אחד משלנו: אדם קלר מגנה את ישראל מעל כל במה אפשרית
מפגש עם מילואימניק מסתורי הפך את אדם קלר מחולון לאיש שמאל קיצוני כבר בגיל 15. כחייל מילואים בעצמו לא היסס לרסס גרפיטי בגנות צה"ל על 117 טנקים. הכירו את דובר תנועת גוש שלום שלאחר המשט גינה את ישראל בעשרות גופי תקשורת זרים ומאמין שהחמאס רוצה שלום
קלר, דובר תנועת השמאל הקיצונית גוש שלום אשר תמכה במשט, ידע שזה הזמן שלו לזרוח, לנצל את המומנטום התקשורתי העולמי, לענות על שאלות ולתת את חוות דעתו האישית על האירוע. מבחינתו, מגיע לישראל.
את קלר אני פוגשת מספר שעות בלבד לאחר התקרית הקשה בים, לאחר שחזר מהפגנה בנמל אשדוד. אנחנו יושבים לדבר באחת המסעדות בדרום תל אביב, ממש ליד התחנה המרכזית הישנה, ואני מרגישה מיד שזה לא המקום הטוב ביותר לקלר להשמיע את דעותיו הקיצוניות כנגד מדיניות ישראל. תחושה זו תתברר כנכונה בהמשך.
קלר יושב ליד השולחן, מתנשף ומחייך. אין ספק שעבר עליו יום ארוך, וימים קשים כנראה עוד לפניו. מאז שנות ה-90, כשהצטרף לתנועה, לא הייתה לו הזדמנות כל כך טובה לשפוך את דעותיו כנגד ישראל.
עשרות
"אני יכול לומר שציפינו שבסופו של דבר זה יהיה יום לא סימפטי", הוא אומר, "לא לאלו שהיו על הספינות ולא לצד הישראלי, אבל ממש לא תיארנו לעצמנו שזה יהיה משהו אפילו דומה למה שקרה לפנות בוקר. זה הפתיע אותנו ואנחנו עדיין מנסים לעכל ולהבין את ההתרחשויות".
אתה אומר שציפיתם שמשהו לא נעים יקרה בין הצדדים, אך לא ברמה שכזו. למה כן התכוננתם?
"כמובן שציפינו שהצבא יפעיל איזו שהיא מידה של אלימות כנגד האנשים בספינות, ושהאלימות של החיילים לא תצולם ולא תופץ בכל רחבי העולם. ממש לא האמנו שיקרה הרג בקנה מידה שכזה. זה לא יעלה על הדעת".
מדוע אתה מניח באופן מיידי שצה"ל הוא זה שפתח באלימות והוא האחראי הבלעדי לאירוע הטראגי?
"אני עדיין לא יודע במדויק את כל הנסיבות של האירוע, ודאי שייקחו חודשים ואף שנים עד שתידרש ועדת חקירה בינלאומית לבחון את מה שקרה. חקירה של צה"ל את עצמו ודאי שלא תהיה אמינה בשום מקום, לא בעולם ואני מאמין שגם לא מבחינת הישראלים שמרשים לעצמם להיות קצת יותר ביקורתיים".
ובכל זאת, לפני שהתקיימה חקירה אתם ממהרים לתפוס את צדם של נוסעי הספינה ולא של החיילים, שהותקפו והיה חשש כבד לחייהם.
"כל הסיפורים של החיילים שמספרים על הפחד שלהם, ואיך הם חשבו שהולכים לעשות בהם לינץ', ורק בגלל זה הם נאלצו לירות באזרחים, לא נראים לי אמינים בכלל. איך שאני רואה את הדברים שקרו זה שהחיילים ראו אזרחים מתקרבים לחוף, שנראו מזרחיים ואולי אפילו ערבים. בסופו של דבר היה מדובר בטורקים, אבל לחיילים כולם נראו מוסלמים שצריך למנוע מהם להגיע.
"החיילים בטח הרגישו שהם נמצאים בכפר ערבי באמצע אינתיפאדה, כמו שבכל יום מכינים אותם, ושמדובר באויבים שחייבים לחסל. המפקדים דיברו איתם והכינו אותם לסכנה מתקרבת, והתקשורת גם היא נתנה לזה חלק. בסופו של דבר החיילים הבינו שעליהם להשתלט על הספינה לפני שיפגעו בהם".
לפני רגע טענת שהיה לכם ברור שהצבא לא יצלם את ההתרחשויות האלימות, אבל על פי התמונות בטלוויזיה ניתן לראות את חיילי צה"ל מותקפים על ידי האנשים שעל הספינה, ומנסים לברוח. איך אתה עדיין אתם מאמין שאזרחים הם הקורבנות של האירוע?
"טוב, את הטיעון שהחיילים הם הנפגעים נשמע בוועדת חקירה בלתי תלויה, בתקווה שתקום כזו. אני אאמין לכל הטענות של החיילים, על כמה הם מסכנים, רק כאשר הוועדה תחליט את החלטותיה, ולא דרך כתבים צבאיים למיניהם.
"אין לי ספק שהרבה אזרחים ישראלים יקבלו באופן מיידי את טיעוני החיילים והמפקדים, על כך שלא הייתה שום ברירה אלא לפתוח באש על הנוסעים. חייבים לקחת בחשבון שמחוץ למדינת ישראל אף אחד לא יאמין או יקבל את הסיפור הזה, ומדינות העולם ידרשו הבהרות".
קלר, בן 55, נולד בתל אביב ובילה שם את ילדותו, נעוריו ובגרותו. כבר בגיל 13 התעניין בסוגיות כמו דת ומדינה, ובגיל 15 פעל לראשונה כנגד הכיבוש בשטחים ובעד חזרה לגבולות 1967.
"מאז ילדותי התחנכתי במשפחה שמאלנית", הוא מספר, "אבל היא מעולם לא הייתה קיצונית. אני חושב שבסוף בית הספר היסודי מצאתי את עצמי מתחיל להיות מעורב בקבוצות שונות קיצוניות יותר.
"אני זוכר שבגיל 15 היה איתי בכיתה ילד, שהייתה לו יכולת מילולית מדהימה ואופי של מנהיג. יום אחד הוא בא אלינו, ואמר שיש משהו מאוד חשוב שעלינו לשמוע ולכן אנחנו צריכים להגיע לרחוב בוגרשוב בתל אביב. הוא אמר שאסור שאף אחד יעקוב אחרינו. היינו צריכים להגיע ולדפוק בדלת פעמיים ואחר כך שלוש פעמים ורק אז פתחו לנו".
הלכת?
"כן. נכנסנו לחדר קטן שבו ישב חייל מילואים. הוא אמר לנו שהוא רוצה לספר מה באמת צה"ל עושה לערבים ואף אחד לא מדבר על זה. הוא התחיל להסביר לנו שחיילים מענים את התושבים בעזה, עוצרים אותם ולא מעניקים להם משפט הוגן.
"כל הזמן אמרנו שזה לא יכול לקרות, כי האמנו בלב שלם בצבא. אותו חייל אמר לנו שהוא בעצמו נאלץ להתעלל בערבים בפקודה. אני חושב שזה היה האירוע המכונן בחיי, שגרם לי להצטרף לתנועות הקיצוניות".
כשהגיע לגיל 18 ונקרא לשרת בצה"ל, הופתעו כולם לגלות שקלר דווקא מצפה בכיליון עיניים לגיוסו: "למרות כל ההתנגדות שלי למדיניות ישראל אל מול הערבים והנחישות שלי בתנועות השונות, מאוד רציתי לשרת כחייל קרבי בצבא. הגעתי נרגש למיונים, והייתי מוכן לשים לרגע בצד את העקרונות שלי, אבל פתאום הודיעו לי שהחלום שלי עומד להתנפץ, מפני שהראיה שלי אינה טובה מספיק".
לאחר שירותו הצבאי התחיל קלר לימודי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, והתפרנס למחייתו מתרגומים שונים ופרסום מאמרים בעיתונים בחו"ל על ישראל. קלר נישא לבחורה הולנדית אותה פגש במהלך אירועי תנועות השמאל ועבר להתגורר בחולון.
לקלר בן בשנות העשרים לחייו, גם הוא איש שמאל קיצוני, המסרב להתגייס לצבא. "תמיד ידעתי שייתכן שהבן שלי יגדל ויתנגד לכל מה שאני מאמין", אומר אבא קלר, "ידעתי שיכול להיות שהוא ירצה להתגייס פתאום למג"ב, ואני הייתי צריך לחיות עם זה, כי כל אחד פועל על פי דרכו. באופן שאינו כל כך מפתיע, הבן שלי יותר רדיקלי ממני, ונמנע מגיוס בגלל פציפיזם".
הייתה תקופה בחיים שפחדת על חייך או שהצטערת על מעשה קיצוני שעשית?
"היו מספר פעמים שקיבלתי איומים על חיי אבל דבר לא התממש. במהלך שירות מילואים שעשיתי בשנת 1988, התחילה האינתיפאדה הראשונה והייתי מאוד מתוסכל. הרגשתי שאני חייב לעשות משהו כנגד המיליטנטיות הישראלית והחלטתי לכתוב גרפיטי נגד המלחמה על 117 טנקים. לאחר מכן ישבתי בכלא במשך שלושה חודשים, ואני מניח שעברה לי בראש המחשבה למה הכנסתי את עצמי. קצת הצטערתי, אבל זה עבר לי מהר, כי החשיבות הייתה גדולה יותר".
כבר שנים שאתה מדברר את תנועת "גוש שלום" ומצהיר אמירות קיצוניות נגד מדיניות ישראל, הצבא והישראלים בכלל. התגובות הללו שאתה מקבל, בהם קוראים לך בוגד ומסית, לא מטרידות אותך?
"בואי נגיד שזו תגובה שאני רגיל לקבל מהרבה אנשים. אמנם לא זורקים אותי ממקומות, אבל בהחלט מקללים אותי ומאיימים עליי".
דיברנו על המשט. איך אתה מסביר שעל הספינות היו אמצעי לחימה?
"אני לא יודע בדיוק מה היה ואיך היה, אבל בהתחלה אמרו שהנוסעים על הסיפון ירו על החיילים, מיד לאחר מכן שינו את הגרסה וטענו שהנוסעים חטפו את הנשק מהחיילים וירו עליהם, כך שלא היה מדובר בנשק שלהם.
"אנחנו הבנו שהיה ירי דו צדדי, ויותר מכך היו מקרים של ירי כוחותינו על כוחותינו. אני מאמין לזה עד שיוכח אחרת. בכל מקרה, במידה ובאמת אזרחים הצליחו לחטוף נשק מהחיילים, זה לא אומר דברים טובים על הקומנדו הימי שלנו, שלא הצליח להתנהל באופן שקול".
מצד אחד אתם טוענים שמדובר בהתנהגות ברברית של חיילים, אבל מצד שני בישראל טוענים שכל מטרת המשט הייתה לעורר פרובוקציה.
"אני אישית הייתי בקשר כל הזמן עם המארגנים של המשט באימייל ובטלפון. מדובר בארגוני שלום שיש להם סניפים באירלנד, בבריטניה, בצרפת, שוודיה, הולנד ואוסטרליה, והאנשים מאוד מעורבים בסיפורים ובמה שמתרחש אצלנו בארץ.
"אותם אנשים היו בשטחים פעמים רבות, ופתאום הודיעו להם שאסור להם להגיע יותר. מאז שזה קרה, כבר ארבע פעמים שספינות שלהם הפליגו מיוון לרצועת עזה במטרה להביא עזרה. ברוב הפעמים המתינו להם חיילים וקיבלו אותם ב'ברכה', אבל מעולם האירועים האלו לא יצרו פרסום כמו האירוע השבוע. מה שקורה עכשיו זה שכל ההסברה של ישראל התפרקה, והמדינה למעשה תקעה לעצמה עשרה גולים ברציפות".
אם כך אתה מודה שהמטרה הראשונית של המשט הייתה שהוא יסתבך ויוציא את ישראל רע בעיני העולם.
"אנשים שהיו בהפלגות קודמות סיפרו שבכל הפעמים עלו אנשי הקומנדו הימי על האונייה כאשר היא התקרבה לחוף, והייתה תחושה לא נעימה. אותם אנשים נגררו למעצר, אבל מעולם לא היה נראה שזה הולך לכיוון של סכנה אמיתית בנפש. זאת אמנם לא הייתה חוויה נעימה, אבל אחר כך הם יכלו לספר עליה לחברים ולהתגאות.
"אני יודע שאותם אנשים האמינו שהשבוע יקרה בדיוק אותו דבר, אולי בקנה מידה קצת יותר גדול. הם אמרו לנו: לקומנדו הימי לוקח רבע שעה להשתלט על הספינות שלנו, אבל הפעם ייקח להם מספר שעות, כי אנחנו באים בגדול. אנחנו נגרום להם לעבוד קשה. אני באמת מאמין שאותם אנשים שנהרגו לא האמינו שזה יהיה היום האחרון בחיים שלהם".
לא היה לך רצון להשתתף במשט?
"היה לי רצון להשתתף במשט אבל מכל מיני סיבות זה לא יצא לפועל. התפקיד שלנו כתנועה בחברה הישראלית הוא להסתובב בארץ ולהסביר שהמניעה להגיע לרצועת עזה אינה בסדר. היו לנו תוכניות לבוא לנמל אשדוד בזמן שהספינות מגיעות, ושם נאבק כנגד איסור כניסה חופשית שלהן לעזה, ולא העלנו בדעתנו שבסופו של דבר נאלץ להתמודד עם מוות המוני של אותם אזרחים מסכנים".
אתה באמת מאמין שהייתה כוונה אמיתית של ישראל לפגוע באזרחים, כאשר ברור שזה יפגע קשות בתדמית המדינה?
"אני לא חושב שמישהו נתן הוראה לחיילים לעלות על הספינה ולהרוג אנשים. אני בטוח שאמרו להם תשמרו על עצמכם, ואם יש סיכון הכי קל, אל תיקחו אותו ואל תחכו לירות. קודם תפגעו ואחר כך תבררו מה היו הכוונות.
"יש איזשהו לקח ממלחמת לבנון השנייה. כולם חושבים שלאזרחי ישראל מאוד חשוב מחיילים הרוגים, ושלרוב אזרחי ישראל, חוץ משמאלנים, לא אכפת מערבים הרוגים. לכן זו הדרך הבטוחה לפעול".
השאלה היא האם לך אכפת מביטחונם של החיילים הישראלים, כאשר אתה טוען שהם לא היו צריכים לפתוח בירי ולנסות להתמודד באופן אחר עם האלימות של האנשים על האונייה, או שחשוב לך יותר בטחון הערבים?
"כידוע, כל אחד בישראל משרת בצבא, חוץ ממעטים שמסרבים והולכים לכלא. גם פעילי השמאל משרתים, ורק היום בהפגנה עמד איתי סגן במילואים. מה שנכון הוא שלאנשי השמאל אכפת מכולם. גם מחיילים וגם מערבים. אם החיילים היו משתמשים בגז מדמיע כדי להדוף את הבאים באונייה, זו הייתה פעילות לגיטימית וחלק מהמשחק. אף אחד בעולם לא יקבל את זה שהחיילים היו צריכים לפתוח באש. לכן הקורבנות פה הם האזרחים ועליהם צריך להגן".
יש תחושה בזמן האחרון של עליית מדרגה באלימות מצד תנועות השמאל נגד חיילים. ניתן לראות זאת במזרח ירושלים בשכונת שייח ג'ראח, והשבוע בים. אולי אתם תנועות שלום שבוחרות לפעול בדרכי מלחמה?
"צריך להבין משהו אחד, יש סבל עצום לתושבים בעזה, וזה מה שמחזק את השנאה הגדולה. מדינת ישראל אמרה שהיא מתנתקת מהרצועה, והיא הייתה צריכה להפסיק את השליטה שלה על הגבולות. מי שנכנס למים הטריטוריאליים של עזה, נעצר על ידי חיילים ישראלים בטענה שזה שטח ישראלי.
"זה לא עניינים של הפלסטינים מה נכנס לנמל אשדוד, אילת או חיפה, למרות שפעמים רבות מדובר בנשק, וזה לא צריך להיות אכפת לנו מה נכנס אליהם. בגלל שזה לא קורה, אנחנו מרגישים שצריך להגן עליהם בכל דרך אפשרית, אבל על הספינות האלו לא היו אזרחים ישראלים אלא זרים".
איך אפשר שלא לשלוט על כניסת סחורה מחו"ל לחופי עזה, כאשר כבר הוכח שמעבירים כלי נשק וחומרי טרור נגד ישראל?
"אנחנו צריכים לפעול בדרך כזו, אשר דורשת מתושבי עזה שלא לנקוט בפעולות שמסכנות את ישראל, בתמורה לשחרור הגבולות. הדרך היא לומר להם: אתם לא תפגעו בנו, ואנחנו לא נפגע בכם".
זו תשובה נאיבית.
"בואי נגיד שאין ספק שיש מאבק והיריבות לא תסתיים במהרה. אם בעזה יורים קסאם לעברנו אז כמובן שישנה הפצצה חוזרת. לא סביר שכשיש קסאמים אז צה"ל מפציץ מאות אנשים כמו שקרה בעופרת יצוקה. על זה בדיוק דיבר דו"ח גולדסטון. אפילו נתניהו הסכים לשתי מדינות לשני עמים. הדברים החשובים ביותר למדינה זה שיש לה שליטה על הגבולות שלה, וזה משהו שצריך להעניק לתושבי עזה".
עזה נתמכת מרחוק על ידי איראן וסוריה. איך ניתן לתת לה שליטה מלאה על הגבולות, כאשר מנהיגי מדינות אלו מודיעים בכל רגע כי מטרתם היא למחוק את ישראל מהעולם?
"מפני שזו הדרך היחידה למנוע מהם את הרצון לפגוע בישראל. מי שחושב שהחמאס קם בבוקר ומיד מתחשק לו לשגר טילים טועה ובגדול. גם הם רוצים שלום".
בשלב בו אני מבקשת לשוחח עם קלר על מטרת "חוק שליט" החדש, אני מבחינה כי לראיון הצטרפו כמחצית מבאי המסעדה. המקשיבים בדריכות לדבריו של קלר תוך שעיניהם מתמלאות בזעם. אני מבינה שלא ירחק הזמן בו נמצא את עצמנו בבעיה אמיתית מול המון זועם. אולי בדומה לתקרית הקשה בים.
מנהל המסעדה מתחיל לצעוק על קלר כי הוא אויב ישראל, ושלא ניתן יד לסחטנות של הפלסטינים בכל הנוגע לעסקת שליט. מהר מאוד אנחנו מוצאים את עצמנו נזרקים מהמסעדה, ושאר הראיון ממשיך תוך כדי הליכה מהירה מהאיזור.
התנועה שלכם פונה פעמים רבות נגד חיילים בצה"ל, מאשימה אותם בביצוע משימות ומאיימת עליהם בהליכים משפטיים, כל זה במקום לפנות לסמכויות הגבוהות יותר כמו הממשלה.
"חיילים, זה אף פעם לא אשמתם הבלעדית, הם מקבלים פקודות. עם זאת, מי שמבצע את הפקודות חייב לשאת באחריות למה שקורה. עקרונית, חיילים יכולים לסרב פקודה, במיוחד בישראל שהעונש במקרה כזה לא כל כך נורא".
אתה לא רואה בדבריך הסתה מסוכנת?
"ממש לא. כמו שיהודים היו מדוכאים ונרדפים, ביקשו צדק מהעולם והיו את אלו שעמדו לצדם בגבורה, אנחנו כאן בשביל הפלסטינים. חשוב לנו למנוע את הסבל שלהם בכל מצב".
מרבית הזמן אתם יוצאים נגד המדיניות הישראלית ובכלל נגד ישראל. למה אתם לא עוברים לגור במדינה אחרת ומוותרים על האזרחות של המדינה, שאתם כל כך סולדים מהתנהגותה?
"אני לא מוכן לוותר על האזרחות שלי ואני לא אעזוב את הארץ. עברית היא שפת האם שלי וחולון זו העיר שלי. חוץ מזה, אני לא אעזוב את הערבים לבד עם המתנחלים ואנשי הימין".
אתה כל הזמן מדבר על תדמית ישראל בעולם ואיך היא נפגעה בעקבות האירועים השבוע. אתה לא חושב שהתנועה שלכם היא זו שבעצם פוגעת הכי קשה בתדמית המדינה מפני שאתם ישראלים?
"הראי הוא תמיד האשם הגדול ביותר, וזאת מפני שהוא מציג בבואה של דמות שאנחנו מסרבים לראות והיא אינה סימפטית. אני מאמין שאנחנו רק מציגים את האמת ומאלצים את האזרחים להתמודד איתה".
מדוע אינכם מתמודדים לכנסת כדי לשנות מבפנים?
"זה נכון שלא הקמנו מפלגה. אנו רואים את עצמנו כגוש שלום שפועל באופן חיצוני לממשלה. כשיש בחירות, הפעילים שלנו מצביעים עבור המפלגות שמתאימות לרוח המחשבה שלנו. בתקופתו של יצחק רבין רבים מאיתנו הצביעו עבודה, אבל היום אני כבר לא מאמין שזה סביר. בכל מקרה, זו הדרך שלנו לפעול, וככה אנחנו לא מחויבים לדבר".
אתה חושב באמת שקיים סיכוי לשלום עם הפלסטינים?
"אני מאמין שישראל לא תוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולפצות את הפלסטינים על העוול שנעשה להם לאורך השנים, אבל היא יכולה להתחיל לשפר את דרכה. אני מאמין בשלום בין המדינות, אבל לא נראה לי שתהיה כאן אהבה גדולה. ישראל חייבת לפעול לשלום, כי העתיד שלה לא נראה מזהיר בכלל, והעולם כולו עומד לצאת כנגדה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם