תפוח רקוב או רובין הוד? עלייתו ונפילתו של דודי אפל
הילדות הדלה, החנות הראשונה בכיכר המדינה, העסקנות במרכז הליכוד, הבית המפואר בתל ברוך, החקירות במשטרה, הטענות לקיפוח ולרדיפה וההרשעה בשוחד של מיליונים. סיפור עלייתו ונפילתו של דודי אפל
בשבוע שעבר תם לעת עתה הסיפור, כאשר הורשע בשלוש עברות של מתן שוחד בגובה מיליוני שקלים לאישי ציבור באמצעות חברות קש. בעת קריאת הכרעת הדין שמר על פנים חתומים. "שריר לא זז בפניו", אמרו נוכחים באולם.
צחוק הגורל שדווקא פרשת הולילנד - אשר התפוצצה ברעש גדול בחודש האחרון ועוסקת גם היא בקשר בין קבלנים מהשורה הראשונה לפוליטיקה המקומית - דחקה הצדה את סיקור ההרשעה של אפל.
בהרכב של שלושה שופטים קבע בית המשפט כי אפל שילם שוחד בגובה 1.4 מיליון שקלים לראש עיריית לוד לשעבר בני רגב בפרשת מושב גינתון, תשלום שוחד נוסף בסך 95 אלף שקלים לראש עיריית גבעת שמואל זמיר בן-ארי וכן כי ניסה לשחד את ראש מנהל מקרקעי ישראל
ראשיתה של ההרשעה העיקרית בתיק אפל בפרויקט בנייה של שכונת גני אביב בלוד בתחילת שנות התשעים. אפל בנה במקום 5,000 יחידות דיור והידק את יחסיו עם ראש העירייה אז רגב, שהיה נאשם מספר ארבע בתיק והורשע בקבלת שוחד.
ב-1997 קנה אפל 1,400 דונם של קרקע חקלאית בין מושב גינתון לעיר לוד במחיר מצחיק של 24 מיליון דולר. בחישוב מהיר, פחות מחמישים אלף שקלים לדונם. בפסק הדין - המפורט על פני 188 עמודים - השופטים קובעים כי אפל בנה ערוץ להזרמת כספים אל ספקי מערכת הבחירות של רגב, תוך כדי טשטוש עקבות באמצעות שתי חברות קש.
אפל רצה מאוד את רגב בכיסא ראש העירייה כדי שיפעל לספח את אדמות גינתון לשטחה של לוד וכן שיאשר לו את שינוי ייעוד הקרקע כדי לעלות על השטח עם דחפורים.
משפט השוחד של אפל התנהל במשך שבע שנים ארוכות של מלחמת התשה בין הפרקליטות לסוללת עורכי הדין שלו. בפני צוות השופטים מרדכי פלד, דניאל בארי וגיליה רביד בבית משפט השלום דיברו כמאה עדים ונכתבו כ-7,000 דפי פרוטוקול בקצב של שניים-שלושה דיונים בשבוע.
בזמן המשפט לא דילג הצוות של אפל על שום תרגיל משפטי. תחילה ביקש אפל לדחות את התביעה מטעמי סעד מן הצדק, לאחר מכן החל להגיש בקשות לדחיית מועד הקראת כתב האישום בזו אחר זו, וכן הגיש בקשה לעריכת המשפט מול שופט יחיד ולא בצוות מורחב, החלטה השמורה לנשיא בית המשפט.
עוד לפני הגשת כתב האישום היה אפשר ללמוד על האיש בעל העיניים הירוקות והחיוך העדין גם מאופי הטיפול שזכה לו מן המשטרה; זו צותתה למאה אלף שיחות טלפון שקיים. השיחות הללו תומללו לכ-6,000 דפי פרוטוקול. קלסרים אלה משרטטים את מפת הדרכים של אפל לצמרת.
החקירה שהתקיימה בווליום גבוה גרמה לאפל לטעון כל המשפט כי מדובר ברדיפה פוליטית. השופטים לא נותרו אדישים לקריאות הללו, ופעם אחר פעם נתנו לעורכי הדין של ההגנה להגיש חומרים לא רלוונטיים ונעתרו לבקשות דחייה כדי שהצדק ייראה, אולם בהכרעת הדין הם מתארים בפירוט רב את ניסיונותיו של אפל למשוך זמן.
זו לא הייתה טעות ההגנה היחידה של אפל. הוא סבר כי לא השאיר את טביעת אצבעו על עסקת גינתון, ולכן טען בבית המשפט כי שימש יועץ בלבד ולפיכך יש להסיר את שמו מכתב התביעה.
השופטים דחו את הטענה, ואמרו כי שמעו שורה של עדים שהצביעו עליו כעל בעל הבית בחברת מגדלי הזוהר שרקחה את העסקה. רואה החשבון שלו ארז גבאי אמר על דוכן העדים: "הוא היה איש המפתח בחברה, וגם היום הוא האיש. הוא מקבל את כל ההחלטות החשובות".
ביתו הענקי של אפל בשכונת תל ברוך בתל אביב מסתתר מאחורי חומה גבוהה ושער ברזל. בכניסה דלת עץ כבדה, אבן שיש מבריקה, שטיחים יקרים וגם וילונות כבדים. בחדר העבודה רהיטים עתיקים, שולחן עץ כבד, תמונה של חבר הכנסת מיכה רייסר ז"ל, שני כרכים של ספר הזוהר ובקבוק ויסקי. הרהיטים קלאסיים, כבדים, יקרים. בחצר הבית יש ברכת שחייה ומשטר גינון קפדני.
אפל לא נולד עם כפית של כסף בפה. הוא נולד ב-1950 לאברהם אפל, איש ליכוד שמנחם בגין היה סנדקו. נשוי לפרידה, ואב לשבעה ילדים. בצעירותו למד בתיכון מקצועי למקצועות הדפוס, ועד היום הוא סובל מדיסלקציה קשה וכמעט אינו מסוגל לקרוא. בזמן הלימודים נחבל בידו ממכונת דפוס, ובשל הנכות הקלה לא שירת בצבא.
ב-1970 החל אפל את דרכו עם צעירי הליכוד בחבורה שהיו בה רייסר, מיכאל קליינר, מיקי איתן, לימור לבנת ורוני מילוא. אז נולדה גם החברות עם דוד לוי. שעה שפנו כל חבריו של אפל לפוליטיקה הוא פתח חנות למוצרי תינוקות בכיכר המדינה. מטרתו המוצהרת הייתה התעשרות מהירה.
"הוא אכן הצליח בגדול מהרגע הראשון", מספר חבר מהזירה הפוליטית. לאחר אקזיט מוצלח על העסק בכיכר נהיה אפל קבלן, ועסקי הבנייה שלו המריאו בתחילת שנות השמונים על כנפי חברותו במרכז הליכוד. אז גם הקים אפל את מחנה דוד לוי המפורסם.
עיון בתיקי הארכיון מגלה כי אין סוף לפרשות ולחקירות עד היום ששמו של הקבלן אפל נקשר בהן. הילד שגדל במשפחת אומנה בבנימינה שיחק עם המשטרה ועם הפרקליטות בחתול ועכבר במשך שנים ארוכות. נדמה שכמעט מיום שהחל אפל את דרכו בעולם העסקים הוא נמצא בעימות גלוי עם החוק.
בריאיון לארי שביט בעבר האשים אפל את האליטה בישראל כי החליטה לחסל אותו. "אני אדם שקוף. אין לי מה להסתיר", אמר. "הרי אני גדלתי בפוליטיקה. פוליטיקה היא המים שגדלתי בהם. המים שעליתי אתם. בעסקים התחלתי רק בגיל 25. בגיל שלושים כבר הייתי מיליונר, אבל מעולם, מעולם, לא עירבתי את החלק הפוליטי שלי עם העסקים שלי. מעולם. אין אדם שיכול לבוא ולומר דבר כזה".
העיתונאי שביט, שקיבל אישור נדיר לשהות במחצית אפל במשך חודש ימים, לא עשה לו חיים קלים. "בכל זאת, אומרים זאת עיתונאים, קציני משטרה, הפרקליטות. הוגש נגדך כתב אישום חמור. איך זה?", שאל שביט.
"מי שעומד מאחורי זה הם אנשים במשטרה, בפרקליטות ובתקשורת... אין להם גבולות אדומים... הם כמו הקו קלוקס קלן. הם חושבים שהם בעלי הבית במדינה. זו קבוצה קטנה שהיא מוקד הכוח השלילי פה. זה מקרתיזם, אבל אני לא אהיה כמו יעקב נאמן, אריה דרעי וביבי. אני לא אהיה כבש לשחיטה.
"אני אלחם באנשים האלה עד שכל הפשעים שלהם יצאו החוצה והם ישבו בבית הסוהר... צריך להבין שיש להם כוח שיכול למחוץ אותך עד שלא נשאר ממך כלום. נגמר. אין. גם אם אתה ראש ממשלה הכוח הזה יכול להעיף אותך בשתי דקות".
גם בשכונת מגוריו מנהל אפל קרב של "אשכנזים מול ספרדים". לפני שנים רבות, לטענת תושבים בשכונה, הוא השתלט על בית הכנסת באיזור, הפך אותו לכולל, ופתח במאבק חזיתי עם ותיקי השכונה. אותה אליטה אשכנזית ניהלה איתו מאבק איתנים על הזכות לקבוע את אופי בית הכנסת.
אף שהוחתמו עצומות נגד אפל, הוא נבחר ליושב ראש ועד בית הכנסת, למורת רוחם של שכניו, שלא אהבו את האברכים אשר החלו להסתובב בשכונה. השכנים טוענים כבר שנים שאפל מביא להתחרדות המקום ולשינוי אופיו. שחיטת תרנגולות במקום בערב יום הכיפורים לפני כעשור גרמה להם לרוץ לעיתונות.
השכנה דליה זוסמן, שהייתה פעילה נגדו, עזבה את ועד הפעולה ומודה כי הרימה ידיים. "הוא התלבש על בית הכנסת", אמרה זוסמן השבוע. "אני נואשתי, וכבר לא פעילה בוועד השכונה. את כל המקומות בבית הכנסת הוא מוכר לאנשי ש"ס. אי אפשר להיכנס לשם. אין לנו בית כנסת לשבתות ולחגים.
"הוא הביא לכאן המון אנשים שאינם גרים בשכונה, מהדר יוסף או השד יודע מאיפה. הם לבושי שחורים, גוררים עגלות, בכלל לא מכאן. הוא הכניס לשכונה טיפוסים שאינם שייכים לה. העימות איתו כבר לא גלוי. הוא ניצח, אך כמובן יש מתח סמוי".
ב-1977, סמוך למהפך הראשון בשלטון בישראל ונסיקת הליכוד, הקים אפל עם חברו שלום גניש חברת בנייה. כעבור שלוש שנים כבר קיבלה החברה מעמד של חברה משכנת וזכתה בפרויקטים של משרד הבינוי והשיכון, שהשר הממונה בו אז היה דוד לוי. המנדט של החברה היה לפנות דיירי מעברות לדיור קבע. נכסיהם של הדיירים המפונים עברו לחזקת אפל, והוא אף זכה לליווי פיננסי ממשלתי בסכומים דמיוניים.
מהרגע הראשון עשה אפל מיליונים. עם זאת, הוא פיתח סוג התנהלות שנוי במחלוקת. פעם אחר פעם קשר בין עסקאות ענקיות לבעלי השפעה במקומות הנכונים. "היום הוא אאוט אוף אורדר", אומר פרשן פוליטי בכיר, "אבל בעבר הוא היה מלך. הקים את מחנה דוד לוי. מאז ומעולם הוא היה איש שלו.
"הוא החזיק ביד רשימה של עשרה שמות, והכניס את כולם לכנסת. היו לו ביד 400 חברי מרכז. פריימריז היה הזמן שלו לספק את הסחורה. הייתה לו חיבה מיוחדת לרובי ריבלין. כשריבלין עף מהכנסת אחרי הקדנציה הראשונה שלו הוא הלך לעבוד אצל אפל".
מה היה סוד כוחו?
"היה לו כסף רב, וזה עוזר תמיד לפוליטיקאים. הפעילות שלו הייתה בעיקר בשנות התשעים. כל מרכז הליכוד היה אז הפקרות אחת גדולה. נבחרו שם על בסיס עסקאות, כסף, רישיונות לעסקים, היתרי בנייה. אם המשטרה הייתה נכנסת אז בעובי הקורה, אלף איש היו הולכים למעצר. החגיגה הסתיימה בפרשת נעמי בלומנטל. זו הייתה נקודת המפנה שהובן בה כי ככה אי אפשר עוד".
ההרשעה מפתיעה?
"לא, אפשר ללמוד המון על דפוס הפעולה - איך מגיעים לאנשי מפתח, איך מערבבים בין פוליטיקה לביזנס. מזכיר את הולילנד. התיק ופסק הדין לא הפתיעו אותו. הכול מעורבב בין פקידות, פוליטיקה ואנשי הון".
יודגש כי ריבלין דחה בעבר בריאיון ל"הארץ" את הטענות כאילו הוא איש של אפל. "אני לא חייל של אפל. זה פשוט מגוחך. מגוחך", אמר, "הרבה פעמים הוא עזר לי ברמה הפוליטית. נכשלנו ביחד ברמה הפוליטית. הוא הביא אותי למחנה דוד לוי, אבל לומר שהוא היה הפטרון שלי זה שטויות. זה הבל הבלים. הבל הבלים".
בכל מקום שאפל עבר ונגע בו התעורר חשד ונפתחה חקירה, אולם הכלבים נבחו, ואפל עבר עם אותו חיוך דק של "תתפסו אותי אם אתם יכולים". הוא ראה את עצמו - כך נדמה - בלתי פגיע, ככל הנראה בשל אופיו הנוקשה וקשריו בקריית הממשלה.
מנגד, יש מי שמתארים תמונה שונה בתכלית, של אדם בעל ערכים, לוחם חופש, פעיל שהתנגד כל ימיו לקיפוח העדתי. יועץ המצוי בנבכי המערכת הפוליטית, שנפגש עם אפל לא אחת, מתאר איש ששם לעצמו מטרה להילחם באליטה הישנה.
"דודי אפל נראה לי אידאליסט שלחם באליטה האשכנזית", הוא אומר. "אבא שלו היה אשכנזי, ואמו עלתה מעיראק, אבל הוא היה מזוהה מאוד עם הרגשת הקיפוח של המזרחים במדינה. היה לו קטע מזרחי. הוא נלחם עם פוזת הגבר מהשכונה שלא מוותר ולא משנה מה. במלחמה באליטות הוא היה לוחם מרכזי, וסימנו אותו".
למה?
"כי מרכז הליכוד היה מרכז מפלגה של מזרחים שרצו להשתתף בחגיגה הדמוקרטית. פתאום האליטה האשכנזית קלטה שהשחורים מגיעים לכנסת. הם גם רוצים לאכול מהעוגה, זכות שעד עכשיו הייתה שמורה רק להם.
"בעקבות התעצמות הכוח הפוליטי של הליכוד הפכה האליטה את מרכז הליכוד לבלתי לגיטימי. הודבקה לו תווית של מושחת, ובסופו של דבר נאלצו בליכוד לשנות את שיטת הפריימריז".
הוא הורשע במתן שוחד במיליונים.
"הוא הורשע כי שילם שוחד, אבל אם מסתכלים על המאמץ שהשקיעה המשטרה כדי לעלות עליו רואים שכאן לא חקרו פרשייה כזו או אחרת, אלא סימנו בן אדם וחקרו בכל הכיוונים עד שעלו על משהו. זה מזכיר מאוד את המקרה של אריה דרעי. רצו את האיש אז הלכו וחיפשו מתחת לאדמה.
"הרי היו כאן שלושה שופטים. על מי שמים שלושה שופטים בבית משפט שלום? אלפי שעות צותתו לו. למי עוד מצותתים יום וליל? הוא סומן, זה ברור. הוא היה יעד. רצו להפילו בכל מחיר".
בכל פעם שעלה שמו של אפל נצבעו כותרות העיתונים אדום חזק, וקלוז-אפ של המיליונר הידוע פתח מהדורות. למרות זאת, ארגזי החקירה הכבדים שנכתב עליהם "אפל" בטוש שחור - הורדו בסופו של דבר אל מרתפי הארכיון, ולא תמיד התמצקו לכתבי אישום.
אפל לעג לחוקריו פעם אחר פעם בשל כך. "אין לכם שום דבר ביד. החשדות שהועלו נגדי הם סיפורי סבתא. יש כאן רדיפה פוליטית. אני זכאי, אני נקי, מעלילים עליי", אמר.
בשיחות סגורות שהקליטה המשטרה הוא דווקא לא הסתיר מחברים קרובים את יכולתו להשפיע. "אנחנו הולכים לעשות קוסמטיקה לתת-ניצב מזרחי", אמר, והתכוון שהפוליטיקאים מתכוננים להזיז את החוקר השאפתן מתפקידו.
אפל כיכב גם בפרשת בר-און-חברון שנחשפה בערוץ 1 על ידי העיתונאית איילה חסון והכתה גלים במערכת הפוליטית. חסון טענה כי אריה דרעי וחברו אפל פעלו למינוי עורך הדין רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה. מדובר היה בניסיון להשתלט על התביעה בישראל בשעה שדרעי נחקר במשטרה ללא סוף. חסון חשפה בכתבתה שיחה מדהימה שהתנהלה בין השניים - דרעי ואפל.
"יש לי בשבילך יועץ משפטי מושלם", אמר אפל לדרעי, על פי שידור ערוץ 1. "מדובר בעורך הדין רוני בר-און, והוא בעל סגולות מופלאות מבחינתנו: הוא יהיה שלנו, הוא עסקן בליכוד, הוא היה מאמנו של צחי הנגבי. שתי הסגולות האחרונות מסירות כל חשד של מעורבות מצדנו במינוי", סיכמו לעצמם דרעי ואפל.
בפרשת בר-און-חברון נכתב דוח ציבורי שעלה ממנו ריח רע, אולם לא הוגשו נגד המעורבים לכאורה כתבי אישום. הקבלן אפל תבע אז את העיתונאית חסון על הוצאת לשון הרע. אפל ודרעי הכחישו את הסיפור, אולם בבית המשפט הצליחה חסון לשמור את חסיון המקור שלה, ועם זאת הוכיחה כי הפרסום היה אמיתי.
דן אבי יצחק, עורך הדין של דרעי, היה עד במשפט ואמר לשופטים כי נחרתה בזיכרונו שיחה ובה אמר לו דרעי לאחר התפטרות בר-און מתפקיד היועץ: "אוי ואבוי, אפל יהרוג אותי".
אפל תבע את בכירי רשות השידור בתקופה ההיא - רפיק חלבי, מרדכי קירשנבאום והכתבת חסון. השופט ניסים ישעיה דחה את תביעתו, וכינה אותו "אדם שאינו אומר אמת".
"אפל הוא דמות מאיימת", אומר בכיר ברשות השידור. "הוא היה מעורבב עם הרבה אנשים נחשבים בפוליטיקה, ויש לו זרועות ארוכות מאוד. בבית המשפט הוא הפסיד בענק, ושילם חמישים אלף שקלים הוצאות משפט לרשות. הוכחנו את הסיפור, והשופט ציין לימים את עמידתה של הכתבת חסון על אי חשיפת המקור.
"איך כל טענות הרדיפה שלו מסתדרות עם ההרשעה האחרונה? הרי הוא שילם שוחד. כך נקבע. מעניין אם יערער. כבר שבע שנים הוא נלחם, ועוד ארבע שנים היה בבית המשפט עם פרשת בר-און-חברון. זה המון זמן".
בתחילת שנות התשעים הועמד אפל לדין פלילי על גנבת 42 מיליון שקלים ממשרד השיכון בפרויקט פינוי המעברות בשכונת יוספטל בכפר סבא. בית המשפט אמנם זיכה את אפל, אולם משרד השיכון התעקש שיחזיר את הכסף לקופת המדינה ותבע אותו שוב, הפעם בהליך אזרחי.
בכתב האישום נטען כי אפל קנה את אמון אנשי משרד השיכון, ואלה נתנו לו כספים ללא בקרה הולמת, בימים שהאינפלציה הייתה בשמים. הפעם יצאה הפרקליטות כשידה על העליונה. בית המשפט פסק כי אפל זייף ורימה, אולם הוא חויב להשיב רק מחצית מהסכום, כעשרים מיליון שקלים, בשל רשלנות עובדי המדינה, שלא בדקו את הניירת שהגיש.
הפצצה המשפטית הגדולה והקשה ביותר לנטרול הייתה פרשת האי היווני, שם היה אפל שחקן משנה לצד ראש הממשלה אריאל שרון ובנו גלעד.
פרשת האי היווני החלה להתגלגל בשנת 1999. אפל בחן את כדאיותו של פרויקט מעבר לים. עינו צדה את האי השומם פטרוקלו, הסמוך לאתונה, והוא תכנן להקים בו את אתר הנופש הגדול בעולם. עוד לפני שהספיק לרכוש את האי, התברר כי אי-אפשר לבנות עליו אפילו מטר מרובע אחד מאחר שממשלת יוון קבעה כי המקום הוא אתר עתיקות.
אפל לא אמר נואש. הוא החל למשוך בחוטים בישראל כדי להפוך את החלטת ראשי השלטון ביוון. על פי החשדות לכאורה של היחידה לחקירת פשעים בין-לאומיים במשטרת ישראל, סייעו אריאל שרון ואהוד אולמרט לאפל במאמציו להפריח את האי היווני.
לטענת החוקרים, הזמין שרון את תת שר החוץ של יוון לישראל, ואולמרט הזמין את ראש עיריית אתונה לפגישה עמו. אפל, כך על פי החשד, הבטיח בתמורה תמיכה כספית במירוץ של כל אחד מהשניים בפריימריז בליכוד.
הזכור מכולם בפרשת האי היווני הוא דווקא גלעד שרון, בנו הצעיר של ראש הממשלה לשעבר. שרון הפך בן לילה מחקלאי אלמוני לנחקר השומר על זכות השתיקה. הבן הצעיר של ראש הממשלה מעולם לא הכחיש כי חתם עם אפל על חוזה העסקה כיועץ בפרויקט האי, שהבטיח לו שכר של שלושה מיליון דולר. החשד התחזק כאשר התברר כי לשרון אין כל ניסיון רלוונטי בתחום.
כבר בהתחלה ביקש שרון לעגן את הסכמיו עם אפל בחוזה. החוזה צוטט בטיוטת כתב האישום. "מיליון וחצי דולר יועברו ללא תנאי בשלב קבלת ההיתרים לפרויקט, ומיליון וחצי דולר נוספים יועברו בשלב תחילת הפעלת הפרויקט, בניכוי התשלומים החודשיים", כך הוסכם בחוזה.
האב - שהיה אותה שעה ראש ממשלה עם תמיכת שיא - טען כי לא ידע על הקשר העסקי שנרקם בין החבר לבן. לאחר ארבע שנות חקירה ואיסוף הוכחות החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לגנוז את התיק, ולא הגיש כתב אישום נגד שרון. בשל כך נסגר גם התיק נגד אפל.
"זו הייתה החלטה שעוררה גלי ביקורת אדירים, אך היה בה כדי לשמח את אריאל שרון, שספג את האש בשנות התנהלות החקירה", אומר איש פוליטי מהימין. "אפל שוב יצא בלי רבב שעה שמזוז מסמן את הגבול בין התחום האפור לתחום השחור של אחריות פלילית ומסביר לציבור מה משמעות המשפט - אין תשתית ראייתית", מסבירה עורכת דין ידועה.
תביעה נוספת שמתנהלת נגד אפל היא זו של איש העסקים מיכאל צ'רנוי בעניין חברת "מובילטל", שבמסגרתה ביקש צ'רנוי להכריז על אפל כפושט רגל.
בימים אלה אפל ממתין לגזר הדין בפרשת השוחד האחרונה. הסיוט הגדול שלו - כי ילך לכלא כמו החברים אריה דרעי ואברהם הירשזון - עשוי להתממש. ההערכה היא כי אם יישלח לכלא, הוא יגיש ערעור. אפל יעדיף את מסדרונות בית המשפט ממיטת ברזל מאחורי הסורגים, ומכאן שעוד לא נאמרה המילה האחרונה.
דוד אפל ובא כוחו, עורך הדין משה ישראל, סרבו להגיב לכתבה.
שר החוץ לשעבר דוד לוי לא הסכים לדבר על חברו לדרך בארבעים השנים האחרונות. "אנחנו נישאר תמיד חברים", אמר. "עצוב כאשר אדם שהוא חבר מורשע בבית משפט. מעבר לכך אינני מעוניין להתראיין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם