנסים עכשיו לפרויקט בשיתוף משרד החינוך, שיקדם את עניין הבגרויות וזה ייתן את אותותיו בשנה הקרובה. הנתונים העגומים ישודרגו, זוהי אמונתי. זה נושא שראוי היה להיות מטופל בעבר; זה לא טופל ועכשיו אנו מקדמים אותו. ארבעה מיליון שקלים הושקעו בו".
ומה בעניין האלימות בבתי הספר, גם מצד המורים וגם מצד התלמידים?
"באווירה בית ספרית חיובית כמעט אין אלימות בסדר גודל רציני, אם בכלל. ככל שהאקלים הבית ספרי טוב יותר, האלימות יורדת באופן דרמתי. היעד שלי זה לשדרג את האקלים הבית הספרי. כזה יטופל, האלימות תרד בצורה דרמתית. אלימות היא בדרך כלל סינדרום של בעיה גדולה יותר. היעד שלנו זה בחיובי, לראות איך משדרגים את בית הספר, ובמצב כזה כל הבעיות האחרות יתגמדו".
מה הדבר הבעייתי במערכת החינוך שטרם הספקת לטפל בו?
"מבני חינוך במזרח העיר ובמגזר החרדי. נכנסנו לתהליך מורכב כדי לקדם פתרונות. הגדרנו אותו והתחלנו לתכנן פרוגרמות. אני יודע שמדובר בחסרים עצומים, במיוחד במזרח העיר, אבל הם מצטמצמים. זה מאמץ אסטרטגי שעוד לפנינו. יש טיוטות של תכנון שצריך להניע. יש אתגרים של תכנים במזרח העיר. מדובר במערכת שלומדת על פי התכנית הפלסטינית. לנושאים האלה עוד לא הגעתי".
נשמע שאתה מרוצה בסך הכול.
"אני מרוצה מהכיוון שתופסת המערכת, עבדנו קשה להניע תהליכים ולהתחיל לנוע ולא לוותר. תמיד יש ביקורות ולא כולם אוהבים את כל ההחלטות. ברמת המקרו זה זז לכיוון הנכון ויש תוצאות יפות. הספינה זזה ואני מעריך שיהיה לנו יותר קל להניע את הדברים הבאים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם