האדם או הטנק ינצח? תושבי רחובות נגד הפסל החדש
עיריית רחובות הציבה פסל אבן בדמות טנק בכיכר ברחוב הנשיא הראשון לכבוד האלוף במילואים ישראל טל, תושב השכונה. התושבים מוחים: "טנק כזה צריך להיות מוצב בכניסה לבסיס". האמנית שיצרה את הפסל: "כל הצד האחורי הוא ערוגת פרחים, אין בפסל אלמנט מלחמתי"
טל (86) נחשב לאחת הדמויות הביטחוניות החשובות בתולדות המדינה. הוא התגייס לצבא הבריטי בהיותו בן 17, ולחם במלחמת השחרור כמדריך נשק כבד. ב-1954 קיבל את הפיקוד על בה"ד 1 ובמלחמת סיני החליף את מפקד חטיבה עשר, שמואל גודר, שהודח. לאחר מכן התמנה לסגן מפקד גייסות השריון, למפקד חטיבה 7, ולבסוף למפקד גייסות השריון.
במלחמת ששת הימים פיקד על האוגדה שכבשה את רצועת עזה וחלקים נרחבים מצפון סיני. במלחמת יום הכיפורים היה ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. לאחר המלחמה פיקד על חזית הדרום. ב-1974 פרש מצה"ל לאחר סכסוך שהיה לו עם שר הביטחון משה דיין, והוחזר למערכת הביטחון כעבור כשנתיים כעוזר שר הביטחון.
האלוף ישראל טל נחשב כאבי פרויקט המרכבה, הטנק הישראלי שפיתוחו החל בשנת 1970. טנק המרכבה הראשון נכנס לשירות רק בשנת 1980, והשתתף במבצע שלום הגליל. בעקבות המבצע הוחלט על המשך פיתוח סדרת המרכבה, וכיום הטנק נחשב לאחד מסמליו הבולטים של צה"ל. הישג בטחוני נוסף של טל היה הקמת גשר הגלילים אותו פיתח יחד עם דוד לסקוב. הגשר אמור היה לאפשר את צליחת תעלת סואץ במהירות מרבית. על כך קיבל טל את פרס ביטחון ישראל. האלוף אף זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה וקיבל את אות אביר השלטון בקטגוריית צבא וביטחון.
טל זכה להנצחה במוזיאון השריון בארה"ב בקיר חמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה. "האדם שבטנק ינצח", אחת האמרות המפורסמות בצה"ל, טבועה על דבריו שנשאל איזה מן הטנקים הקיימים עדיף על כולם וינצח בשדה הקרב, והוא ענה שהטנק בו הצוות הטוב ביותר הוא אשר ינצח.
בעיריית רחובות מייחסים חשיבות רבה להצבת הפסל, ואף רתמו לצורך מימונו את חברת אל-אופ שמשרדיה ממוקמים בפארק המדע בעיר. ראש העירייה רחמים מלול בירך על הצבת הפסל בכיכר:
"רחובות התברכה בתושבים כמו ישראל טל, שתרומתם למדינה תישאר לדורי דורות, ואני גאה להנציח את פועלו של טל. מועד ההנצחה בשנת ה-120 לעיר רחובות הינו בעל משמעות מרובה אודות הקשרים שבין ההיסטוריה לעתיד, בין הצורך להגן על אדמות המדינה לשאיפה לשלום עבור ילדינו, ובין מייסדי והוגי טכנולוגיה ופיתוחים מדעיים שהתגוררו ויצרו בעיר בעבר לבין אנשי האקדמיה ומוסדות המחקר ההיי טק והמדע הפועלים בה בהווה".
אך לצד אווירת החגיגות, ישנם גם מי שאינם מרוצים מהצבת הפסל במקומו. תושבים ברחוב
הטענה העיקרית של התושבים היא שהכיכר ממוקמת בסמוך לבית הספר היסודי "בכור לוי" ולגני ילדים, וכי הם אינם מעוניינים שילדיהם ייחשפו לפסל מידי יום. יו"ר ועד ההורים בבית הספר, רוני אביבי, אמר השבוע:
"אין לנו התנגדות למוצג האמנותי, אנו פשוט חושבים שהמקום שבו מוצב פסל האבן הוא לא המקום המתאים. אין לנו בעיה לתת כבוד לאלוף טל ואנו רוחשים לו הערכה רבה על תרומתו לביטחון המדינה, אך זה לא המקום למקם בו את הפסל באזור מגורים רגוע, שקט ושליו. טנק כזה צריך להיות מוצב בכניסה לבסיס שבו יהיה לו קשר לסביבה. זה לא מתחבר לשום דבר בשכונה שבה אנו גרים".
לדברי אביבי, המוצג החדש בשכונה עשוי לגרום לתאונות דרכים: "הגודל הפיזי של הטנק מהווה סכנה בטיחותית. הוא חוסם את שדה הראייה במעברי החצייה וזה מאוד חשוב. ברגע שמוצג כזה גדול חוסם את שדה הראייה זה מאוד מסוכן. אנחנו פנינו ללשכת ראש העירייה, לחברי המועצה, לאדריכל העירייה לכל מי שאפשר כדי שיעזרו לנו להזיז את הטנק הזה. טרם קיבלנו תשובות סופיות".
אחד מתושבי הרחוב, ארנון קרן, אמר: "אני לא רוצה לראות שמונה פעמים טנק כשאני עובר ברחוב. לא צריך לגדל ילדים בצלו של טנק. אפשר להנציח את פועלו של ישראל טל בכל צורה מכובדת אחרת. מי החליט על ההנצחה הזו? דיברתי עם אחד מחברי המועצה והוא לא יודע על זה בכלל. תושבי הרחוב מתכוונים למחות נגד זה ומתכוונים להדפיס שלטים 'לא רוצים טנק ברחובות'. אנחנו רוצים שייקחו אותו משם".
הטנק לא עשוי מברזל.
"זה לא משנה אם זה מברזל או מפלסטיק. אנחנו עושים צבא ומשרתים במילואים, אבל בחיי היום יום אנחנו רוצים שלווה. לא רוצים לראות טנק שיזכיר לנו את המלחמות. אני מבין שאנחנו חיים במדינה שצריכה להילחם על עצמה אבל יש פרופורציות. תעשו לנו מזרקה יפה עם פרחים, תנו לנו לחיות. עם כל הכבוד והיקר לטליק אני מוריד את הכובע בפניו. העירייה יכולה להקים למענו גן, אבל לא לשים טנק בכיכר. יש דבר מאוד מוזר, העירייה צריכה לשרת את התושבים והיא כל השנים נלחמת בתושבים. לא ייתכן מצב שכל הזמן התושבים יצטרכו להילחם בעירייה".
האמנית שיצרה את פסל הטנק היא ורדה גבעולי בשיתוף בן זוגה אילן גלבר. גבעולי סוגרת מעגל אישי, לאחר ששירתה כחיילת תחת פיקודו של טל לפני שנים רבות. היא לא ממש מבינה את הביקורת של התושבים על היצירה שלה: "הפסל הזה הוא מחווה לאלוף טל, תושב הרחובות, לא לטנק המרכבה. בצד האחורי של הפסל אנחנו שותלים פרחים ויש בו אמירה שלי 'אתה צריך להיות חזק ופניך לשלום'".
השבוע נזכרה גבעולי בהיכרותה הראשונית עם טל: "בשנת 1967 הייתי חיילת קטנה במפקדת חיל השריון בקסטינה. הייתי סמלת סעד בזמן מלחמת ששת הימים. הכרתי אותו אז ברמה של איש שאמר שלום כשראה חיילת קטנה. הוא היה אלוף באותם ימים וזה הראה על אנושיות. אני התבקשתי לעצב את הפסל, והתכנון היה למקם את הפסל בשכונת מגורים. רציתי משהו בהיר שיהיה כמחווה ולא ממש טנק, למרות שיש לו מאפיינים של טנק. זה לא הטנק עצמו.
הדבר היחידי ששמרתי עליו זה רוחב פיזי של המרכבה ורוחב השרשראות. האלוף מתגורר לא רחוק ובעירייה ייעדו את הכיכר הזו לכבודו. לאיש יש תרומה ענקית לביטחון מדינת ישראל. אני רואה בעיצוב הפסל סוג של סגירת מעגל. לכבד אלוף שידע להגיד שלום לחיילת קטנה. אני חושבת שהוא ראוי לכבוד הזה גם בגלל האנושיות שלו".
מה תגידי לתושבים שמוחים ולא רוצים טנק מול הבית?
"מהצד השני אנשי שריון אומרים לי שזה לא בדיוק טנק המרכבה. אין להם טנק מול הבית אלא פסל שהוא מחווה לאלוף טל ולעשייתו. הם לא צריכים להתרגש. אני מבינה את הרגישות ובגלל זה כל הצד האחורי הוא ערוגת פרחים. אין בפסל אלמנט מלחמתי, והתושבים צריכים לקבל את זה ברוח טובה. אין בו טיפה אחת של ברזל, זה דימוי של טנק. פסל שיש בו ציטוטים מטנק המרכבה. זה בהחלט לא טנק. אין שם אפילו את הצריח והתותחים".
מהעירייה נמסר בתגובה: "ההחלטה התקבלה בוועדת השמות עירונית בשנת 2007 במטרה להנציח את פועלו של אלוף במיל' ישראל טל, אבי פרויקט המרכבה, 'מר שריון' ככינויו באומה. הכיכר הוקמה לפני כשנה בסמוך למקום מגוריו של טל והיה זה טבעי כי מקום זה ייבחר להנצחת פועלו. מדובר באלמנט פיסולי עשוי אבן בעל מוטיבים הלקוחים מטנק. הפסל הוצב בימים אלו והוא שזור בפרחים ובאלמנטים של שלום לצד כיתוב המנציח את האדם, פועלו ותרומתו לביטחון המדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם