הוראה חדשה בקרית חיים: אסור לפתוח הוסטלים לחוסים
ועד הפעולה נגד ריבוי ההוסטלים לחוסים בקרית חיים יכול לסמן ניצחון קטן: ראש העירייה, יונה יהב, הצליח למנוע פתיחתם של בתי חוסים נוספים בקריה, לאחר שבמקום נוצר ריכוז של 42 בתים ובהם 350 דיירים. בעלת הוסטל זועמת: "למי הם מפריעים?"

לפני יותר משבוע דרש ועד הפעולה וקיבל פגישה עם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שהביאה להישג מסוים: אמנם ההוסטלים הקיימים לא ייסגרו, אך משרדי הרווחה והבריאות אישרו כי לא יפתחו עוד מערכי דיור לחוסים בקרית חיים.
אלא שבלב כל המלחמה הבירוקרטית-פוליטית הזאת נמצאים החוסים עצמם, חלקם פגועי נפש, חלקם בעלי נכויות, ולא מבינים למה פתאום לא רוצים אותם, ולמי בעצם הם מפריעים אחרי שנים בהם הם חיים באותה קריה ממש?
זמן קריות יצא לבקר בכמה מבתי החוסים בקריה וגילה דווקא שכנים סבלניים, דיירים לא מזיקים
"הסיבה האמיתית למאבק התושבים היא החשש שהשכרת הבתים לעמותות וליזמים אלו, תיצור בועת נדל"ן שתקפיץ את מחירי ההשכרה בקריה עבור משפחות מהמקום", טוענים גורמים העירייה. אז מה האמת שמאחורי המאבק?
ביום רביעי לפני עשרה ימים הצליח ועד הפעולה נגד מעונות החוסים בקרית חיים להיפגש עם ראש העירייה יונה יהב ולהביא בפניו את טענתם לאינפלציה בלתי אפשרית במעונות חוסים שהולכים ומתרבים בקריה. כך למשל הציגו בפניו את הנתון, לפיו בקריה מתקיימים 42 מעונות חוסים, בהם 350 חוסים, בעוד שבשאר הקריות מתקיימים 16 בתי דיור מוגן.

ועד הפעולה טען באזני יהב כי במשך שנים רבות הם קיבלו בעין יפה את החוסים ואף עזרו להם להשתלב בקהילה. אלא שלדברי אנשי קרית חיים, דווקא היחס הטוב הזה הביא לכך שיזמים בחרו דווקא בקריה הזאת כקרקע פוריה לפתיחת עוד ועוד הוסטלים. זעם התושבים אף התגבר כשמספר ההוסטלים ברחוב הראשונים קפץ, ואילו ברחוב אח"י אילת נפתחו גם כן שני הוסטלים חדשים, בבניינים מספר 5 ו-10.
יהב הקשיב לראשונה לועד, ובאופן שהפתיע אפילו אותם, הסכים איתם. עד כדי כך, שהוא הרים טלפון והתקשר לכמה מאותם יזמים וביקש מהם לעקור מקרית חיים את ההוסטלים ולהעביר אותם למקום אחר.
יהב לא התמהמה ופנה למשרדי הבריאות והרווחה בתביעה לעצור את האיכלוס בקרית חיים, ובדרישה לקבל מעתה ואילך מידע לגבי הכוונה לפתוח הוסטלים נוספים. לאחרונה אכן הודיעו מנהל המחוז במשרד הרווחה וכן הממונה הארצי על השיקום במשרד הבריאות כי: "משרד הבריאות ומשרד הרווחה לא יאשרו עוד פתיחת מסגרות דיור מוגן נוספות בקריית חיים".
"קודם כל חיפה ידועה כמי שמקבלת באהבה את כל החריגים בתוך הקהילה", מנסה יהב להסביר את האיסור על פתיחת הוסטלים נוספים בקרית חיים ותמיכתו בסגירת חלק מהקיימים.
"אנחנו בחיפה הרי פתחנו כאלו אפילו באיזורי יוקרה, לא כמו בערים כמו חדרה שמזיזים את הבתים האלו ומעמידים אותם באיזור התעשייה, הרחק משכונות העיר. הרי התמונה המפורסמת ממלחמת המפרץ, בה מנוף מוריד אדם היושב על כיסא גלגלים, היא תמונה של אחד מהחוסים בבתים מסוג אלו בחיפה העיר.
"אבל מה שקורה בקרית חיים זאת הגזמה. העניין של שילוב חריגים בקהילה הופרט וזה עבר לטיפולן של העמותות, והם עשו 'אובר דואינג'. רחוב אח"י אילת זה איזור המיועד לבילוי: שם יש שני בתי דיור לשני סוגי חוסים: האחד לפגועי נפש, באישור משרד הבריאות (מעון של חברת "עתיד חדש" ברח' אח"י אילת 10, א"ש) והאחר של משרד הרווחה.
"רק כשנפתח אח"י אילת 10 הגיעו אליי הורים מודאגים מכך שהחוסים פגועי הנפש מסתובבים ברחוב והם חששו לילדיהם. עשרות אזרחים הגיעו לדבר אתי על כך, ואחרי שבדקתי את הנושא הבנתי שהם לגמרי צודקים- 42 בתי חוסים זאת הגזמה".
אם אתם חושבים שזאת הגזמה, למה לא עצרתם את התהליך בעודו מתרחש?
"יש דבר אחד מאוד פגום בכל העניין הזה, וחשוב שכולם יבינו: לנו כעירייה אין דרך להשפיע, או לדעת על מתן אישור לפתיחת הבתים האלו. פניתי לשר הבריאות ולמנכ"ל משרד הרווחה ודרשתי לדעת מהם, מדוע הם לא מיידעים אותנו בנושא, מדוע אנחנו כעירייה לא מקבלים נתונים על זה".
ביקרנו בכמה מבתי החוסים, והדיירים מסביב לא מתלוננים, אחרים נשבעים שהחוסים לא מפריעים. למעשה רוב החוסים לא נמצאים במקום רוב שעות היום, אז למי זה בעצם מפריע?
"אם זה כל כך לא מפריע, אז איך קורה שבקרין מוצקין אין אף בית כזה? איך קורה ששני הבעלים הגדולים של הבתים האלו של חברת אדנם בע"מ, שמואל ברחד ואחיו בומה ברחד (חבר מועצת קרית מוצקין לשעבר, א"ש) לא פתחו אף בית בעיר שלהם, ואילו בקרית חיים הם מחזיקים 23 בתי חוסים? אם זה לא מפריע לאף אחד אז שיפתחו אצלם".
ארבע בתי חוסים פזורים לאורך רחוב הראשונים בקרית חיים. מדובר ברחוב ובו וילות ובתים פרטיים יפים ומטופחים, רובם מוקפים גדרות, חומות ומערכות אבטחה. באחד הבתים שבתחילת הרחוב מצאנו את ההוסטל הראשון, המאכלס אנשים הסובלים מלקות שכלית ומנכויות שונות.

הבית סגור וכלל אינו מאוכלס עד לשעה שלוש בצהריים, אז מגיעה האחראית על המעון ברוריה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת). מתפקידה לבשל לחוסים, שאמורים רובם להגיע מעבודה שמספק להם משרד הרווחה. חלקם עובד בחברת "שילובים" הנמצאת בצומת קרית אתא.
בעוד שההוסטל עומד בחזית הרחוב, מאחור יש כניסה לבית צמוד, ביתה של משפחת ר' המשכירה את יחידות הדיור לחוסים. ש', בעלת הבית המשכירה את המבנה לעמותה המפעילה את ההוסטל, מתרעמת על קול המחאה שקם לאחרונה:
"החוסים לא נמצאים כאן מהיום, הם כאן כבר שנתיים ויותר. גם כשהם מגיעים, בארבע אחר הצהריים מוציאים אותם לטיול, ובערב הם נכנסים, מתקלחים והולכים לישון. אף אחד לא שומע מהם, לא מרגיש בהם, הם אנשים מדהימים, בכל הגילאים שלא פגעו מעולם ולא הפריעו לאיש.
"אם הם כל כך מפריעים לתושבים אז איך את מסבירה שאנחנו לא מפסיקים לקבל פניות מאנשים ברחוב שרוצים לתת להם אוכל, בגדים, מכשירי טלוויזיה ועוד?".
אילן, גבר בשנות השלושים לחייו שגר בבית הצמוד להוסטל החוסים מודה: "אנחנו לא שומעים אותם והם לא מפריעים, אבל כן מפריע לי שכל הקריה הפכה למעין מעון לבתי החוסים. אנחנו גם לא מאמינים ליהב שהוא לא ידע על האיכלוס המוגזם במעונות לחוסים, נראה אותו מרשה את זה בציר מוריה היוקרתי שלו בחיפה", מתריס אילן.
אתה חושש לתת לילדיך להסתובב ברחוב בגלל החוסים כאן?
"אני לא נותן לילדים להיות ברחוב בלי שום קשר לחוסים. אבל אם אלו היו חוסים פגועי נפש, אולי זה היה מפריע לי יותר".
במעון אחר בהמשך הרחוב יושבת ו' העובדת במקום, ומחכה שהחוסים יגיעו בהסעות ויחזרו למעון בצהריים: "אני לא מבינה למי בדיוק הם מפריעים, אם הם לא כאן בכלל רוב היום, הם לא מסתובבים בחוץ. מדובר באנשים שהם הרבה יותר מתורבתים, שקטים ולא מזיקים מאלו שכאילו מחשיבים את עצמם לנורמאלים. אני לא מבינה איך פתאום התושבים כאן התעוררו, כשהמעונות ברחוב כאן במיוחד קיימים כבר כמה שנים".
המעון לפגועי הנפש של חברת "עתיד חדש", שעורר את רוב הסערה ונמצא באח"י אילת 10 נפתח לא מזמן. הבניין עומד על הכביש הראשי של הקריה, כשמימינו חנות לממכר ג'חנון ומשמאלו פיצוציה. לבניין שתי קומות המאוכלסות על ידי בית החוסים. בקומה הראשונה היו עסוקים דיירי המעון בלתלות תמונות ולסדר את חדר האורחים.
ריח הצבע הטרי במבנה החדש והמבריק ניכר באוויר, והבתים הם למעשה דירות מרובות חדרים, כשבכל חדר עומדת לה מיטה או שניים עם כיסויים צבעוניים. לולא מבט לעבר הדיירים, נדמה היה שמדובר בדירת משפחה לכל דבר.
בקומה השנייה עסוקים בפריקת תמונות ופסלים המעטרים את הפרוזדורים בשתי דירות הדיירים הנוספות. חדר מנהלת המקום, סמדר, נמצא בפתח אחת מהן, והיא עסוקה בהוראות לקראת הכנת המקום ליום העצמאות.
סמדר מעדיפה לא לדבר על מחאת התושבים נגדם, אבל לא יכולה שלא לתהות: "תסתכלו על האנשים כאן, הם נראים לכם מסוכנים, מזיקים, או מפריעים למישהו?".
שמואל ברחד לא הגיב עד לסגירת הגיליון.
מירב טלר, מבעלי חברת "עתיד חדש" שמחזיקה בבית לחוסים פגועי נפש ברחוב אח"י אילת 10 תוקפת את החלטת יהב לאסור על פתיחת בתים נוספים, ואת ועד התושבים: "אנחנו לקחנו בניין שלא נמצא בקרבת בנייני מגורים. מצד אחד אנחנו ליד כביש ומשני הצדדים האחרים יש פיצוציה וחנות לג'חנון.
"שתי הקומות, שהן כל הבניין החדש שנבנה, הושכרו לנו. במקום זה הבעלים חשב להשכיר אותן לשימוש פאבים, אז אני מניחה שהתושבים מעדיפים פאבים מאשר מקום לאוכלוסיה שזקוקה לזה. האנשים פגועי הנפש אצלנו לא מזיקים לזבוב, לא מפריעים, לא מהווים מטרד לאיש, אז מה הבעיה כאן?
"תלו אצלנו שלט שאומר: 'לא רוצים נפגעי נפש בקרית חיים'. ואני אומרת לכם שכל המאבק הזה קם מאחר שיש בקיץ בחירות לוועד קרית חיים, הכל זה מפוליטיקה. אנחנו היינו בקרית אתא, במשך 10 שנים בבניין ישן. חיפשתי בקרית אתא מבנה חלופי, מצאתי וילה גדולה ויפה ברחוב צפוף וילות. אבל דווקא מסיבה זו בחרתי שלא ללכת לשם, כי רצינו שלא להיות במקום עם אוכלוסיה צפופה. לקחנו כאן בניין שלא קשור לאף מבנה מגורים אחר, אז מה באמת הבעיה כאן?"
לדברי גורם בכיר בעיריית חיפה, חששם של תושבי קרית חיים אינו מתעורר דווקא בשל החוסים, שרבים בשיחות סגורות מודים כי אינם מהווים מטרד לחיי היומיום במקום: "פשוט כל השכרת הבתים ליזמים של בתי החוסים יוצרת מעין בועת נדל"ן של העלאת מחירי הדירות במקום, דבר שפוגע בתושבי המקום המעוניינים לשכור את אותם מבנים", הוא טוען.