כאן בונים: בפרויקט הולילנד משדרים עסקים כרגיל
האבק סביב פרשת הולילנד טרם שקע, אבל זה לא מפריע ליורם קרן מנכ"ל חברת קרדן נדל"ן להכריז כי הפרויקט טוב לעיר. בראיון בלעדי הוא מספר על הקשיים, מסביר איך מוציאים את הפרויקט מהבוץ, חושף כמה דירות נמכרו במתחם ומבטיח כי לא יהיו דירות רפאים
בחברת קרדן נדל"ן, מבעלי הפרויקט במתחם "הולילנד", מנסים לשדר עסקים כרגיל. יותר מכך, את הפאר והרהב של הפרויקט שתושבי העיר סולדים מהם כל כך, בכירי החברה משבחים ומהללים. אותם פחות מעניין מה חושב התושב שעובר עם מכוניתו בצומת גולומב, להם חשוב דבר אחד – מה חושבים הדיירים, ובעיקר הדיירים הפוטנציאלים.
בעוד כחודש ימים ייערך טקס חניכה למבנה המשרדים החדש במתחם בעלות של 700 אלף שקל. גם כאן האדריכל ראה את בית המקדש השלישי לנגד עיניו ובחר להקיפו בדגמי שערי העיר העתיקה. המבנה בנוי קשתות המדמות שערים ומעל הקשתות נחקקו בזה אחר זה שמותיהם של שערי הפרחים, האריות, יפו, ציון וכן הלאה. "הולילנד" לנצח נצחים.
משערי העיר העתיקה-חדשה צריך לטפס אל המקדש עצמו בדמות המגדל המפורסם המתנשא לגובה של 32 קומות ובשבועות אלה ממש מאוכלס בדיירים, כמחצית מהדירות כבר נקנו. במהלך השבוע האחרון פקדו פקחי הרשויות את המבנה כדי לבחון אם ניתן להעניק לו טופס 4 המאפשר את אכלוסו.
"למעלה רואים את הכוהנים והלויים מעלים עולה", מספר יורם קרן מנכ"ל החברה, "משם רואים את בית המקדש, אין נוף כזה בעולם". קרן לא מסתיר את הפאר, להפך - הוא משוויץ בלובי המפואר של המגדל. בהגיענו מעלה הוא מוסיף כי "בשביל נוף כזה כדאי גם לשלם הרבה כסף".
הנוף ממרומי המגדל באמת מרהיב, כמעט משכיח את הפרשה שהסעירה את המדינה, מעלים מהעין לרגע את האיבה הנגלית ממורדות ההר ומבהיר היטב מדוע אנשים הגונים העדיפו לאטום את אוזניהם מול רעש וובוזלות נורא הקורא להחרים את הפרויקט. מהגובה הזה קשה לשמוע צלילים צורמים, ניתן רק להביט למטה במיניאטורה של אצטדיון טדי ובמכוניות הקטנות.
גינוניו של קרן עצמו דווקא רחוקים מאוד מהתווית האליטיסטית של הפרויקט. הוא נחמד, מחובר מאוד לקרקע וכמנכ"ל טוב גם יודע לייחצן היטב את החברה במילים מורכבות וענייניות. הוא נזהר
למרות הכול קבלת הפנים מתוחה. נוסף לקרן יושבים מולי סמנכ"ל השיווק של החברה אבי רוזן ואיש יחסי הציבור שלה דן שושני. "עוד מעט גם רואה החשבון ועורך הדין יצטרפו", צוחק שושני. באתר האינטרנט של החברה מבליטים יותר מכול דווקא את הפרויקט השנוי במחלוקת ואת הבניינים המחוברים להם יחדיו. זה חלק ממהלך מחושב של קרן.
יכולתם להבליט פרויקט יוקרתי אחר.
"תראה, אנחנו לא מנסים להסתיר את 'הולילנד'. אני חושב שהפרויקט טוב, יפה, מתוכנן טוב. חברת 'הולילנד פארק' רכשה את הקרקע מהבעלים הקודמים, משפחת צ'רני, במאי 1999, כשבעה חודשים אחרי שהתב"ע (תכנית בנין עיר – ע"מ) שיועדה למלונאות אושרה למגורים. אנחנו התקשרנו עם משפחת צ'רני בדצמבר 1999".
נעשו שינוים בתב"ע גם בשנת 2003.
"השינויים המהותיים שנעשו אז על ידי משפחת צ'רני היו לגבי מגרשים 1 ו~2 שנרכשו על ידי חברה אמריקנית שמכרה לחברת 'נידר' וכיום זה בידי רמי לוי. זה היה מחוץ לפרויקט שלנו. במגרשים שלנו התקבלו רק החלטות שוליות ונקודתיות. הייעוד לא שונה, למעט כ~5,000 מ' מייעוד מלונאי לייעוד של מגורים, נדמה לי, וזה דבר שגרתי, לא חריג. אף אחד מאנשי 'קרדן' לא היה מעורב בשינוי הייעוד".
לצורך פרויקט הולילנד, התקשרה קרדן עם חברת פולאר השקעות ועם בנק לאומי במסגרת "הולילנד פארק", שבה לפולאר השקעות 60 אחוז מערך החברה, לקרדן נדל"ן 30 אחוז ולבנק לאומי עשרה אחוזים.
קרדן נדל"ן רכשה תחילה אופציה לקניית 25 אחוז מהמתחם הגדול והעיקרי בהולילנד ב~27 מיליון דולרים וחצי, ובדצמבר 1999, בסמוך לשינוי ייעוד הקרקע ממלונאות על ידי הוועדה המקומית, מימשה אופציה והגדילה את חלקה ל~30 אחוז. על כך שילמה מחיר נמוך יחסית בזכות האופציה מהעבר.
חשוב לציין כי אף אחד מאנשי חברת "קרדן" בהווה ובעבר לא נחקר בפרשת הולילנד. היזם שמכר את הקרקע הלל צ'רני ומנכ"ל "פולאר השקעות" אביגדור נעצרו בחשד למתן שוחד. ההסכם שנחתם בין חברת "הולילנד פארק" ובין צ'רני העניק על כל מכירת דירה 35 אחוז ליזם – 17 אחוז וחצי במזומן ו~17 אחוז וחצי בעסקת תקבולים מתוך המכירות.
ההסכם יכול לספק הסבר מדוע ליזם ולעוזרו שמואל דכנר מנכ"ל חברת "אזורים" לשעבר היה אינטרס בהשגת אישורים נוספים לבנייה.
"אנחנו עושים הרבה עסקאות קומבינציה, למשל ברחובות, באר יעקב, פתח תקווה וגני תקווה. באבן גבירול בתל אביב יש עסקת קומבינציה של 50 אחוז. אדרבה, השילוב היותר נכון מבחינתי כיזם הוא לעשות חצי מזומן וחצי קומבינציה, כי אז אני מפזר את הסיכון".
הוועדה המקומית הקפיאה לכם את היתרי החפירה למאה ימים. היועץ המשפטי לעירייה הוציא מכתב המטיל בספק את המשך הבנייה במקום. אתם לא חוששים ממהלך נרחב יותר של הקפאה?
"הגשנו ערר שיתברר בתחילת יולי ונילחם בהחלטת העירייה להתלות לנו את היתרי החפירה. ת"בע היא חיקוק על פי הדין, היא מעניקה לקרקע זכויות ונותנת לה שווי. אנחנו, חברת 'הולילנד פארק', השקענו סכומי עתק כאן. קשה לי להאמין שאי פעם גרעו זכויות מתב"ע מאושרת".
זה לא סוד שהפרשה לא הועילה לשמכם הטוב. חברת "קרדן נדל"ן" דיווחה על ירידה של 25 אחוז בהכנסותיה ברבעון הראשון של 2010 לעומת אותה תקופה אשתקד. אתם מתכוננים לתביעות משפטיות?
"אם חס וחלילה קרה משהו בפרשת 'הולילנד', אני מניח שלמשטרת ישראל יש את הדרכים לטפל באופן אישי במי שקשור לסיפור. היום התקן הישראלי למסירת דירה לרווח מחייב שהיא תיעשה רק במסירת הדירה לדייר. בגלל כל הפרשה, רואי החשבון שלנו והשמאי, שרצו להיות מאוד זהירים, עשו הפחתה לערך הנדל"ן העתידי וכך התקבלו הנתונים".
על פי מצב הפרויקט כיום חמישה בניינים מאוכלסים, שני בניינים נוספים מוכנים וטרם אוכלסו ומגדל נוסף יתאכלס בשבועות הקרובים. נוסף לכך אמורים לקום שלושה בניינים, כמו גם מגדל בן 32 קומות, שבינתיים מצויים בהקפאת הליכים. מתחם נוסף המתפרש על כ~20 אחוז מהשטח שייך לחבר המועצה רמי לוי ובו טרם החלו עבודות בנייה.
בשנת 2008, כשפרץ המשבר הכלכלי העולמי, לא נמכרו כמעט דירות בפרויקט. בשנת 2009 החברה דיווחה על מכירת 57 דירות מתוך יעד שנתי של 60 ובשנה הנוכחית נמכרו על פי דיווחי החברה עשר דירות עד אפריל, כלומר עד הפרשה. בחודש מאי לא היו מכירות ואילו ביוני נמכרו שש דירות. "מי שקנה פה בעבר דירות עשה את עסקת חייו", מבהיר קרן. "ההשבחה במחירי הדירות נעה בין 25 אחוז ל-50 אחוז רווח למי שקנה כאן בעבר. אני מאמין שגם מי שיקנה היום ירוויח".
במהלך המשבר הכלכלי הצעתם הנחות ענק בסדר גודל של 25 אחוז עבור קבוצות שהתארגנו כדי לרכוש דירות.
"היום יש אינטרס ליזם למכור לקבוצות גדולות. גם היום אם תתארגן קבוצה גדולה ותבקש לרכוש 30-25 יחידות דיור, היא תקבל הנחה מאיתנו ומכל יזם. זה קורה בהרבה פרויקטים".
יורם קרן (60) נולד וגדל בטבריה למשפחה חרדית מנטורי קרתא. אמו בלה נולדה בעיר העתיקה ליד בית כנסת החורבה וגורשה עם משפחתה לשכונת מאה שערים על ידי הירדנים בשנת 1948. אביו חיים גדל במשפחה חרדית חסידית בצפת. ההורים הכירו בשידוך, הם התחתנו והקימו משפחה בטבריה.
אורח החיים בבית לא היה חרדי ובמהלך הזמן חזרו הילדים בשאלה.
"התחושה של המשפחתיות מאוד חשובה אצל המשפחות החרדיות והדתיות", מתאר קרן את השפעת התקופה ההיא. "מצד אמא שלי הם היו תשעה אחים ומצד אבא עשרה, כך שהיינו משפחה מאוד גדולה. אירועים משפחתיים אצלנו הם כנסים שבהם נפגשים עם כולם". לקרן שני אחים, אחד מהנדס בניין והשני דוקטור לכימיה.
לאחר לימודי התיכון בטבריה התגייס קרן לעתודה הצבאית, שם למד הנדסה אזרחית בטכניון והתגורר בחיפה. בגיל 22 התגייס לחיל ההנדסה והתגורר בתל אביב. במהלך השירות הצבאי התחתן עם איילה, פסיכולוגית קלינית שלמדה באוניברסיטה העברית. השניים גרים היום בתל אביב ולהם שני ילדים – גל (33), עורכת דין, ואורי (30), סטודנט לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1974, עם תום השירות הצבאי, התקבל קרן לעבודה בחברת "אזורים" כמפקח, שם התוודע לראשונה לדכנר ששימש מנכ"ל החברה. הוא עבד 16 שנה בחברה, מהן שלוש וחצי כמנהל פרויקט של החברה בניירובי, קניה. בתפקידו האחרון בחברה ניהל את הסניפים בחיפה ובירושלים.
קרן קיבל הצעה לתפקיד מהנדס ראשי וסמנכ"ל בחברת "אשדר", חברת הבת של קבוצת "אשטרום", היום קבלנית של הרכבת הקלה בעיר. הוא עבד בחברה עשר שנים, מהן שנתיים כמנהל סניף החברה בג'מייקה וכן כמנהל פרויקט "המרינה הכחולה" באשדוד.
בשנת 1998 קיבל פנייה מחברת "אפריקה ישראל" והחל את דרכו בחברה כנציג חברת "דרך ארץ", שסללה את כביש 6. לאחר שנה קיבל את תפקיד מנהל חטיבת המגורים, שבו החזיק עד שנת 2008, אז עזב את החברה.
במסגרת זו הנפיק את חברת אפריקה ישראל מגורים בבורסה ובנה כ-2,000 דירות. באותה שנה נענה להצעה כלכלית שמנה במיוחד שקיבל מארקדי גאידמק לנהל את חברת אוסיף. בסופו של דבר קרן לא הצטרף לחברה בפועל ונענה לקריאתו של יו"ר "קרדן נדל"ן" איתן סורוקה, שעמו עבד בחברת אזורים, והחל לנהל את החברה.
המעבר מניהול אפריקה ישראל מגורים לקרדן נדל"ן הוא לא ירידה ברמה המקצועית?
"הרגשתי שמיציתי את עצמי ב'אפריקה ישראל', תשע שנים בתפקיד זה הרבה. זה נכון שכאשר הגעתי ל'קרדן' החברה הייתה די קטנה, שלושה פרויקטים. 'קרדן' באותה עת הייתה אמורה להתמזג עם 'דנקנר השקעות', חברה גדולה. לצערי, המיזוג הזה לא צלח כי הבנקים הערימו קשיים.
"קיבלנו הנחיה מבעלי המניות, חברת האם 'קרדן ישראל', שהם רוצים חברה גדולה, ולראיה העמידו לרשותנו את האמצעים, הרבה מאוד כסף, ותוך שנה ביצענו עסקאות של כ~1,200 יחידות דיור. לפני ארבעה חודשים גם הנפקנו את החברה בבורסה. הכוונה היא שהחברה תהיה אחת משלוש החברות הגדולות בתחום הבנייה למגורים בארץ".
מתי זה אמור לקרות?
"אני צופה שבמהלך שנת 2010 אנחנו נהיה במקום החמישי או השישי וב~2011 אנחנו הולכים להיות במקום השלישי או הרביעי. זה לא פשוט. התחרות מאוד גדולה".
היום השוק הזה מפוצל מאוד. כיצד אתם מתמודדים מול קבוצות הרכישה?
"הצעדים האחרונים שנקטה הוועדה הבין~משרדית המורכבת מבנק ישראל, משרד האוצר ורשות המסים היו מאוד נכונים. הוחלט שקבוצות הרכישה לא יהיו פטורות ממס כפי שהיה עד היום. כך החזקים יהפכו ליזמים, מה שכבר החל לקרות בפועל. אין לנו בעיה שקבוצות הרכישה יהפכו לשחקן תחרותי בשוק כמו כל יזם אחר. קבוצות הרכישה פגעו בנו ואנחנו כיזמים לא יכולים להתחרות בהן. נוסף לכך, אם בעבר הבנקים הערימו קשיים הרי שהיום יש יותר רצון של המערכת הבנקאית להעמיד הון עצמי".
הדרך למעלה לא תתבצע רק על ידי דיור. פרט להנפקה בבורסה, מה יוביל אתכם לשם?
"כדי שהחברה תתפתח היא צריכה להגדיל את בסיס ההון שלה. מכרנו 15 אחוז מהחברה למשקיע אסטרטגי, חברת 'כלל ביטוח', והנפקנו עוד בערך 12 אחוז מהמניות בבורסה, גייסנו חלק באג"חים - כך שסך הכול גייסנו כ-200 מיליון שקלים. עם ההון העצמי שהיה לנו קודם זה כבר 360 מיליון שקלים שמאפשרים לנו להיות שחקן מוביל בבורסה, כי אנחנו חברה מאוד חזקה ומאוד סולידית. אין לנו לחץ מהשוק המוסדי לפרוע משהו".
כיום "קרדן נדל"ן" מעורבת בהקמת 12 פרויקטים למגורים בהיקף של כ~2,500 יחידות דיור ברחבי הארץ, ביניהם פרויקט "אחוזות הנשיא" ברחובות בעל 897 יחידות דיור, 590 דירות ב"נופי השמש" בבית שמש לאוכלוסיה הדתית~לאומית, 408 יחידות דיור בבאר יעקב וכמובן 969 דירות ב"הולילנד פארק".
יש ביקוש כל כך גדול של ציבור לא חרדי לגור בבית שמש?
"זה פרויקט של יותר מ-500 יחידות דיור לציבור הדתי~לאומי, בפירוש לא חרדי. אנחנו מארגנים שם קבוצות רוכשים שיקנו הרבה דירות מראש. יש היום מחסור עצום של דירות עבור הציבור הדתי~לאומי.
"אם ציבור זה רוצה לגור בשכונה סגורה משל עצמו הוא יכול לגור או במודיעין או בירושלים או בגבעת שמואל, שזה מאוד יקר. דירת ארבעה חדרים שם עולה כ~1.6 מיליון שקלים, לעומת 900-850 אלף שקל בבית שמש".
לאורך הראיון כולו מדגיש קרן כי התכנון עצמו חשוב לו, כמו גם פתרונות הדיור לביקוש הגואה בעיר. הוא אף מוכן להודות כי "ייתכן שהמגדל הוא טעות, אולם בתקופה שבה אושר הוא היה חלק מהאווירה שעל פיה יש לבנות לגובה רב.
"צריך להבין שתכנון יש לבחון לפי התקופה שבה הוא נעשה ולא על פי המושגים של היום". הסמנכ"ל רוזן אף מתגאה כי "אין בפרויקט דירות רפאים. גם תושבי החוץ שקנו כאן דירות עלו ארצה לגור בהן או שהם משכירים את הדירות. אין כאן דירות ריקות, התופעה הזו לא קיימת כאן".
קרן מחזק את הדברים וטוען כי "אנחנו יזם ששם לו למטרה לפתח את העיר ירושלים והפרויקט הזה טוב לשוק המקומי. תזכור שכאשר אנחנו התחלנו את הבנייה לפי עשר שנים רצינו לבנות את הפרויקט הכי יוקרתי בעיר שמיועד לציבור חילוני או דתי~לאומי, לא לסקטור החרדי. יצרנו פה פנינה בלב העיר. אלה שקנו פה דירות לדעתי גרים בשיא של פרויקט איכותי שכל אחד היה רוצה לגור בו".
מה מאפיין את רוכשי הדירות כאן?
"תחשוב על חילוני שגר בירושלים. אם הוא רוצה פרויקט איכותי, ברחביה יקר מדיי ואין היצע דירות, בטלביה כנ"ל. המאפיין של האוכלוסייה הזו הוא של אנשים שמוכרים קוטג' במבשרת ציון ורוצים לגור בדירה כאן. זו שכונה הומוגנית, סגורה, יוקרתית.
"מי שלא רוצה לגור בשכונות הלוויין פסגת זאב, גבעת זאב או הר חומה, אין לו אלטרנטיבה. אני לא מכיר אף פרויקט בעיר שנותן איכות דיור כמו המקום הזה. כל אחד מהדיירים גר על גבעה מאוד גבוהה, יש לו נוף נהדר לעיר העתיקה או לכיוון מערב. במרכז העיר נבנים מגדלים בעלי בין 30 ל~40 דירות".
הם לא נבנים על גבעה. לא צורם לך מראה הפרויקט בעיני התושבים שאינם גרים בו?
"בשבילי האתגר העליון בפרויקט זה ליצור את הפרויקט המושלם עבור המתגורר בו. בתוך שטח הפרויקט אין מכוניות, ילדים יכולים להסתובב בחופשיות, כל התחבורה תת~קרקעית. אני גם יודע שהעירייה מתכוונת להקים בית כנסת בשטח שמיועד למבני ציבור. מחוץ לפרויקט זה בעיני המתבונן".
אתה חושב שיש תושבים שאוהבים את מה שהמגדל עשה לנוף העירוני?
"המתכננים ריכזו את הבנייה על שטח מאוד קטן. הם היו יכולים לקחת את אותן אלף יחידות דיור ולפזר אותן על כל 130 הדונם של השטח. הם היו יוצרים שטח כפול מזה של רמת שרת או בית הכרם, הגבעה הייתה מתמלאת בבתים של חמש-שש קומות. לא היו שטחי ציבור, לא שטחים ציבוריים או טבעיים. היום כל הדפנות של גבעת 'הולילנד' הם שטחים טבעיים.
"היה ניתן לעשות את אותה תכנית גם על פי תמ"א 35 (תכנית מתאר ארצית – ע"מ) רק מאוד צפוף ועדיין עם אותן זכויות בנייה, אבל רצו לבנות פרויקט יוקרה. באותה עת כאשר התקבלה ההחלטה חשבו שמגדלים זה טוב. אני עד היום גם חושב ככה, שיש לרכז את הבנייה במגדלים, ליצור הרבה שטחים טבעיים, וזה מה שעשו פה".
כאשר שימש קרן מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים הוא יזם פרויקטים רבים בעיר ואף נהג לומר כי החברה תרכז את מרבית הבנייה שלה בעיר.
הוא יזם תכניות לחמישה פרויקטים של 900 יחידות דיור, ביניהם מתחם "חצר הנביאים" ברחוב הרב קוק, מתחם ברוממה לאוכלוסייה החרדית, שכונה סגורה של 130 דירות ברחוב אחד העם, מתחם "פארק הנשיא" בגבול השכונות רחביה-טלביה ופרויקט בשכונת ארנונה על דרך חברון של 400 דירות.
גם בחברת "אזורים" וגם ב"אפריקה ישראל מגורים" יזמת הרבה מאוד פרויקטים בעיר. כעת, פרט ל"הולילנד" פארק, חברת "קרדן נדל"ן" אינה בונה כאן. העיר אינה אטרקטיבית לבנייה עבורכם?
"ירושלים היא בראש מעייניה של החברה. אנחנו מנהלים היום משא ומתן לגבי שני פרויקטים כאן שאיני יכול לפרט כעת איפה ומה. פרויקט אחד פונה לשוק החרדי ואחד לשוק החילוני. המחיר הוא בין 16 אלף שקל ל~18 אלף שקל למ"ר. הבעיה היא שיש חוסר עצום בקרקעות בעיר".
לו היית אתה מקבל את ההחלטות, כיצד היית מגדיל את ההיצע?
"הייתי מקדם במהירות תב"ע במערב העיר ובצפון-מערב העיר, אין מקום אחר".
לטענתו של קרן הוא מוכן גם לנדב דירות בפרויקט "הולילנד" לדיור בר השגה. ללא קורטוב של ציניות הוא מסביר כי אף הציע לעירייה להסב את השטח שייעודו עדיין נותר למלונאות לדיור למשפחות צעירות. עם זאת, קשה להאמין שהמנכ"ל הוותיק סבר באמת ובתמים שהוועדה המקומית תעשה שינוי ייעוד נוסף לשטח בנסיבות הקיימות.
מה הפתרון עבור זוגות צעירים כאן?
"רק על ידי הגדלת היצע הקרקעות ליזמים ולקבלנים, כלומר יצירת תב"ע מתאימה. כאשר תהיה תחרות גדולה, היזמים יורידו מחירים. כרגע כאשר זו לא קיימת העירייה צריכה להגדיל את ההיצע על ידי דיור בר השגה".
על פי התכנית של העירייה והרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) הדירות בנות ההשגה יהיו בשטח של מאה מ"ר. האם זוג צעיר יכול לקנות דירה כזו בירושלים?
"לא, התכנית תוכל להצליח רק אם ייצרו פה דירות יותר קטנות. הדירות למשפחות צעירות שאני בניתי בעבר היו של שלושה חדרים על שטח של 72 מ"ר, זה צריך לחזור. יש להגדיר שלושה חדרים שיהיו בין 75 ל~80 מ"ר, להגדיר שהיזם יקבל תמריץ. מחיר הקרקע יהיה מבוקר".
אם אכן יקטינו את הדירות, זה יהיה מספיק בלי מהלכים משלימים כעזרה במשכנתאות?
"אני לא רוצה לחזור לכך שמשרד האוצר יהיה אחראי על משכנתה מסובסדת כי זה קשה מאוד לבקר".
מה העמדה שלך לגבי הרפורמה בתכנון, בעיקר לאור פרויקט "הולילנד" וההחלטות שהתקבלו בוועדה המקומית הנחקרות בימים אלה?
"אין קשר לפרשה. אני חושב שהרפורמה היא טובה. למה אין היום תב"ע מאושרות בצפון ובמערב העיר? כי כל תהליך של שינוי ייעוד לבנייה למגורים לוקח המון זמן. אני מכיר תב"ע שלקחו גם עשר ו~20 שנה. אני חושב שצריך להעניק יותר סמכויות לוועדות מקומיות ובמקביל להגביר את הפיקוח עליהן. ועדה מקומית צריכה שיהיה בה נציגים של מוסדות שלטון".
כלומר להפוך את המקומית למחוזית?
"כן, שיהיו במקומית גורמי האכיפה ונציגי המשרדים הממשלתיים היושבים היום בוועדה המחוזית. זו תפיסה הקיימת בכל העולם. היום קרקע בירושלים היא מצרך מאוד נדיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם