פסטיבל ערד: הסכסוך שקורע את הקהילה החרדית בעיר
ערד שוב בכותרות, ושוב בהקשר שלילי. מותו של רב בית הכנסת המרכזי בעיר היווה את יריית הפתיחה במלחמה מכוערת בין שני הזרמים המתפללים במקום - חסידי גור ואנשי חב"ד. על הפרק: קטטות, השמצות ופרובוקציות. מלחמות היהודים גרסת 2010
הנהלת העיר דאז חוקקה חוק עזר עירוני, שלפיו כל אדם הרוצה להתגורר בעיר צריך לעבור ועדת קבלה מיוחדת. התושבים אף שילמו מס ביטחון מיוחד כדי לממן את ההאבטחה. המטרה הייתה להביא לעיר אוכלוסייה איכותית.
רצה הגורל, ובשנים האחרונות ערד עלתה לכותרות בהיבט השלילי. אסון פסטיבל ערד שגרם למותם של שלושה נערים פגע אנושות בחיי התרבות של העיר ובשגשוגה הכלכלי. משרד הפנים הדיח את ראש העירייה ומינה ועדה קרואה. תוסיפו לכך את הגעתם של אלפי פליטים סודאנים, ששינו את פני העיר מהקצה אל הקצה.
במשטרה טוענים כי הפליטים גרמו לעלייה בפשיעה, במקרי האלימות ובשימוש בסמים ובאלכוהול. אלפי תושבים הקימו ועד מקומי שערך עשרות הפגנות סוערות ברחבי העיר, הקוראות לגירושם מהעיר ולהעברתם למרכז הארץ. אם לא די בכך, חסידי גור יצאו במאבק קשה וחסר פשרות נגד קהילת היהודים הישועיים, בטענה שהם ממירים את דתם של התושבים לנצרות.
אפשר לומר שידי שוטרי תחנת המשטרה המקומית עמוסות לעייפה, במיוחד אם לוקחים בחשבון שהגזרה שלהם כוללת את אזור ים המלח, המלונות והגבול עם הירדן.
עכשיו ערד שוב בוערת והמתח הדתי מפעפע מעל פני האדמה. הפעם מדובר במלחמת עולם בין חסידי גור לחסידי חב"ד בעיר על השליטה בבית הכנסת המרכזי. כ-300 משפחות מחסידות גור מתגוררות בערד לעומת 40 בלבד של חסידי חב"ד, ובין שני הזרמים האלה מעולם לא שררה אהבה גדולה. אדרבא, חשדנות ועויינות שלא הובילו לאלימות מילולית או פיזית.
בית הכנסת המרכזי בעיר הממוקם ברחוב חן נוסד לפני כ-35 שנה והוא פתוח לכל הזרמים, אף על פי שנוסח התפילה שלו הוא אשכנזי והוא מנוהל על ידי עמותה. בשנים האחרונות בית הכנסת סבל ממיעוט מתפללים. חסידי גור רבים נעתרו לבקשת הוועד להתפלל במקום כדי להשלים מניינים בימי חול, בחגים ובשבתות.
לאורך כל שנות קיומו ענייני בית הכנסת התנהלו על מי מנוחות. האחראי לכך היה רב העיר האשכנזי, בן ציון ליפסקר, איש חב"ד ששימש גם כרב בית הכנסת והיה מקובל על כולם. הרב ליפסקר היה מקובל על כולם וכבש את לבבות כל הזרמים, כולל מתפללים חילונים שנהגו לפקוד את בית הכנסת.
מפלס המתיחות והאלימות עלה בבית הכנסת לפני כארבעה חודשים כאשר הרב ליפסקר נפטר וביום הלווייתו החליט ועד בית הכנסת למנות את חתנו, הרב יעקב מנדלזון כיורשו בתפקיד. בעקבות כך חסידי החליטו בחב"ד להעתיק את בית הכנסת שלהם מרחוב יאיר לבית הכנסת המרכזי והם הביאו למקום ציוד רב.
חסידי גור ראו בכך איום ותיגר על מעמדם במקום, שכן לשיטתם בדרך זו רצו אנשי חב"ד להשתלט על
"חסידי חב"ד עשו הכול כדי לסלק אותנו מבית הכנסת ולהשתלט על המקום הכי חשוב בעיר. הם ניסחו תקנון חדש שהתאים להם, רשמו שמות של חסידים רבים שלהם על הכיסאות ועל הספסלים שבבית הכנסת כדי להשאיר אותנו ללא מקום, ושינו את ציביון המקום. הם הרסו את כל מה שהרב ליפסקר ז"ל בנה במשך שנים רבות ולכך לא היינו מוכנים", טוען מקור בכיר בחסידות גור בעיר.
הדבר הוביל למסכת של מעשי אלימות חמורים ולמתיחות רבה בין הצדדים, כאשר כל חסידות מאשימה את אנשיה בשורה של פרובוקציות. "מי שהתחיל בכל הסכסוך המיותר הזה הם חסידי גור", טוענים בכירים בחסידות חב"ד, "הם אלה שחיפשו ריב ומדון כדי לפגוע בנו.
"בית הכנסת המרכזי שייך לכולם והוא לא רכוש של אף אחד. חסידי גור תכננו להשתלט עליו כדי לצבור כוח דתי רב ולכך לא היינו מוכנים. הם קיללו את הרב, זרקו כיסאות, השתוללו במקום וגרמו לבלגן אחד גדול".
מרבית מקרי האלימות מתרחשים בתוך בית הכנסת בשבתות ולעתים בימי חול. הסכסוך גלש מהר מאוד לפסים אלימים. למשל, ביום שני השבוע, חסיד חב"ד תקף באכזריות רבה חסיד גור בעת שזה נכנס למטבחון בבית הכנסת. לפי כתב האישום שהגישה לשכת התביעות במשטרת מרחב הנגב נגד חסיד חב"ד לבית משפט השלום בבאר שבע, נטען כי הוא תקף את חסיד גור ללא שום התגרות. חסיד גור, בשנות השלושים לחייו, פונה על ידי ניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים סורוקה לקבלת טיפול רפואי. שלשום הוא שוחרר לביתו.
"לצערי מדובר במלחמת נדל"ן בין שני פלגים דתיים. אני לא רואה זשיש במקום הזה אמונה, קדושה או שמירה על כבוד המתפללים. לא מדובר פה במאבק לשם שמיים אלא במלחמה מיותרת לגמרי שמובילה למעשי אלימות חמורים ולפרובוקציות שלא מתאימות לזרמים דתיים חרדים, בטח לא בתוך בית הכנסת. זה רק פוגע בכבודם. שילכו לבורר וימצאו פתרון לפני שזה ייגמר רע מאוד", הזהיר בכיר בעירייה ערד המכיר היטב את הסכסוך בין הצדדים.
במשטרת ערד הצטברו באחרונה עשרות תלונות הדדיות מצד שני הזרמים. כך למשל טוענים בחסידות גור, כי אנשי חב"ד דאגו להעמיד בכניסה של בית הכנסת אישה עם מכנסיים, חילונית, כדי לגרום לפרובוקציה - דבר שגרם למהומת אלוהים. בחסידות חב"ד, טוענים מנגד, מדובר בבית כנסת עירוני השייך לכולם - דתיים כחילונים - ושמדובר באישה שחיפשה מחסה מפני הגשם.
"בגלל כל הבלגן הרבה מתפללים חילונים וחובשי כיפות סרוגות, ובהם גם אני, עזבו את בית הכנסת המרכזי, כי הבנו שבמצב הקיים אי אפשר להתפלל וקיימת סכנה ממשית לחיינו. יש שם שנאה ואיבה וחבל שזה קורה במקום הכי קדוש והכי חשוב. לי ולחברים שלי נמאס ועברנו להתפלל בבתי כנסת שכונתיים", סיפר אתמול (ד') מתפלל ותיק בבית הכנסת.
לפני כמה שבועות היה מקרה נוסף של אלימות, כאשר שלושה חסידי גור תקפו חסיד חב"ד וגרמו לו לחבלות. השלושה נחקרו, עוכבו לחקירה ובסיומה שוחררו לביתם. שלשום בבוקר, כאשר רב בית הכנסת מנדלזון יצא מביתו, הוא נדהם לגלות שאלמונים חתכו את שני צמיגי מכוניתו. תלונה הוגשה למשטרה טרם נעצרו חשודים במעשה.
כמעט מדי יום ניידת משטרה מוצבת בסמוך לבית הכנסת על כל צרה שלא תבוא. בשבת האחרונה מפקד התחנה, רפ"ק יובל פז, וכמה מקציני התחנה נכחו בתוך בית הכנסת כדי למנוע מעשי אלימות בין הצדדים. בחוץ היו בכוננות שוטרים בתוך שתי ניידות.
"אם קציני משטרה לא היו נוכחים באותה שבת בבית הכנסת, הייתה פורצת מלחמה של ממש. השנאה בין חסידי חב"ד לגור היא תהומית ומסוכנת, ורק אלוהים יודע איך היא תסתיים", טוען מתפלל ותיק אחר.לעמותת בית הכנסת נמאס מהמלחמה בין חסידי חב"ד לגור, ובימים האחרונים היא הוציאה כרוז למתפללים התומך למעשה בחסידי חב"ד ומגנה את חסידי גור.
"אנחנו חושבים שהכנסת החב"דניקים לניהול בית הכנסת תורמת לחיבור עם כלל הציבור בערד, ובפרט עם הציבור החילוני. אנו גאים על הסכמתם להיות שותפים בניהול בית הכנסת ומעריכים זאת מאוד", נאמר בכרוז, "הרינו להבהיר כי החלטתנו על השותפות עם אנשי חב"ד היא סופית, וכי הנושא אינו פתוח למשא ומתן. כל הניסיונות לערער עליהם הם לשווא. אנו מגנים ומוקיעים את הפרובוקציות היזומות על ידי קהילת חסידי גור, בניסיון להשתלט על בית הכנסת שאינו שייך להם ולהפכו לעוד בית כנסת של גור. אנו מבהירים בצורה הברורה ביותר כי מזימתם זו לא תקום ולא תהיה, וכי בית הכנסת משרת את כלל הציבור בערד".
בחסידות גור זעמו על הכרוז שלטענתם יש בו כדי להסית נגדם ולהתיר את דמם. "מה שעשה ועד עמותת בית הכנסת זה דבר חמור ביותר. יש פה בפירוש הסתה לרצח של חסידי גור. הסכסוך הזה מזמן גלש לפסים מסוכנים שיכולים להוביל לרצח", הזהיר יצחק, דובר חסידי גור בעיר.
ומה עושים במשטרה? עורכים סיורים בשעות התפילה סביב בית הכנסת, מזהירים את המתפללים לבל ינקטו מעשי אלימות, ונכנסים פנימה במידת הצורך כדי להפיג את המתחים. גורמים בעירייה ובמשטרה אף העלו רעיון-שנגנז מהר מאוד-שאם מעשי האלימות יימשכו הם יצטרכו לסגור את בית הכנסת לתקופה קצרה עד להסדרת העניינים בין הצדדים.
"אנחנו מטפלים בחומרה רבה בכל אירוע של אלימות מצד כזה או אחר, ועושים הכול כדי להרגיע את הרוחות", טוען בתגובה מפקד התחנה, רפ"ק פז. בניסיון אחרון ליישב את הס? כסוך בין הצדדים הוצע למנות רב המקובל על שני הצדדים כבורר, אבל נכון לעכשיו גם הרעיון הזה ירד מהפרק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם