אביו של יעקב גלעד מאושפז לאחר שנפגע בתאונת פגע וברח
חיים בירנבוים, אביו של היוצר יעקב גלעד, מאושפז במצב קשה בבית חולים לאחר שנפגע בתאונת פגע וברח סמוך לביתו ברח' גולומב בהרצליה. לטענת גלעד ואמו, מדובר ברחוב מסוכן
בירנבוים נפגע בצווארו, ירך רגלו רוסקה ובנוסף לכך סובל מבעיות בגולגולת בשל מכה חזקה שספג בראשו. לאחר אשפוז ארוך בבית החולים בילינסון, עבר בירנבוים לשיקום בבית לוינשטיין, אך בשל דלקת ריאות שהתפתחה בעקבות פגיעותיו בתאונה, אושפז לאחרונה בבית החולים מאיר בכפר סבא.
"הרחוב בו אבי נפגע הוא רחוב פנימי, צר ומתפתל שיש בו תנועה מתמדת, ועדיין משני צדי הרחוב חונות מכוניות והרחוב דו סטרי. הראות ברחוב ממש לא טובה. הוא לא ממש זוכר מה קרה, מה שהוא הספיק להגיד לי זה שהוא הסתכל שמאלה והתעורר באמבולנס ורק הספיק לזרוק את העיתונים. לפני התאונה הוא היה אדם עצמאי, בריא, צלול וכשיר, למרות גילו המבוגר", מספר גלעד.
מצבו של בירנבוים מוסיף להיות לא יציב גם השבוע. "מצבו משתנה מיום ליום ומשעה לשעה. לפני כמה ימים היה לו חום גבוה מאוד, והיום הודיעו לנו שהוא עם דלקת ריאות. הוא גם מאבד את היכולת הקוגניטיבית שלו ואת היכולת שלו להיות צלול, הוא בקושי זוכר את התאונה וקשה לו לפרט עליה", הוסיף גלעד.
חיים והלינה בירנבוים הם שניהם ניצולי שואה. הלינה אף ידועה שכמושא השראתו של גלעד למספר שירים שכתב לאלבום "אפר ואבק" של יהודה פוליקר, וכמתרגמת השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". הלינה פעילה בנושא הטמעת זיכרון השואה, דבר הבא לידי ביטוי בין היתר באתר אינטרנט שפתחה, אשר מתעד את מסעותיה לפולין עם משלחות נוער ואת זכרונותיה.
בירנבוים גם השתתפה בסרטה התיעודי של הבמאית אורנה בן-דור, "בגלל המלחמה ההיא", העוקב אחר סיפורם האישי-משפחתי של יהודה פוליקר ויעקב גלעד. הסרט דן ביצירתם המוזיקלית של השניים על רקע חייהם כבני דור שני לשואה ועל רקע חיי הוריהם, וסובב בין היתר סביב סיפורה של הלינה בירנבוים, אשר עברה את המלחמה בגטו ורשה, במחנות מיידאנק, אושוויץ, רוונסבריק ובמחנות נוספים.
במהלך המלחמה איבדה את הוריה ואחיה ובשנת 1947 עלתה ארצה, נישאה, הקימה משפחה חדשה ומאז היא פועלת להנצחת זיכרון השואה. גלעד מספר כי הוריו נולדו באותו הרחוב בוורשה: "הם לא עברו
הלינה מגיעה מדי בוקר לבית החולים ולא עוזבת את מיטתו של בעלה עד לשעות הערב. "הוא בהכרה חלקית, לא כל כך צלול ולא בריא", היא מספרת. "הרופאים עדיין לא יודעים מתי ישוחרר, וגם כאשר ישוחרר זה יהיה לשיקום בבית לוינשטיין".
עוד היא מספרת כי הרחוב בו הם מתגוררים נחשב למסוכן כבר זמן מה, וכי ישנם דיירים ברחוב שאף התלוננו על העניין בפני העירייה: "שכנים רבים שלי התלוננו על הרחוב הזה, על כך שהוא מהווה סכנה.
הרמזור היחידי שמאפשר את חציית הכביש בבטחה רחוק מהבית שלנו ונמצא בקצה הרחוב, אי אפשר ללכת כל כך רחוק.
"חיים בסך הכול רצה לזרוק את העיתונים במתקן, הוא עושה את זה כל בוקר", אמרה והוסיפה: "עורך הדין שלנו מטפל בעניין המשפטי, נוראי בעיניי שפגעו כך בחיים ואז ברחו. אבל אנחנו מקווים שמישהו יתעורר ויבין שצריך לשפר את תנאי הנסיעה ברחוב הזה".
תגובתה של עיריית הרצליה טרם התקבלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם