חיפה: המועמד לכהונת הרב הראשי רוצה לראות את ההומואים בתפילות
הרב רונן לוביץ, המועמד המוביל לכהן כרב האשכנזי הראשי של חיפה, מחזיק בדעות מרעננות: הוא מקבל הפעלת תיאטרון בשבת ובעד שיתוף הומואים בתפילות. זה לא מפריע לו להיות מקובל על הציבור הדתי-לאומי והחרדי, ואף לזכות בתמיכת הרב הנוכחי שאר ישוב הכהן
בראיון לזמן חיפה ו-nrg מקומי הוא חושף דעות מפתיעות: הוא מקבל הומוסקסואלים שאף נמצאים בקרב הציבור הדתי, הוא מברך על נוכחותם בתפילות וגם אינו מתנגד לפתיחת תיאטרון חיפה בשבת, בתנאי שלא יפעל באיזור בעל צביון דתי. ואלו לא ההפתעות היחידות של הרב, שאמור להכניס הרבה פלפל ורוח חדשה למוסדות הדת בעיר.
ללוביץ יש חלום. בדומה ליונה יהב, שעוד בילדותו שאף להיות ראש עיריית חיפה, מפנטז לוביץ, יליד חיפה, עוד משחר נעוריו, להיות הרב הראשי של חיפה. אז רב ספרדי ראשי הוא לא יכול להיות, אולם הנושא של מינוי רב אשכנזי ראשי, הופך לאקטואלי. זאת לנוכח פרישתו הקרובה של הרב המיתולוגי, שאר ישוב הכהן.
הרב לוביץ מסומן כמועמד המוביל וזוכה לתמיכתם של רבנים רבים, בראשם שאר ישוב עצמו. כדי להיכנס לתפקיד, הוא צריך להיכנס לנעליים גדולות, של שני אנשים. האחד מהם הוא הרב המכהן, אותו הוא מכנה בתואר "מורי ורבי". השני הוא סבו המנוח, הרב הראשי לשעבר יהושע קניאל.
ואולם,
למרות היותו מקובל על הציבור החרדי, נודע לוביץ כרב מתקדם. עם זאת הוא מבקש: "אל תקראו לי ליבראלי". הדעות שלו ברורות ונחרצות, ובוודאי שאין הן תואמות, בלשון המעטה, עמדות רבות של הממסד הרבני הקיים.
אז אתה הולך להיכנס לנעליים גדולות?
"אני מקווה שהרב הראשי שאר ישוב הכהן ימשיך בתפקידו עוד שנים רבות. אני רואה בו דגם של רב סובלני ומבחינתי הוא מורי ורבי".
בשביל מה אתה צריך להיכנס למיטה החולה הזו, של הרבנות בחיפה?
"אני יודע שיש בזה הרבה מאוד כאבי ראש. עבורי, לעבור לחיפה זו קפיצת מדרגה, אבל אני גם יודע שכשקופצים מדרגה, אפשר גם לשבור את הראש. ניר עציון זו קהילה חמה ואוהבת. אני בעצמי שואל את עצמי את השאלה הזו".
ומה התשובה?
"כאשר מדובר בחיפה, עם הרגש הגדול שיש לי אליה מאז שחר נעורי, עם האפשרות להרחיב את הפעילות בתחומים בהם אני יכול לתרום הרבה, זה אתגר גדול בשבילי".
כשאתה מסתכל היום על רחוב השילוח שבהדר שבו נולדת, ואתה שומע ערבית יותר מעברית, מה אתה מרגיש?
"אני שומע שם בעיקר ערבית ויידיש. אני כואב את כאבה של חיפה. בתור מי שגדל בהדר, וקשור בטבורו לחיפה, שהיא בנשמתי, אני כואב את התהליך שקורה לעיר, שנמצאת בהרבה מובנים ברגרסיה, בעיקר בהדר.
"זה מתבטא גם במישור הדתי, כאשר בתי כנסת רבים נסגרים, וצעירים דתיים רבים עזבו את חיפה. עצוב לי שחיפה איבדה את הצביון היהודי – ציוני שלה, שהיה לה אופי של יהדות מאירת פנים".
אז מה עושים?
"צריך לעשות כל מאמץ כדי לשמר את הזהות היהודית של חיפה. אני יודע שראש העירייה יונה יהב עושה הרבה למען מטרה זאת. למנהיגות רבנית בעיר, יש הרבה מה לתרום, כמו על ידי עידוד צעירים ציונים – דתיים להגיע לעיר".
מה דעתך על כל הבלגן שהולך היום במועצה הדתית וברבנות בחיפה?
"אני יודע שיש שם דווקא הרבה מאוד אנשים שעובדים קשה מאוד ובמסירות רבה למען התושבים. מה שקורה ומתפרסם בעיתונות, זה בגלל שאין הפרדת תחומים מאוד מוגדרת. צריך שתהיה הפרדה ברורה בין בעלי הסמכויות השונות, כך שהמחלוקות לא יהיו קיימות".
מה דעתך על נושא התחבורה הציבורית בשבת?
"סבי המנוח, הרב קניאל, הביע הרבה מאוד כאב על כך שבחיפה מופעלת תחבורה ציבורית בשבת. אני חושב שחיפה לא צריכה להיות שונה מערים אחרות. אני מבין שאי אפשר לשלול כיום את התחבורה הציבורית בשבת בעיר, אך אני בהחלט בשאיפה שהיא תהיה מינימלית ככל הניתן".
מה לגבי הפעלת הכרמלית בשבת?
"אני צריך ללמוד את הנושא לעומקו, כדי להביע דעה".
מה לגבי בתי קולנוע בימי שישי בערב?
"צביונה של השבת צריך להתחזק, אך במקביל זה לא צריך להיות תוך הטלת מגבלות נוספות על הציבור שבלאו הכי אינו שומר שבת. צריכה להיות פעילות רוחנית – תרבותית בשבת, מעבר לסרטים ולחופי הים".
מה לגבי הצגות של תיאטרון חיפה בשישי בערב?
"התיאטרון נמצא במקום של איזור השוקק חיים דתיים. אם הוא היה במקום אחר, כמו למשל בבית קליגר, אז יש לזה בהחלט מקום. אני לא מסכים עם זה בלב קל, אבל צריך להמציא מחדש את הסטאטוס קוו, וזאת מתוך הסכמה".
למה בציבור כל כך שונאים את הרבנות?
"אין ספק שיש בחברה הישראלית הרוחשים סלידה ותחושות של שנאה כלפי הרבנות, תחושות החורגות מעבר להסתייגות המקובלת כלפי רשויות בירוקרטיות אחרות. לצערי, בשנים האחרונות הסחף במידת היוקרה והפופולאריות של הממסד הדתי רק הלך וגדל. זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בתחום הנישואין.
"הסקרים מלמדים על ירידה באחוז של הזוגות הנישאים שעושים זאת באמצעות הרבנות. יש אמנם מקום לוויכוח בדבר היקף התופעה ובעיקר לגבי משמעותה, אולם אי אפשר לטמון את הראש בחול ולהתעלם מן הנתונים".
ולמה זה קורה?
"כי קיימת תופעה, שלדאבוננו נמצאת במגמת עליה, והיא העוינות כלפי הרבנות סביב ענייני הנישואין. בין הזוגות שבוחרים שלא להינשא ברבנות, הולך וגדל מספרם של מי שעושים זאת אך ורק מתוך הסתייגות מן הממסד הרבני.
"נתקלתי כבר בכמה מקרים בהם זוגות הכריזו על נכונותם להינשא, על ידי רב בטקס דתי מלא כדת משה וישראל, ובלבד שלא יזדקקו לדרוך על מפתנה של הרבנות לצורך פתיחת תיק הנישואין וכל הכרוך בו".
כיצד אתה רואה את הדרך בה מתייחס הממסד הדתי להומוסקסואליים?
"רב לא יכול לתת הכשר למעשה הומוסקסואלי, אבל הוא צריך להתייחס בצורה אנושית ולהשתמש כלפיהם בשיח מבין ולא בבוטות. כל ההגדרות של 'מחלה', או 'סטייה', הן לא נכונות. הן גם מדיחות את אותם אנשים והופכות אותם להיות אנטי דתיים".
בציבור הדתי מסתירים את העובדה שגם בקרבו יש לא מעט בעלי נטיות חד מיניות.
"אכן, זה נכון. האנשים האלה רוצים להישאר במסגרת הדתית, וללכת לבית הכנסת ולשמור שבת. הבעיה היא שמתייחסים אליהם בצורה כל כך בוטה, ומגלגלים אותם מכל המדרגות. ההומוסקסואל ראוי להתקבל כיהודי וכמתפלל בבית הכנסת, בדיוק כמו שאקבל בבית הכנסת במאור פנים אדם שמחלל את השבת. המעשה פסול מבחינה הלכתית, אך אדם ראוי ליחס אנושי באשר הוא".
גם האמון במערכת הכשרות שלכם הולך ופוחת.
"ערכה של חותמת הרבנות על כשרות המזון הולך ונשחק. הפיחות בערך הכשרות של הרבנות נובע בראש ובראשונה מהתעצמותם והתרבותם של הבד"צים השונים. במקביל להתרבות תעודות ההכשר הבד"ציות, הולך ומתרבה מספרם של עסקי מזון שאינם מעוניינים בתעודות הכשר כלל.
"לתהליך זה יש אמנם הסבר עיקרי שאין להתעלם ממנו והוא העלייה מחבר המדינות וההתרבות הכללית של האוכלוסייה הלא יהודית במדינת ישראל".
נושא, שללא ספק מהווה מוקד של מתיחות בלתי פוסקת בין חרדים וחילוניים, הוא נושא גיוס בני ישיבות. נושא זה מהווה גם מוקד למחלוקת קשה, בין דתיים לאומיים לבין חרדים. אולי בגלל זה כל כך שונאים אתכם?
"יש מקום ליחידי סגולה, אשר ישקדו על תורתם, ותורתם תהיה אומנותם, כדי שיצמחו גדולי תורה מובהקים. אבל לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, גם אלו שלמדו היו אנשי תורה ועבודה, וכך צריך להיות.
"רוב הציבור חייב לשרת בצה"ל, וכיום ניתן לשמור גם על כללי הצניעות והכשרות. ניתן למצוא את הדרכים שבהם בני תורה מהציבור החרדי ישמרו על דרכם ואמונתם, אך גם ישרתו בצבא, ובסופו של דבר גם הם יצאו נשכרים מכך".
ואי אפשר, כמובן, בלי פרשת הקברים בבית החולים ברזילי, שגרמה לכל כך הרבה תיעוב כלפי החרדים, מצד הציבור הרחב.
"זו פרשה עצובה. לא היה מקום למאבק שניהל הזרם החרדי הקיצוני, וגם במגזר החרדי, חושבים הרוב שלא הייתה הצדקה לזה. הייתה הצדקה מוחלטת לפינוי. זה עניין של פיקוח נפש".
הרב שאר ישוב הכהן, שהרב לוביץ אמור להחליף אותו, מרעיף שבחים על הרב ואף מביע בו תמיכה: "רונן הוא תלמיד חכם מובהק שסיים את לימודיו במכון אריאל להכשרת רבנים ודיינים.
"הוא בעל ניסיון רב בעבודה עם הציבור הרחב. הוא חיפאי מובהק, אדם אשר מקובל על כל החוגים והזרמים בעיר. האיש הינו מועמד רציני מאוד לתפקיד. אין ספק שיש לו זכות אבות, ובהחלט ניתן לומר שהתפוח לא נפל רחוק מן העץ".
יו"ר המפד"ל בחיפה, שי בלומנטל, אף הוא תומך במינויו של לוביץ: "אני מאחל לרב שאר ישוב הכהן שימשיך במלאכת הקודש שהוא עושה עוד שנים רבות. רונן לוביץ הוא מרבני הציונות הדתית, בשר מבשרה של חיפה, והוא ראוי לכל תפקיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם