מטה אהרון: המירוץ לצמרת של מפקד מחוז ירושלים
הדעות על מפקד מחוז ירושלים אהרן פרנקו, שכהונתו הוארכה לאחרונה בשנה נוספת, חלוקות. יש שטוענים שהמחוז מתנהל בזכות הפיקוד המנוסה שתחתיו. אחרים גורסים שהוא חסר כריזמה. פרופיל
לא רק בכירי המשטרה חלקו כבוד אחרון לגברת פרנקו ולבני משפחתה; בין המנחמים שהגיעו במהלך שבעת ימי האבל היו בכירים מהמגזר החרדי בירושלים, נציגי הנוצרים בעיר ונציגים של שייח'ים מוסלמים. בזמן שכולם ניחמו את המשפחה בשעתה הקשה, אדם צנום ישב על הרצפה בפינה מרוחקת של בית הכנסת השכונתי והביט על האורחים בעיניים עצובות מאוד.
לאיש הצנום שישב על הרצפה בפינה קוראים אהרן פרנקו. ניצב אהרן פרנקו. בנה של פיבי פרנקו ז"ל, שגדל בפרברים של בית שמש והפך למפקד מחוז ירושלים, אחד המחוזות הכי קשים לפיקוד במדינה. מפקד המחוז של כולם, כמו שמספרים מקורביו, ידע עליות ומורדות בהנהגה בשלוש השנים האחרונות. לאורך כל התקופה, הם מעידים, פרנקו שמר על פרופיל נמוך וצניעות ראויים לציון.
הגורמים שפרנקו נלחם מולם מתחלקים לשניים: יש שמסמפטים את האיש ויש שסולדים ממנו. את אותה קוטביות אפשר לגלות גם אצל פקודיו. "הוא מפקד בסדר", מסתייג ממנו בעדינות אחד הקצינים הבכירים במחוז. "הוא פדנט ואיש מטה מצוין, אבל יותר מזה אי אפשר להגיד עליו שום דבר. הוא לא מיקי לוי, מפקד המחוז האגדי".
במהלך כהונתו כמפקד מחוז ירושלים התרחשו כמה אירועים קשים. הקשה מכולם היה כנראה הפיגוע בישיבת מרכז הרב במרס 2008, אז הצליח מחבל חמוש בקלצ'ניקוב להרוג שמונה תלמידי ישיבה ולפצוע תלמידים נוספים. התחקיר שנערך אחרי הטרגדיה לימד כי התוצאות יכלו להיות אחרות.
כזכור, בעת הפיגוע הגיעו למקום שוטר ממרחב מוריה וקצין ממרחב ציון בזה אחר זה, אולם הם לא חתרו למגע עם המחבל. הם בחרו להישאר מחוץ לישיבה בשעה שהמחבל רצח תלמידים חסרי ישע. לאחר התחקיר המשטרתי האשמה כוונה לפתחו של השוטר הזוטר.
הקצין, כפי שנחשף בזמן ירושלים, התחמק מביקורת. פרנקו דווקא לא. "כנראה היה עדיף להם להאשים את הש"ג", מספר קצין בכיר ממרחב מוריה שנטל חלק בתחקור הפיגוע. עד היום פרנקו ומקורביו מכחישים בתוקף כי הקצין היה
למרות הדעות החלוקות המפכ"ל דודי כהן החליט לפני כשלושה שבועות להאריך את כהונתו של פרנקו בשנה נוספת. האמת צריכה להיאמר, פרנקו ביקש להאריך את כהונתו במחוז. למקורביו הוא מספר כי ב-2011 הוא ירצה לפרוש מהשירות. "פרנקו ביקש בעצמו לעשות קדנציה קצרה", מספר גורם בלשכתו של מפקד המחוז.
"2011 הוא יעד להחליט על דרכו במשטרה. הוא הרגיש שזה לא יהיה מוצדק ללכת לשנה למקום אחר ולכן העדיף להמשיך. עוד השנה יהיה סבב מינויים במשטרה ולכן החלטתו בדבר המשך שירותו מותנית במידה רבה בסבב מינויים הנוכחי. כשהוא הגיש בקשה כזו כולם חשבו שהוא משוגע. אפילו הבוסים שלו קראו לו לוודא. הוא אמר להם 'אני אשמח מאוד, אני נהנה מהתפקיד בירושלים'. זה תפקיד מאתגר מאוד ולא דומה לשום דבר שהוא עשה".
פרנקו (57) נולד בקזבלנקה שבמרוקו ועלה עם הוריו ארצה בגיל שש. את היסודי העביר בבית ספר אליקים בבית שמש. את לימודיו התיכוניים החל בישיבת קריית נוער בירושלים, אולם כעבור שנה חזר לבית הספר הדתי פירסט בבית שמש ושם סיים לימודיו בהצטיינות. עם סיום לימודיו התגייס פרנקו להנדסה קרבית. במשך כל שירותו הוא הצטיין, וסיים את השירות ב-1977 כמפקד פלוגה בדרגת סרן.
בתקופה זו, כך מספרים מקורביו, החלו פיגועי ההתאבדות הראשונים ברחבי הארץ. "כאשר אהרן סיים את השירות הצבאי", מספר קצין במחוז ירושלים, "המשטרה התחילה לגייס חבלנים מקצועיים. אהרן התגייס ומיד קיבל דרגות קצונה. הוא הצטיין בתחום החבלה".
מפקדו ביחידת החבלה היה המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי. שניהם, אגב, זכו להערכה רבה על עבודתם במערך החבלה של המשטרה. לאור הצלחותיו במערך החבלה מונה פרנקו לקצין החבלה של מחוז מרכז, ושימש גם ראש מדור הדרכה בחבלה.
פרנקו עשה דרך ארוכה במעלה התפקידים במשך 33 שנות שירותו במשטרה. בשנת 1993 שימש כקצין אק"מ (אגף קהילה ומשמר אזרחי) במרחב שפלה. משם התקדם לפקד על תחנת משטרה בראשון לציון ובהמשך, כתת ניצב, פיקד על מרחב שרון.
פרנקו מחזיק בתואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה מטעם אוניברסיטת בר אילן. "שירתנו יחד בקורס מפקדים מתקדם והוא חבר טוב", מספר קצין בכיר במטה הארצי. "האיש ישר כמו סרגל. אחת הסיבות היא כנראה העובדה שהוא בא מרקע של חבלה. אנשי החבלה חייבים להיות מאוד מדויקים. הוא אדם מאוד ישר ומרובע. אם יש כללים ונהלים הוא יילך לפיהם".
במה זה מתבטא?
"אם למשל הלימודים במשטרה יימשכו עד 17:00, הוא יישאר עד 17:05. אם הלימודים מתחילים ב~8:00, הוא יהיה שם ב~7:55. הוא ממש שעון שוויצרי".
פרנקו התחתן בשנת 1978, ממש עם תחילת דרכו במשטרה. לו ולרעייתו ארבעה ילדים. חברים לשירות מספרים שהוא איש סגור. אחד מהם, שהעיד כי היה חבר יחסית קרוב שלו, מספר כי זכה לראות את אשתו פעמיים בלבד.
בשנת 2006 קיבל פרנקו את הקידום המשמעותי ביותר בקריירה; בהחלטת המפכ"ל דאז משה קראדי הוא קיבל דרגות ניצב ומונה למפקד אק"מ. "אצלנו באגף הוא היה תמיד בזמן במהלך הישיבות", מספר קצין בכיר מאגף המתנדבים. "הוא תמיד הקדים ואף פעם לא איחר, בניגוד לאנשים אחרים בדרגה שלו שמאחרים בשביל להראות 'הנה, אני מפקד, תחכו לי'. הוא לא עשה את זה אף פעם. זמן זה זמן והוא מאוד מקפיד עליו. באק"מ הוא קבע נהלים ברורים שקובעים מתי מתנדב עוזב את המשמר האזרחי.
הגענו למצבים שנשארו אצלנו מתנדבים מאוד~מאוד מבוגרים. זה לא היה נכון תדמיתית, מבצעית ואפילו ערכית. כשרואים מתנדב בן 80 עושה עבודה משטרתית זה על פניו לא נראה טוב. הוא עמד כחומה בצורה בעניין הזה. היום מתנדב לא יכול לצאת לשטח אם הוא מעל 67, ובמשרד הוא יכול להתנדב עד גיל 72".
אחת התכונות המאפיינות את פרנקו לאורך כל הקריירה היא הרצון שלו לשמר זיכרונות וספרים. "הוא שומר ספרים אובססיבי", מספר חבר נוסף לשירות. "מעבר לכך, הוא כותב כל דבר שהוא עושה. מתחילת הקריירה הצטברו לו שלושה ארגזים מלאים של רישומים על האירועים, והוא תמיד אומר 'יום אחד, כשאני אפרסם ספר, זה יהיה ממש מעניין'. הוא עושה את הרישומים תוך כדי העבודה. ממש כמו קפטנים בספינות. אפילו לפני הישיבות הוא רושם דברים שעל הפרק. בנושא הזה הוא ממש מרובע.
אין אצלו פספוסים, פשוט לא קיימים. כנראה זו תורשה של היותו קצין הנדסה וחבלן. הוא לא יכול לשכוח שום פרט, זאת לא אפשרות בכלל, כיוון שאם שכחת נעלמת מהחיים". ואם כבר מדברים על אובססיות, פרנקו פותח כל יום עבודה בקריאה דקדקנית של כל העיתונים.
מקורביו מספרים כי מדובר בסוג של שגרת עבודה, אשר עוזרת לו למלא את יומו. "האובססיה שלו היא לראות מדי יום את העיתונים", מספר מקורב לפרנקו, "כדי לראות אם יש איזושהי תגובה מצד המעורבים בעיר. כל תגובה צריך לבדוק, מה אומרים אנשי הימין, אנשי השמאל, החרדים. בודקים איפה המתיחות הבאה ובסוף מקבלים החלטות כיצד יש לפעול".
זאב ברלזון, מי שעד לאחרונה שימש סגן מפקד מרחב מוריה, רוחש כבוד גדול לפועלו של פרנקו. "אני אישית מאוד מעריך אותו", אומר ברלזון. "הוא מקצוען אמיתי, איש משטרה בכל רמ"ח אבריו. יש כאלה שיגידו שהוא חסר כריזמה, אבל אני חושב שהוא מנהל את המחוז בצורה טובה, בצורה נכונה. אני יכול להגיד עליו רק מילים טובות. הוא מתנהל בצורה סדורה, לא משאיר דבר ליד. הוא עושה עבודת מטה ולא ייתן לאיזשהו מבצע לחלוף על פניו מבלי לעשות הכול מסודר, גם אם הזמן דוחק לעתים".
במאי 2007 נפל הפור. פרנקו, שציפה לקידום לכיוון פיקוד על מחוז מרכז או מחוז תל אביב, קיבל שיחת טלפון לא נעימה במיוחד מבחינתו מהמטה הארצי. "אתה הולך להיות מפקד מחוז ירושלים", בישר לו המפכ"ל החדש דאז דודי כהן. "אהרן הופתע מהמינוי", מספר מקורב. "הוא לא חשב שיקבל דווקא את המחוז הזה, אבל הסכים מיד. וזה מה שמאפיין אותו, הוא תמיד מוכן לאתגרים".
עם כניסתו לתפקיד ביקש פרנקו מקודמו ניצב אילן פרנקו חפיפה ארוכה יותר. מכיוון שמעולם לא שירת בירושלים. וכך, במשך חודש וחצי, פרנקו למד להכיר את מחאת הציבור החרדי. "אני אהיה מפקד מחוז של כולם", הצהיר במהלך ימי החפיפה. "גם של החרדים, גם של הערבים וגם של החילונים".
תחילת מרס 2008. מפקד המחוז הטרי יחסית אהרן פרנקו מארגן מסיבת עיתונאים ליד לשכתו במגרש הרוסים. הוא מספר כי בשנת 2007 לא היו הרוגים בפעולות איבה, ציון דרך נדיר בגזרה ששה להתפוצץ כמו ירושלים. חוץ מכמה הפגנות שקטות של חרדים בנוגע לתוואי הרכבת הקלה, מפקד המחוז החדש לא התמודד עם אירועים מסובכים. הכול השתנה בדיוק שבוע אחרי ההכרזה של פרנקו, בפיגוע הרצחני במרכז הרב.
על פי התחקיר של המרחב (בתחקיר המחוז ישנן עדויות אחרות), בשעה 20:36 החלו לזרום שיחות למוקד המשטרתי. להלן תמלול השיחות שהגיעו למוקד 100 באותו ערב קשה.
מודיע: "יש יריות בישיבת מרכז הרב. אנחנו שמענו יריות, ברחנו כולם".
מודיע: "יש פיגוע בישיבת מרכז הרב, תרדו לשם".
מוקדן 100: "מי אמר שיש פיגוע?".
מודיע: "אני ראיתי שם מישהו מת, ראיתי שם מישהו מת".
מוקדן 100: "ראית מישהו מת?".
מודיע: "אני ראיתי מישהו מת, מישהו שוכב על הרצפה מת, תעשו משהו עכשיו".
כעבור כמה דקות מגיעה ניידת מוריה מס' 406 ובה שני שוטרים. בשעה 20:41 התמקם השוטר, סמל ראשון בדרגתו, חמוש ברובה, בכניסה לרחבת הישיבה. השוטר לא נכנס פנימה. השוטרת שהייתה בניידת יצאה לכיוון תחנת אוטובוס סמוכה כדי לפנות נוסעי אוטובוס שעצר במקום.
במקביל הגיע לזירה ב', קצין מפקח ביחידת סיור ציון 41. הקצין התמהמה מחוץ לכניסה והחליט בסופו של דבר לא להיכנס פנימה. דקה ארוכה וקריטית, שבמהלכה נרצחו עוד תלמידים, עברה, עד שלמקום הגיע קצין צנחנים דוד שפירא. שפירא, שהיה בחופשה, נכנס לישיבה ועם תלמיד הישיבה יצחק דדון, שהיה חמוש באקדח, הצליח לחסל את המחבל עלא אבו דייהם מג'בל מוכבר.
כל אותו הזמן כאמור המפקח ב' והשוטר עמדו מבוהלים בפתח הישיבה, בלי לסייע לשפירא ודדון. למקום הגיעו גם שני בלשי משטרה, אך עד אז המחבל כבר נוטרל. תמלול השיחות בגל המבצעי מובא כאן לראשונה.
אחד הקצינים בתדר: "התקשרו לטלפונים ב~100, מישהו התחיל לירות שם".
קצין ציון 41, ב': "צריך פה כוחות, צריך כוחות לכיוון מרכז הרב".
אחד השוטרים: "ב', קיבלתי".
בשלב זה, כך עולה מן ההקלטה בתדר, מחליט הקצין לדווח על אודות המתרחש ולא להיכנס לישיבה כדי לנטרל את הטבח.
קצין ציון 41: "תפנו פה את האזור. יח"ס 2 (יחידת סיור – י"א), תגיעו כולם לכיוון המקום. ירושלים, שני מחבלים בתוך מרכז הרב בספרייה. אני צריך פה כוחות".
בשלב זה נכנס קצין הצנחנים שפירא לישיבה, שוטר הסיור מנסה לשכנע אותו שלא ייכנס פן ייפגע.
שוטר סיור: "יש פה אחד, קצין צנחנים, הוא נכנס פנימה. הוא לא מקשיב לי כשאני אומר לו לצאת".
קצין אג"מ של משטרת המחוז בפנייה לקצין: "לבצע סגירות, לנסות לחתור למגע, הוא כנראה הורג שם אנשים".
במסגרת ישיבה בוועדת הפנים של הכנסת (בניהולו של ח"כ אופיר פינס) נתבקש פרנקו להציג את עמדתו בדבר האירועים שהתרחשו במרכז הרב. פרנקו החליט להציג עמדה שלפיה השוטר הזוטר הוא שכשל בתפקידו. עניינו של הקצין ב' לא עלה בישיבה ולו פעם אחת. פרנקו אמר בוועדת הכנסת כי "מתוך התחקיר עולה שהפעילות הנחושה של האזרח דדון, קצין צה"ל שפירא ושני בלשי היחידה, שפעלו בזירה תוך סיכון עצמי, הביאו לסיומו של האירוע ומנעו הרג נוסף על ידי המחבל.
"לגבי התנהגות השוטר", הוא אמר, "שוטר הסיור הגיע ראשון לזירה. מבחינתנו זה חייב אותו לחתור למגע בהפסקת הירי. אני מצפה מכל איש משטרה באשר הוא, במדים או לא במדים, להגיב על אירוע מסוג זה, של ירי שמתרחש במקום מסוים. כשהוא יודע שמתבצע הרג, הוא חייב להגיב. יכול להיות שאפילו לא יגיע למגע, אבל עצם זה שיירה יסיט את כיוון החשיבה של המפגע, יסיט אותו מההרג".
לאורך כל הישיבה דרשו נציגי הוועדה מפרנקו לומר את מסקנתו על הפעילות שנקט הפיקוד בעניין השוטר. ח"כ זבולון אורלב שאל "מה קורה עם השוטר?".
אורלב: "וזהו, עוברים לסדר היום?".
פרנקו העדיף לא להפנות אצבע מאשימה לכיוונו של השוטר: "אני לא חושב שהשוטר הוא הכתובת. בסך הכול הוא הגיע לסיטואציה מסוימת, נורו לעברו יריות והוא שיפר עמדה, רצה ללמוד את האירוע, לראות את הזירה".פינס לא חסך ביקורת מפרנקו: "התחושה היא שאתם כמעט עוברים לסדר היום על האירוע הזה. אני מצפה ממשטרת ירושלים לשנות היערכות מן הקצה אל הקצה בעיר, על כל המשתמע".
גם בקרב הפיקוד הבכיר של המחוז לא חסכו ביקורת מפרנקו. "נראה שהפיקוד הבכיר החליט לא להיכנס לנושא לעומק", אומר קצין בכיר ממרחב מוריה. "באותה נשימה שזה עלה, ככה זה גם ירד. אני לא יכול להגיד שניסו לטייח את זה כי אני לא רוצה להגזים, אבל אולי היה נוח ככה. ענראה מכיוון שהיה שם את הש"ג. אני לא יודע מה היו הנימוקים, אבל אני יכול להגיד לך שהיו הרבה דיבורים על האירוע ועל הקצין שלא נכנס".
בכיר בלשכתו של פרנקו מספר שהלקחים הופקו ושהקצין לא היה במקום בזמן שהתרחש הרצח. "הקצין בוודאי לא היה בזמן הטבח", הוא מדגיש.
"מדובר באירוע משמעותי וזה האירוע הקשה ביותר שהיה למפקד המחוז. זה אירוע שהפתיע את כולנו בעוצמה שלו, בחומרה שלו אבל יותר מזה, בכך שלא היה לנו מודיעין מזרח ירושלמי עליו. לא היה למחבל רקע קודם, ובסופו של דבר היינו צריכים להתמודד עם אירוע קשה מאוד בחוסר וודאות.
היה מידע שדיבר על שלושה מחבלים או על שני מחבלים. לקח לנו זמן עד שזיקקנו את העניין. אפשר להגיד שתחקרנו את האירוע באופן מלא, גם אנחנו וגם השב"כ. מאז האירוע שינינו את הפריסה. יש יותר אופנוענים בעיר. החלטנו שבמקום ניידת יהיו אופנוענים כדי ליצור זמן תגובה מהיר יותר. פרנקו חושב שזה אחד האירועים הקשים שהיו לו והוא מקווה שלא יהיו אירועים כאלה בעתיד".
צרותיו של פרנקו לא נגמרו באותו השבוע. כתגובה על הטבח הביעו פעילי ימין קיצוני נכונות להגיע לג'בל מוכבר במטרה להרוס את ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע. תחילה הורה פרנקו לעבות את מערך האבטחה סביב הכפר ביום שבו אנשי הימין היו אמורים להגיע, אולם כאשר נצפתה תנועה דלילה יחסית של מפגינים הוחלט לדלל את הכוחות. לאחר שפעילי הימין הבחינו כי המשטרה הציבה כוח מצומצם בלבד החלה נהירה המונית אל הכפר. "שני שוטרים כמעט שילמו בחייהם בגלל ההסתערות של המפגינים מהימין", סיפר אחד ממפקדי המחוז בעבר. "הם שברו חצי מהכפר".
בעקבות דילול הכוחות הצליחו כ-350 פעילי ימין לפרוץ את מחסומי המשטרה. בסופו של האירוע נפצעו שני שוטרים מידויי אבנים ו-22 מפגינים נעצרו. מטחי ביקורת הופנו כלפי הסגל של המחוז ובפרט כלפי מפקד מרחב מוריה דאז תנ"צ אמנון אלקלעי, שהואשם בדילול הכוחות.
עם זאת, על פי גורמים בתוך המשטרה, מי שנתן את הוראת דילול הכוחות היה פרנקו עצמו. "זה ממש לא היה פייר כלפי אלקלעי", מספר גורם בכיר במרחב מוריה. "הוא פעל על פי ההנחיות שניתנו לו". גם במקרה של המהומות בג'בל מוכבר נאלץ פרנקו לתת את הדין בפני ועדת הפנים של הכנסת, וגם במקרה זה עשה כל שביכולתו כדי להגן על הפיקוד ועל עצמו.
במסגרת הכתבה שוחחנו עם עשרות אנשי משטרה שמכירים את פרנקו היטב. כמעט כולם הדגישו כי מדובר במפקד טוב, אך לא טוב מספיק למחוז קשה כמו ירושלים. מרבית המפקדים סבורים כי המחוז ממשיך לתפקד היטב לא בזכות פרנקו אלא בזכות סגל הפיקוד הבכיר והמנוסה שתחתיו, שעמו נמנים, בין היתר, סגן מפקד המחוז ניסו שחם, מפקד מרחב דוד אבי רואיף, מפקד מרחב מוריה דורון ידיד ומפקד מרחב ציון ברונו שטיין.
"רק לפני שלושה שבועות המשטרה לא נערכה בהר הבית", ממשיך מפקד מחוז לשעבר. "מישהו אמר לי שכשהיה דילול של מתפללים על ההר והחלו זריקות האבנים, פרנקו היה על כביש חוצה ישראל. אני רק מהפחד שלי שהיה קורה שם משהו הייתי יושב באוטו סמוך להר.
"כמו עכבר מורעל, כל יום הייתי יושב בכותל וקורא עיתון. כן היערכות, לא היערכות, לא חשוב. אני הייתי שם. אבל אצלו הכול כזה על הדרך. יש לו מזל שמדובר במחוז חזק, שמתנהל כמעט מכוח האינרציה. חבל לי על המחוז, אתה יודע שהמחוז בשבילי הוא מפעל חיים".
עם זאת, יש כאלה שאינם מסכימים עם טענות מסוג זה. "אני לא חושב שלמשל ניסו שחם מנהל את המחוז", מסביר זאב ברלזון. "אם תשאל אותי, דווקא בגלל שניסו שחם אדם חזק מאוד, אולי פרנקו השכיל להבין את זה מלכתחילה ולא בדיוק השאיר לו מרחב לפעולה בתחום המבצעי. בסיכומו של דבר, אני יכול להגיד שהוא קידם את המחוז ואת הקצינים שבו, למרות שאני לא התקדמתי".
אם להאמין לגורמים בלשכתו של פרנקו, סוגיית הר הבית היא הסוגיה המורכבת ביותר במחוז. מבחינתו הסוגיה היא ברמה בין~לאומית, דבר שמחייב טיפול מיוחד. אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בחודשים האחרונים מבחינתה של משטרת המחוז קשורה להפגנות פעילי שמאל בשכונת שייח ג'ראח. במשך חודשים דרש פרנקו לא לאפשר לפעילי שמאל להפגין במחאה על פינוי התושבים הערבים מהבתים שבית המשפט העליון קבע כי הם בבעלות יהודית.
"קרוב לחצי שנה שכונת שייח' ג'ראח היא אחד המקומות הנפיצים בירושלים", ציין פרנקו במהלך דיון בבית המשפט העליון בנוגע לקיום הפגנות במקום. "אין יום בלי חיכוכים, בלי ידויי אבנים. אנחנו שם בנוכחות יום~יומית". בתגובה הטיחה בו נשיאת בית המשפט דורית ביניש: "המציאות הזו קשה למשטרה מאוד, אבל היא צריכה להתמודד איתה". השופטים קיבלו חלקית את הבקשה של התושבים ואישרו את ההפגנות, בתנאי שלא יפגעו בסדר הציבורי.
לאבנר ענבר, אחד ממנהיגי המחאה בשיח' ג'ראח, יש ביקורת קשה על התנהלותה של המשטרה במקום. "המשטרה פועלת כזרוע ביצועית של כהניסטים בשייח' ג'ראח", אומר ענבר. "הוא טוען שאנחנו מפרים רישיון? אף פעם לא קרה. שאנחנו נוהגים באלימות? זה גם אף פעם לא קרה. אנחנו דרשנו את הוידיאו שהמשטרה מצלמת. פעם אחת, ואנחנו מדברים על חמישה חודשים, הם לא הביאו בדל אחד של ראייה".
-ראיתם שינוי מאז החלטת בג"צ?
"להפך, ביום שישי לפני שלושה שבועות, בשעה 21:00, הגיעו לאחד הפעילים ועצרו אותו בבית, באמצע ארוחת שישי. זה בכלל לא חוקי כי על פי החוק, המשטרה יכולה לעצור אדם תוך כדי ביצוע פשע או היא צריכה ללכת להוציא צו מעצר. לא הוציאו צו מעצר, הלכו לאדם כאקט של נקמה. הם פשוט לא מצליחים להפנים את העובדה שיש מאבק בין שני צדדים. המשטרה חושבת שהם צריכים לעמוד לצד המתנחלים כי זה נראה להם הצד ההגיוני יותר. זה מאוד~מאוד מדאיג. מנסים לנקום בנו.
תפקידו של מפקד המחוז הוא לסייע למי שרוצה לבצע את ההפגנה. החבר'ה האלה כנראה גדלו בצבא, ובצבא יש לך חיילים והם עושים מה שאומרים להם. הם העתיקו את זה למשטרה וחושבים שהאזרחים הם החיילים שלהם. כשהאזרחים לא עושים את מה שאומרים להם, הם מתחרפנים מזה. הם צריכים להבין שהתפקיד שלהם לא להגיד לי אם להפגין פה או שם. אני אפגין במקום שמותר לי להפגין והתפקיד שלהם להגן עליי מהמשוגעים שבאים וזורקים עליי אבנים".
בסביבתו של מפקד המחוז לא מסכימים עם דברי אנשי השמאל. מבחינתם מדובר באנשים שיעשו הכול כדי לייצר פרובוקציה. גורמים בלשכתו של פרנקו ציינו כי כאשר מנהיגים ותיקים עוזבים את מקום ההפגנה, הצעירים יותר מתחילים ליצור פרובוקציות. "כשבאים לשוטר שני אנשים ושואלים 'מי זה הקצין הבכיר, באנו להיכנס לשכונה, בוא תעצור אותנו', זו פרובוקציה'", מספר גורם המקורב לפרנקו.
"כל פעולה כזו מתוכננת ואנחנו יודעים שהיא מתוכננת. עשרות צלמים מצלמים אותה. בהתחלה המפקד מאופק ומבקש מהם בצורה יפה לא לעשות כך אבל הם יודעים שבשלב מסוים הוא ירים קול ויגיד 'תעופו מפה', ואז ייקחו רק את הקטע הזה לתקשורת, אבל אף אחד לא רואה מה היה קודם. זו בדיוק הבעיה של המשטרה".
יתרה מכך, במשטרה מציינים כי אף שעל פי החוק אין מחובתם של המפגינים לבקש אישור לקיום ההפגנה, המציאות בעיר מחייבת להיערך בהתאם. לפיכך, בכל יום שישי ניצבים עשרות שוטרים בשייח' ג'ראח. הסיבה, כך לפי פרנקו, נעוצה בעובדה כי מדובר בשכונה נפיצה ביותר. "בירושלים יש אלמנט של ביטחון אדם. כאשר אדם הולך להפגין לבדו הוא מסכן את עצמו", ממשיך גורם בלשכת פרנקו. "אדם שרוצה לעשות תהלוכה בירושלים חייב ליידע אותנו. אנחנו נחליט אם צריך לאבטח, לתגבר, לכוון תנועה באזור. לא יכול להיות שעושים הפגנה במקום רגיש כמו שייח' ג'ראח והמשטרה לא תדע מזה".
אי אפשר ולא צריך להתעלם מכמה הישגים שנזקפים לזכותו של פרנקו. מאז כניסתו לתפקיד הוא ניסה בכל דרך לפנות את הציר הראשי המוביל לעיר העתיקה, ציר שברוב היממה חסום בידי כלי רכב החונים בסמוך לו. פרנקו, שראה לנגד עיניו בעיה ביטחונית שנובעת גישה בעייתית לכוחות הביטחון בעת אירוע רב נפגעים, דרש לפתוח את הציר, ובמקביל פנה לעירייה כדי שתספק פתרון חנייה במקום.
תחילה הציע ראש העירייה ניר ברקת את חניון ספרא, אולם הוא ירד מהפרק עקב התנגדות החרדים. בהמשך ניהל פרנקו משא ומתן לפתיחת החנייה בקניון ממילא אך אלפרד אקירוב, מבעלי הפרויקט, הסכים ולאחר מכן חזר בו. בסופו של דבר נתן ברקת את האישור לשימוש בחניון קרתא, דבר שמעורר זעם בקרב הציבור החרדי.
אחת הסיבות לרגיעה מסוימת במאבקם של אנשי המגזר החרדי היא היחס החם וההידברות היום~יומית עם אדמו"רים שאותה יזם פרנקו, הידברות שכמעט לא הייתה קיימת בתקופתו של קודמו ניצב אילן פרנקו. "כשהוא נכנס לתפקיד, דבר ראשון הוא נכנס לדו~שיח איתנו", מספר שמואל פופנהיים, מראשי העדה החרדית.
"הוא אדם מאוד חיובי, נגיש לכל חלקי האוכלוסייה. הוא הגיע לרבנים ורחש להם כבוד גדול, וכבר בפגישות הראשונות הוריד עוינות שהייתה קיימת כלפי קודמו. מובן שבהמשך היו מאבקים קשים מאוד, ולא תמיד ראינו עין בעין את ההתנהלות שלו, אבל ייתכן שהוא לפעמים קצת יותר צודק. בשורה התחתונה, היום בירושלים המשטרה עובדת קצת יותר בשכל".
על אף הדו-שיח, לעתים המשטרה אינה מגיעה לעמק השווה עם המגזר החרדי. במקרה זה נוהג פרנקו להשאיר את האירועים בתוך השכונה. "במחאה בפרשת האם המרעיבה, לדוגמה, המחאה עברה כל פרופורציה, אפילו אנחנו לא הערכנו שהיא תהיה בממדים כאלה", מספר בכיר במשטרה. "החרדים עשו נזקים אדירים. פרנקו סגר את השכונות בשביל שהמחאה לא תזלוג לשאר העיר.
בכל זמן המחאה של האם המרעיבה, השכונות הסמוכות לא הרגישו שום דבר. צריך לזכור, הפעלת כוח גוררת אחריה עוד יותר כוח, ככה שהידברות היא חשובה מאוד. אם אתה מפעיל כוח זה יהיה הרבה יותר גרוע. למשל בשנת 2007, כמעט כל שוטרי היס"מ שלנו היו עם תיקים במח"ש. החרדים התלוננו באופן סדרתי על השוטרים". ואכן, מאז היכנסו לתפקיד מראה משטרת המחוז ירידה ניכרת בכמות התיקים הפליליים שנפתחים לשוטריה במח"ש.
וזה לא הכול. על פי סיכום העבודה לשנת 2009, נרשמה ירידה חדה ברוב תחומי הפשיעה בעיר, בין אם מדובר בעבירות רכב, פריצות לבתים או פעילות של משפחות פשע בעיר. על פי הנתונים, בסך הכול נרשמו 38,683 מקרי פשיעה, לעומת נתון מקביל של 40,394 מקרים בשנת 2008. אם להסתמך על גורמים בלשכתו של מפקד המחוז, כאשר נכנס לתפקידו החליט לשים דגש מיוחד על מניעת פשיעה בעיר.
"מאז שהוא נכנס לתפקיד, מפקד המחוז הביא להישגים רבים בתחום מניעת הפשע", מספר גורם בכיר במשטרת המחוז. "כשהוא נכנס הוא אמר לקציניו הירושלמים 'חבר'ה, נכון שיש הרבה סוגיות חשובות, יש טרור וכולי, אבל בסופו של דבר המשטרה נמדדת על פי הטיפול בפשיעה'. מאז הוא נתן פרס משמעותי בנושא הזה. ולפעמים יש ביקורת שאינה מוצדקת".
את המדיניות המשטרה מיישמת בשכונת רחביה. על פי פרסום ב"זמן ירושלים", בלשי מרחב ציון מבצעים מדי לילה חיפושים על גופם של צעירים שעוברים ברחובות, מהלך שנתפס כמשפיל בעיני הצעירים. גורמים בכירים במחוז דוחים על הסף את הביקורת הזו, מכיוון שמדובר בעיקר בפעולות שנעשות למיגור הפשיעה במקום.
"כשמסרבים לחיפוש ואומרים לבלש 'באיזו סמכות, תראה לי תעודה', זו פרובוקציה'", מספר מקורב לפרנקו. "המטרה בפעולות האלה היא להוריד פשיעה. וואללה, הורדנו את הפשיעה שם בעשרות אחוזים. אני יכול להגיד לך שאותם אנשים שבאים בטענות הם אותם אנשים של שייח' ג'ראח".
נושא נוסף שפרנקו הציב בראש סדר היום בלשכתו קשור לאכיפת בעיות תחבורה בעיר. עם כניסתו לתפקיד אילץ פרנקו את חברת "סיטיפס" לעכב פעם אחר פעם את הבנייה של פסי הרכבת הקלה, כיוון שמבחינתו מדובר בעבודות הפוגעות באזרחים. העבודות הופסקו או עוכבו מכיוון שפרנקו סבר כי האזרח חשוב יותר מאשר הרכבת. העיכובים בסלילת פסי הרכבת הופסקו לאחר שהחברה איימה לתבוע את המשטרה מכיוון שלטענתה היא האחראית לגירעונות שנוצרו בעקבות העיכובים.
על פי נתוני סיכום שנת העבודה, בשנים האחרונות ירושלים היא בין הערים הפחות מסוכנות מבחינת תאונות דרכים. במשך כהונתו נזקפו לזכותו של פרנקו הישגים נוספים, ביניהם הורדת האלימות באצטדיון טדי כאשר החליט להסיר את הגדרות למען אוהדי בית"ר, מלחמה ענפה במשפחות פשע ויוזמה למשוך יותר תיירים לעיר בעזרת שיתוף פעולה עם מלונות מרכזיים. עם זאת, לפי שעה, פרנקו ייזכר בעיקר בגלל הפיגוע במרכז הרב ובגלל 15 הדקות שבהן השוטרים שתחת פיקודו עמדו מבוהלים בפתח ולא סייעו לחסרי הישע שנרצחו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם