מסך הזהב: ביקור במסעדת אדיסון ברעננה

אוכל טוב, חברים, מסך ששווה להרוג בשבילו והמון אווירה. המדור יצא למסעדת אדיסון לחגוג מונדיאל, וחזר שבע, מאושר ומיואש (מרמת הכדורגל)

יעוז סבר | 20/6/2010 15:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מה הוא אוכל של מונדיאל? בגמר 90' ישבנו בבית בירושלים ופיצחנו גרעינים כאילו אין מחר וכאילו מאה גרם גרעינים לא שווים משהו כמו 5,000 קלוריות. בגמר 94', שהיה עוד יותר משמים מגמר 90' (אם כי לעומתו הטובים ניצחו בסוף), ישבנו בבית ובלסנו פיצה. נדמה לי שפיצה דומינוס, אבל האמת שכל מה שאני זוכר מהגמר הזה הוא שישבנו וישבנו, והשעה נשקה לאחת בלילה, והחבר'ה בארצות הברית עדיין בעטו פנדלים.
 
מסעדת אדיסון ברעננה
מסעדת אדיסון ברעננה צילום: נאור רהב

היום, לעומת זאת, כבר אין אוכל של מונדיאל. אוכל של מונדיאל, מסתבר, הוא פשוט אוכל טוב. את שבת הפתיחה של המונדיאל, החלטנו להעביר במסעדת אדיסון. באדיסון התכוננו טוב למונדיאל וקנו מקרן HD, ששודך למסך ענק, משהו כמו 102 אינץ' (ואל תתפסו אותי באינץ'). הזמנו מקום על הספות המרווחות, בדיוק מול המונדיאל, והרגשנו כאילו אנחנו באצטדיון בדרום אפריקה.

הדיל היה מצוין, ספות נוחות בהרבה מהיציעים, אוכל מצוין שתכף נגיע אליו, והכי חשוב: על מסך 102 האינץ' נראו השחקנים גדולים יותר מבמציאות! תוסיפו לזה את העובדה שמזג האוויר ברעננה היה משהו כמו 22 מעלות (לעומת הפריזר של דרום אפריקה) ותבינו שהחסרון היחיד היה העובדה שהיינו צריכים לשמוע את דני נוימן. מצד שני, וכן, יש צד שני, כשהבחירה היא בין דני נוימן לרעש הבלתי נסבל של הוובוזלות, לא בטוח שדני נוימן מפסיד (וזה מפתיע, תאמינו לי שזה מפתיע).

אם בשלב הזה אתם מציצים בכותרת הדף ושואלים את עצמם האם אתם במדור אוכל, התשובה היא שכן, אתם במדור אוכל, אבל בימי מונדיאל, אתם יודעים, הכל צריך להיות קשור לכדור העגול. אנחנו החלטנו לעשות מחווה לכדור העגול, וערכנו ערב על טהרת מנות עגולות.

צד שמאל של השולחן, שהורכב במקרה מאנשי זמן השרון, מיד החליט שעגול זה רק סושי. נכון, יש גם סושים אליפטים, יש סשימי שהוא בכלל סוג של מלבן, אבל ככלל, הוחלט בשולחן שהסושי הוא עגול. צד ימין של השולחן, שהורכב מאנשי ידיעות (כן, תתפלאו, לפעמים אנחנו אוכלים יחד), דווקא בחר בבחירה הקונבנציונאלית של המבורגר. הקציצה עגולה, הוא הסביר, הלחמניה עגולה גם היא, ואם אתם מתעקשים אז גם הבצל והעגבניה שמעטרים את הקציצה, הגיעו מפרי עגול להפליא. לא התווכחנו איתו, בכל זאת, הוא מרוויח יותר מאיתנו.

בסושי של אדיסון כבר נגענו לא פעם, רק שלא הבנו כמה הוא מתאים למונדיאל. סושי הוא לא מאכל שצריך להתרכז בו. אפשר להניח אותו על השולחן, להיישיר מבט אל מסך מאת האינצ'ים ולנשנש את הסושי באיטיות.
על סושי טוב צריך לשלם

באדיסון מחזיקים מאסטר סושי מצוין, שבשילוב עם חומרי גלם איכותיים מוציא סושי מהטובים באיזור. קומבינציית טוקיו וקומבינציית קורה עולות 86 ו-78 שקלים בהתאמה ויוצאות משתלמות במיוחד. נכון, מדובר במנות שמקבלים בהן מעט מאוד עודף ממאה שקל, אבל כשמדובר בסושי טוב, צריך לשלם.
 

מסעדת אדיסון ברעננה
מסעדת אדיסון ברעננה צילום: נאור רהב

הטוקיו הצטיינה במיוחד עם שמונה חתיכות אינסייד אאוט ספייסי טונה (איכותית, טרייה, חריפה בדיוק במידה) ושש יחידות ניגירי, כשביניהן ניתן למצוא צלופח, שרימפס ושאר סוגי דגים סטנדרטים מעט יותר. באדיסון משתמשים בג'ינג'ר הצהוב, היפני, ולא בוורוד התאילנדי. יקר יותר, אבל איכותי הרבה יותר.

בתחום ההמבורגר מציעים באדיסון שני כיוונים. מצד אחד ההמבורגר הקלאסי, של אדיסון, שמורכב מבשר איכותי, תבלינים ותו לא ומצד שני המבורגר אדיסון שמשלב בתוכו חצילים, פיסטוקים וקשיו, עולה שני שקלים יותר (56 שקלים בסך הכל) ומציע טעמים שונים בפה.

הצד של ידיעות שהזמין את ההמבורגר הצדיק את היותו נציג עיתון המיינסטרים, והחליט ללכת על ההמבורגר הפשוט. פשוט אמרנו? אז נוסיף פשוט וטוב, כי באמת מדובר בהמבורגר איכותי ועסיסי. ליד ההמבורגר מציעים באדיסון בחירה בין שלוש תוספות, והפירה שבחר איש ידיעות היה רך במידה ועמוס טעמי חלב וחמאה, בדיוק כפי שצריך לעשות פירה.

לקינוח, אחרי שראינו שמהמשחק
יצמח לנו בעיקר דיכאון (אנגליה-ארצות הברית אם אתם מתעניינים, והדכאון הוא לא מהתוצאה אלא מהמשחק המשמים שעושה רושם שמייצג נאמנה את המונדיאל הזה), החלטנו להזמין קינוח. נאמנים להחלטה על מאכלים כדוריים, הזמנו אבטיח. קיבלנו רבע אבטיח, חתוך לפרוסות כשלידו פרוסות גבינה. שילוב נהדר אם אתם מהבלקן, וגם אם לא, כדאי לכם לנסות, כי הבלקנים יודעים מה שהם עושים (בכדורגל לא כל כך, בהתחשב בעובדה שבולגריה ורומניה לא פה ויוון בשר תותחים, אבל באוכל עדיין כן).

אז תשאלו, בשורה התחתונה, מהו אוכל מונדיאל? היום אנחנו יודעים שהאוכל של המונדיאל תלוי ברמת המשחק. משחק טוב ישאיר לכם טעם טוב בפה, ומשחק רע, יגרום להמבורגר המצוין להמחק מהזכרון. למרות זאת, גם המשחק המדכא, לא הצליח למחוק לנו את הטעם הטוב מהפה. ישבנו על ספות נוחות, ראינו משחק במסך שמזכיר קולנוע, אכלנו אוכל טוב ושוחחנו עם חברים טובים. את העובדה שברקע רצו להם המשחק, הוובוזלות ודני נוימן, אנחנו מנסים עד עכשיו להדחיק.

אדיסון, אחוזה 282, רעננה

מסעדת אדיסון ברעננה
מסעדת אדיסון ברעננה צילום: נאור רהב

לשיפור:
רמת המשחק יכולה היתה להיות טובה בהרבה

לשימור:
האוכל, המחירים, השירות וכמובן המסך

בשורה התחתונה:
אם לראות משחק גרוע, רק ככה, במסך ענק ועם אוכל טוב

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

צו עיכול

יעוז סבר, תושב רעננה, נשוי+1, חובב אוכל מבטן ומלידה, חי בשביל לאכול, ועוד לא ראה חיה שלא הסכים לטעום. הקורס היחיד שהוא הצטיין בו אי פעם היה קורס ברמנים. כיום עורך זמן השרון

לכל הכתבות של צו עיכול

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים