המדליקה: כך הבעירה הפקידה הירושלמית האפורה מדינה שלמה
ימנים, שמאלנים, פלסטינים, אמריקנים, אירופאים, ירוקים. כו-לם התלבשו על יו"ר הוועדה המחוזית רות יוסף, שאישרה את הבנייה ברמת שלמה. כך ערערה פקידה אפורה ומקצועית, שלא ממש נמנית עם חוגי הימין הקיצוני, את הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב
נתניהו לא לבד; יש מי שידע השבוע לקשור היטב בין שני האירועים הללו, האישור של הוועדה המחוזית לגבי רמת שלמה והטקס הרגיש והנפיץ ברובע היהודי. מתי חוטה כיהן עד שנת 2004 כממונה על המחוז מטעם משרד הפנים והוא הוחלף בידי רות יוסף, שהחלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שבראשותה לפני כשבועיים יצרה משבר אמון חסר תקדים בין ישראל ובין ידידתה הגדולה ארצות הברית.
"בניית בית הכנסת החורבה אושרה בתקופתי", נזכר חוטה ומיד משווה: "הליכי התכנון והאישור לא פורסמו אז בתקשורת אלא רק במסגרת פרסום על פי חוק התכנון והבנייה. עשינו את זה בצניעות ולא הוצאנו את זה החוצה".
חוטה הוא דמות פוליטית, יודע לקפץ היטב בין הטיפות ומכיר במורכבות הפוליטית המאפיינת את העיר הזו, שבחוסר זהירות אל מול הדקויות עלולה להפוך את הטיפות לברד
היתרון, אם זה לא היה ברור עד עכשיו, הוא הבורות שלה בפוליטיקות קטנות, בתחמנות, במציאת תירוץ טכני יש מאין שיאפשר לדחות את ישיבת הוועדה בשבועיים, כאשר סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כבר יהיה הרחק מכאן, עסוק בניסיונות לשכנע את הציבור האמריקני בנחיצות רפורמת הבריאות של ממשלתו. כך הפכה הפקידה, שנחשבת א-פוליטית, לזו שהבעירה את המזרח התיכון ואיגפה את נתניהו מימין.
רות יוסף, בת 54, היא תוצר מובהק של העיר הזו: היא נולדה, התחתנה ולמדה בה וגם מתגוררת ועובדת כאן. היא השלימה תואר ראשון בכלכלה ובחינוך באוניברסיטה העברית והחלה תואר שני במינהל עסקים, אולם לא השלימה אותו עד היום. לאחר הלימודים עבדה בבנק ישראל, משם עברה לאגף התקציבים במשרד האוצר. לאחר מכן שימשה גזברית של המועצה המקומית קריית עקרון עד שהגיעה למשרד הפנים, שבו כיהנה כסמנכ"ל פיתוח וכממונה על אזור יהודה ושומרון. את תפקידה הנוכחי החלה באוגוסט 2004.
יוסף נישאה לאריה לפני קרוב ל-30 שנה ולזוג שלושה ילדים: סטודנט לחינוך בהר הצופים, סטודנט בפקולטה לחקלאות ברחובות ותלמידה בתיכון המסורתי בעיר.
המינוי של יוסף לתפקיד בעל משמעות מדינית כה מכרעת, הטומן בחובו השפעה פוליטית אדירה, כמעט בלתי נתפס היום, כי הרי מדובר במינוי על בסיס מקצועי בלבד של אישה ללא יומרות פוליטיות או אוריינטציה מפלגתית כלשהי - דבר נדיר במחוזותינו. אם בתקופתו של חוטה הוועדה המחוזית הייתה פוליטית מאוד, הרי שהיום חבריה מכנים את התנהלותה פקידותית.
"הוועדה פחות נגועה במניעים פוליטיים מבעבר ועושה את עבודתה כדי ליצור יותר דיור עבור התושבים", אומר חבר בוועדה. "לדעתי מעל היו"ר יש צורך בדמות המקשרת בין התחום המדיני ובין ההחלטות המקצועיות של הוועדה". לעומת זאת, חבר המועצה יוסף דייטש (יהדות התורה), אחד מנציגי העירייה בוועדה, טוען כי יוסף "באופן קבוע יודעת לזהות מוקשים ויודעת לא לעלות עליהם".
חוטה עצמו, שכיהן במשך שמונה שנים כממונה על המחוז, מעיד כי "אני שמח שהייתי יו"ר הוועדה, אבל שמח לא פחות שסיימתי את התפקיד. הוא דורש אחריות רבה מאוד, בעיקר כאן, הוא מטיל עומסים כבדים מבחינת ההחלטות והשפעתן". על יוסף הוא אומר כי "היא נחשבת מאוד שקולה ומאוד עניינית, עובדת מדינה ותיקה". יהושע פולק, לשעבר יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ומי שנחשב עד לפני כשנה וחצי לאיש החזק בעיר, מבהיר כי "מדובר בוועדה מאוד חזקה וחשובה, הקובעת כיצד העיר תיראה בעתיד".
על יוסף עצמה, שמגיעה מהתחום הכלכלי, יש הסכמה גורפת כי למדה היטב את תחום התכנון ואין כמעט עוררין על רמתה המקצועית. פולק טוען כי "היא אישה מוכשרת, אדם טוב מאוד, עם לב טוב, מסתדרת עם כל אחד. היא עושה את העבודה בצורה מאוד מסודרת, היא הצליחה מאוד בתפקידה הקודם במשרד הפנים". חבר אחר בוועדה תיאר את יוסף כ"אישה עם רצון טוב המנהלת את הוועדה ללא כוחנות. מבחינה אישיותית היא בעלת נועם הליכות, רצינית ועניינית מאוד".
דייטש מוסיף כי "יוסף היא אישה עם ניסיון רב וחוכמת חיים. היא מכבדת את כולם, פועלת בשיקול דעת מרבי ומקבלת כעת גצים וחצים שלא מגיעים לה. היא אישה שעושה את מלאכתה, חושבת על העיר ובונה אותה. הצמד הזה של יוסף ודלית זילבר (מתכננת המחוז - ע"מ) עובד, הן משלימות זו את זו והן ברכה למחוז".
גם חבר המועצה האופוזיציונר מאיר תורג'מן, החבר גם הוא בוועדה המחוזית, מסביר כי "בניגוד לוועדות אחרות, יוסף לא מגיעה עם עמדה מראש. כך למשל באותה ישיבה שבה התקיים הדיון בנושא רמת שלמה, דובר גם על מתחם מסוים בגבעת שאול שבו מעוניינים לבנות יזמים מאוד רציניים, ועקב כך ייפגע בית הספר הסמוך למתחם הבנייה. מנהל מנח"י ביקש להגיע לוועדה ולהביע את עמדתו ויוסף אישרה לו להגיע, מה שלא קרה מעולם, וזאת כאשר חברים רבים התנגדו להזמנה זו. יוסף התעקשה על כך וחברי הוועדה אף השתכנעו מדבריו ובאו לקראת בית הספר".
תורג'מן מוסיף כי "יוסף מנהלת את הוועדה ביד רמה ובצורה מאוד מקצועית ועניינית. אני לא תמיד מסכים איתה אבל מרוצה מההתנהלות שלה. היא יודעת לאזן בין חברי הוועדה. היא שומעת את כולם, מאוד סבלנית, לא סותמת פיות. לעתים הדיונים אף מתארכים יתר על המידה בשל כך".
אל השבחים הרבים מצטרפת גם האחראית על המתכננים האורבניים מטעם המינהלים הקהילתיים יאירה ויזנטל: "הוועדה מתקרבת אל תושבי העיר, מהלך שהחל עם חוטה ונמשך באופן חיובי עם יוסף, באמצעות קשר ישיר בין הוועדה למינהלים הקהילתיים ונציגי השכונות. הדבר מתבטא בכך שאחת לחודש נערכים סיורים שבהם חלק מחברי הוועדה המחוזית מגיעים לשכונות ונפגשים עם הפעילים העוסקים בתכנון האורבני. היציאה של חברי הוועדה מחדר מלא במפות ושרטוטים לשטח חשובה ביותר".
על אף המחמאות מקיר אל קיר סביב עבודתה העניינית של הוועדה ונועם הליכותיה של העומדת בראשה, החברים גם מותחים ביקורת לא קלה על התאמתה של יוסף לתפקיד כה משמעותי ולהישגיה המפוקפקים של הוועדה אל מול מצוקת הדיור הקשה בעיר.
חבר בוועדה טוען כי "יוסף לא חזקה מספיק כדי לנהל את הוועדה, אין לה את האומץ הציבורי לעמוד בפני הארגונים הירוקים החזקים והמיליטנטיים, אין לה אג'נדה והיא אינה מקדמת מהלכים, היא רק מנסה לשרוד עוד חודש ועוד חודשיים ולהגיע לסוף תפקידה". הוא מוסיף כי "מדובר בדמות אפורה ביותר, שלא השכילה להוביל את הוועדה המחוזית לעמוד ביעדים השאפתניים והאתגרים שמציבה העיר ירושלים ובראשם מחירי הדיור המטורפים. אלה הם תוצאה של הכמות הקטנה שאישרה הוועדה המחוזית במהלך כהונתה של הגברת יוסף".
יו"ר סיעת מרצ בעירייה פפה אללו מאפיין את יוסף כ"חסרת מנהיגות" וטוען כי "אין שיתוף פעולה מוצלח בין הוועדה המקומית ובין הוועדה המחוזית, דברים שמאושרים בוועדה המקומית נופלים במחוזית וקיים חוסר תיאום של ממש". לגבי המגזר הערבי, מסביר אללו כי "אמנם חל שיפור רב בהיתרי הבנייה של שכונות מזרח העיר, אולם העקשנות על יצירת תכנית כוללנית פוגעת באפשרויות הבנייה שם".
אחד המתכננים הקהילתיים, האמון על שכונה במזרח העיר, טוען כי "הוועדה לא מתייחסת לחוות דעת שלנו לגבי השכונה ולא שואלת לדעתנו. כאשר אנו מציעים הקמת מתחם חדש, לא מתייחסים להצעה זו. בשכונות של מזרח העיר גם לא מבקשים מאיתנו להציע תכניות או להגיע לוועדה".
מאחר שיוסף עצמה כאמור אינה מכוונת את פעולותיה על פי שיקולים פוליטיים או מדיניים, רבים סבורים כי הטענות המופנות אליה משמאל נובעות מהתערבותו הבוטה לשיטתם של שר הפנים אלי ישי. בעבר אמנם העזה יוסף לתקוף את השר הממונה עליה לאחר שחשה את דריסת רגלו בהחלטות הוועדה, אך לאחרונה יש תחושה בקרב מבקריה כי היא אינה עומדת בפרץ.
ביולי האחרון התכנסה ישיבה של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לבקשתו של שר הפנים לשעבר מטעם מפלגת העבודה אופיר פינס, על רקע הטענה כי השר ישי מסרב לאשר את תכנית המתאר של העיר להתנגדויות בשל ריבוי בנייה לפלסטינים. התכנית, שהעבודה עליה נמשכה קרוב לעשור, אושרה בוועדה המקומית והייתה אמורה לקבל את הגושפנקה של יוסף, אלא שעד לרגע זה אין לעיר תכנית מתאר.
אל הישיבה עצמה יוסף לא הגיעה "מסיבות אישיות". פינס הסביר כי היא "הייתה אמורה להפקיד את התכנית לעיון הציבור... זו סמכותה הבלעדית למיטב ידיעתי, לא סמכותו של שר הפנים... לפי מה שפורסם, הנחה שר הפנים את יו"ר הוועדה המחוזית שלא להפקיד את התכנית משום שיש לו השגות עליה... אני סבור שאם אכן אלה הם פני הדברים מדובר בנוהל פסול, בדבר שאינו עולה בקנה אחד עם המינהל התקין".
פינס המשיך והסביר כי "יש הוראות שהן בלתי חוקיות... היא צריכה לנהוג על פי הסמכויות שמוקנות לה בחוק, הדבר הזה צריך להיות ברור", והוסיף כי "אין ספק שתכנית המתאר אמורה לייצר את התשובות לכל הקשור בתכנון ובבנייה בירושלים בעשרות השנים הקרובות, לא פחות".
אללו אומר היום כי "לצערי לא ראיתי את התוצאות הנכונות בהובלתה של יוסף את תכנית המתאר של העיר, וזה מתבטא בכך שעדיין אין לנו תכנית כזו. חלק מזה נובע מהתערבויות פוליטיות מלמעלה שיוסף לא הייתה אמורה לאפשר". הוא ממשיך וטוען כי "הוועדה המחוזית הייתה אמורה להפקיד את התכנית שהכינה הוועדה המקומית ולא להתחיל להתעסק בה משיקולים זרים. לדעתי, כעת אין לתכנית אפשרות לחיות".
תורג'מן מבטיח כי "הוועדה הינה עצמאית מאוד ואני לא מרגיש כלל את טביעות ידו של שר הפנים. איתי מעולם לא דיברו מטעמו", ואילו פולק אינו ממהר לקבוע: "הוועדה המחוזית רצתה לבצע כמה שינויים, גם כך עשרות שנים שאין תכנית חדשה לעיר כך שלהמתין שנה נוספת אינו דבר קריטי".
יש קונצנזוס רחב בין חברי הוועדות המקומית והמחוזית ובכלל בדבר הכישלון במציאת פתרונות לדיור בר השגה בעיר ובכמות הבנייה הדלה ביחס לצורך. השאלות האמיתיות הן האם לוועדות הללו יש בכלל כוח או סמכות לפתור את הבעיות התכנוניות הרבות, והיכן בכלל לרכז מאמץ לבניית דירות.
פינס אמר בוועדה כי "יש הרי מצוקת דיור חמורה בירושלים לכל האוכלוסיות בעיר", והוסיף כי "תכנית ספדיה, שהייתה אמורה לייצר את הפתרון האסטרטגי לבנייה מערבה ולהוביל את העיר בשני העשורים הקרובים, ירדה בעצם מסדר היום, ולא נוצרה לה חלופה שאפשר לראות בה חלופה אסטרטגית".
יאיר גבאי, נציג נוסף של העירייה בוועדה המחוזית, טוען כי "הוועדה הגיעה לשעת מבחן משום שאם היא לא תתעלה ותפסיק עם הקטנוניות שלה והעיסוק בשוליים, היא תיכשל. לעומת זאת, אם תשכיל במצב ה'פוסט רמת שלמה' להגמיש את ההתייחסות שלה לנושא הבנייה בעיר, נגיע למחוזות טובים יותר. דבר ידוע הוא שהוועדה יורדת לרזולוציה שוועדות מחוזיות אחרות בארץ לא מגיעות אליה, כמו האם לאשר עוד חצי קומה".
על פי גבאי, האחראים לכך הם הארגונים הירוקים, "העסוקים כל העת בהתנגדויות לכל פרט קטן. לדוגמה, מול תכנית ספדיה הם הגישו את 'דוח ירושלים בת קיימא' עם רשימה ארוכה מאוד של תכניות בנייה בעיר ועתודות קרקע חלופיות לאלה שהוצגו בספדיה. בפועל, לאחר שהתכנית נפלה, אותם ארגונים הגישו התנגדויות לתכניות האלטרנטיביות שהם עצמם הציעו. הארגונים הללו חזקים מיו"ר הוועדה".
עם כניסתה לתפקיד בשנת 2004 התראיינה יוסף לזמן ירושלים, ואמרה כי "אף אחד אינו מעוניין לאכול את השטחים הירוקים ממערב לעיר. השאלה היחידה הרלוונטית היא האם יש כיוון התפתחות אלטרנטיבי לעיר, ואותה צריך לבחון בעתיד". אלא שבשנות כהונתה תכניות הבנייה המאסיביות שהוועדה דנה בהן התייחסו למזרח העיר, רובן עוסקות בהרחבה של שכונות יהודיות המצויות מעבר לקו הירוק. גם הנציגים שאינם נמנים עם הימין נטו לאשר הרחבות אלה. היה ברור שפתרונות הדיור במרכז העיר אינם מספקים כשלעצמם את הביקוש וגם כך הבנייה לגובה בעיר מלווה בקשיים ביורוקרטיים רבים.
בינתיים אף אחד לא מעז להחזיר את ספדיה אל שולחן הדיונים. אולי כעת, כאשר אימת הארגונים הירוקים מתבטלת מול זו של האמריקנים, זה יקרה. חוטה מסביר כי "עד היום המאבקים של הארגונים הירוקים סביב הבנייה במערב העיר הם שעניינו את התושבים ולא הבנייה במזרח העיר. סערות העבר הרבות נסבו סביב החלטות הוועדה לגבי מערב העיר ורובן הגיעו מהארגונים הירוקים".
גורמים בשמאל סבורים כי אין זו אחריותה של ועדת התכנון ושל העומדת בראשה לגעת באזורים מורכבים, אלא של הממשלה, ואף יותר מכך - יש צורך בהסכם מדיני לשם כך. גורם במועצת העירייה טוען כי "הפתרון הוא לעבות את העיר. לגבי מזרח העיר, אם ממשלת ישראל הייתה משקיעה כפי שצריך בשיקום התשתיות ובבינוי השכונות הערביות לא הייתה קמה זעקה כזו עכשיו. התושבים הערבים זועקים לאישורי בנייה, לא מקבלים ובונים באופן לא חוקי. לעתים הורסים מבנים אלה, ואז כאשר מתקבלת החלטה על בנייה יהודית ברמת שלמה, הם זועקים".
לפי עמותת עיר עמים, "עתידה של ירושלים המזרחית צריך להיות מוכרע במסגרת משא ומתן ולא על ידי הכתבת מציאות חד-צדדית בשטח. כל תכנית נוספת המאושרת במזרח העיר כמו זו ברמת שלמה היא פרובוקציה מיותרת, המרחיקה אותנו מאפשרות להגיע לפתרון מוסכם".
אללו מסכים כי "הפתרון של דיור זול יותר לצעירים, ובכלל בעיר, לא יימצא בהרחבות של שכונות יהודיות אלא בהסכם מדיני עם הפלסטינים". כאשר הוא נדרש לקבוע מדיניות עד שיושג הסכם כזה, הוא מסביר כי "יש להפוך את אזור התעשייה בתלפיות לאזור מגורים של צעירים. החרדים נהגו בחוכמה ועשו זאת באזור התעשייה שהיה ברוממה וכעת הוא מאוכלס בדירות מגורים".
יוסף עצמה אמרה בעבר כי "בהחלט צריך לצופף את העיר ומובן שדרך אחת היא בנייה לגובה". אלא שאז הבנייה לגובה מכוונת לקהל של עשירים בני עשירים שהופכים את הדירות לבתי רפאים.
הימים האחרונים הם כמובן הסוערים ביותר שעברו על חברי הוועדה בשנים האחרונות ויותר מכל על יוסף, מי שלא רצתה ולא דמיינה כי תשב על סלע המחלוקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. יוסף סיפרה למקורביה כי היא המומה מהמצב שנוצר ובינתיים היא מנסה להנמיך את גובה הלהבות על ידי התרחקות מהתקשורת.
אלא שגם בין חברי הוועדה בעבר ובהווה קיימים חילוקי דעות לגבי האחריות שלה לעיתוי ההחלטה. חוטה טוען כי "מה שקורה כעת אינו נובע באמת מהחלטת הוועדה, מישהו חיכה להזדמנות ליצור סקנדל, אין כאן כלל שאלה של תוכן אלא רק של עיתוי".
הוא נזכר כי "היו גם תכניות שעשו הרבה רעש בתקופתי, כמו ראס אל–עמוד או צור באהר. גם אז האמריקנים עקבו אחר החלטותינו, אולם אז הם התעניינו בבנייה יהודית בתוך שכונות ערביות. הם גם התעניינו בבנייה בהר חומה אבל הבינו שזה חלק מהמדיניות הישראלית במסגרת אי ההבנות בינינו ובין הפלסטינים".
דייטש טוען כי "מדינה שלמה יצאה מפרופורציה" ומסביר כי "לא כל דיון מגיע לידיעת השר, זה מגוחך לחשוב כך. עם חברי הוועדה נמנים גם אנשי שמאל ואף אחד לא צייץ או חשב שיש בעיה עם האישור לגבי רמת שלמה". לטענתו מי שנושא באחריות זו התקשורת: "משרד הפנים הוציא הודעה רשמית לעיתונות באותו יום כמהלך שבשגרה לגבי תכניות גדולות. לא חסרים עיתונאים שיבינו את משמעות המיקום של רמת שלמה".
הוא מסביר כי "כפי שתושבי הארץ קיבלו את הסערה הזו בהפתעה וכפי שראש הממשלה והשרים נותרו קפואים ולא הבינו את המתרחש, גם אנו לא ציפינו לכל סערה. מה שברור למוח המעוות שחושב ששכונה כמו רמת שלמה היא מחוץ לקונצנזוס, מוח נורמלי לא יכול להבין. לאנשים שיושבים בוועדה הזו יש ניסיון פוליטי וחוכמה ואף אחד מהם לא חשב שההחלטה לגבי רמת שלמה תביא להתפוצצות".
דייטש מודה כי "ייתכן שהעיתוי בעייתי, אבל אנחנו צריכים לומר לאמריקנים שלא ייתכן שהם יאמרו לנו לא לבנות כאן, זה בעצם להביא את ההקפאה הביתה. אם היום זה ברמת שלמה, מחרתיים זה יהיה ברמת אשכול. אם היינו מגיבים ברגע הראשון ואומרים שלא על המקומות האלה מדברת ההקפאה ואם היינו מגיבים מההתחלה כפי שנתניהו עשה שבוע ימים לאחר שהפרשה החלה, אולי עמדתנו הייתה מובנת יותר. אם זה היה קורה בעיר דוד או במורדות סילוואן או גובל בבית חנינא הייתי יכול להבין, אבל מדובר במרכז העיר. יתרה מכך, לא מדובר בקרקעות שנרכשו מערבים אלא בקרקעות מדינה".
לדבריו של אללו, "יו"ר הוועדה הייתה אמורה להבין את הבעייתיות של אישור תכנית כזו בעיתוי הנוכחי" ואילו חבר ועדה אחר אף מחמיר וטוען כי "היה כאן כשל מערכתי מוחלט של כולם ואף אחד אינו יוצא נקי. הוועדה מורכבת מנציג של שר הפנים, שזו מנהלת המחוז, וכן מנציגים של שרי הביטחון, המשפטים, השיכון, התחבורה והתשתיות. אלה מקבלים את תכנית הוועדה שבועיים מראש וכולם כשלו, כולל הממונה על המחוז. התכנית של רמת שלמה עברה כבר לפני כמה שנים בוועדה המקומית, כך ששבועיים נוספים לא היו מזיקים לאף אחד".
תורג'מן מודה כי "העיתוי היה לא נכון, אולם ההחלטה של הוועדה הייתה עניינית ולא נבעה משיקולים פוליטיים. אני חושב שהיו אמורים להאיר את עינינו. רק כאשר יצאתי מהוועדה ונשאלתי על ההחלטה בהקשר של ביקור סגן נשיא ארצות הברית, הבנתי שמשהו כאן לא היה בסדר". וחבר ועדה מסכם כי "לגלגל על יוסף את כל מערכת היחסים עם ארצות הברית זה בגדר המגוחך. הקדנציה שלה לא תיבחן על דרך תכנית של רמת שלמה אלא דרך השאלה אם היא יצרה בשנות כהונתה הוזלה של מחירי הדיור בעיר".
כפי שפורסם בימים האחרונים, במטרה להרגיע את הרוחות נדחו כמה דיונים של הוועדה בדבר בנייה יהודית במזרח העיר (תכניות קטנות לבינוי בשכונות גילה, רמות ונווה יעקב), אלא שבימים האחרונים ניתן האות על ידי ראש הממשלה עצמו והשרים השונים נלחמים זה בזה על הזכות לומר כי הבנייה במזרח העיר תימשך ובגדול.
ישי אמר בשבוע שעבר כי "בירושלים אין הקפאה ולא תהיה הקפאה". המציאות ככל הנראה תוכיח אחרת. מה שבטוח הוא שיוסף כבר תיזהר בפעם הבאה.
רות יוסף סירבה להגיב לכתבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם