זהירות, תינוק באוטו: רוי ניסני בדרך לפורמולה 1
מדריך כושר צמוד, תזונאי, בדיקות שבועיות וגיחות לאירופה. אלו הם חייו של רוי ניסני מהרצליה, בנו בן ה-15 של נהג הפורמולה 1 הישראלי הראשון, שחתם בקבוצת מרוצים גרמנית. אל תתפלאו אם בעוד כמה שנים הוא יהיה הספורטאי הישראלי המצליח בכל הזמנים
השנים חלפו, ואלא אם יקרה משהו לחלוטין בלתי צפוי, טייס אני כבר לא אהיה. הבוחנים במבדקי צוות אוויר פסלו אותי על סעיף קואורדינציה - וטרקטורון שטעם את נחת זרועי בטיול אחרי צבא, ותקוע כנראה עד היום בתעלה ב"עמק הירח" שבבוליביה - משמש עדות לכך שבוחני חיל האוויר לא טעו. לגבי הכדורגל, שם האשמה נופלת על המאמנים. הם פשוט התעקשו להציב אותי על הספסל גם כשהקבוצה הייתה בפיגור בלתי הפיך, וכך נאלצתי להציב לעצמי יעדים ריאליים יותר בחיים.
מי שלא יצטרך להתפשר על החלומות שלו הוא רוי ניסני מהרצליה. הוא לא משחק כדורגל מקצועני וגם אין לו תפקיד בחיל האוויר, ניסני בן ה-15 הוא נהג מרוצים. ג'וב שמשלב את הריגוש, האדרנלין והגאווה שממלאים את טייסי קרב, עם הפרסום, המעמד והתהילה שנלווים לכדורגלן.

לפני כשבועיים חתם ניסני לשנתיים וחצי ב"מויקה מוטור ספורט", קבוצת מרוצים גרמנית, מהמובילות בעולם הספורט המוטורי. לא פחות מחמישה נהגים שישתתפו בעונה הנוכחית בפורמולה 1 היו חלק ממויקה בשלבים מוקדמים של הקריירה. ניסני מיועד להיות הנהג המוביל של ב.מ.וו בסבב העולמי, אך יוכל לעשות זאת רק ב-2011 כיוון שהגיל המינימלי בסבב הוא 16.
מהסיבה הזו הוא צפוי להשתפשף בעונה הקרובה בתחרויות של סבב ב.מ.וו ליסטה ג'וניור, שנערכות באיטליה, צרפת, גרמניה וצ'כיה. בעוד כמה שנים, אם לא יהיו פנצ'רים בלתי צפויים, יהפוך ניסני
לרוי הצעיר אסור להתראיין, עניין של חוזה דרקוני עם חברה גרמנית שבה כידוע אין קיצורי דרך וקומבינות, אבל הסיפור שלו, גם מפיהם של חברים ובני משפחה, הוא אחד המרתקים בנמצא. אל תתפלאו אם עוד כמה שנים הוא יהיה הספורטאי הישראלי המפורסם בעולם.
ישראלי אחד כבר הגיע לפורמולה 1. חנוך ניסני, אבא של רוי, עשה זאת לפני חמש שנים כשהוחתם על ידי קבוצת "מינארדי" כנהג המבחן שלה והמחליף של שני הנהגים המובילים בקבוצה. ניסני אמנם לא הפך להיות נהג מוביל בקבוצה, אך ההישג שלו חסר תקדים, גם משום שנכנס לתחום כשהיה בן 38 - קשיש במונחים של פורמולה 1.

כדי להבין את גודל ההישג נדרשת הבנה בסיסית בעולם המרוצים. בישראל הספורט המוטורי כמעט ואינו מסוקר, למעט איזכורים ספורדיים בחדשות הספורט על ידי אלי אילדיס חובב הרכב. במדינות רבות אחרות, לעומת זאת, התחום הזה זוכה לפופולריות עצומה, ומרוצי הפורמולה מרתקים מאות מיליוני בני אדם.
עונת המרוצים באירופה מחולקת לסבבים ברמות שונות, כשמעל כולם עומד הפורמולה 1, אליו מתנקזים הנהגים הטובים ביותר. זה למעשה ה-NBA של מכוניות המרוץ, אלא בעוד שבליגת הכדורסל הטובה בעולם יש כ-350 שחקנים, הרי שבליגת המכוניות הטובה בעולם יש רק 20 נהגי תחרות.
בין הנהגים המפורסמים ביותר נמנים מיכאל שומאכר הגרמני (המצליח ביותר בתולדות הסבב) ואיירטון סנה הברזילאי, אלוף העולם לשעבר שנהרג בתאונה על המסלול ב-94'. הליגה מורכבת מקבוצות שונות, ותקציבה של קבוצה נע בין 50 ל-800 מיליון דולר בעונה, כשעלות מרוץ בודד נאמדת ב-229 מיליון דולר.
ניסני האב הוא סיפור בפני עצמו. הוא גדל בשכונת מורשה ברמת השרון, בצבא התגייס לגולני. במלחמת לבנון הראשונה נקלע הזחל"מ שבו שהה לאש תופת, והוא זינק ממנו שניה לפני שפגז RPG פירק אותו לרסיסים. לאחר השירות המשיך חנוך ניסני להתעסק בתפקידי ביטחון, תחילה כמאבטח באל על, לאחר מכן ביחידת האבטחה של השב"כ.
במסגרת התפקיד הוא הוצב ברחבי אירופה, בעיקר בהונגריה. אחרי שסיים את עיסוקיו הביטחוניים ניסני תיעל את היכרותו עם מזרח אירופה לתחום העסקי, הוא הקים את חברת ההשקעות "מטרופוליטן" שעם הזמן הפכה לאימפריה כלכלית, בעיקר בתחום הנדל"ן. בשלב כלשהו, כאמור, החליט ניסני האב להתמקד בחלום להפוך לנהג מרוץ, והוא הפך את ההובי למקצוע. עד היום הוא נע על ציר אירופה-ישראל גם לצורך עסקים אבל בעיקר כדי להתאמן ולהשתתף בתחרויות. וכשהאב משקיע בספורט הזה כל כך הרבה זמן ומשאבים, אין זה מפתיע שגם רוי הצעיר נדבק בחיידק.
"כמובן שיש כאן השלכות של דרכו של אב", מאשר חנוך ניסני בשיחה מהונגריה, כשהוא בהפסקה בין סימולטורים. "עם זאת צריך להבין שאף על פי שרוי עוד צעיר, הוא נוסע כבר כמה שנים טובות כיוון שהתחיל כשהיה ילד קטן. לכן אפשר להגיד גם שדרכו היא די עצמאית".
כמו כל נהג מרוצים, רוי התחיל בקרטינג. כשהיה בן 6 הגיע למסלול בנחשונים ובפעם הראשונה החזיק הגה בידיים. דוד מנשה, יו"ר עמותת קס"מ (קרטינג ספורט מוטורי) הישראלית ומבעלי המסלול בנחשונים, היה בין הראשונים שהבחינו בפוטנציאל.

"רוי למעשה גדל אצלי", נזכר מנשה, "גם הוא וגם חנוך אבא שלו התחילו לנסוע אצלי. אצל רוי יכולת לראות כל התכונות הנדרשות לנהג מרוצים, וכבר בגיל צעיר. אתה מדבר עם ילד בן 6 ואתה מרגיש שאתה מדבר עם ילד בן 15. בנוסף היתה לו גם קואורדינציה מעולה שאינה אופיינית לגיל הזה. הבעיה של ילדים קטנים היא לשלב בין ההגה, הגז והברקס. בדרך כלל יש להם נטייה להגזים עם אחד האלמנטים, אבל לרוי לא היה את הבעיה הזו".
מנשה שיתף את חנוך ניסני בהתרשמות שלו מהילד, והשניים החליטו לתת לו להתפתח. עד מהרה פרץ הטאלנט והתחיל לזכות בתחרויות. בגיל 9 הוא סיים רביעי באליפות אירופה בקרטינג לילדים, ולפני כשנתיים סיים שני במרוץ המסורתי מילה דולרה, אחד המרוצים המפורסמים באיטליה בו זכו לפני כמה שנים המילטון וקוביצה הפולני. היום שניהם מנהגי הפורמולה 1 הטובים בעולם, המילטון זכה לפני שנתיים באליפות העולם.
"הסיבה להצלחה של רוי בתחרויות לא מסתכמת רק בכישרון. יש בו הרבה חוכמה, נחישות, רצון להצליח ומחשבה לטווח ארוך", מסביר מנשה. "זה מקבץ תכונות שדרושות כדי להיות אלוף. הבחור ממושמע, יודע להכניס עצמו למסגרת ויש לו כושר מעולה. הוא מציב לעצמו מטרה ועושה הכל כדי להגשים אותה".
סיבה נוספת להצלחה של רוי היא העובדה שאבא שלו הוא מי שהוא. לדברי מנשה, בישראל קשה מאוד להתפתח בתחום הספורט המוטורי, כיוון שאין פה את התשתיות והתנאים המתאימים לרמות הגבוהות ביותר. כדי להתקדם כנהג מרוצים יש צורך לנסוע לחו"ל, ובמקרה של רוי זה גם היה אפשרי, בגלל היותו של חנוך בעל אמצעים, והעובדה שחנוך עצמו שוהה כמעט חצי מימות השנה באירופה.
"הגב הכלכלי והקשרים של חנוך בחו"ל פתחו לרוי דלתות", אומר מנשה. "בספורט מוטורי בשביל לקבל כסף קטן אתה צריך להשקיע כסף גדול, והתמיכה הזו של חנוך מאוד משמעותית. עד שיאושר החוק המוטורי בישראל, בכלל אי אפשר להתפתח פה. זאת המדינה היחידה בעולם שצריכה חוק בשביל ספורט מוטורי. זה כמו שתגיד חוק אתלטיקה. אנשים אומרים: 'רכב צריך לנסוע על הכביש. אם אתה רוצה שהוא יעשה משהו אחר, אתה צריך לחוקק בשביל זה חוק'. לקח לנו הרבה זמן עד שזכינו להכרה, ועכשיו החוק עומד לעבור. מהסיבה הזו חנוך עושה בשכל שהוא לוקח את רוי לחו"ל ומוליך אותו בדרך הנכונה, שלב אחרי שלב כדי להביא אותו בצורה מסודרת לפורמולה 1. לדעתי אם יש מישהו שיצליח מכל הנהגים - זה רוי. לא ראיתי עד עכשיו נהג כישרוני כמוהו".
מרגישים את ההצלחה שלו עד עכשיו? אתה רואה נהגים צעירים שבאים למסלול בעקבותיו?
"לא בצורה משמעותית. רוי וחנוך הם אנשים צנועים. הם לא רברבנים, ואולי זה לא טוב. הרי הספורט המוטורי בעיקר ממומן על ידי ספונסרים. אם אתה לא תבליט את עצמך, ולא תהיה בטלוויזיה ובעיתונות, הספונסרים לא ירצו להשקיע בך. יש עוד נהגים מעטים בארץ שעשו רעש בתקשורת, ולדעתי זה מה שחסר כדי שהספורט הזה יתפתח".
לאחר ההצלחות בחו"ל זכה רוי בתשומת לב רבה מצד קבוצות מובילות. באוגוסט האחרון זומן על ידי ב.מ.וו, יחד עם עוד 39 צעירים מהמוכשרים ביותר בעולם, למחנה אימונים בוולנסיה, ספרד. מתוך 40 הנהגים נבחרו 12 שהוגדרו כ"טופ טאלנט", ניסני ביניהם. מרגע זה החלה התעניינות מאסיבית ברוי.
מויקה מוטור ספורט הגרמנית הזמינה אותו למבחנים, ותוך זמן קצר הודיעה שהיא מעוניינת כי הישראלי יצטרף לשורותיה. מויקה חתמה על חוזה מול G1, הסוכנות האירופית המייצגת את רוי, ומנהלת עבורו את הקריירה. בין היתר, באופן מידי הוחלט, כאמור, שבינתיים אסור לטאלנט להתראיין. כדי לשמור עליו מהבחינה הזו, הקבוצה מינתה לרוי קצין תקשורת ייעודי לאירופה, ואת איש יחסי הציבור ירון מיכאלי, שיתמודד עם המדיה בביצה המקומית.
"נכחתי בכל הבחינות של רוי. זימנו אותו בהתחלה ליום אחד, אחר כך לעוד סבב בחינות בן יומיים", מספר פרנק לוקה הגרמני, האחראי הטכני במויקה בתחום פורמולה ג'וניור. "אחרי שראיתי אותו נוהג אני בהחלט יכול להעיד שמדובר בכישרון מבטיח. התרשמתי שלרוי יש משמעת ברמה גבוהה, ודבר חשוב נוסף זו המהירות שבה הוא מבין את מה שאני, המהנדס, אומר לו. השילוב הזה בין משמעת לאינטליגנציה קריטי כי בפניות חדות אתה חייב לדעת מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לעשות. לא מדובר רק בכישרון טבעי לנהיגה, יש לו גם את היכולת ללמוד ולהבין את החומר".
אתה צופה שהוא יגיע לפורמולה 1?
"זה שלב קצת מוקדם, הנהגים הצעירים בפורמולה 1 הם בסביבות גיל 20. כרגע אנחנו מכינים אותו ל-2011, כי רק אז הוא יוכל להתמודד בסבב ב.מ.וו. מבחינת פוטנציאל הוא בהחלט יכול להגיע לפורמולה 1, יש לו את המוטיבציה ואת היכולת".
כפי שכבר ניתן להבין, כדי להיות נהג מרוצים צריך הרבה יותר מלדעת להחזיק הגה וללחוץ על הגז. נהג פורמולה 1 צריך שיהיו לו כושר תגובה, קור רוח וכושר גופני ברמה הגבוהה ביותר. למה כושר גופני, אתם שואלים, הוא הרי תקוע בתוך המכונית לאורך כל המרוץ?

אז ככה, על נהג מרוצים פועל כוח עצום בעצמה של עד חמישה G. במצב כזה הוא נדחף בכוח רב לכיוון הכיסא, ומרגיש את הלחץ שמפעיל עליו הכיסא בחזרה. הנהג עצמו מרגיש כבד פי חמישה מהרגיל ומתקשה להרים את ידיו, הלב מתקשה להזרים דם למוח. במקרי קיצון יש חשש לאיבוד הכרה. מעבר לזה, דופק הלב הממוצע לנהג במרוצים כאלה הוא 160 פעימות בדקה, ובסוף המרוץ הוא ישקול שני קילוגרמים פחות מבתחילתו, בשל איבוד נוזלים.
כדי שגופו יעמוד במעמסה, מבצע רוי אימוני כושר רבים, שמתאפיינים בהרבה חזרות על תרגילים ספציפיים עם משקל נמוך. העבודה שונה מכושר של ספורטאי רגיל. נהגים לדוגמא זקוקים לשרירי צוואר חזקים, מה שאינו נדרש בענפי ספורט רבים אחרים. בין היתר, רוי משתמש במכשור מיוחד שאינו קיים בארץ, שנועד לדמות מכונית בשעת נסיעה. רוי נכנס למעין רכב נייח, משחיל את ראשו לקסדה, ומשקולות שמופעלות על הקסדה מדמות כוחות G.
"בשלב זה רוי מתאמן באופן עצמאי בארץ, ומקבל את ההנחיות שלו ממומחים באירופה", מספר קצין התקשורת מיכאלי. "יש לחנוך ולרוי הרבה כבוד למאמני הכושר בישראל, אבל התחום הזה פשוט לא מספיק מפותח. לנהג יש צורך לבצע אימונים ספציפיים בשביל לחזק דברים מאוד ספציפיים. יש מחשבה לשכור מאמם ישראלי מהבכירים שיש, שיונחה על ידי המומחים מחו"ל".
מעבר לאימוני כושר פרופר עובד רוי עם תזונאי, עובר בדיקות גופניות מקיפות במועדים קבועים ומוקף במערכת שלמה של יועצים ומומחים שנועדו להכשיר אותו במאה אחוז לנהיגה. כדי לפתח את קור הרוח ולעבוד על הצד המנטלי, הוא מבצע תרגילי ריכוז ואפילו יוגה.
ומה לגבי הלימודים? בכל זאת, מדובר בנער בקושי בן 16. רוי ניסני הוא תלמיד מן המניין בכיתה ט' בחטיבת הביניים עלומים ברמת השרון. בתקופה האחרונה לא הרבה להיעדר מבית הספר, כיוון שבחודשי החורף באירופה ישנה פגרה ממרוצים. רכבי המרוץ פתוחים ונהגים אינם יכולים להתמודד עם תנאי מזג האוויר הקשים של גשם שוטף, שלג וקרח על המסלולים. אבל כשעונת המרוצים בעיצומה, החיים של רוי הופכים להיות מורכבים הרבה יותר משל נער ממוצע.
מעבר לעובדה ששנתיים לפני שיזכה להדביק שלט "נהג חדש" בגב המכונית, הוא כבר נוסע במהירות של 250 קמ"ש, ניסני צריך להתמודד גם עם הגיחות השבועיות לאירופה, לאימונים ולתחרויות. עם החתימה בקבוצה האירופית, אחת לשבוע כמעט ניסני יצטרך לסיים את יום הלימודים בבית הספר, להגיע אחר הצהריים לנתב"ג, לנחות באחת ממדינות אירופה בשעות הערב וביום שלמחרת לקיים אימון. לכשיסיים, יקפיצו אותו חזרה לשדה התעופה משם ייקח טיסת לילה, כדי שיוכל להגיע בבוקר שאחרי לבית הספר. כל זאת מתוך מטרה שבסיכום הכללי יפסיד ניסני רק יום לימודים בודד.
התחרויות עצמן מתקיימות בסופי שבוע, בדרך כלל אחת לשבועיים. ביום שישי יש מרוץ הקובע את סדר ההזנקה, ובימי שבת וראשון מתקיימים המרוצים עצמם. גם במקרה זה, התוכנית היא שניסני, בין אם עמד על הפודיום בסוף המרוץ ובין אם לאו, יחזור עוד באותו לילה לישראל כדי שביום שני בבוקר כבר יתייצב ללימודים.
על החיים הכפולים של רוי אפשר ללמוד מרשימת החברים שלו בפייסבוק - לצד תמונות פרופיל של נערים ונערות בגיל ההתבגרות מופיעות תמונות של נהגים מכל העולם, החובשים קסדות לראשם. בסופו של דבר צריך לזכור שרוי הוא עדיין נער בן 15 שרוצה לעשות כיף. ראשג"ד בצופים הוא כנראה כבר לא יהיה, אבל לנערים בגילו יש משמעות רבה לחברים, לשעות הפנאי ולתחביבים, במקרה שלו מדובר בנגינה על גיטרה חשמלית ומשחקי ספורט.
"כל ספורטאי, גם בכדורגל ובטניס, צריך להקדיש את כל כולו לספורט כדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר. זה דורש ממך לישון עם זה, להתעורר עם זה, לחלום את זה", מסביר חנוך האב את הרציונל שעומד מאחורי המאמצים שישקיע רוי. "רוי בחור חברותי בכל מקרה, כך שגם עם הנושא של המרוצים החיים החברתיים שלו פעילים ביותר, במסגרת המגבלות של ספורטאי. לגבי הלימודים, רוי נדרש להשלים חומרים רבים, והוא עומד בזה. אין ברירה אחרת. זו הסיבה שפעמים רבות אפשר לראות אותו בשדות תעופה ובמטוסים עם מחברות וספרים פתוחים", מסביר חנוך את אחד הקשיים הנובעים מהלו"ז הצפוף של רוי.
ואם הוא יבחר להתמקד במרוצים ולא ללכת יותר לבית הספר?
"זה לא אפשרי, גם מהכיוון של מויקה. הם לא מרשים לאף אחד מהנהגים שלהם לפרוש מהלימודים. מדובר בספורט טכנולוגי שדורש באופן חד משמעי כושר חשיבה וכושר ניתוח. את הדברים האלה מקבלים בין היתר מבית הספר. יותר מזה, בהרבה מקרים רצוי להיות עם תואר אקדמי. הנהיגה דורשת אינטליגנציה גבוהה, כשמגיעים לרמות הגבוהות יש צורך לקרוא הרבה חומר בשפות שונות. כשנהג עושה אימון הוא יושב כחצי שעה לאחר הנסיעה ומנתח במחשב את הצורה שבה הוא נהג. ממש כמו אימונים של טייס".
ד"ר שרגא שדה, פסיכולוג המתמחה בספורט ובחינוך, מאמין גם הוא בצורך של רוי להמשיך וללמוד, ולהישאר במסגרות חברתיות המתאימות לנערים בגילו. "בוא נאמר שקל זה בוודאי לא", מסביר שדה, "בראש ובראשונה נער בן 15 שנוהג במכונית זה לא משהו שאנחנו מכירים מבחינת החוק. עם זאת, כשאתה שואל על לימודים והנושא החברתי אני דווקא לא רואה כאן מכשול משמעותי מדי. לפי מה שאני מבין לא מדובר על נער שצריך לבלות את כל גיל ההתבגרות שלו במקום מרוחק, אלא בגיחות לכמה ימים. זה עדיין יאפשר לו לגדול בישראל, שזה חשוב כי נער צריך להיות בסביבת שייכות שעוזרת לפתח את הזהות העצמית שלו.

"אני גם מניח שיש איזה דמות שקרובה לו שמלווה אותו לשם, אז הקושי הוא פחות נורא. אם במערכת החינוך הולכים לקראתו, אני חושב שגם הנושא הזה לא יפריע לו להתמקד באימונים. בסופו של דבר, הכל תלוי במסרים שמועברים לו על ידי המשפחה. אם המשפחה מדגישה את החשיבות של הלימודים, ולדעתי זה מאוד חשוב, יש אפשרות להשלים דברים ולתת כבוד גם לנושא הזה, מעבר לתחום המרוצים".
אחרי שיתאמץ להשיג תעודת בגרות, יעמוד בפני רוי ניסני מכשול נוסף - השירות הצבאי. בניגוד להורי כדורגלנים שחוששים שהשירות בצה"ל יפגע בקריירה של בניהם, חנוך ניסני מאמין שרוי צריך לעשות צבא, לכשיידרש לכך בעוד כשלוש שנים.
"זה עוד רחוק, אבל אני בטוח שיימצא סידור הולם לכך שמצד אחד רוי ישרת, ומצד שני יוכל במקביל להמשיך את הקריירה המקצוענית", אומר ניסני האב. "אנחנו במשפחה רואים את השירות בצה"ל כערך עליון, אני חושב שספורטאים צריכים לעשות את המקסימום שהם יכולים למען המדינה. בזמן שאתה לא מתאמן ולא נמצא בחו"ל, תן את חלקך לחברה. זה אל"ף-בי"ת שנדרש מכל ספורטאי בישראל".
בראיון שנערך עם חנוך לפני כשש שנים, הוא נשאל מה אמא שלו חושבת על העובדה שהוא עוסק בספורט מסוכן, שבו טעות קטנה יכולה להסתיים בפציעות ואף במוות. ניסני ענה: "אני לא מכיר הרבה אמהות שרגועות כשהבן שלהן שלהן נוהג".
היום, כשהוא נשאל את אותה שאלה מהכיוון ההפוך - האם הוא חושש שיקרה משהו לרוי - הוא עונה: "כל הורה שרואה את בנו נוהג, אפילו באופניים, פעימות לבו מואצות. למרות שלנושא הבטיחות יש משמעות עצומה בעולם המרוצים, אין ספק שיש התרגשות כשבנך נוהג בתוך מכונה עם עוצמה כזו".