איש עם חזון: מפעל החיים של פריק מזג האוויר מירושלים
בועז נחמיה מכור למזג אוויר. לכן הוא הקים את האתר לחיזוי מזג האוויר בעיר "ירושמיים". מאז הוא זוכה לאלפי כניסות ביום, לפורום סוער יותר ממזג האוויר הירושלמי ולהכרה ציבורית בתחזיותיו המדויקות. רוצים לדעת אם כדאי לעשות על האש מחר בין 14:00 ל-16:00?
מאז ומתמיד התעניין נחמיה (37), נשוי ואב לשניים מגילה, במזג האוויר. "אני זוכר את עצמי מודד שלג בכיתה ח' ומודד טמפרטורות לפי לוח שנה. ידעתי שאני רוצה לעסוק בזה כשאגדל", הוא מספר. התחביב מימי הילדות הפך למקצוע כאשר סיים את לימודי מדעי האטמוספרה בגבעת רם. במשך כשנה עבר במכון המטאורולוגי בבית דגן והגיש תחזיות מזג אוויר בגלי צה"ל. שוק העבודה המיובש בתחום החזאות שלח אותו להיי~טק וכיום הוא עובד בתכנות מחשבים במשרד החינוך.
עם זאת, התשוקה לעננים, למשקעים ולטמפרטורות לא שככה ונשארה כתחביב. נחמיה רכש לעצמו "תחנת מזג אוויר" ביתית שתדווח לו באופן ישיר בכל רגע נתון. את התחנה, קופסה קטנה שנראית כמו דלי הפוך, אפשר לרכוש בעלות של כמה מאות דולרים ומציבים אותה בדרך כלל על גג הבית. בתוך המתקן פועלים חיישנים ומכשירים שונים שמודדים טמפרטורה, לחות, משקעים ועוד. כדי לשתף חברים במידע פתח נחמיה ב~2002 אתר אינטרנט צנוע בשנת ואט~אט השמועה עשתה לה כנפיים.
היום האתר "ירושמיים", המספק תחזיות מזג אוויר מיוחדות לאזור ירושלים, משמש אלפי גולשים ביום ונחשב מקור המידע האמין ביותר למזג אוויר בעיר. שיא תנועת הגולשים בחורף הזה הייתה ביום השיטפון האחרון – 6,000 כניסות. אך השיא נשבר שוב ושוב בימי השלג, שבהם האתר קורס מעודף כניסות.
מה שהופך את האתר של נחמיה לחביב במיוחד הוא הניסיון להפוך את כל נושא מזג האוויר לשימושי ונגיש. האתר לא מדווח על הטמפרטורה באופן מספרי ויבש, אלא נותן כותרת לכל מצב; בשבוע שעבר למשל היה בחוץ "קור כלבים", וביום אחר "קור של מעיל" או "סתם חם" לערב קיץ.
הגולשים בתורם מוזמנים להצביע ולהשתתף בסקרים ולדווח האם הם מסכימים עם דעתו של מנהל האתר על רמת החום. האתר מציג גם קליפים שקשורים למזג אוויר וגשם (למשל של "הדורס" "("Riders on the Storm, סטטיסטיקות של מזג אוויר (מקסימום גשם בעיר: בחורף של 1992-1991, 1,134 מ"מ) והתאריכים שבהם היה שלג בנובמבר (1908, 1953). והשוס: כאשר יש סופה בחוץ, מתנגן ברקע פסקול של רעמים וברקים.
נראה שחלק גדול מסוד קסמו של "ירושמיים" טמון בפורום הגולשים הגועש שהוא מציג לראווה. תחזית מזג האוויר, כך מתברר, היא לא רק דבר שימושי, אלא גם מסעיר. חלק מהשאלות בפורום הן אינפורמטיביות, כגון זו של שחקן כדורסל שתמה "האם ירד גשם היום בגן הפעמון בין 18:00 ל~20:00?" או "אני מתכנן היום לעשות על האש, יש סיכוי?".
אך חלק ניכר מהדיונים באתר עשירים יותר ויש להם מניעים נפשיים עמוקים. נחמיה משמש גורו לענייני מזג אוויר והגולשים פונים אליו כדי לקבל נבואה, עצה ונחמה. הגולשת רויטל שמשתוקקת לגשם שואלת: "בועז היקר, יש איזו בשורה טובה להמשך סערה מתקרבת, ארוכה יותר?". בועז נאלץ לאכזב: "לצערי לא". ביום שני השבוע השוויץ אלכס מחברון: "יורד שלג בחברון, למרות שאמרת לי שאין סיכוי! ואני יודע להבדיל בין שלג לברד". נחמיה עונה בלקוניות, "אין מצב", ומסביר כי "לא מדובר בשלג אלא בגראופל, חלקיק קרח, שמכיל מעט אוויר בתוכו".
גם הוגים של ממש אפשר למצוא ב"ירושמיים". אחד מהם מכונה ד"ר ליוינגסטון, לשעבר סטודנט ירושלמי (השם המלא שמור במערכת). הוא מספר כיצד גילה את האתר: "לפני שנתיים היו שמועות שהולך לרדת שלג וחיפשתי אתר של שיכול לתת לי צפי מקומי. כשהגעתי ל'ירושמיים' נחשפתי לסצנה חביבה של אנשים שמקבלים 'קיק' ממזג אוויר בכלל ומאירועי מזג אוויר קיצוניים בפרט".
ליוינגסטון נזכר כי "באותו אירוע
"אני ניסיתי להתסיס את האווירה המנומנמת למדיי. הלימודים בוטלו, היה כפור אימים בחוץ וישבתי, בבית ככה שלא היה לי משהו יותר טוב לעשות. ניסיתי לתהות מה מקור הציפייה, המשיחית כמעט, לשלג. מאז הקפדתי להיכנס מדי פעם, בעיקר כאשר התרחשו אירועי מזג אוויר קיצוניים, או כשסתם שעמם לי בעבודה, גם אחרי שעברתי לתל אביב".
נחמיה מאשר שלפעמים יש מקרים של מריבות ועלבונות בפורום. "משום מה אנשים נעלבים מאוד כשמדובר בתחום מזג האוויר. יש גם מגיבים שחושבים שהאתר הזה הוא העבודה שלי ואני צריך לתת דין וחשבון. הם מעירים לי על כל דבר - למה לא עשית ככה? למה אמרת ככה? אנשים קצת יוצאים מפרופורציות ואז אחרים מנסים להגן עליי, וזה גורם למריבות".
לצד הוויכוחים אפשר להבחין גם במפגשים אנושיים לא שגרתיים. לשמש ולגשם אין גבולות - כאשר גשום בבית לחם, נרטבים גם בגילה. לאתר - שיש לו גם גרסה אנגלית – נכנסים גולשים מכל העולם, שמתעניינים לדעת מה מזג האוויר בירושלים: מארצות הברית, דרך בית לחם הסמוכה ועד אמיר מסוריה ששולח דרישת שלום וכותב, "טוב לדעת על מזג האוויר במזרח התיכון".
מדוע בעצם כל כך אכפת לנו ממזג האוויר? הרי יחסית לשוכני המערות או לחקלאים של פעם רובינו מכורבלים טוב~טוב מתחת לשמיכה עבה של נוצות. מלבד תופעות טבע הרסניות כמו בצורת או הוריקן, מה כבר יכול לקרות לנו ביום של גשם? יירטבו לנו הגרביים? נצטנן? ובכל זאת נראה שהנושא רק הולך ונעשה מושך יותר, ככל שחולף הזמן.
כל מהדורת חדשות מסתיימת בטקס העברת השרביט לכהן הטמפרטורה, שכבר הפכו לסלב, וכל זאת במדינה שבה במשך שישה חודשים, לפחות, גם ילד בן שש יכול לנחש: כן, גם מחר יהיה חם.
כאשר נחמיה מתבקש לפרש את מקור ההתעניינות הזו הוא מסביר כי "בארץ הכול מעורב באמוציות ובגאווה מאוד חזקות. אנחנו רוצים שהכנרת תהיה מלאה". והוא לא שוכח לשלוח עקיצה לישראלי הממוצע: "אנחנו רוצים שיהיה גשם - אבל בלילה". נחמיה גם מעלה תהיה של איש מקצוע: "אני לא בטוח עד כמה אנשים באמת מתעניינים בזה. רובם פשוט מסתכלים מהחלון ומחליטים מה ללבוש".
הסיבה לפופולריות של "ירושמיים" קשורה כנראה במקומו המיוחד שבו הוא מתמקד. ירושלים היא לא ממש חלק מישראל, בכל מה שקשור למזג האוויר. כאן באמת צריך לצאת עם כובע גרב מהבית, לא רק בשביל האופנה, ויש כמובן את הרוח האימתנית שמתייחסת למטריות כאילו היו עטיפה של מסטיק.
נחמיה מספר שחלק מהסיבות לפתיחת האתר הוא חוסר הדיוק שרווח בתחזיות הלאומיות ביחס לעיר, ולא רק בחורף. "גם בקיץ בירושלים יש הבדל גדול במזג האוויר בין יום ליום", מסביר נחמיה. האם הוא היה יכול לחיות במקום אחר, בתל אביב למשל? נראה שלא, אך "בתחום של סופות ברקים אנחנו אכן מפסידים למישור החוף".
כמו בכל תחביב, אי אפשר בלי קצת תחרות בריאה. בת זוגו של בועז (שמבקשת לשמור על עילום שם) צוחקת כאשר היא מתארת את שעת שידור התחזית בטלוויזיה: "הוא מזפזפ בין כל הערוצים ואסור להוציא מילה מהפה". נחמיה מאשר: "מעניין אותי לראות איך הם מעבירים את זה לעם".
יש קטע של אגו, של להיות צודק?
"אני מתרגש מכל סופה שמגיעה, כי כל סופה לא דומה לקודמת. אבל עם הזמן מתבגרים, האגו טיפה קטן, ההתלהבות נרגעת. אבל ברור שכשאתה אומר שהולך לרדת גשם, וזה קורה בדיוק בזמן שבו אמרת, אתה מבסוט לאללה. לדעתי זה ענק. אתה יודע שבעוד יומיים ירד גשם באיזשהו זמן וזה משנה תכניות לאנשים. זה כוח. פעם מישהי אמרה לי שהיא אופה עוגיות לפי הפרשי הלחצים באתר שלי. זה משפיע על אנשים, אין מה לעשות".
כאשר מתבקש נחמיה לתת ציונים לקולגות, הוא מתפתל מעט: "קיבלתי הצעה מערוץ 10 לאודישן ואמרתי לא. כי מה שהם עושים שם זה שואו ואני לא מתאים לזה. טלוויזיה זה מדיום מאוד שטחי. אתה צריך להעביר את התחזית בזמן מאוד קצר. לדני רופ יש את זה – אין מה לומר. אבל הם לא נותנים לך את העומק שצריך בשביל לתת תחזיות. והרבה מאוד אנשים יורדים על התחזית בגלל דיסאינפורמציה. בגדול יש טעויות בחיזוי שלא צריכות לקרות".
ובכל זאת, את מי אתה מעדיף בין החזאים, דני רופ, דני דויטש או מירב וקסלר?
"אני לא קורא להם חזאים, הם מגישים. לרוברט אולינסקי יש ידע גדול מאוד, אבל בגדול אני סומך רק על עצמי".
אי אפשר לדבר עם נחמיה על מזג אוויר ואקלים בלי לדבר גם על משבר האקלים, שבזמן האחרון החל להתקיים ויכוח אם הוא בכלל קיים. "מה שנקרא אפקט החממה הוא הסיבה שבגללה יש חיים בכדור הארץ", טוען נחמיה. "התופעה הזו העלתה את הטמפרטורה בכדור הארץ ב~30 מעלות ובעצם יצרה את התנאים הנורמליים לחיים כאן. התחממות - יש. השאלה היא אם האדם אחראי. אנחנו כל כך מתעללים בכדור הארץ, אז נראה שאנחנו משפיעים באיזושהי צורה. גם אם ההשפעה שולית, כדאי שנשפיע פחות. למה לסכן? למה לגרום לדובים בקוטב למות?".
זה הזמן לווידוי, גם כותב שורות אלה מוטרד ממזג האוויר. כל יום שמש במהלך החורף גורם לו לדיכאון קל. את מצב הכנרת הפסקתי לבדוק מזמן, זה כבר מכניס אותי לחרדה. כשדני דויטש מודיע בינואר בחיוך על "עוד יום נפלא לטיולים" בא לי להגיע לאולפן עם מחבט בייסבול. אולי זה גן חקלאי קדום שטמון בי או פשוט הזמן שביליתי במטעי הבננות עם הגרעין. כך או כך, כמו רבים אחרים, גם אני חי בתחושה שמזג האוויר הולך ומשתגע.
החורפים הופכים חמים, הסופות הולכות והופכות קיצוניות. כפי שאני מבין זאת, יש שתי אפשרויות: או שנמות בצמא או שנמות בשיטפון. כאשר אני שופך את לבי נחמיה ממהר להרגיע אותי: "אנשים נופלים למלכודת הזו כל הזמן. אי אפשר להסתמך רק על תחושות בזמן קצר. אקלים זה משהו שמודדים לאורך עשרות שנים".
אבל אני זוכר את החורף של 1992-1991. הכנרת התמלאה.
"היא התמלאה שוב ב-1996-1995. וב-2003 הכנרת עלתה בשלושה מ'. זה נכון שיש הרבה אנשים שמרגישים שיורד פחות גשם. אני שומע את זה הרבה: 'יש מעט ימים של גשם אבל כל יום של גשם הוא יותר גשום'. הכול פסיכולוגי לחלוטין, המחקרים כיום מראים על כל מיני ממצאים סותרים. יש כאלה שבכלל אומרים שעכשיו אנחנו נכנסים לתקופה קרה. אבל גם אני נורא מושפע מהאווירה הזו".
לסיום אי אפשר בלי שאלת השאלות.
גם במקרה הזה נחמיה, כמו חזאי אמיתי, מתעקש להישאר מקצועי במאה אחוז: "זה משגע אותי", הוא מרים מעט את קולו, "כשמנסים לתת תחזית לשלג לפני העונה. רק שלושה ארבעה ימים מראש האינדיקציות מתחזקות, ורק יומיים לפני אפשר לדעת בוודאות. כל אלה שאומרים שהשנה ירד שלג פעמיים הם חסרי אחריות ופשוט מטעים את האנשים וסתם מבזבזים את הזמן".
האתר "ירושמיים"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם