אני לוזר? חשבון הנפש של גדעון בר לב
המפסיד הגדול של הבחירות בערד הוא יושב ראש הוועדה הקרואה בעיר, גדעון ברלב. רואה החשבון הוותיק, שהיה מנכ"ל משרד הפנים, לא מבין למה החליטו לפזר את הוועדה הקרואה לפני שהשלימה את תוכניותיה

המנצחת הגדולה הייתהטלי פלוסקוב("ישראל ביתנו"). המפסיד הגדול היה גדעון ברלב, ראש העיר הממונה, שהתבקש לסיים את תפקידו אחרי שנתיים וחצי בלבד. זאת אף על פי שוועדות קרואות בראשות ערים מכהנות לרוב כחמש שנים.
ברלב נקרא להציל את המצב בערד לפני כשנתיים וחצי, אחרי ששר הפנים דאז החליט להדיח את ראש העיר המכהן, מוטי בריל. ברלב, 66, רואה חשבון מוערך במקצועו, אב לשניים וסב לשלושה, הספיק לכהן כמנכ"ל משרד הפנים וכיושב ראש ועדות ממשלתיות בתחומי התכנון והבנייה.
הוא התייצב לדגל במטרה להצעיד את ערד לעתיד טוב יותר, בעזרת תוכניות ארוכות טווח לשיקום מצבה. עד כמה רבה הייתה הפתעתו כשקיבל את ההודעה משר הפנים הנוכחי, אלי ישי, על סיום תפקידו. "באתי לערד כמו הנמרים של מלחמת ההתשה, המבוגרים, שהגיעו לקו ברלב כדי לתרום מניסיונם לחיילים הצעירים במוצבים, שספגו אבידות כבדות", אומר ברלב בריאיון ל"המגזין". " הרגשתי כמי שבא לשרת את הנגב. הגיעה אליי פנייה משר הפנים דאז, מאיר שטרית, ואני לא חבר מפלגתו. הפנייה הייתה מקצועית, על בסיס מקצועי".
אתה עוזב בלב כבד. יש לך ביקורת על שר הפנים?
"שר הפנים הקדים את הבחירות משיקולים לא ענייניים. הוא לא נפגש איתי, לא הוא ולא מנכ"ל משרדו, כדי לדון במצב העיר. אף לא פעם אחת. המצחיק היה, שהשר אלי ישי שלח מכתב לוועדת הפנים של הכנסת, שעל סמך הדרגים המקצועיים של המשרד יש מקום לבחירות בערד. גם הדרגים המקצועיים לא ישבו איתי בנושא.
"כמה חודשים לפני כן, במקרה של עמרם מצנע בירוחם, אמרו אותם הגורמים ששלוש שנים זה לא מספיק זמן לוועדה קרואה, ולכן יש להאריך את תפקידו של מצנע לחמש שנים כדי לייצב את העיר. במקרה של ערד אמרו ההפך: אחרי שנתיים העיר כבר מיוצבת, ולכן יש לעשות בחירות רגילות. לכאורה נתנו לי מחמאה, כביכול, שהצלחתי לעשות בשנתיים את מה שלמצנע נדרשו חמש שנים לעשות. אנשים עוצרים אותי ברחוב ואומרים שהיו רוצים שאשאר. הם מרגישים שעשינו דברים לטובתם, בלי שיקולים זרים".
וזה לא משכנע אותך?
"היו כאן שיקולים פוליטיים מקומיים, שהתאחדו עם המפלגות הארציות כמו 'אגודת ישראל', 'ש"ס' ו'ישראל ביתנו' ועם מניעים אחרים, ולכן לחצו על אלי ישי להקדים את הבחירות".
כדי להבין את החלמאות של השלטון המקומי בישראל כדאי לעיין בבג"צ 6365.08 שהגישו יעקב בנישתי ואחרים נגד שר הפנים וצמרת משרדו, בעקבות ההחלטה להאריך את שלטונו של עמרם מצנע כראש המועצה הממונה בירוחם.
השופט העליון אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין כי הארכת תפקידו של מצנע בירוחם הייתה מנומקת וחיונית לייצוב המועצה המקומית. הוא המשיל את מצב המועצה לחולה במצב קריטי, שהיה צורך להצילו מסכנת חיים אך יש לתת לו טיפולים נוספים כדי להבטיח שהמחלה לא תחזור.
בהסכמת חבריו להרכב, השופטות דורית בייניש ואיילה פרוקצ'יה, דחה רובינשטיין
אלא שלפי משרד הפנים, בירוחם "המתחיל במצווה אומרים לו גמור", ובערד פועל היגיון שונה: אין צורך בוועדה קרואה של חמש שנים. התושבים בערד טוענים שמדובר בפוליטיקה, ובחיבורים בין מפלגת "ישראל ביתנו", שנציגתה זכתה בבחירות, לבין ש"ס, ששר מטעמה יושב במשרד הפנים. כך או כך, הוועדה הקרואה בראשות ברלב פוזרה, ובימים אלה מתחילה החפיפה עם הנבחרת כחוק, טלי פלוסקוב.
האם הממונה על מחוז הדרום מטעם משרד הפנים נפגש איתך והסביר לך מדוע אתה מסיים את תפקידך?
"הוא נפגש איתי אבל לא כדי לדון על ערד או על סוגיות הבחירות בערד. למיטב ידיעתי הוא כלל לא הגיש חוות דעת בנושא. הכל הוחלט בידי הירושלמים שלא ירדו לשטח. במשרד הפנים פעלו מתוך מטרה. אני לא אתפלא אם זה מה שעומד מאחורי ההצבעה המפתיעה של'ישראל ביתנו' לטובת סגן השר ליצמן בנושא חדר המיון באשקלון".
באופן עקרוני, מה עמדתך באשר לוועדות קרואות?
"באופן עקרוני ועדה קרואה זה לא דבר טוב. אני בעד שלטון הנבחרים בכל יישוב, אבל לפעמים השלטון המרכזי חייב להתערב בניהול המקומי, כשנוכחים לדעת שיש פגיעה בתושבים כתוצאה מטיפול לקוי של הנבחרים ברשות המקומית. לכן, כשצריך, יש למנות ועדות להצלת הרשות המקומית עד לייצובה, ולאחר מכן להחזירה לתושבים.
"עם זאת, צריך לאפשר אופק ניהולי לעיר, וזה צריך להיות בין שלוש שנים לחמש שנים. זה מופיע במסמך פנימי של משרד הפנים. אסור היה להכניס את ערד לטלטלה נוספת אחרי סיפור ההתנהלות של הקדנציה הקודמת. הכנסת קבעה לפני כחצי שנה שהמינימום של ועדה קרואה הוא בין שלוש שנים לחמש שנים, ורק לגבי ערד פעלו להקדמת הבחירות.
"הניסיון המצטבר מלמד ששנתיים בלבד אינן מספיקות. בגלל המורכבות של המשימה נדרש מינוי של חמש שנים, ובכל מקרה יש לקבוע את מועד הכהונה או את סיומה שנה מראש, כדי לאפשר לראש הראשות ולעיר להיערך לבחירות".

מי מתאים לתפקיד ראש מועצה ממונה?
"דרוש אדם בעל ניסיון, ולכן המינוי של עמרם מצנע היה במקומו וגם המינוי שלי. הניסיון שלנו אפשר לנו להיכנס לתפקיד מיד ולאחוז במושכות. קח לדוגמה את ברוך אלמקיאס, שהיה ראש מועצת ירוחם.
"בתחילת 2004, כשהייתי מנכ"ל משרד הפנים, הוא לא היה מרוצה בתחילת מכך שלא אישרתי לו מענקים מיוחדים ללא תוכנית עבודה מסודרת. לתדהמתי החל אלמקיאס לעקוב אחריי ביום ובלילה, ישן ליד ביתי, נצמד אליי בסיורי במשרדי הפנים בהרצליה ואף נאבק במאבטח. הוגשה תלונה במשטרה, מונה לו באותו יום חשב מלווה, והשלב הבא היו הדחתו ומינוי מצנע כראש הוועדה הקרואה".
מדוע בנגב יש ריכוז כזה של ועדות קרואות?
"אין ריכוז. יש בסך הכל הרבה פחות מאשר במרכז ובצפון. בנגב יש ועדות קרואות באופקים, בירוחם בערד ובערערה בנגב, מתוך כשלושים ועדות ממונות ברחבי המדינה".
תקציב המדינה מחולק לנגב בצדק, בפרופורציה נכונה?
"אני מכיר רק את תקציב משרד הפנים, ואין ספק שצריך לתת יותר כובד משקל לאזורים מרוחקים על חשבון מרכז הארץ. למשל, אגף התקציבים אישר את כביש 31, אפילו שלא עמד בקריטריונים הכלכליים לתקצוב כבישים, כי הייתה הבנה לחיוניות של נתיב התחבורה העיקרי לים המלח ולערד".
ברלב הגיע לדירה השכורה מערד מביתו ברמת השרון כדי למצוא, לדבריו, "עיר במצב של אי ודאות. חוסר כיוון, תושבים שפופים. ההרגשה הייתה שערד, שהייתה בעבר עיר מובילה בנגב, איבדה את מקומה. העירייה עברה תוכנית הבראה קשה בעקבות ניהול לא משובח. בשנתיים וחצי האחרונות העיר התייצבה, אין לנו גרעונות. גם במסגרת התקציב השוטף השגתי תקציבים לפרויקטים המיוחדים המתבצעים".
יש דברים שהצלחת לשפר, לדעתך?
"את הניהול של העירייה. הוחלפו מנכ"ל, יועץ משפטי וגזבר. מתוך עשרה בעלי תפקידים בכירים, שבעה הם נשים. יש כרגע רובד ניהולי איתן ויציב. זאת השנה השלישית ברציפות שנשמר איזון תקציבי".
אתה מאמין שיש לעיר עתיד אחרי הבחירות?
"בוודאי. אני מקווה שבמקום להתגושש ביניהם,חבריהמועצהיתאחדו,ינהלואתהעירייה לטובת העיר, ויימנעו ממינויים פוליטיים של סגנים בשכר. עבדתי ללא סגנים בשכר והוכחתי שהדבר אפשרי. חבל על הכסף. חברי המועצה צריכים להתוות מדיניות ולאפשר לדרג המקצועי לבצע. אני מקווה שיימנעו בערד מסכסוכים שאפיינו את הקדנציה הקודמת והביאו לשיתוק העיר. העיר ראויה לזה. עם הקמת בסיס נבטים הגדול יש פוטנציאל אדיר, מרכז קניות חדש ועוד יאפשרו לעיר לשגשג".

מה אתה אישית מתכוון לעשות עכשיו?
"אחרי 45 שנות עבודה אני רוצה לנוח. אני מתכוון לפעול ללא תמורה לטובת הכלל, ואתנדב לכל פעילות ציבורית. פוליטיקה? חס וחלילה. בעבר היה לי משרד שבו עבדו כ-80 רואי חשבון. כשנכנסתי למשרד הפנים מכרתי את המשרד, כדי שלא יהיה אפילו שמץ של ניגוד עניינים. אני את שלי עשיתי, אבל לבסוף מצאתי בגידה. בעיניי, כשמערכת שולחת מישהו לקרב, היא צריכה לעמוד אחריו, לראות בו שליח ולא דברים אחרים".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים בוחן באופן שוטף ורצוף את תפקוד הוועדות הממונות, ומשנראה כי הכשלים ברשות המקומית בגינם הוחלט על פיזור המועצה הנבחרת תוקנו, וקיים בסיס להשבת השלטון לידי נבחרי הציבור, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת, להורות על מועד בחירות מוקדם ממועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות".