י-ם: בית הכנסת החורבה קם מהחורבות שוב
לאחר עבודות ממושכות ייחנך ביום ראשון הקרוב בית הכנסת החורבה. זו תהיה חנוכתו השלישית של בית הכנסת מאז שהוקם לראשונה ב-1700, והמשטרה חוששת כי הטקס עלול להצית מחדש מהומות במזרח העיר
חנוכתו ההיסטורית של בית הכנסת תיערך שלוש שנים וחצי לאחר תחילת עבודת בנייה ושחזור אינטנסיבית - מכיפת המבנה ועד ארון הקודש.
עלות העבודה מוערכת ב-45 מיליון שקלים שנתקבלו ממשרד השיכון ומתרומתם של דוד (ואדים) רבינוביץ, איגור קולומויסקי וצבי הירש (גינדי) בוגולובוב. שלושת התורמים צפויים להכריז בטקס החנוכה כי יסייעו לשקם גם את בית הכנסת תפארת ישראל, העומד בהריסותיו לצד החורבה ושנחרב אף הוא במהלך מלחמת העצמאות.
מעניין לציין, אגב, כי במהלך עבודת שחזור החורבה נקלע הפרויקט לקשיים כלכליים והתעוררה הסכנה כי לא יגיע לכדי סיום. נסים ארזי, מנכ"ל החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה, מספר שתוך ימים מספר מעת היווצרות המשבר הודיעו לו שני תורמים כי הם מוכנים לסייע. אחד מהם היה רבינוביץ והשני בעלי בית"ר ירושלים גומא אגאייר. אגב, רבים רואים בבניית החורבה אקט שיזרז את בנייתו של בית המקדש השלישי ולכן פירשו את סיועו של אגאייר על רקע הצהרותיו הקודמות על כך שיביא לבניית בית המקדש.
לבסוף התקבלה הצעתו של התורם רבינוביץ והוא גייס לפרויקט גם שני התורמים הנוספים. מוצאם של שלושת התורמים הוא באוקראינה וארזי רואה בכך סגירת מעגל, מאחר שבשנת 1864, כאשר נחנך בית הכנסת על ידי תלמידי הגר"א, מוצאו של ארון הקודש שהוצב במקום אף הוא היה באוקראינה.
לדברי ארזי, חנוכת בית הכנסת החורבה מסמלת יום היסטורי לא רק ברמה הממלכתית אלא גם ברמה האישית. ארזי החל לנהל את החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי לפני שש שנים והדבר הראשון שהניח על שולחנו הוא הפרויקט לשיקום ולשחזור החורבה.
"לא היה היתר בנייה וגם לא תב"ע והיו הרבה ספקנים. אנשים מסביב אמרו לי שכבר 20 שנה מדברים על זה שיבנו את המקום, אבל אני בכל כוחי אמרתי שאזכה לחנוך את בית הכנסת. הייתה לי אמונה חזקה מאוד שאגיע ליום הזה למרות ספקות רבים, וזהו יום מאוד מרגש עבורי. מבחינתי זהו מפעל חיים ושיא", מספר ארזי בשיחה עם "זמן ירושלים". ארזי מתעתד לעזוב את תפקידו ימים ספורים לאחר הטקס ומכריז כי "אני את שלי עשיתי".
ההיסטוריה של החורבה טומנת בחובה סיפור שיכול לשמש משל למצבו של העם היהודי. סיפור על גאות ושפל, תקווה וכיסופים וגם הרבה יצרים שהתעוררו לקראת בנייתו מחדש.
כאשר הגיעו תלמידי הגר"א בשנת 1816 לירושלים ובשורת הגאולה בפיהם ובלבם הם טענו כי בניית החורבה תבשר גם את הקמתו של בית המקדש השלישי. מעניין לציין אגב כי בתעודות עתיקות נמצא שכבר בשנת 1421 היה קיים בית כנסת במקום, שנקרא לימים חצר האשכנזים.
בשנת 1700 הוקם בית הכנסת לראשונה, עת התיישבו בחצר המקום חבורת עולים בהנהגת רבי יהודה החסיד. שני עשורים מאוחר יותר, בשנת 1720, שרפו בעלי חוב ערבים את בית הכנסת והחצר.
מאה שנה עברו עד שחודשה הישיבה במקום על ידי תלמידי
מאז הקמתו, הפך החורבה, או בשמו המלא בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד, לבית הכנסת הגדול, המפואר והחשוב בכל ארץ ישראל ולמרכז החיים ברובע. כל האירועים החשובים של היישוב עד שנות השלושים של המאה הקודמת התרחשו בו. בית הכנסת שמר על צביונו כבית כנסת המרכזי של ירושלים, ושימש בין היתר לעצרות עם וחגיגות כלליות, כמו גם לעריכת תפילות להכתרת מלכים.
בחורבה ערך זאב ז'בוטינסקי עצרת למען התנדבות לגדוד העברי ושם נערך גם הטקס למסירת הדגל של הגדוד העברי ביום כיבוש ירושלים. בשנת 1898 ביקר בנימין זאב הרצל בירושלים ומארחיו לקחו אותו הישר אל המקום; הרצל עלה על המרפסת שניצבה מסביב לכיפה ומשם צפה על העיר. בחורבה הוכתרו גם רבניה האשכנזים של ירושלים ושל ארץ ישראל ומשם יצאה גם הזעקה להצלת יהודי אירופה בעצרת צום ותפילה של מאות רבנים; וביום הכתרתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרבה הראשי של ארץ ישראל הוא ביקר בחורבה.
כשסיים את תפקידו הנציב העליון הראשון סר הרברט סמואל ערכו לו יהודי ירושלים קבלת פנים בבית הכנסת. הוא עלה למפטיר וקרא את פרשת "נחמו"; כשהגיע לפסוק "על כיסאו לא יישב זר" חזר אחריו הרב קוק ואמר בהדגשה: "ועל כיסאו לא יישב זר".
במלחמת העצמאות, יומיים לאחר שנפל הרובע, פוצצו הירדנים את בית הכנסת. "בפעם הראשונה מזה אלף שנה לא נותר ברובע היהודי אף לא יהודי אחד ולא נותר בו בניין שלא נפגע. דבר זה הופך את שיבת היהודים לבלתי אפשרית", דיווח אז המפקד הירדני בעיר.
עם השיבה לרובע היהודי, לאחר מלחמת ששת הימים, נתגלו לבאי הרובע היהודים חורבותיו של בית הכנסת המפואר. כמו הרובע כולו, גם החורבה היה הרוס לחלוטין. מתחת לערימת ההריסות היו קבורים שרידי קירות, קשתות, חלונות, רצפות, מדרגות במה ואף ארון קודש.
מעל לכל אלה נותרה ניצבת ועומדת קשת גבוהה, גידמת, התלויה בדרך נס אי שם במרומים, עדות כואבת לגובהו של חלל האולם שניצב שם בעבר. הקשת התלויה הזו הפכה לסמלו של הרובע היהודי וכעדות לנפילתו במלחמת העצמאות. עם התחדשות הבנייה אפילו התגלו במקום שרידים ארכאולוגיים מתקופת בית ראשון ושני וגם נמצא סליק ובו מרגמות, פצצות וכדורים, שנראה כי נשכחו במהלך הקרבות לכיבושו של הרובע במלחמת העצמאות.
פרויקט בנייתו מחדש של החורבה החל כאמור לפני שלוש שנים וחצי ולא חסרו דרמות והתרחשויות מסעירות גם במהלך הזמן הזה. באפריל 2008 נערך טקס הנחת אבן הראשה לכיפת בית הכנסת המפורסמת, אבל בעקבותיו געשו הרוחות. אבן הראשה הורכבה מ-12 אבנים שעל כל אחת מהן נכתב שם שבט משבטי ישראל; כאשר נודע לגורמים חרדים ברובע ולאנשי עמותת "עטרת כהנים" כי נשים עומדות להיות בין אלה שיתכבדו בהנחת האבנים נשמעו מחאות רמות מצדם אשר הובילו בסופו של דבר לביטול השתתפות הנשים בחלק הפומבי של האירוע.
שרת התיירות דאז רוחמה אברהם-בלילא הייתה בין הנשים שהוזמנו להניח את אחת האבנים, עם שר השיכון זאב בוים, אך הדבר נבצר ממנה והיא נאלצה להסתפק בישיבה בשורה הראשונה באגף שהוקצה לנשים ומבלי שתישא דברים.
זוהי לא הייתה הדרמה היחידה סביב הבנייה במקום; סערה גדולה ממנה התחוללה כבר שנה קודם לכן, זמן קצר לאחר תחילת עבודות השיפוץ. טקס חנוכת בית הכנסת עוד היה רחוק אבל המקום כבר הפך לזירה של מאבקי שליטה בין החרדים לדתיים~לאומיים. בטקס כמעט חשאי - שאפילו אנשי החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה, שעסקו במלאכת הבנייה, לא ידעו על קיומו - הוכתר רבה של רחובות שמחה הכהן קוק לרב המכהן של בית הכנסת שטרם נבנה. על כתב ההכתרה חתמו הרבנים הבולטים ביותר ביהדות החרדית, ביניהם הרב יוסף שלום אלישיב, הרב עובדיה יוסף והרב הראשי לישראל שלמה עמאר. לנוכח העובדה שעבודות השיפוץ היו עתידות להימשך לפחות עוד שנתיים תמימות, רבים תמהו על המינוי ואף כינו אותו "מחטף".
בדיעבד התברר כי ההזמנות לטקס ההכתרה נשלחו בהתרעה קצרה מאוד. במקרה הטוב הוזמנו הנוכחים יום לפני הטקס; במקרה הטוב פחות, הם הוזמנו באותו יום ממש. הרב עמאר, למשל, עדיין לא ידע בצהרי אותו יום שבערב הוא עומד להכתיר את הרב קוק כרב החורבה. ההערכה הרווחת הייתה כי ההכתרה הייתה פרי יוזמה של גורמים חרדים ברובע שחששו מ"השתלטות" של דתיים~לאומיים על משרת הרבנות הנחשקת. בזמנו הודיעו אנשי החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה שהם אינם מתנגדים להכתרתו של הרב קוק לרב בית הכנסת, אך הם התנגדו לאופן המהלך ופסקו כי בשל כך המינוי אינו בר תוקף.
השבוע, עם חנוכתו המחודשת של החורבה, נדרשה ועדת הניהול של בית הכנסת שוב לסוגיה. הוועדה כוללת את רב המקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', יו"ר "הקרן למורשת הכותל המערבי" סולי אליאב, יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח ולשיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה גלעד בר אדון ומנכ"ל החברה ארזי. כלקח מאירועי העבר, הוחלט על ידי חברי הוועדה להנפיק מכרז ממשלתי למינויו של רב לבית הכנסת אשר יפורסם במהלך השבוע הקרוב. אחד התנאים המרכזיים במכרז הוא מגוריו של המועמד ברובע היהודי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם