הר חורב: אלוף במיל' עמוס חורב לא יעשה חיים קלים לנחקרי המשט
מהילדות בירושלים, דרך החברות האמיצה עם יגאל אלון, הקריירה הצבאית והאקדמית המזהירה והשנים הרבות של הפעילות הציבורית. מכריו של האלוף במיל' עמוס חורב בן ה-86 מרמת השרון שמונה השבוע לוועדת טירקל מעידים: "אין מתאים ממנו"
עמוס חורב. "לא יכול היה להיבחר ראוי ממנו" צילום: מקס ילינסון
חורב, אלוף במיל' ונשיא הטכניון לשעבר, מחזיק בעבר עשיר בתחום הצבאי, הביטחוני והאקדמי. מלבד תפקידיו הצבאיים המגוונים, הוא גם חבר הנהלת הטכניון, נשיא בית יגאל אלון ויושב ראש ועדת פרס ביטחון ישראל.
רבים מחבריו מקבלים את הבחירה באופן טבעי, ומשוכנעים שמדובר באיש הנכון במקום הנכון. "גיל זה עניין של גנים. הוא לא צריך להפריע לשום דבר", אמר חורב עצמו למעריב השבוע, ובמשפט אחד מסכם גם את תחושותיהם של מקורביו.
"עמוס פעיל היום מאוד בקרנות שונות, בארגונים ובדירקטוריונים. יש לו את כל הכישורים הדרושים לכהן בתפקיד הזה ולא יכול היה להיבחר ראוי ממנו", אומר בכיר לשעבר בצה"ל המכיר את חורב ואשר מברך על ההחלטה.
גם לאחר שחרורו מצה"ל, שימש חורב במשך עשרות שנים בתפקידי ייעוץ בכירים במערכת הביטחון. ועדה
בראשותו, "ועדת חורב", אף קבעה כללים חדשים באשר לחלוקת הסמכויות בתחום ביטחון הפנים ודחפה לחיזוק חלקה של המשטרה בלחימה נגד הטרור.
באשר לביקורת שהושמעה בנוגע לגילו המבוגר של חורב, אומר אותו איש צבא: "במקרה של עמוס הגיל לא גורע ממנו, להפך. הוא פעיל היום בכל כך הרבה דברים, הוא לא נח לרגע. במקרה של עמוס גיל זה ניסיון, שיקול דעת, תבונה". עוד הוא מוסיף: "עמוס הוא אדם ששואל שאלות ומתעניין בדברים. אני בטוח שזה יבוא לידי ביטוי בוועדה. יש לו ניסיון עבר עם ועדות כאלה ואחרות, הוא כבר מכיר את המשחק".
יגאל ואני
חורב נולד כעמוס סוכצ'בר בירושלים בשנת 1924. אביו היה מהנדס מכונות, ומכאן אולי משיכתו לתחום. כנער הוא נמנה עם מקימי תנועת הנוער גורדוניה בירושלים, למד בגימנסיה העברית בעיר ומגיל 14 היה חבר בארגון "ההגנה".
יגאל אלון. מערכת יחסים המבוססת על אמון צילום ארכיון
חורב גם היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח עם הקמתו בשנת 1941. במסגרת הארגון יצא לקורס נשק כבד ומקלעים בינוניים. בסוף שנת 1942 יצא לקורס הקצינים של הפלמ"ח ושירת בתפקיד מפקד מחלקה, מפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד.
במלחמת העצמאות שירת בחטיבת הראל תחת פיקודו של מפקד החטיבה יצחק רבין, ועם תחילת המלחמה פיקד על "שיירת חולדה". במהלך המלחמה השתתף בקרבות רבים באיזור ירושלים ובהם מבצע נחשון, כיבוש בית מחסיר, קרבות דרך בורמה, קרבות באזור לטרון וכיבוש צרעה. לקראת סוף המלחמה הצטרף למפקד חזית הדרום יגאל אלון, מונה לעוזרו של רבין והשתתף במבצע יואב, כיבוש באר שבע ומבצע חורב.
לאחר הלחימה המשותפת הפכו חורב ואלון לחברים קרובים. אשתו של חורב, שושנה, מספרת: "עמוס פעיל מאוד כיום בבית יגאל אלון כי יגאל היה ידיד קרוב שלנו ואיש חינוך, והמקום עצמו עוסק בהרבה פעילות חינוכית. עמוס תורם שם בעיקר בניהול המקום ובעזרה מכל סוג".
חורב עצמו מספר בסיפור אישי שכתב לארכיון בית יגאל אלון: "הייתי מפקד מחלקה בניר דוד ואני זוכר שהייתי במצוקה. לאבא שלי היה בית מלאכה קטן בירושלים והיה זקוק לסיועי באופן דחוף. נפגשתי עם יגאל בחיפה. הוא הקשיב, לא חקר אותי. לא נתן לי הרגשה שאני נתון בתהליך בדיקה. לא נתן לי הרגשה של משהו לפנים משורת הדין.
"התעניין בי כאדם, לא בפרטי הרכילות אלא בייחודיות שלי כאדם. אחרי הפגישה נסעתי איתו לירושלים. נסענו באוטו שלו, הוא היה עייף, נתן לי לנהוג, ונרדם. זכרתי שהוא אמר לי פעם שאם הוא לא סומך על הנהג, הוא לא יכול להירדם. ועכשיו הוא נרדם. מערכת היחסים הזאת, המבוססת על אמון, הייתה חשובה לי מאוד", כתב.
לקראת קום המדינה פגש חורב את אשתו, שושנה, שמספרת: "עמוס ואני הכרנו באוניברסיטה העברית. אני למדתי חקלאות, הייתי הילדה היחידה שלמדה בתיכון ובאוניברסיטה. עמוס היה אז בפלמ"ח ולמד מתמטיקה ופיזיקה, יצא שישבנו אחד ליד השני ומאז אנחנו יחד.
"כשהיה בפלמ"ח והיה יוצא לפעולות, הוא היה אומר: 'מה שתדעי פחות, כך לבריטים יהיה פחות מה לחקור אותך', זה היה עמוס וכך הוא עד היום".
צבא וטכנולוגיה
בשנת 1949, לאחר הקמת צה"ל, מונה חורב לתפקיד קצין המבצעים של חזית הדרום שהפכה לאחר מכן לפיקוד דרום. כשנה לאחר מכן נשלח על ידי צה"ל ללימודים ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס) וב-1952 קיבל תואר מוסמך במדעים, בתחום הנדסת מכונות, כמו אביו.
חורב במדים. תרומה ייחודית לפיתוח כלי הנשק של צה"ל צילום: דובר צה''ל
בשובו ארצה, חזר לשירותו הצבאי, הקים את מחלקת אמצעי לחימה במטכ"ל ואף עמד בראשה. ב-1954 מונה לתפקיד קצין חימוש ראשי וכיהן בתפקיד זה כשמונה שנים, במהלכן פיתח והרחיב את תחומי הפעילות של החיל, העלה את רמתו המקצועית וביסס את מעמדו בצה"ל. הוא היה אחראי בין היתר לפיתוח מערכות נשק וארטילריה.
בשנת 1962 יצא שוב ללימודים מתקדמים ב-MIT, וכשחזר לאחר שלוש שנים מונה בשנית לקצין חימוש ראשי במינוי מיוחד של הרמטכ"ל יצחק רבין והועלה לדרגת אלוף, כהכרה בתרומתו הייחודית לפיתוח כלי הנשק של צה"ל, במיוחד בתחום השריון והתותחנות.
בשנת 1966 פרש מצה"ל אך בשנת 1968 חזר שוב לשירות פעיל והתמנה לראש אגף אפסנאות. במקביל שימש במשך כשנה כמדען הראשי של מערכת הביטחון.
בשנת 1973 פרש חורב סופית משירות קבע בצה"ל והיה לנשיא הטכניון בחיפה, תפקיד בו החזיק תשע שנים. על אף התרחקותו מהזירה הצבאית המשיך להיות פעיל בה בצורה עקיפה ובשנת 1974 מונה לראש ועדת החקירה להתרחשויות באסון מעלות.
בהמשך שנותיו המשיך חורב בעיקר בפעילות אקדמית וציבורית. מקורבים אליו מספרים כי בעוד שרבים מבני גילו מנצלים את הזמן למנוחה ולפעילויות פנאי, חורב נע בין פעילות ציבורית אחת לאחרת. בין היתר הוא חבר במועצת האוניברסיטה הפתוחה, בהנהלת הטכניון, בסניף אגודת ידידי הטכניון בישראל, ומכהן כיושב ראש הוועד המנהל של בית יגאל אלון ויושב ראש ועדת פרס ביטחון ישראל.
מזכירת המוזיאון בבית יגאל אלון מזה 20 שנה, עליזה פז, מספרת שחורב הוא "האיש הכי נחמד שאני מכירה בכל העולם". גם מנהלת המוזיאון לשעבר, ניצה קפלן, אשר החזיקה בתפקיד מיום הקמת המוזיאון ב-1986 ועד 2002, מרעיפה על חורב שבחים:
"הוא היה חלק מקבוצת חברים שהקימה את המוזיאון בשנת 1986. לאחר מכן נבחר ועד מנהל ומאז ועד היום הוא עומד בראשו ואנחנו מקווים שזה ימשיך כך הלאה. מעבר לנאמנות, לנחמדות, לנעימות של האיש, מדובר כאן באיש עם ערכים, עם מבט למרחוק, אדם שעומד בכל קנה מידה של חינוך לערכים ולציונות", לדבריה.
לגבי אופיו אומרת קפלן: "לפני שהתחלנו לעבוד יחד לא הכרתי אותו וקצת חששתי, בכל זאת נשיא הטכניון, היה בפלמ"ח, אבל עם השנים למדתי להכיר אדם מקסים. חסרים לנו עוד אנשים כמוהו, הוא ישר כמו סרגל, כוחו במותניו, אנחנו נמצאים איתו בקשר ישיר כל הזמן וגם מגיעים אליו למשרד שלו בתל אביב לעתים להתייעץ איתו. כל התייעצות עם עמוס חשובה לנו".
לדברי קפלן, חורב פעיל מאוד בבית יגאל אלון: "כרגע יש לנו בבית יגאל אלון פרויקטים ענקיים בתמיכתו של עמוס בענייני חינוך קיום ערבי-יהודי. לולא עמוס שהבין את החשיבות זה לא היה קורה", היא מסכמת.
"לב במקום הנכון"
לבני הזוג חורב בן, בת וארבעה נכדים. הבת, בוגרת לימודי אמנות באוניברסיטת בוסטון, מתגוררת שם גם היום ולומדת בלימודי המשך.
ועדת טירקל (חורב משמאל). יידע לשאול את השאלות צילום'' משה מילנר, לע''מ
אחד מחבריו הטובים של חורב ב-25 שנים האחרונות הוא יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, חבר לשעבר במועצה של קרן "יד בן צבי", שם מתנדב חורב.
צמרת אומר כי אין ספק בלבו לגבי מידת התאמתו של חורב לסמכות שניתנה לו: "אני יכול להגיד שעמוס הוא אדם צלול בן 86, רענן וצעיר בצורה נפלאה, ואני מכיר צעירים ממנו שהם הרבה פחות צלולים ממנו. אני חושב שיש לו היגיון בריא ולב במקום הנכון", אמר.
צמרת מספר על חורב, כי היה מקורב לא רק ליגאל אלון אלא גם ליצחק רבין: "הוא היה אחד האנשים הקרובים ביותר לרבין. למרות שהיו ביניהם מחלוקות פוליטיות והם לא תמיד ראו דברים עין בעין, רבין מאוד העריך אותו. אני מקנא בביוגרפיה של עמוס, אני חושב שהוא אדם נפלא", אמר.
חורב וצמרת נפגשו במועצת הקרן, וצמרת מסביר כי חורב נחשב לאחד מעמודי התווך של המועצה: "עמוס סייע מאוד בשורה של פרויקטים חשובים שעשינו ביד בן צבי, כמו למשל ספר שיצא במעל ל-100 אלף עותקים ובמספר שפות בשם 'ירושלים וחומותיה', עוד ספר על הר הבית שהוצאנו במשותף נוצרים, יהודים ומוסלמים, ועוד פרויקטים רבים".
בזמנו הפרטי עוסק חורב בתחביב שקשור אף הוא, בצורה לא מפתיעה, לאהבת הארץ. לבני הזוג משק חקלאי במושב נטעים, מושב עובדים הממוקם בין ראשון לציון לקיבוץ פלמחים:
"עמוס הוא המוציא לפועל וזה שדוחף את המשק קדימה. אנחנו מגדלים עכשיו זיתים והוא דואג להשקיה, לריסוסים ולכל מה שצריך. עמוס תמיד אמר שזו התרפיה הכי טובה בשבילו", מספרת אשתו, וטון קולה מסגיר כי מכל תחביביו של בעלה, זה כנראה הקרוב ביותר לליבו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם