בטי בום: דורון ברוש נגעל מאריאל זילבר
ביום ראשון שעבר אריאל זילבר הופיע במעוז התל-אביביות, "החלונות הגבוהים". מצער לדעת שדווקא כאן, במבצרה של הנורמליות, הוא מצליח לזכות בלגיטימציה מחודשת

אלא שכמה שעות קודם לכן נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלי הזמנה מחבר בשם יגאל, מארגן מסיבות ותיק, שכתב לי את "הערב בחלונות הגבוהים בנוכחותו של אריאל זילבר עם להיטיו הישנים רוצי שמוליק, בטי בם" וכן הלאה. ולשם ההמחשה הופיעה על ההזמנה תמונתו של זילבר, מין עלם חמודות שנשקף לו מבעד החלון ומנגן לתומו בפסנתר, אולי אורגן, בטח מחבר לנו את להיט הקפיצים החדש שלו.
רוצי שמוליק, בטי בם - איך אפשר להגיד לא? הרי מי לא צרח בכל גרון אי-שם לפני שהפרקים התחילו לחרוק רוצי שמוליק ורצה להיות חבר של קבע בחברה להגנת הטבע? איך אפשר להגיד לא לזילבר השובב הזה המנגן לתומו בפסנתר?
ורק שזילבר השובב הזה כבר הרבה זמן לא עושה דברים סתם ככה לתומו. הוא כבר לא העלם דק הגזרה שחור התלתלים שהופיע בתמונה. הוא התרחב קצת, מילא, קורה לכולנו, הוא גידל זקן וכיפה, מילא, רצונו של אדם, אבל עם הגזרה והכיפה הוא טיפח לעצמו גם כמה דעות לא סימפטיות - למה להסתפק ב"לא סימפטיות" - בואו נקרא לתועבה בשמה - דעות בוטות, חשוכות, גועליות, והוא גם לא מסתיר אותן. פרסמתי כאן בעבר את הפנינים של זילבר, ואני חושב שראוי לפרסם אותן שוב ושוב, שיתבשם מהן הציבור.
הנה מה שהוא אמר:
על הקיבוצניקים: הם בני זונות, עם האף למעלה, לא רוצים לעבוד, שנים הם תחמנו את המדינה, אנשים רעים, מושחתים.
על השמאל: כל השמאל הזה שיורק על המדינה היהודית, יש להם בתים בניו יורק או בלונדון, זה השמאל השמן, הנהנתנים, כל המרצ והשינוי, הם פשיסטים.
על החילונים: אין לחילונים מה להציע היום, יש להם רק לקנות ולחלות באיידס ולהיות הומו, לסבי, ולראות עירום מלא בכל מקום. טפו! אני רואה ילדות שמבליטות את הבטן. מי צריך את זה לכל הרוחות. תשים לה שרוולים ארוכים וצווארון. תמיד חשבתי שמחשופים זה נורא. לא משנה שאהבתי בחורות עירומות. אבל זה יצר.
על פולנים: הפולנים הם האנשים הכי רעים שיש. כל הייסורים, החרמות, זה הכול בא מהפולנים, לא מהספרדים, עובדיה יוסף הוא נאור לידם.
על יגאל עמיר, בעקבות השתתפותו בסרט שקרא לשחרורו שלהרוצח: יגאל עמיר קבור בחייו וזה לא בסדר. הוא רוצח, בסדר, אז צריך להתייחס אליו כמו ליתר הרוצחים. אני לא מבין את זה! תאר לך שנדע שהוא לא אשם. מה תעשה? כל הזמן מדברים על זה באינטרנט! משהו פה לא בסדר! בית המשפט טועה לפעמים. נכון שהוא לחץ על ההדק אבל הכדורים היו כדורי סרק. בית המשפט טועה. הם רק בני אדם.
על הומואים ולסביות: לא אמרתי שלהיות הומו זה לא מוסרי. אמרתי שזה סטייה. סטייה מדרך הטבע. אם אתה לא מביא ילדים לעולם, אין לך שום סיבה להיות עם מישהו. אז בסדר, הומואים יכולים לגדל חתול, או כלבה, או לאמץ ילד. אני לא אומר תהרגו אותם, שיחיו, יש לי כבוד אליהם, שיחיו, אבל לא בבית ספרנו, איך שאומרים. אולי יש לי אפילו חברים הומואים או לסביות, שיהיו בריאים, אבל אני מבחינתי, סולד מזה.
אני מניח שביום ראשון, בהופעה ב"חלונות הגבוהים" - אני כמובן לא הלכתי - זילבר לא חזר בו מדעותיו. בקהל שלו אמנם היו קיבוצניקים בני זונות, שמאלנים - זה תל אביב, לא? - שיורקים על המדינה
כל הטינופת והזוהמה האלה היו שם בקהל, אבל אני מניח שהוא לא הטיח להם את זה בפנים. את הכסף שלהם הוא היה מוכן לקחת כמובן, של המזוהמים הטיפשים האלה, בשביל זה הוא היה מוכן לעמוד לידם, אבל אני מקווה שקדוש כמותו שלפחות שם כפפות, חליפת אמודאי, שהחיידקים ההומואים לסבים פולנים קקי פיפי לא יזהמו את הנשמה הטהורה שלו.
אני מבין למה הוא מוכן לעמוד לידם. זה הכסף שלהם שהוא רוצה. מה שאני לא מצליח לתפוס זה למה הזוהמה האלה מוכנים לעמוד לידו. למה הם לא מפנים לו את הגב ואומרים לו בעברית צחה, תזדיין מפה, יא חת'כת חרא פאנאט חשוך. למה הם מקבלים את השתן שלו ישר בפה ואומרים, איזה דיאט פאנטה נהדרת.
כשקיבלתי את ההזמנה מהחבר שלי יגאל, שלחתי לו מייל, העברתי לו את הציטוטים של זילבר, כתבתי לו, תגיד, זה כבר מזמן לא הבחור החביב מהתמונה, מה אתה מזמין אותו, מה אתה הולך לרקוד ולשיר מולו, מה אתה נותן לו פרנסה.
יגאל ענה לי שמזילבר הוא לוקח את המוזיקה, לא את הפוליטיקה שלו. שזכותו של כל אדם לומר את דעתו, ולדוגמה, הוסיף בחיוך, הוא כפולני לא לוקח ללב ולא נפגע מהדברים של זילבר. התשובה שלי ליגאל שזילבר חצה את הקו בין דעה לשנאה. פשיסטים, יריקות, מחלות, איידס, התמיכה ברוצח עמיר-בעיניי זילבר נטש את השטח שמסתובבים בו בני אדם מהשורה ועבר למזבלת חירייה של זעם וזוהמה.
כשהוא פוצה פה לשיר את רוצי שמוליק אני לא יכול למחות מהזיכרון שלי שהפה לשעבר חביב הזה הפך לג'ורה שממנו יוצאים אותם דברי בלע, שממנה נפלטת אותה תשפוכת של גועל ושנאה לכל מי שלא אריאל זילבר. אני לא יכול, כמו יגאל, להגיד זה רק מוזיקה.

בדמוקרטיה כמובן, זכותו של כל אחד להשמיע את דעתו. בדמוקרטיה, מצד שני זכותו של כל אחד לא לשמוע. ביום ראשון האחרון הצלחתי לא להביא עוד כמה אנשים לא לשמוע את אריאל זילבר. אני יודע שבעקבות הזוהמה שהוא מייצר אריאל זילבר ספג במשך שנים מכה כלכלית קשה.
מצער לדעת שדווקא לתוך תל אביב - בעיני עצמה איזה מבצר של נורמליות - זילבר מצליח כבר לא מעט זמן להסתנן ולזכות באיזו לגיטימציה מחודשת. דווקא העיר שאמורה להשיב לזילבר את המלחמה העזה ביותר, להעיף אותו לכל הרוחות, עם רוצי שמוליק שלו, עם בטי בם שלו, פותחת ידיים לאיש שמשתין עליה. אתם יודעים מה? תפתחו פה עוד יותר גדול. אולי הוא גם ירצה לחרבן עליכם.