ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

חולון: פרויקט מיחזור חדשני יוצא לדרך

תושבי שכונת נווה רמז בחולון יתחילו להפריד אשפה, ובקרוב יתר תושבי חולון ימיינו את האשפה לזבל רטוב ויבש . העירייה: "תושבי השכונה מאוד מודעים לסביבתם"

לפני כשבועיים אישרה הממשלה חוק שאמור להוביל למהפכה בתחום המיחזור בערי ישראל, כשבימים אלה החוק אמור לעבור קריאה ראשונה בכנסת. אחת הערים שהקדימו ונרתמו לתוכנית היא חולון.


על פי החוק, התושבים יפרידו את האשפה בביתם לשני פחים נפרדים: האחד לזבל רטוב שכולל מרכיבים אורגניים ושאריות מזון ובדים, והשני לזבל יבש שכולל קרטונים, קופסאות שימורים, נייר, פלסטיק אריזות חטיפים וכו'. מי שלא יעשה זאת, צפוי לספוג קנסות כבדים. כל זאת במטרה להקטין באופן משמעותי את כמויות הפסולת שמגיעות למטמנות ובכך לסייע בהצלת כדור הארץ.

הסלוגן שילווה את הפרויקט הוא "לא להטמנה, כן למיחזור". שכונת נווה רמז נבחרה על ידי העירייה להיות הראשונה שעומדת לעבור למיחזור האשפה הביתית, תוך שיתוף התושבים. לאחר מכן יתרחב הפרויקט לשאר העיר.

העירייה מתכננת להציב בשכונות מוקדים למיחזור, כשבכל מתקן יהיו מספר תאים לזריקת הפסולת שתעבור בהמשך למיחזור. בשבוע שעבר התכנסו נציגים של ועדי בתים ואנשי חינוך מהשכונה למפגש עם נציגי העירייה והמשרד להגנת הסביבה, ושמעו על יתרונות המיחזור תחת הכותרת "פרויקט שיתוף הציבור בהפרדת פסולת כמקור לצורכי מיחזור".

"מנכל"ית העירייה חנה הרצמן מאמינה כי שיתוף הציבור יוביל אותנו להחלטות טובות ונכונות יותר", אמרה ד"ר תמר שרויטמן, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי. "מקרה זה מהווה דוגמא קלאסית לשיתוף פעולה ציבורי מסודר, תוך כדי דאגה לדורות הבאים". ראש העירייה מוטי ששון הדגיש: "אני מאמין בהידברות עם התושבים וברתימתם לקחת חלק פעיל בעיצוב המדיניות העירונית". הרצל רוזנטל, סמנכ"ל

תשתיות הוסיף: "הפעילות הציבורית שנדרשת היא בעצם בבית. הפעם הציבור צריך לעשות חלק גדול מהעבודה, כמו הפרדת הזבל לשני מכלים וטיפול בביתני האשפה של הבניין".

אבי מור, מנהל מחלקת התברואה בעיריית חולון, ציין כי "התוכנית של הגנת הסביבה היא למעשה ממשלתית. אנו צריכים ליישם את החלטת הממשלה על הצד הטוב ביותר. שיתוף הציבור משתלב בדרך בה ניישם את ההחלטה".

מדוע העירייה בחרה דווקא בשכונת נווה רמז לפרויקט?
"בחרנו בה מתוך אופי השכונה. מדובר בשכונה בה אחוז הצעירים גבוה. אין בה בנייה רוויה והבניינים לא מתנשאים ליותר מארבע קומות. על פי פניות המוקד שבדקנו, ראינו כי תושבי השכונה מאוד מודעים לסביבתם. זו גם שכונה יציבה, אין בה הרבה ניידוּת ואין הגירה שלילית. תחלופת התושבים מעטה. וזו גם בין השכונות הוותיקות בחולון".

נוכחות צעירים בשכונה חשובה להצלחת הפרויקט?
"קשה לשנות תפישה של אוכלוסייה מבוגרת. אנו בונים על ילדי השכונה. השינוי יובל באמצעות בתי הספר והגנים. אנו מצפים מהם להפוך לסוכני משנה שלנו בהעברת מידע לתושבים. בית הספר 'בן צבי' הוא בית ספר ירוק. הסביבה היא נושא מרכזי בו". על כך הוסיפה שרויטמן: "חלק מבקשתנו מהציבור זה לעזור לנסח ולעזור ביצירת תוכניות שייכנסו לשנת הלימודים".

בעירייה שומרים על אופטימיות ומקווים כי הפרויקט יתפוס ויתפשט במהירות לשכונות נוספות. גם העלויות נלקחות בחשבון. "מיחזור בארץ הוא עסק מאוד יקר", אמר מור. "אבל מצד שני, הממשלה מחייבת גם בהיטלי הטמנה בגין הטמנת פסולת. על כל טון אשפה שנשלח להטמנה בדרום הארץ, העירייה משלמת 50 שקלים. התנאי להחזרי כספים הוא בפעולות מיחזור.

בהצעת החוק מדובר גם על קנסות למי שלא ממחזר. אנו לא רוצים להוביל למצב בו תושבים יהיו עבריינים עקב חוסר מיחזור. מדובר בקנס כספי של כ~20 אלף שקל. בהמשך הולכים להיות גם פקחים ברשויות המקומיות".

למרות העלויות הגבוהות, רוזנטל מראה כי יש עוד צד למטבע: "יש להבין שכל תהליך המיחזור יחסוך לאורך שנים הטמנה ולכן יחסוך כסף ציבורי לא מועט. אם העירייה לא תצטרך לשלם כספים עבור הטמנה והובלה לדרום, אז אותו כסף שיחסוך הציבור יושקע בגנים וברחובות".

האם כל נטל המיחזור ייפול על התושב?
"לא. הפרויקט דורש עשיית שינויים רבים גם מצד הרשויות. בחלק מהבתים למשל צריך לשנות את ביתני האשפה, יש לארגן שני מכלים בצבעים שונים, צריך לוגיסטיקה של מחלקת התברואה לאיסוף הפסולת. לא מדובר בתהליך מיידי, אך כן צריך להתארגן לכך במידה ויש היענות".

תושבי חולון מודעים לנושא המיחזור?
מור: "יש המון פניות של תושבים בנושא. יש כאלה שמבקשים מתקני מיחזור ליד ביתם לבקבוקים ונייר. אנו אוספים את כל הכתובות ולאחר מכן ממיינים לפי רחובות".

שרויטמן: "ערכנו מפגש יידוע עם ועדי הבתים בשכונה והם הראו התעניינות. בעוד שבוע צפוי לנו מפגש נוסף בו יתקיים דיון עם נציגים מטעם העירייה והתושבים".

אחת מהמשתתפות בפרויקט היא תושבת חולון אלישבע שמואלי. "הציגו לנו במפגש את עקרונות הבריאות וחשיבות קיום התחנות להפרדת הפסולת", היא אמרה. "אני אישית מאוד חיכיתי לפרויקט הזה ושמחתי לראות שזה יוצא לפועל. אני מקווה שאנשים לא יישברו אחרי חודש ויגידו שנמאס להם לעשות הפרדות. צריך רצון טוב, הסבר נכון, יידוע הציבור, השקעה של זמן וכסף מצד העירייה וחינוך נכון של הצעירים. יש לי אמון בעירייה וגם לדעתי המנכל"ית חנה הרצמן עושה עבודה מדהימה".

בצד הפחות נעים של התמונה מור ידע לספר על תושבים שהמודעות לסביבה לא בדיוק עומדת בראש מעייניהם. "ברחוב מסוים בחולון", הוא ציין, "עמד במשך שנים מיכל לאיסוף נייר, ואז נכנס דייר חדש לבנין שלא רצה בזאת לידו. היה גם מתקן בפינת ויצמן וההסתדרות, והייתה אינתיפאדה של תושבים בטענה שהוא מפריע למעבר והם לא נרגעו עד שהזזנו את המתקן.

"מצד אחד רוצים, אך מצד שני כשבאים לעשות משהו, יש בעיה. כמו כן, בגלל שהמכלים נמצאים ברשות הרבים יש ונדליזם. בל"ג בעומר האחרון שרפו ילדים חמישה מיכלי נייר, הם זרקו גחלים והמתקן בער. מה? הם רצו לבדוק שיש שם נייר בפנים?".

למרות הדרישות, החששות, הלוגיסטיקה המורכבת והעלויות הכספיות הגבוהות, בעירייה רוצים לדחוף את הפרויקט הזה קדימה להצלחה, כי בכל זאת יש רק כדור ארץ אחד.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...