המורה החשודה בקיום יחסי מין עם תלמידתה: הייתי כמו אמא בשבילה
המורה שנחשדת בקיום יחסי מין עם תלמידתה כועסת: על הנערה שבגדה באמונה, על ההשפלה במהלך המעצר, וממליצה למורים אחרים - אל תצרו קשר עם התלמידים מעבר לשעות הלימודים. ראיון עצבני
בשבוע שעבר החליט מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, להשעות את המורה מעבודתה באחד מבתי הספר היסודיים בעיר, לשבועיים ימים, עד תום שנת הלימודים.
לדברי המורה: "החיים הפרטיים שלי הם ענייני הפרטי ולא של אף אחד אחר. הדברים האישיים שהמתלוננת ידעה עלי, הביאו אותה לעמדה שהיא חשבה שאם תשתמש בהם תוכל כך להרוס את חיי.
"אז כרגע היא משתמשת במה שהיא יודעת עלי, כפי שהבטיחה כשאמרה שהיא תנקום בי, כדי לרמוס את כבודי. זה אבסורד שכל אחד יכול להגיש תלונה ומיד עוצרים את החשוד, ללא כל הוכחה מוצקה.
"לא יתכן שבגלל שאני מגדלת ילדה לבד ופועלת לא לפי הסטנדרטיים המקובלים בחלקים שונים בחברה, אני מוצאת את עצמי מותקפת. החיים האישיים שלי, הם אינם נחלת הכלל", מדגישה המורה.
האם מורים שעוסקים בחינוך צריכים לחשוש היום מגילוי אמפטיה לתלמידים, רק בגלל אורח החיים השונה שחלקם מנהלים?
"אורח החיים של מורים ומנהלים זה פן אחד שלהם כבני אדם, ואין לזה כל קשר להערכה שלהם כמורים. לקשר שהם יוצרים עם תלמידים, אין שום קשר לחיים הפרטיים שהם מנהלים".
בראיון שהעניקה פרופ' עפרה מייזלס, ראש הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, בהקשר המקרה שלך, היא אמרה: "הלוואי שיהיו לי הרבה מורים כאלה, שיוצרים קשר של מחנך תלמיד, ולא רק כאלה שמקיאים תנ"ך או כל מקצוע אחר בכיתה. אני כן הייתי רוצה שמורה יפתח את דלת ביתו ויזמין תלמידים אליו".
היום מה היית ממליצה למורים לעשות?
"הייתי אומרת שלא יעזו לעשות את זה. ממש לא, שלא יפתחו את דלת ביתם לאף תלמיד. השבוע כשכבר ידעתי שאני יוצאת להשעיה, יש תלמיד אחד לא קל, שהבנתי שכשלא הייתי היה לו מאוד קשה. הוא כל הזמן הסתובב ושאל שאלות, מתי אני חוזרת. אמרתי לעצמי: 'מה אני אגיד לו?'.
"לרגע חשבתי להגיד לו שיכתוב לי מייל, אחר כך אמרתי לא, שאף אחד לא יכתוב לי
אבל בינך לבין ש' הקשר היה שונה, כך טוענת הנערה. לפי תיאורה מדובר היה בקשר ארוך ומאוד אינטנסיבי ואינטימי.
"הרבה תלמידים באו אלי הביתה במשך השנים, ממש הרבה, ושום חשד כזה, בחיים לא עלה. הם לא שאלו אותי על החיים הפרטיים שלי. הם באו, היה להם כיף, והם אף שיחקו עם הבת שלי. גם בתקופות לפני שהייתה לי בת, הם היו באים אלי. מהשנה הראשונה שלי בהוראה, באו אלי תלמידים הביתה. ככה אני תפסתי את החינוך".
כרגע, זו מילה שלך מול מילה שלה
"יש אצל המתלוננת סתירות בין העדויות ובין דברים שהיא אומרת. אפשר לראות את זה לאורך הדרך, הן במה שהיא אומרת בתקשורת והן בעדויות. אני מקווה שהצדק ייעשה וייראה".
ובכל זאת, כיצד נוצר כזה קשר בין מורה ותלמידה?
"הקשר בינינו לא היה של מורה ותלמידה. זה נכון שעזרתי לה ללמוד לפעמים, אבל היו לה מורים פרטיים. אני הייתי עבורה, למעשה, כמו אמא שנייה, ככה היא אמרה לי. היא הפכה עבורי לבת מאומצת. היא הרגישה נוח לדבר איתי על הכל ולאט-לאט היחסים הפכו למשפחתיים. היא נהגה גם לבלות איתנו בסופי שבוע, כך שבפירוש היחסים היו מעבר למה שנטען כיחסי מורה-תלמידה, אלא יותר הייתי לה לאוזן קשבת, לתמיכה כשהיה לה קשה".
איך מגיעים לכזו רמה של קרבה עם נערה שהייתה תלמידה שלך?
"מדובר במערכת יחסים של שנים שהתפתחה. היא הייתה כאן בת בית. עד שזה הגיע לרמות מטורפות של קנאה מצידה, בבת שלי ובכל מי שהיה קרוב אליי".
אבל את דיברת איתה על דברים אינטימיים שלך וחשפת בפניה הכל.
"היא די בוגרת וככזו התנהגתי אליה. שוחחנו ארוכות וכך במערכת היחסים שנוצרה בינינו נהגנו לדבר על הכל, גם אני נחשפתי בפניה. היא הכירה וידעה המון ממה שקורה בבית שלי וזו הייתה הטעות. חשבתי שאני יכולה לסמוך עליה, כפי שהיא סמכה עליי לגמרי. אני הייתי לה לתמיכה, והיא מתוקף שהותה רבות כאן, ידעה גם עלי ועל הבית דברים רבים, אולי מדי. לצערי הרב היא ניצלה את זה לרעה בצורה הכי צינית שיכולה להיות".
מה לדעתך הייתה נקודת השבירה ביחסים ביניכן?
"בכל פעם היא חטפה התקפי זעם ויצאה מהבית. פעם בחורף היא יצאה מהבית בשעה מאוחרת וירד גשם, נאלצנו לצאת לחפש אותה. התקשרתי לאבא שלה אפילו ודיווחתי לו, כך שהמשפחה שלה לא יכולים לטעון שהיא הייתה מגיעה אלי על תקן תלמידה. בפעם האחרונה שהיא יצאה מכאן, היא הבטיחה לנקום, וזה מה שהיא עשתה. היא פגעה וביקשה לפגוע בכל מי שקרוב אליי. כך למשל קרה שהיא סיפרה שקרים במשטרה על חברה שלי, וטענה שהיא פגעה בבת שלי.
"בסוף המשטרה החליטה לשחרר את החברה, כי לא הוכח שהיא אכן מזיקה ופוגעת בבת שלי. כשהבת שלי נתבקשה לתת עדות בפני חוקרת נוער על החברה שלי, היא לא הבינה על מה ולמה, היא כל כך אוהבת אותה. בימים שהייתי במעצר היא טיפלה בה בימים ובלילות והיא ישנה אצל אחי".
אז מה הביא את הנערה להגיש נגדך תלונה במשטרה?
"ביום העצמאות הסתובבתי עם הבת שלי, ומאוד כאב לי שהיא ראתה אותנו ולא ניגשה להגיד שלום. כאב לי, כי בכל זאת במשך כמה שנים, היא נכנסה אלינו הביתה, הייתה בת בית ותמכתי בה ברגעים הקשים. אז באותו יום, חזרתי הביתה וכתבתי לה מייל תמים, שככה לא מתנהגים ושזה היה לי מאוד קשה לקבל ממנה התנהגות כזאת. היא בחרה להשמיט דברים מהמכתב שכתבתי לה, ונתנה למשטרה רק חלק ממנו, על מנת לשנות את הנוסח והעובדות. בהמשך היא גם הגישה תלונה במשטרה".
על מה את הכי מצטערת במערכת היחסים הזו?
"ראשית על כך שהבת שלי אולצה להיקלע למסכת הזו של ההשפלה והכאב. התלמידה תמיד קנאה בכל הסובבים אותי, כולל בבת שלי. אני מצטערת שלא ידעתי להציב לה גבולות, כפי שהורה נוהג להציב לילדיו. היא הרשתה לעצמה יותר מידיי, ואני לא ידעתי לעצור אותה בזמן ולהעמיד אותה במקום".
איך הבת שלך מגיבה?
"היא עברה טראומה רצינית, מאוד קשה לה. למזלי, כל הסובבים אותה, החברות שלה וההורים שלהן, מאמינים ותומכים בי. אף אחד, לא בחוץ ולא בבית הספר, פוגע בה ואומר לה משפטים מעליבים, בגלל המצב שלי. גם צוות ההנהלה והמורים מאוד תומכים. היא ממשיכה באורך חיים רגיל, מידי פעם היא שואלת מתי ייגמר כל הסיוט הזה".
אף אחת מכל החברות שלך, לא אמרה לך אף פעם, שסוג הקשר הזה מוגזם?
"חברות שלי שמכירות אותי יודעות שזו דרך העבודה שלי, כשמאוד אכפת לי ממשהו אני פועלת לא תמיד בצורה סטנדרטית. הן כן אמרו לי מידי פעם, שעלולה להיות בעיה, במיוחד לאור ההתנהגויות של המתלוננת, שהן ידעו עליהן".
לדברי המורה, בני משפחתה לא שואלים אותה לפשר הסיפור. היא חיה עכשיו בבית אחיה, יחד עם בתה וטוענת: "המשפחה לא שואלת, הם מאמינים בי ומחכים שהכל יהיה מאחוריי".
מה הרגשת מהרגע שנעצרת?
"הרגשתי מיום הראשון שהחוקרים מאוד מפקפקים בדברים של הנערה. זה לא נראה להם הגיוני, שיכול להיות כזה קשר בין מורה לתלמידה שלה. נכון, זה לא קורה כל יום".
מה הרגשת במהלך המעצר?
"אני חושבת שהדחקתי את ההשפלה הנוראית. להיכנס לחדר עם בנות שאני לא רגילה לפגוש, זאת הייתה טראומה, למרות שהיה לי מזל יחסי, שהתנהגו אליי בצורה הגונה. לא עם כולן דיברתי. היה לי מאוד קשה להפנים שאני הגעתי למקום הזה. הכי קשה היה לי מבחינה פיזית, להתהלך עם אזיקים, זה שבר אותי לגמרי.
"אפילו לשירותים הלכתי עם אזיקים על הידיים והרגליים, כל הליכה עם זה הייתה מבחנתי סיוט. שלא לדבר על ההשפלה, היו מובילים אותי בתוך כלובים נעולים וסגורים. זה נורא להסתכל על אנשים בחוץ ולחשוב שהם חופשיים. באותם ימים תפקדתי כמו רובוט, כנראה שברגע מסוים מקבלים כוחות למען האנשים בבית שצריכים אותי, ומבחינתי זאת הייתה הבת שלי".
את כועסת על המשטרה, על הפרקליטות, על מי?
"אני חושבת שיש צורה איך לבדוק את התלונה. אני חושבת שזה לא הוגן להתייחס אליי כמו שמתייחסים לפושע, שהרג, רצח וגנב. אני חושבת שהעבר שלי, הגיל שלי והמצב שלי, כן דורשים התייחסות קצת שונה. או לפחות לא לתת לי הרגשה שאני משקרת ולא מאמינים לאף מילה שאני מדברת. אני מבינה שברגע שמגיעה תלונה כל כך קשה להחליט מי צודק. אבל כששומעים את כל התמיכה שיש בי, של תלמידים היום ותלמידים לשעבר, הורים, מורים, וכל כך הרבה אנשים, זה צריך להדליק אור אדום, ולהבין שיש פה איזו בעיה, שמשהו כאן לא מסתדר.
"לכן, העובדה שהשעו אותי מהעבודה מאוד כואבת לי. זו פגיעה בכבוד שלי כמורה, שלא נדבר על הפגיעה הקשה בתלמידים שקיבלו אותי בחזרה בשמחה ופתאום שוב אני נלקחת מהם. והם גם פגעו בפרנסה שלי. אני אם חד הורית, אין לי מושג כרגע איך אני ממשיכה הלאה.
"נכנסתי כרגע להוצאות רציניות. כאילו כל מה שבניתי במשך החיים, התמוטט. תחושה שאני לא מאחלת לאף אחד. אני אומרת למורים שהם יכולים להמשיך להקשיב ולעזור, אבל להגן על עצמם מאפשרויות כאלה, של פגיעה הכי קשה שיכולה להיות. כל מה שהיה יציב וברור בחיים שלי, פתאום התמוטט. אני במצב של מן הישרדות מיום ליום. כל יום אני חושבת מה יקרה מחר".
ואם יחליטו להגיש נגדך כתב אישום?
"אני מאמינה שאף אחד לא יוכל להוכיח את השקרים האלה. אני בכל זאת מאמינה במערכת בתי המשפט שלנו. אני מקווה שאצליח להמשיך לחיות כמו בן אדם, עם כבוד, למרות כל ההשפלה שעברתי. אני לא מעיזה לחשוב בכלל על אישום וכל מה שמשתמע ממנו. אני חייבת להאמין באמת. יש תומכים שמעודדים אותי ברגעי השבירה, אני חייבת להחזיק מעמד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם