בגובה העיניים עם שאנן סטריט

הוא נולד בירושלים וגר במחנה יהודה. הוא בעד מחאה ונגד התמסחרות . גלגלצ לא בפלייליסט שלו. והוא בעד לגליזציה של מריחואנה. 1,806 מילים עם שאנן סטריט (38), נשוי + 3, סולן "הדג נחש" שהיה רוצה לעזוב הכול ולהיות יום–יום בעיר העתיקה כדי להבין מה קורה שם

רונית מזרחי, מושיק לין | 26/2/2010 11:01

ירושלים
"בעיקר הבית, נולדתי בה ואני חי בה מיליון שנים בערך. יש לי היכרות מאוד אינטימית איתה, אני רואה דברים יותר ממה שרואים על פני השטח הרבה פעמים. זה כאילו אני מכיר חמולות שלמות, אני רואה בן אדם ויודע מאיזה עץ משפחתי הוא. ויש הרבה קבצנים בצומת שאני יודע מה הם עושים עם הכסף, יש אחד שקונה 'חיש–גד' ואחת שקונה דגי נוי. אני מכיר את העיר הזאת מעבר למה שנמצא על פני השטח. כמו שבית זה לפעמים דבר מרגיז, אז גם העיר הזאת לפעמים מרגישה כדבר מרגיז. זה מקום מנחם בשבילי - אני כנראה ירושלמי".

שאנן סטריט איור: מושיק לין

הגבעה הצרפתית
"השם האמיתי זה גבעת פרנץ', על שם קצין בריטי שקראו לו קולונל פרנץ' - זו לא באמת הגבעה הצרפתית. אין לי כל כך מה להגיד, גרתי שם מגיל שבע עד גיל 15".

ארצות הברית
"הדמוקרטיה הגדולה בעולם, וזו האזרחות השנייה שלי. פעם בכמה שנים היינו נוסעים בקיץ לסבא וסבתא וכאלה".

תנועת הנוער נוע"ם
"הייתי חניך וגם מדריך שם. זו תנועת נוער מסורתית ששייכת לתנועה הקונסרבטיבית בישראל, ואני השתייכתי אליה במשך כמה שנים בנעוריי. היינו עושים פעילויות בבית הכנסת בגבעה הצרפתית ובקיץ היה מחנה ביער, ילדים של נועם מכל הארץ. למדתי בתל"י, זה היה בית ספר של הקונסרבטיבים וזו ותנועת הבית שלהם - כל החבר'ה של בית הספר היו שם".

בית הספר תל"י
"אני די מבסוט שהעברתי שם כמה שנים, כי אני מסתכל מסביב ואני מרגיש שזה נתן לי איזשהו בסיס יהודי שאני לא רואה אצל כל הישראלים, כל הישראלים היהודים כלומר. וזה די חבל. אתה מגיע לשם וצריך להתפלל, אז בסוף אתה מכיר את התפילות; צריך ללמוד תושב"ע - שכחתי הרבה אבל עם כל מה ששכחתי אני עדיין מרגיש שזה עזר לי להכיר יותר ממה שהייתי מכיר באופן אחר, ואני חושב שזה טוב. הרווחתי".

נח"ל
"נוער חלוצי לוחם. אני מבסוט שהלכתי לנח"ל, זה היה נכון בשבילי. זה היה חשוב לי בזמנו להיות קרבי, וזו מסגרת טובה לאנשים שגם קשה להם עם מסגרות והם גם רוצים לתרום. הייתי בן גרעין מחזור צ"ג, היינו בקיבוץ שומריה; זה קיבוץ שלא קיים כבר, כשפינו את המתנחלים מעזה אז נתנו להם את הקיבוץ הזה".

"גותהם"
"תקופה יפה בחיים, היה לי פאב עם כרמי, חבר שלי, והיינו חלוצים. זה היה ברחוב הנביאים, בבניין שהרסו והפכו אותו לחניון. בניין ישן מ–1800 ומשהו ברחוב הנביאים 59, שגילחו אותו לגמרי סתם בשביל שיהיו כמה מקומות חנייה. זה ביזיון. היינו מן בית לאנשים שלא מצאו את עצמם בעיר מבחינת בילוי, וכנראה גם מבחינות אחרות. היינו משמיעים מוזיקה שלא השמיעו בשום מקום אחר והפאב היה מעוצב בצורה שבה פאבים אחרים בעיר בזמנו לא היו מעוצבים.

"הוא הציע אלטרנטיבת בילוי. היום יש יותר את האווירה הזו במקומות אחרים בעיר, אבל פעם זה לא היה, לא היו מקומות אלטרנטיביים, רוב הפאבים היו די דומים. היום יש יותר מגוון אווירתי, אבל פעם היינו די יוצאי דופן, היינו הראשונים בעיר שהשמיעו מוזיקה אלקטרונית והיפ–הופ; אף אחד לא ידע מה זה 'פרודיג'י' חוץ מאצלנו בפאב, אפילו את סנופ דוגי דוג לא הכירו עדיין".

"רזניק"
"זה פאב שניסינו, אני וכמה שותפים, להרים בהר הצופים, אבל זה לא הצליח. היה קשה לעבוד מול האוניברסיטה, אני חושב שהמקום היה מדהים אבל היה קשה לעבוד מול הגוף הזה".

"הדג נחש"
"להקת האלף. זה התחיל ב–1996, כשכתבתי שיר עם הקלידן של הלהקה דודוש, והוא אמר שיש לו כמה חבר'ה שמנגנים ואולי אני אבוא לג'מג'ם איתם. עשינו את זה וזה היה כיף, ומאז ועד היום אנחנו עדיין עושים את זה. זה גם בית יצירתי בשבילי, הרבה ממה שהיה לי להגיד לעולם יצא דרך 'הדג נחש', וזה ככה עד היום; הרבה ממה שאני מרגיש, ממה שעובר עליי וממה שמתסכל אותי עובר דרך זה.

"החבר'ה אצלנו הם חבר'ה טובים ואנחנו מבינים שחשוב שכל אחד יתבטא, וחשוב שלכל אחד יהיה מקום; זה בית לא רק למישהו אחד אלא לכולנו, ואם לא יהיה לנו נוח במסגרת הזאת מבחינה יצירתית אז לא נוכל לשמור עליה. זה כיף לעשות מוזיקה בלהקה - כשאתה פתוח לקבל מאחרים זה מעשיר את היצירה".

הצלחה
"אין לי כל כך מה להגיד על זה, אנחנו כנראה מצליחים לגעת באנשים, רוצים לשמוע אותנו עוד ועוד וזה כיף".

"פסטיבל בשקל"
"כל התורמים העשירים יכולים לתרום לעמותה הזאת. אני המצאתי אותה ודאגתי להרים אותה. הרעיון בא מזה שיום אחד הופעתי בפסטיבל 'בראשית' וזו הייתה פעם ראשונה שהופעתי מול קהל של אלפי אנשים; התמלאתי באנרגיה ואז הלכתי לשירותים וראיתי שני ילדים שהתפלחו לפסטיבל ופחדו לצאת מהשירותים כי לא היה להם את הצמיד הזה שמחלקים בכניסה. את מכירה את הביטוי 'דבר והיפוכו'? בתוך רבע שעה הרגשתי 'דבר' - האנרגיות של אלפי אנשים שקופצים

איתך, ואחר כך 'היפוכו' - לדעת שיש יותר מדיי אנשים בארץ שלא יוכלו להיות חלק מאלפי האנשים האלה.

"את שני הרגשות האלה חשתי בעוצמות מאוד חזקות, אז חשבתי שיהיה נחמד לנסות ליישב את הסתירה הזאת ולאפשר לכולם דריסת רגל באירועי תרבות. אני חושב שתרבות זה דבר חשוב בחיים ואני חושב שזה מעשיר את החיים של כולם; תרבות זו איכות חיים. אני חושב שאם לא נשדר במדינה הזאת תדרים תרבותיים תהיה לנו בעיה, משם בא הרעיון".

כתיבה
"זה הז'אנר האמנותי החביב עליי. אין לי מקור אחד להשראה, זה יכול להיות בלי כוונה וזה יכול להיות לשבת לעבוד, וזה יכול להיות ממשפט שאני שומע. התחלתי לכתוב בערך מגיל תיכון, בעיקר שירים, עד היום בעצם זה בעיקר שירים".

"הבזק אור חולף"
"זה דיסק סולו שהוצאתי לפני כמה שנים שעזר לי להתמודד עם דברים שלא התאים להתמודד איתם במסגרת הלהקה. אני בטוח אעשה עוד דיסק סולו מתישהו".

סיבוב הופעות
"אני חושב שאנחנו בסיבוב הופעות כבר 15 שנה בערך. 'הדג נחש' תמיד מופיעים, לפעמים אנחנו מופיעים קצת פחות או לא מופיעים במועדונים או מורידים במינון כדי לעבוד על שירים חדשים, אבל באופן עקרוני הופעות זה חלק מהחיים שלנו. אני אוהב להופיע, זה עוזר לשחרר אנרגיות. לפעמים אם יש הופעה בערב אני יכול להיות מאוד לחוץ ועצבני, אני צובר אנרגיות לקראת ההופעה בערב. אבל בגדול זה דבר שהוא חיוני בשבילי כדי להישאר שפוי".

מחנה יהודה
"השכונה הכי יפה בירושלים ואולי בארץ. אני גר שם כבר משנת 1995".

משפחה
"זה העוגן המרכזי של החיים שלי, אני נשוי ואבא לשלושה ילדים וזה הדבר. אני חושב שכל אחד בכל עבודה צריך לעשות פשרות כדי לבלות זמן עם המשפחה. זה לא רק אצלי, זה אצל כולנו, המשפחה קודמת לכול".

חומוס
"אוהב, אני מעדיף לאכול אותו לפני 12 בצהריים אם אפשר. יש לי כמה מקומות שבהם אני אוהב לאכול: 'בן סירא' ו'פינתי', וכמובן מזרח העיר. מה שכן, אני משתדל מאוד לא לקנות חומוסים של סופר ובכלל להכניס אותם לבית, למרות שמאז שיש ילדים, קצת קשה יותר. אבל אני עדיין משתדל לא לקנות חומוס של סופר וכן לקנות איזו קופסה איפשהו".

שירה
"אני אוהב שירה, זה דבר טוב, דרך מאוד יפה להגיד דברים. עשיתי קצת שיעורים לפיתוח קול ואולי אעשה שוב. אמרתי שמשפחה זה לפני הכול וצריך לדעת מתי ואיפה לשים גבול: אז אני מבין את החשיבות של פיתוח קול והרגשתי את השיפור, אבל פשוט קשה לי למצוא זמן".

מוקי אמיר מאירי

גלגלצ
"תחנת רדיו שמאוד אוהבת את הלהקה שאני חבר בה, כבר מהסינגל הראשון. אבל אני מוכרח להודות שהיא לא בשש התחנות המועדפות אצלי ברדיו".

מריחואנה
"יש לשנות את החוק".

בירה
"נקטר האלים".

פרסום
"מין משהו מבאס כזה שבא עם ההצלחה, הוא נוגס בפרטיות ואתה לא שולט בו. אתה שולט ביצירה, אתה לא שולט בפרסום. אין לי תלונות, בסך הכול זה מחיר סביר לשלם בשביל להצליח, אבל בשבילי מדובר במחיר ולא במטרה".

בית"ר ירושלים
"אוהד. אני אוהד אותם מגיל ארבע וזה כנראה לא ישתנה. היו תקופות קשות, אפילו הרבה, אבל בוא נגיד שכשאנחנו מופיעים באמריקה ויש משחק של בית"ר אני מוצא איזה ישראלי לראות אצלו את המשחק. אני עד כדי כך אוהב אותם, חשוב לי שהם יצליחו".

העיר העתיקה
"קודם כול כתושב העיר זה מקום כזה שאני רוצה להכיר יותר, אי אפשר להתכחש למגוון האמיתות שמסתובבות שם בכל סנטימטר רבוע. זה מישמש מרתק ולפעמים זה קצת כבד. לפעמים בא לי לעשות הפסקה וללכת לשם כל יום עד שאני אבין מה קורה. אבל את יודעת איך זה, זה לא לעכשיו, זה פרויקט עתידי. אני חושב שבאיזשהו מקום חבל לי שאני לא מכיר את המקום הזה יותר, שם יושב לב העניין".

תל אביב
"סבבה של עיר, מקום נחמד. בניגוד למה שחשבתי לפני כמה שנים היא עיר מאוד מיוחדת ומוצלחת, אבל פחות בשבילי. האג'נדה של העיר הזאת ונושאי העיסוק היום–יומיים שלה פחות מעניינים אותי".

מחאה
"בעד, זה לא סוד שאנחנו גרים באזור בעייתי של העולם, בעיר בעייתית מאוד, ואפשר להתכופף או להסתכל לצד השני. אבל אפשר לדחוף ולמשוך ולהתעצבן ולקום ולעשות. אני מעדיף את האופציה השנייה".

עצב
"מכיר אותו, משתמש בו, אין ברירה".

שם
"יש לי שם יוצא דופן, אבל זה השם שלי. אני לא זוכר קשיים מיוחדים, אולי פה ושם. אולי מישהו צחק עליי באיזו קייטנה, אבל אני לא זוכר קשיים מיוחדים עם השם שלי. לכל אחד יש איזשהו קשר לשם שלו וככה גם אצלי, לא יותר ולא פחות".

מוזיקה ים תיכונית
"אני אוהב. אוהב את אהובה עוזרי, זוהר ארגוב וג'ו עמר ואום כולתום ופיירוז. אני אוהב גם את אריס סאן".

ערוץ 2
"זה טוב שהוא קיים, אבל צריך גם שערוץ 1 יהיה חזק".

ביבי
"לא מצביע לו".

חרדים
"חרדים הם סקטור מאוד חשוב ומשמעותי בחברה הישראלית. ודאי שבחברה הירושלמית, צריך לאזרח אותם קצת מבלי לבקש מהם לוותר על מי שהם חס וחלילה. הם חשובים, אבל הם גם חייבים להיות חלק מהחברה האזרחית".

בית אבי חי יח''צ

אלכוהול
"הסם החביב עליי".

התמסחרות
"נגד".

"הקרן החדשה לישראל"
"אני בעדם. כמו שאמרתי קודם, יש פה הרבה תיקונים שצריך לעשות במדינה הקטנה שלנו, ו'הקרן החדשה לישראל' שמה לעצמה למטרה להתמודד עם הרבה מהשיגעון פה וצריך להצדיע להם".

"צוללת צהובה"
"אחלה מועדון שבעולם".

מוקי
"חבר טוב, זמר גדול וקולגה".

בית אבי חי
"מוסד מעניין שצץ לפני כמה שנים בלב העיר, אני המנהל אמנותי של מועדון ההופעות בתוך בית אבי חי שנקרא 'ח'7' ואני מקבל ממנו סיפוק והנאה".

חזרות
"זה חלק מהענף שאני מתפרנס ממנו, אני אוהב חזרות. זה משתנה, בתקופה האחרונה אנחנו עושים הרבה חזרות, אין שבוע בלי".

"שש"
"אנחנו עומדים ממש לפני הוצאת הדיסק, אז זו תקופה מאוד מסקרנת. אנחנו אוהבים אותו ואני שלם עם כל שיר, אבל עדיין אתה רוצה לדעת מה אנשים יחשבו, מה הקהל יחשוב. זו תקופה מעניינת להיות לפני הוצאת דיסק, תקופה מרגשת. 'שש' זה השם הכי טוב שמצאנו כי זה הדיסק השישי שלנו, ואנחנו שישה חברי להקה. זה נראה לנו מדהים".

כושר
"אני מודה שאני לא עושה. אני רודף אחרי הילדים, וכרגע זה הכושר היחידי שאני עושה".

ניר ברקת
"זה מורכב, מצד אחד מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם; מצד שני, יש לי בעיות איתו. בואי נגיד שהוא הרבה יותר טוב מראש העירייה הקודם, אבל אני מקווה שראש העירייה שיבוא אחריו יהיה הרבה יותר טוב ממנו".

לבוש
"אני קונה בגדים אצל 'גילי סקייטשירטס' ברחוב שמאי. פעם ממש לא היה אכפת לי מזה, עכשיו אני משתדל יותר. אני חושב שזה אחד מהדברים שאני יכול להשתפר בהם".

שיער
"פעם היה מלא, ועכשיו אני לאט–לאט מאבד אותו".

שאנן סטריט
"שיהיה בריא".