כפר סבא: שבט אברוצקי מציין 100 שנים להיווסדו
במאי 1910 עלה לישראל יואל אברוצקי, צעיר בן 20 מאוקראינה, ושתל מטע שקדים בכפר סבא. 6 דורות ו-250 צאצאים לאחר מכן, הסיפור של שבט אברוצקי הוא סיפורה של כפר סבא ושל מדינת ישראל. בשבת נערך הכנס המשפחתי השלישי לציון 100 שנים לעלייתו של יואל
מטע השקדים היה שם דבר בקרב התושבים, וגם היום ותיקי העיר יכולים לספר לכם שלגבעה הזו, ברחוב זמנהוף, קוראים גבעת אברוצקי. יבול השקדים היה הפרנסה הראשונה של המשפחות שילדיהן נולדו כאן, צברים עוד טרם קום מדינה.
המטע היפה חוסל על ידי הטורקים, שכרתו את כל המטעים בעיר כיוון שנזקקו לעצים לבערה לרכבות בזמן פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במשפחה מתנחמים היום שלפחות לא הקימו במקום מפלצת בטון נדל"נית, אלא דווקא מוסד חינוכי, כזה שמנחיל לצעירים, כך הם מקווים, את הערכים
למשפחת אברוצקי חשוב לשמר את המורשת, במשפחתיות דביקה, גם אם מדובר בתמנון משפחתי שמונה 250 בני אדם. ביום שבת התקיים הכנס המשפחתי השלישי של שבט האברוצקים אבל המיוחד מכולם, בסימן מאה שנים מאז הגיע בן המשפחה הראשון לישראל.
רק בכפר סבא עצמה מתגוררים כמאה מבני משפחת אברוצקי, ביניהם דור הוותיקים על ילדיו, נכדיו וניניו. עם ציוני הדרך שהשאירו את חותמם על העיר נמנית גם המאפייה הראשונה של כפר סבא, מאפיית אברוצקי, שנפתחה בתחילת שנות העשרים ברחוב וייצמן פינת הרצל וסיפקה לבני המשפחה הצעירים לחמניות חמות וטריות שעליהן הם מדברים עד היום בנוסטלגיה מתרפקת.
כ-220 אורחים הגיעו אל הכנס, הישג יפה כשמדובר בכ-250 אברוצקים המפוזרים ברובם ברחבי הארץ ומיעוטם גם בעולם. חצי שנה, ארבע ועדות ושש פגישות מרכזות נדרשו עד אשר הגיעו האברוצקים לכנס שארגונו וביצועו יכלו לפאר רזומה של חברת הפקה רצינית.
חולצות עם הלוגו "האברוצקיאדה", סרט משפחתי ודיסק תמונות חולקו לכולם, כמו גם מדבקות עם שמות שכללו את תמצית השושלת-שמות הסבא והסבתא, שמות ההורים ושמו של עונד המדבקה. רובם אכן אברוצקים, חלקם אלמוגים (אברוצקים שעברתו את שמם לבקשתו של בן-גוריון), ומעט שמות אחרים של אלו המכונים בחיוך סלחני: "המצטרפים".
זהו הכנס השלישי והחגיגי ביותר שנערך עד כה עבור השושלת המפוארת. הסיבה הרשמית ומלאת הפאתוס שלשמה התכנסו כולם, לא מונעת מהצעירים לפתוח במשחק כדורגל סוער ומהקטנטנים להתיישב בפינת היצירה שנושאת את השם: "זאטוטי אברוצקי".
השם שאותו כולם מבטאים ביראת כבוד מחד גיסא ובחיוך רחב מאידך גיסא, הוא שמה של סבתא שניידל - הסבתא הגדולה שכדי למנוע מבנה הבכור יואל להתגייס לצבא הצאר באוקראינה, בלי לקצוץ את אצבעו (זאת הייתה השיטה המקובלת עבור מי שלא רצה להתגייס), החליטה להסתכן ולעלות לארץ ישראל. אז, מספרים האברוצקים, התחיל הכל.
בני המשפחה שהגיעו מעיירה הסמוכה לקייב התוודעו לשפה העברית כבר בגולה בזכותו של דוקטור לב טוב, שלימד עברית ב"חדר". ההיכרות עם השפה יצרה בקרב הצעירים תאים של ציונות וכשהגיעו לארץ השפה לא היוותה מכשול.
כבר בדברי הפתיחה בכנס מזכירים את סבתא שיינדל ואף מביאים כמה ציטוטים נבחרים שנהגה לומר על השושלת המתרחבת: "האברוצקים עשויים מפלדה", " אין אצל האברוצקים מכוער וטוב", "כמה בייגלעך אפשר לאכול על בטן ריקה", והשיא ללא ספק טמון במשפט: "אני נותנת חתנים טובים ומקבלת כלות דרעק" (תרגום חופשי, ביידיש זה נשמע הרבה יותר טוב).
האדם המבוגר ביותר שהגיע לכנס בשבת הוא בן 87 והצעיר ביותר בן חודשיים. אחד המבוגרים הוא מתתיהו (תותי) אברוצקי, בן 82, שסיפר איך הכל התחיל: "אבי יואל היה הבן הבכור למשפחת אברוצקי. ב-1910, כשהיה בן 20, נשלח לעלות לארץ להכין מקום לכולם.
"הוא הגיע לבאר יעקב, למד קצת חקלאות, התאמן בנטיעת שקדים וב-1912 שמע שבכפר סבא מחפשים 12 אנשים שיעלו לבנות את ביתם במקום. הוא רכש נחלה בכפר סבא ובנוסף 120 דונם בגבעה שבה התקיים הכנס. בשנת 1914 הגיעה הסבתא בלוויית הבן הצעיר ברוך לבדוק מה יואל עשה עם הכסף.
"את אבא הטורקים רצו לגייס לצבאם. הוא לא רצה, לכן אסרו אותו. הוא נשלח לדמשק ברכבת ובדרך ברח ממנה וחזר לארץ, פגש את אמו ואחיו בחדרה, לשם גורשו תושבי כפר סבא שבתיהם נהרסו. אחרי שהסתיימה מלחמת העולם הראשונה התחילו להגיע שאר בני המשפחה".
אך הסיפור המשפחתי לא מסתכם בכפר סבא. בני משפחת אברוצקי אחראים להקמת יישובים גם בנגב ובגליל. עמירם אברוצקי ואשתו דרורה היו בין מקימי המושב נאות הכיכר בערבה, בשנת 1959. "עשינו את זה עם עוד שישה חברים ומכספנו שלנו, כמעט ללא סיוע ממשלתי", מספר עמירם (77), על הקשר שלו עם האדמה שהתחיל לפני כיובל.
השניים לא הסתפקו במושב בערבה, ולפני 30 שנה החליטו להקים את עין כמונים, במטרה לגדל שם אפרוחים. האינפלציה של אותה תקופה הביאה למשפחה זמנים קשים, ומה שהתחיל כצורך בפרנסה ובהאכלת בני הבית, התפתח והפך לאחד ממשקי החלב המצליחים והמוכרים בתחום התיירות והגבינות בישראל.
אל השם "עין כמונים" הגיע עמירם בעקבות ספרו הראשון של אפרים קישון שקרוי בשם זה. "רצינו שמי שישמע את שם המשק ייזכר בספר של קישון ויחייך", מספר עמירם בחיוך ומוסיף בקנטרנות מסוימת שעד היום מאשימים אותו בפרוטקציה בעקבות הקמת המשק".
מה סוד הקסם האברוצקי?
"יש במשפחה הזו סוג של אנרגיה והבסיס לכל העוצמות הללו הוא סבתא שניידל, שהתחילה את הסיפור הזה, ואנחנו ממשיכים אותו במיטב יכולתנו".
אחד הסיפורים המדהימים של בני השבט הוא של חנה אברוצקי, בת 79, ילידת ורשה. חנה ברחה בגיל 11 מגטו ורשה והגיעה אל מנזר קתולי, שם הנזירות היו לה למשפחה, ופרח כמורה צעיר בשם קרול ויטילה הפך לחברה הטוב. כעבור 30 שנה מונה קרול ויטילה לאפיפיור יוחנן פאולוס השני, והשניים שמרו על קשר חם עד לפטירתו ב-2005.
חנה עלתה לישראל על סיפונה של אוניית המעפילים אקסודוס וקיבלה את אות ההגנה בזכות פעילותה האמיצה. "אני הדודה של השבט", היא אומרת בגאווה ניכרת. חנה נישאה לנחום אברוצקי, נכד לסבתא שניידל, והשניים מתגוררים עד היום בבית שבו נולד בעלה נחום, וששרד שריפות חוזרות ונשנות מצד גורמים שונים בנסיבות שונות: פעם היו אלו הערבים, אחר כך הטורקים וגם הבריטים ניסו את מזלם.
"עזבנו לדיור מוגן לפני זמן מה, אבל התגעגענו וחזרנו לבית שנקרא 'בית אברוצקי', ושעבר שיפוץ", ממשיכה חנה. "הבית במרכז העיר נושא כיום שלט שמספר על ההיסטוריה של המקום. הרבה אנשים חושבים שזה הזוי לגור במיקום כזה ליד השוק בעיר, אבל אנחנו לא יכולנו אחרת".
מלבד יישוב הארץ, בני משפחת אברוצקי גם לחמו למענה. יואל אברוצקי היה ממקימי "ההגנה" בכפר סבא, וגם לא מעט מבני הדורות הבאים בחרו בקריירה צבאית. אחד המוכרים מבין בני המשפחה היה האלוף במיל' דורון אלמוג, בן 59, ששייך לשלוחה של המשפחה בראשון לציון.
"אני נולדתי אברוצקי ושיניתי מאוחר יותר לאלמוג, בין היתר גם בגלל ההשפעה שהייתה עליי מצדו של זאביק (זאב אלמוג, שנהרג עם אשתו בפיגוע במקסים, א"ה, א"ב), שבתור מי שהיה מפקד בחיל הים שהביא את הצוללות לישראל, התבקש לעברת את שמו. הייתי הרבה בבית שלו ושל אשתו רותי והחלטתי לעברת גם כן".
אלמוג, בנם של בת עמי ומתתיהו אברוצקי, היה אלוף פיקוד הדרום. אחיו ערן נהרג במלחמת יום הכיפורים. בתו נפטרה בגיל חודש לאחר שנולדה עם פגיעה קשה בעורק הלב ובנו ערן, שסבל מאוטיזם ופיגור קשה כתוצאה ממום בלידתו, נפטר בשנת 2007 בגיל 23. חודשיים לאחר מכן נפטר אביו מתתיהו. דודו זאב היה מראשוני חיל הים ופיקד על הצוללת לווייתן, וכן היה ממקימי בית הספר לקציני ים בעכו וניהל אותו במשך 24 שנים.
המשפחה סבלה מנחת זרועם של מפגעי הטרור שפגעו בלב אוכלוסיית ישראל בשני העשורים האחרונים. בשנת 2003 נהרג זאב בפיגוע במסעדת מקסים בחיפה ביחד עם ארבעה בני משפחה נוספים: אשתו רותי, בנם מושיק בן ה-43, ושני נכדים - תומר בן ה-9, בנו של מושיק, ואסף שטייר בן ה-11, בנה של הבת גלית.
עד כמה הקשיים שעברתם במשפחה המצומצמת והמורחבת כאחד תרמו לליכוד המשפחתי הזה
אלמוג: "קודם כל, משברים הם רגעי מבחן גדולים. גם ליחידים, גם למשפחות וגם לאומות. משפחתנו התמודדה עם לא מעט משברים קשים וזה ראוי להערכה. אני חושב שמלכתחילה הסיבה שהאבות המייסדים הגיעו לישראל היו בגלל משברים, הפוגרומים באוקראינה, וזה מה שהוביל אותם לעצב עתיד של תקווה.
"גם כיום, לאחר הפיגוע הקשה במקסים, הבנים במשפחה החליטו להתגייס ליחידות הטובות ביותר. זה אחד המאפיינים במשפחה, הפטריוטיות והבנת המשמעות של לקיחת גורלנו בידינו".
יואל אברוצקי - אחד מראשוני כפר סבא
נחום אברוצקי - מפקד ההגנה בכפר סבא
מתיתיהו (תותי) אברוצקי - שחקן נבחרת ישראל בכדורגל ואלוף ישראל לנוער בהטלת כידון והטלת כדור ברזל.
דורון אלמוג - אלוף במיל', אלוף פיקוד הדרום בעבר.
עמירם אברוצקי - מקים מושב עין כמונים.
חנה אברוצקי - ברחה מגטו ורשה וחונכה במנזר אצל מי שהפך לימים לאפיפיור יוחנן פאולוס השני.
יואב אברוצקי - שחקן כדורגל בפועל כפר סבא בשנות השישים והשבעים.
זאב אלמוג ז"ל - ממקימי שייטת הצוללות ומראשוני חיל הים, ניהל במשך 24 שנה את בית הספר לקציני ים בעכו. נהרג בפיגוע במסעדת מקסים בשנת 2002.
מיכאל אלמוג - יו"ר ההתאחדות לכדורגל בשנים 1973 עד 1982, סגן וממלא מקום ראש עיריית כפר סבא לשעבר זאב גלר.
אורן אלמוג - איבד חמישה מבני משפחתו בפיגוע במקסים והתעוור.
אלחי שפרי - ביתו נפגע מסקאד במלחמת המפרץ הראשונה. תבע את ממשלת עיראק וזכה.
רותם אברוצקי - עיתונאי, ערוץ 1
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם