חתונה אקולוגית? אביב לביא היה שם קודם
בדיוק עשר שנים לפני שחתונה אקולוגית הוכרזה כטרנד החם בסצנת החתונות הישראלית, התחתנו בחתונה הכי חסכונית מבחינה סביבתית שאפשר להעלות על הדעת
כך שאין לי שום מושג אם באמת כל זוג שני שמתחתן בקיץ הזה מתכוון לעשות לאורחים שלו היכרות עם שירותי קומפוסט, להשמיע מוזיקה ממערכת שפועלת על חשמל סולרי, להתעקש על קייטרינג צמחוני-אורגני ולהסתפק בשליחת הזמנות באי-מייל כדי לחסוך בסבלם של יערות הגשם. אם חושבים על זה, אגב, זו דרך מצוינת לסנן מהאירוע את הדוד אלישע, שהשמועה על ג'ימייל טרם הגיעה אליו.
כמקובל במקרים כאלה, אני משער שהטרנד לוהט בכתבות בעיתונים הרבה יותר מאשר במציאות הישראלית בעלת המודעות הסביבתית הזעומה. קשה
לי, אגב, קל לחלק עצות. לפני עשר שנים, הרבה לפני שהמילה קומפוסט הפכה לחלק מתוכנית הלימודים של שיעורי קיימות בכיתה ג', והרבה לפני שהיה לי מושג שאי פעם נושאי סביבה יהיו תחום הסיקור המקצועי שלי, התחתנתי בחתונה הכי חסכונית מבחינה סביבתית שאפשר להעלות על הדעת: החתונה שמעולם לא הייתה.
מהרגע שבו מה שמכונה "מיסוד הזוגיות" שלנו עלה על הפרק, היה ברור - זה היה כה ברור עד שאפילו לא היינו צריכים לומר את זה - שחתונה לא תהיה. מה שלרוב האנשים הוא הגשמת חלום - או כך לפחות הם מעמידים פנים - לנו נראה כמו סיוט. שאלתי את עצמי פעם מה היה קורה לו בחרתי לחלוק את חיי עם בת זוג שלא הייתה מוכנה בשום אופן לפסוח על המקבץ שכולל רב, שמלה, כוס שבורה וקייטרינג. יש סיכוי סביר שהייתי מככב באחת מאותן ידיעות שמדי פעם מופיעות בעיתונים תחת הכותרת "נעלם לפני החופה". לא הייתה לי התנגדות להתחתן, כל עוד לא מצפים ממני להגיע לחתונה.
החתונה הירוקה שלנו התחילה במפגש עם עורך הדין. קראו לו יורי גיא-רון, ולימים הוא עלה לגדולה וכיום משמש כיו"ר לשכת עורכי הדין. אני לא מבין בפוליטיקה של המשפטנים, אבל כשהוא רץ לתפקיד החזקתי לו אצבעות. הוא קיבל אותנו במשרדו, סתם זוג צעיר שרצה לדעת הכול על חתונה-נטולת-חתונה, גבה סכום מגוחך למדי ובמשך שעתיים תמימות סקר עבורנו בסבלנות את כל המשמעויות הכרוכות בצעד עליו החלטנו - להתחתן בלי להתחתן. כלומר, בלי רבנות, וגם בלי התרגיל החילוני המפורסם שכולל חתונה בחו"ל ורישום במשרד הפנים. סתם לחיות ביחד.
גיא-רון אמר המון מילים וסקר שלל סעיפים, ואחרי שסיים לדבר הצבעתי יפה ושאלתי אם הבנתי נכון, ולמעשה להיותנו נשואים מטעם עצמנו אין שום חיסרון חוקי לעומת מי שנשוי גם לטעמה של מדינת ישראל.
הוא אמר שזה כמעט נכון, ושבכל זאת לזוגיות כזו יש יתרון אחד וחיסרון אחד מול חוקי המדינה: היתרון - במקרה שנפרדים לא צריך לעבור את הוויה דולורוזה של הרבנות; החיסרון - על פי סעיף 17 לוכסן 2 תת סעיף אל"ף, או משהו כזה, אם אי פעם ניקח משכנתה לא נהיה זכאים להטבה שמסתכמת בכמה אלפי שקלים. עשינו חשבון מהיר - פטור לנצח מהרבנות מול הטבה זניחה במשכנתה - והגענו למסקנה ששיחקנו אותה בגדול. יצאנו אל הרחוב בצעד קל, עננת החתונה הוסרה מעל ראשינו סופית.
טקס החתונה שלנו עמד בסטנדרטים המחמירים ביותר אפילו של "האיש ללא השפעה" (No Impact Man), אותו סרט דוקו משובח שבו משפחה מנהטנית צעירה הופכת את חייה לניסוי במסגרתו היא מנסה לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה למינימום האפשרי, כולל טיפוס ברגל לקומה השמינית וחיים ללא חשמל במשך חודשים ארוכים. אנחנו היינו, בלי להתעניין יותר מדי בכדור הארץ וגורלו, "הזוג ללא השפעה", מסיבה פשוטה: החתונה שלנו התאפיינה בעיקר בהיעדר.
בחתונה שלנו לא היה שום דבר מרשימת המרכיבים של כל חתונה רגילה. מה כן היה? שנינו, בקבוק יין לא רע, נתח גבינה מוצלחת, שתי טבעות ודף עם טקסט שחובר לרגל האירוע. את כל הכבודה הזו העמסנו על המכונית, ונסענו באופן מאוד לא סביבתי לפינה קסומה בראש מצוק הכורכר שמשקיף על אחד החופים באזור מכמורת.
המקום היה כה שקט, עד כי לא שמנו לב לכלב שיצא לטיול עם בעליו והתקרב אלינו, ומרוב ששמח בשמחתנו כמעט רוקן את מימיו על גבו של החתן. אחרי שסוכלה המזימה, מינינו אותו לשושבין. ניכר בו שהוא מאוד גאה, אף שגם לו - בדיוק כמונו - לא היה מושג שהוא לוקח חלק בחתונה ידידותית לסביבה, בדיוק עשר שנים לפני שזה הוכרז כטרנד החם בסצנת החתונות הישראלית.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם