מה ילדים מבינים באונס ילדה? גם דורון ברוש ראה ולא קלט
השכן מהבניין, החברה בת גילו, צעקות הכאב והצחקוקים שאחרי. כשהתחבאנו בילדותנו כדי להציץ במתרחש בחדר השני לא הבנו שמשהו שם לא בסדר
הראיונות עם ההורים הנדהמים של החשודים, שלא היה להם מושג מה קורה תחת קצה אפם, הזכירו לי סיפור שבאופן מפליא שכחתי אותו - מפליא כי אני עצמי הייתי מעורב בו. זה היה לפני הרבה שנים, הייתי אז בן 13, אולי 14, בבניין שגרתי בו גרה משפחה שהיה לה ילד צעיר ממני בשנה. זאת לא הייתה משפחה מתפקדת לדוגמה, כל הזמן בערה שם אש, ההורים שלי לא השתגעו על החברות שהייתה בינינו, אבל אחרי הצהריים ילדים משחקים למטה, קשה למנוע את זה, וחוץ מזה מה כבר יכול לקרות.
החבר הזה, עוד לא מלאו לו 13, הכיר ילדה בת גילו, והדברים התגלגלו לסקס. לגביי סקס בזמן ההוא היה משהו ערטילאי לגמרי. הוא סיפר לי על זה - אני לא הבנתי בכלל איך העניינים האלה מתנהלים. כלומר היה ברור שמשהו קורה. היו לחשושים. צחקוקים. אבל אנחנו גרנו בגבעתיים אז. לא בתל אביב. וככל שהיה ידוע לי, האיברים המדוברים היו מיועדים להתפנות בשירותים. והנה הוא אומר שהוא מכניס את הזה שלו לתוך הזה שלה. וזה היה מוזר. מוזר מאוד. והוא סיפר סיפורים איך הוא עושה לה את זה. אצלו בבית כשהוריו אינם. ובמקלט אצלנו בבניין.
יום אחד הוא אמר לי ולאחי, שצעיר ממני בארבע שנים, בואו אליי הביתה, תתחבאו בחדר השני, תציצו, אני מביא אותה, היום אני עושה לה את זה אנאלי - הוא כמובן השתמש במילים אחרות. כאן בכלל איבדתי אותו. מה אתה מכניס את הזה שלך למקום שעושים ממנו מספר שתיים. לא מובן בענק.
אבל התחבאנו. הוא הביא אותה, היה חושך מוחלט, היא אמרה, אני יודעת שיש שם אנשים, הוא אמר אין, אחר כך התחילו צעקות כאב, הוא העלה אור, נדמה לי שיצאנו החוצה וצחקנו, כמובן לא נגענו בה באצבע, והיא הלכה הביתה.
אחרי כמה שבועות הסיפור התפוצץ. משטרה נכנסה לתמונה. חקרו אותו. הגיעו גם אליי. אבא שלו שילם לאבא שלה כסף תמורת סגירה שקטה של העניין. אחרי זמן המשפחה שלו נסעה ללוס אנג'לס, הם יושבים שם כבר למעלה משלושים שנה. דווקא לי הייתה תזכורת איזה שש שנים אחר כך לסיפור, כשבראיון קבלה לקורס פיקוד צבאי פתאום שאל אותי אחד הקצינים, תגיד, מה הסיפור הזה שהיה לך עם הילדה ההיא. כלומר לי נשאר רישום כלשהו באיזשהו תיק בעניין.
מה שאני רוצה להגיד בסיפור הזה הוא שאני לא הבנתי מה קורה שם. כשהפסיכי ההוא עמד לבצע בילדה האומללה ההיא מין אנאלי, לא היה שום דבר בחינוך שלי שהכין אותי להגיד לו בוא'נה תעצור זה לא בסדר.
כשהתחילו צעקות הכאב היה ברור שמשהו לא בסדר מתרחש שם, אבל אם הוא היה מקיים אתה יחסי מין רגילים כמו שעשה לפני כן, והיא לא הייתה מתנגדת
יתרה מזאת, אני לא יודע מה הייתי עושה אם הייתה לו שליטה על הנערה והוא היה מזמין אותי לבוא ולהשתתף, והיא לא הייתה מתנגדת. הייתי ילד, חסר הבנה, בן 13, לא מוכן לגמרי. אמא שלי לא אמרה לי לא לקיים יחסי מין עם קטינות. גם המורה בבית הספר לא אמרה. חינכו אותי לעשות שיעורים. להתנהג בנימוס.
אם הילדה לא הייתה מראה סימני מצוקה אולי הייתי שוכב אתה. אני חושב שהייתי שוכב אתה. אף אחד לא הסביר לי על ניצול, על מצבים נפשיים מצוקתיים תלותיים. מה אתה יודע בגיל 13 כשההורמונים מתחילים להתפרע.
וזה לא שהייתי ילד עזוב. להפך. אם הייתי מקבל הערה ביומן היו תולים אותי. הייתה תשומת לב בבית. אבל איך ההורים שלי היו אמורים לחזות סיטואציה כזאת?
והנה לכאן אני מכוון בדיוק, וזה מוסר ההשכל מהסיפור הזה - הבן הבכור שלי בן שבע וחצי. יש לי קרב קבוע אתו כשאני מונע ממנו בשיניים לראות את הישרדות וכוכב נולד וארץ נהדרת וזוועות ערוץ הילדים, למרות המחאות קורעות הלב שלו שכל הילדים בכיתה שלו רואים ורק הוא נשאר מאחור ולא מבין על מה כולם מדברים.
ואני מרגיש מחנך מצוין שאני חוסך ממנו את כל הטראש הזה. ואני מנחיל לו והוא סופג את אהבת הקריאה, ואני עוטף אותו באהבה, ויושב אתו על גוגל, וכל זה בולשיט.
זה לא מספיק, ולכן זה בולשיט. החינוך לא יכול להישען אחורה בנחת, להגיד לעצמו, או-קי, נתעדכן, נכניס גם את המחשב הנייד לתכנית הלימודים. לא די בזה. היום צריך יותר. בחוץ מחכים זאבים. אני תכננתי לצאת עם הילד שלי לקמפינג בכינרת, ללמד אותו איך לשים פיתיון על חכה, והנה מתברר שצריך גם להסביר לילד הזה במילים ברורות שאם יש מישהו שמחלק זיונים עם ילדה זה אסון ואסור לקחת. ואני לא יכול לחכות שיגיע לגיל 16.
לפחות אחד מאלה שהיו עם הנערה האומללה בצפון תל אביב היה בן 12. אני הייתי בן 13 כשהשכן שלי שם אותי בחדר השני כשניסה לעשות מין אנאלי עם הילדה. אח שלי היה בן תשע וחצי. ואנחנו היינו בני טובים. לא באנו משום מצוקה, זה היה סתם אחר צהריים, היינו ילדים תמימים והוא היה זאב. בחוץ אורבים זאבים.
זה השיעור הנורא שמלמדת אותנו הילדה האומללה מצפון תל אביב. מה שקרה עם הילדה הזאת בצפון תל אביב זה מכונן. כל הורה צריך לזכור אותה היטב, ומעכשיו לנסות לחזות מראש כל סיטואציה הכי מטורפת שעולה במוחו ולהגיד לילד שלו אסור. ועוד לא דיברנו על סמים. ועל כולרות בני 15 שמסתובבים עם סכינים. וזה עוד לפני שהגענו בכלל לרישיון נהיגה ולמכונית. אימא. אימא'לה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם